פיברומיאלגיה ותוספי תזונה: מה נמדד, ומה עם ליריקה וסימבלטה

בקצרה5 נקודות · דקת קריאה

• על פטריות מרפא בפיברומיאלגיה יש 3 ניסויים בבני אדם — כולם ריישי, 6 גרם אבקה ליום, 6 שבועות — ואף אחד מהם לא מדד כאב כתוצאה ראשית.
• סימבלטה מתפרקת בעיקר על ידי האנזים CYP1A2, וריישי עיכבה אותו במיקרוזומים של כבד חולדה; באדם השילוב לא נמדד — ולכן זו שאלה לרוקח.
• ליריקה: פחות מ-2% מטבוליזם ובלי אנזימי CYP, ולכן אינטראקציה פרמקוקינטית לא צפויה — אבל אף מחקר לא בדק פטריות יחד עם פרגבלין.
• רעמת האריה לכאב נבדקה רק בעכברים, בחולדות ובתאים, ברובם תמצית תפטיר; ניסויים בבני אדם עם כאב כרוני — 0.
• ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, ריישי במינון גבוה החמירה תסמינים (p=0.012) — לא פיברומיאלגיה, אבל האוכלוסייה הקרובה ביותר שנמדדה.

יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה ›

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) היא מצב שבו השאלה "אילו תוספי תזונה עוזרים" חוזרת שוב ושוב — ופטריות המרפא שמוצעות לה ברשת הן ריישי (Ganoderma lucidum, הלינגג'י של הרפואה הסינית), רעמת האריה (Hericium erinaceus) וקורדיספס. התשובה הכנה: על פטריות מרפא בפיברומיאלגיה קיימים שלושה ניסויים בבני אדם, כולם ריישי, כולם מאותה קבוצה ספרדית — ואף אחד לא מדד כאב כנקודת קצה ראשית. על השילוב עם סימבלטה, ליריקה או אמיטריפטילין אין מדידה אנושית אחת בחולי פיברומיאלגיה. מה שכן ידוע, ומה לשאול את הרוקח — כאן.

סוגי הראיות שכן קיימים, מהקרוב לאדם ועד הרחוק: ניסוי אקראי אחד ב-64 נשים עם פיברומיאלגיה שמדד כושר גופני, ושני פיילוטים אקראיים באותה אוכלוסייה שמדדו מצב רוח ומדדים מטבוליים; ניסוי אקראי אחד שבו פטרייה ניתנה יחד עם דולוקסטין — באנשים עם דיכאון, לא עם פיברומיאלגיה; סקירות פרמקולוגיות על איך התרופות עצמן מתפרקות בגוף; עיכוב אנזים בצלוחית עם רקמת כבד של חולדה; מחקרי כאב ברעמת האריה — כולם בעכברים, בחולדות ובתאים; ומחקר אנושי אחד שבו ריישי החמירה תסמינים באוכלוסייה עם עייפות כרונית וכאב. על כל אחד מאלה נגיד בדיוק מה הוא, ומה הוא לא.

האם פטריות מרפא עוזרות בפיברומיאלגיה — מה באמת נבדק?

שלושה ניסויים בבני אדם, כולם מאותה קבוצה ספרדית, כולם ריישי, 6 גרם אבקה ליום, 6 שבועות. באחד — כושר גופני השתפר מול קמח חרוב. בשני — מצב רוח ואיכות חיים מול פלצבו: ללא הבדל. בשלישי — סוכר, שומנים ומשקל: ללא הבדל. כאב לא היה נקודת קצה ראשית באף אחד מהם. על רעמת האריה וקורדיספס בפיברומיאלגיה: אפס ניסויים.

"עוזרות" היא מילה שמסתירה שלוש שאלות שונות: האם הפטרייה משנה את הכאב, האם היא משנה את העייפות והשינה, והאם היא בטוחה לצד התרופה שכבר נוטלים. על השאלה הראשונה אין מדידה. על השנייה יש מדידות — באוכלוסיות אחרות, ועל חלקן התשובה הפוכה ממה שהשוק מבטיח. על השלישית יש פרמקולוגיה של התרופות, ממצא אחד בצלוחית, וניסוי אנושי אחד שלא נעשה בפיברומיאלגיה. העמוד עובר על שלושתן בסדר הזה, ולא מנסה לגשר ביניהן במקום שבו הראיה לא מגשרת. הערה אחת לפני שמתחילים: פיברומיאלגיה אינה מחלה אוטואימונית, ולכן היא אינה חלק מעמוד המחלות האוטואימוניות שלנו; מי שהגיע לכאן משם ימצא כאן ציר אחר לגמרי — תרופות, כאב ושינה, לא מערכת החיסון.

מה נמדד, באיזו מערכת — ומה יצא?

הטבלה מסדרת את השאלות שאתם באמת שואלים לפי מה שנמדד עליהן, ובאיזה יצור. שלוש שורות בלבד מכילות ניסוי בבני אדם עם פיברומיאלגיה. השורה של הכאב ריקה. שורות התרופות מכילות פרמקולוגיה ומבחנה, לא מדידה של השילוב באדם. ושורה אחת — החמרת תסמינים — היא הממצא האנושי שאף עמוד שיווקי לא מציג.

מה מצא הניסוי ב-64 נשים — ולמה ההשוואה הייתה לקמח חרוב?

64 נשים עם פיברומיאלגיה קיבלו 6 גרם ריישי ליום או קמח חרוב, 6 שבועות, בסמיות כפולה. בקבוצת הריישי השתפרו מובהקת סבולת אירובית, גמישות פלג הגוף התחתון ומהירות (p<.05); בקבוצת החרוב אף מבחן לא השתפר. נקודות הקצה: כושר גופני. לא כאב, לא שינה, לא חרדה.

זה הניסוי שמצוטט ברשת כ"ריישי הוכחה בפיברומיאלגיה", ולכן כדאי לקרוא אותו לאט. הוא אמיתי, אקראי וכפול-סמיות, והתוצאה שלו חיובית — על מבחני כושר. שני דברים משנים את המשמעות שלו. הראשון: קבוצת ההשוואה לא קיבלה פלצבו אינרטי אלא קמח חרוב, מזון עם תכולה משלו; "ריישי טובה יותר מחרוב" אינה אותה טענה כמו "ריישי טובה יותר מכלום". השני: מה שנמדד הוא כמה רחוק הולכים בשש דקות וכמה גמיש הגב התחתון — לא כמה כואב. שיפור בסבולת אירובית אצל מי שחיה עם פיברומיאלגיה הוא ממצא ראוי לכבוד; הוא פשוט לא עונה על השאלה שבגללה מחפשים את העמוד הזה.

את הפירוט המלא של שלושת הניסויים הספרדיים — מינון, משך, מדדים ומה קרה בכל זרוע — כבר כתבנו בעמוד ריישי לחרדה ולחץ, ולא נשכפל אותו כאן. כאן חשוב דבר אחד: אלה שלושת הניסויים היחידים שנעשו אי-פעם בפטריית מרפא באנשים עם פיברומיאלגיה. כל מה שתקראו מעבר להם — הוא על אוכלוסייה אחרת, על חיה אחרת, או על צלוחית.

ומה קרה כשמדדו מצב רוח, סוכר ושומנים?

אותה קבוצה, אותו מינון, אותם 6 שבועות, בשני פיילוטים אקראיים כפולי-סמיות בנשים עם פיברומיאלגיה. מול פלצבו: אושר, דיכאון, שביעות רצון מהחיים ואיכות חיים תלוית-בריאות — "לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות". מול קמח חרוב: גלוקוז בצום, כולסטרול, טריגליצרידים, משקל, מסת שומן, יחס מותן-ירך ולחץ דם — ללא הבדל באף מדד.

הפיילוט על מצב הרוח, שפורסם ב-2020, הוא היחיד מבין השלושה שהשווה ריישי לפלצבו ממש — 6 גרם ליום של גוף פרי טחון, 6 שבועות. המחברים מדווחים על מגמה לשיפור באושר ובשביעות רצון ולירידה בדיכאון בתוך קבוצת הריישי מול נקודת ההתחלה שלה; אבל בהשוואה שבשבילה עושים ניסוי — מול הקבוצה שקיבלה פלצבו — ההבדל לא היה מובהק. מספר המשתתפות אינו מצוין בתקציר, ולכן גם לא כאן. מי שמצטט את המגמה בלי המשפט על הפלצבו — לא ציטט את המחקר.

הפיילוט המטבולי, שפורסם ב-2021, בדק את הצד שרבים מחפשים בתוספים "לפיברומיאלגיה" — משקל, סוכר ושומנים — ומצא אפס בכל מדד. זה עקבי עם מה שנמדד על ריישי בקהלים גדולים בהרבה, ופירטנו אותו בעמוד הסוכר בדם. השורה המסכמת של שלושת הניסויים, במילים פשוטות: ריישי באבקה שיפרה מבחני כושר מול חרוב, ולא שינתה דבר במצב הרוח מול פלצבו ובמדדי הדם מול חרוב. ומה שהכי חשוב לכם — הכאב — לא נמדד באף אחד מהם כתוצאה ראשית.

למה אף ניסוי לא מדד את הכאב עצמו?

כי הניסויים תוכננו למדוד כושר, מצב רוח ומדדי דם — לא כאב. הכאב הוא מה שמגדיר את פיברומיאלגיה, והוא לא היה נקודת קצה ראשית באף אחד משלושת הניסויים. זו לא ראיה שריישי לא עוזרת לכאב, וזו לא ראיה שהיא עוזרת. זה חור בדיוק במקום שבו הייתם מצפים לראיה.

מה טוענים בשוק. "ריישי נוגדת דלקת ולכן מקלה על כאב", "רעמת האריה מחדשת עצבים ולכן מקלה על כאב נוירופתי", "קורדיספס נותנת אנרגיה". כל אחת מהטענות מתחילה ממנגנון שנמדד בחיה או בצלוחית, ומדלגת ישר למסקנה על אדם עם פיברומיאלגיה.

מה בדיוק נמדד. על ריישי — כושר, מצב רוח, סוכר ושומנים בנשים עם פיברומיאלגיה; 6 גרם אבקה, 6 שבועות; ניסוי אחד מול חרוב, אחד מול פלצבו, אחד מול חרוב. על רעמת האריה — כאב חום, כאב נוירופתי ונוירופתיה סוכרתית, בעכברים ובחולדות, ברובם תמצית תפטיר (הפרק הבא). על קורדיספס — עייפות ברוכבי אופניים, לא כאב, ובשילוב עם צמח נוסף. אף אחת מהמדידות האלה לא נעשתה על סולם כאב באדם עם פיברומיאלגיה.

למה זה לא עובר אוטומטית לאדם. עכבר עם עצב קשור וחולדה סוכרתית הם מודלים של כאב מפגיעה בעצב היקפי, וחולדה עם דלקת מפרקים היא מודל של כאב דלקתי במפרק — פיברומיאלגיה אינה מאובחנת לפי אף אחד מהשניים, ולכן אף אחד מהמודלים האלה אינו מודל שלה. גם כשריישי שיפרה כושר ב-64 נשים, המחברים לא דיווחו שהכאב ירד — כי לא מדדו אותו כתוצאה ראשית. ואילו הניסוי היחיד שבדק את ההשפעה על מצב הרוח מול פלצבו יצא אפס.

מה כן אפשר לדעת היום. שלושה ניסויים, 6 שבועות כל אחד, לא דיווחו על תופעות לוואי חריגות באבקת ריישי בנשים עם פיברומיאלגיה — זה נתון סבילות, לא נתון יעילות. ושיש אוכלוסייה אנושית אחת עם כאב כרוני ועייפות שבה ריישי במינון גבוה דווקא החמירה תסמינים (פרק "האם פטרייה יכולה להחמיר תסמינים"). כלומר, הכיוון של ההשפעה על תסמינים אינו ידוע מראש.

מה לשאול את הרופא. לא "האם ריישי עוזרת לכאב" — על זה אין לו נתונים, ואין לאף אחד. אלא: "אני שוקל תוסף פטריות; אילו מהתרופות שלי רגישות לשינויים בפירוק בכבד, ואיך נדע אם משהו השתנה?" זו שאלה שיש עליה תשובה, ופרקי התרופות למטה נותנים את הרקע אליה.

האם רעמת האריה עוזרת לכאב בפיברומיאלגיה?

לא נמדד — באף אדם. חיפוש "רעמת האריה וכאב" מחזיר 9 פרסומים: כאב חום, כאב נוירופתי ונוירופתיה סוכרתית בעכברים ובחולדות, דלקת מפרקים בחולדות, תאי מיקרוגליה בתרבית, ושני מחקרים רטרוספקטיביים בבני אדם על כאב בטן — עם תערובת רב-רכיבית ובלי קבוצת ביקורת. ניסויים על כאב כרוני או פיברומיאלגיה בבני אדם: 0.

זו הפטרייה שעולה בחיפוש באנגלית "lions mane fibromyalgia", ולכן נעבור על מה שיש, מקרוב. בעכברים: תמצית רעמת האריה שינתה תגובה לכאב חום במבחן התנהגותי מ-2017; תמציות תפטיר הפחיתו כאב נוירופתי בעכברים עם קשירת עצב שדרתי (L5) ב-2020; הריצנון C, תרכובת מבודדת, הפחית את השלב השני של תגובת הכאב לפורמלין ב-2024. בחולדות: תמצית אתנולית שיפרה נוירופתיה סוכרתית מושרית-אלוקסן ב-2015; תפטיר רעמת האריה האט התקדמות של דלקת מפרקים ניוונית ב-2022, ובשילוב עם קולגן מסוג II ב-2026. בתאים: תמצית תפטיר השפיעה על נדידת תאי מיקרוגליה בתרבית בתגובה למורפין ב-2019. שימו לב לשתי מילים שחוזרות: "תפטיר" — לא גוף הפרי שאנחנו מגדלים, ו"עכברים". ובחלק מהמחקרים האלה, חלק מהמחברים משויכים ל-Grape King Bio, יצרן תוספי פטריות; זה לא פוסל ממצא, אבל זה חלק ממה שצריך לדעת כשקוראים אותו.

ומה בבני אדם? שני פרסומים: תוסף רב-רכיבי לאנשים עם מחלת דיברטיקולים תסמינית מ-2026, וניתוח רטרוספקטיבי דו-זרועי של תכשיר על בסיס רעמת האריה אחרי קולונוסקופיה מ-2025. שניהם על כאב בטן, שניהם על תערובת שבה רעמת האריה היא מרכיב אחד מכמה, ושניהם בלי קבוצת פלצבו. אי אפשר לבודד מהם את הפטרייה, ואי אפשר להעביר מהם דבר לכאב שרירים מפושט. עכבר עם עצב קשור אינו אישה עם פיברומיאלגיה; תפטיר על מצע אינו גוף פרי; ותוסף של שמונה רכיבים אינו רעמת האריה. מי שכותב "רעמת האריה מקלה על כאב בפיברומיאלגיה" מתאר עתיד שאולי יימדד — לא הווה שנמדד.

מה כן אפשר לדעת: רעמת האריה נבדקה בבני אדם בהקשרים אחרים — קוגניציה ומצב רוח — ושם יש נתוני סבילות: בניסוי בן 49 שבועות עם תפטיר מועשר, ארבעה נבדקים נשרו בגלל אי-נוחות בטנית, בחילה ופריחה בעור; מאגר LiverTox של ה-NIH מדרג אותה בציון E (סיבה לא סבירה לפגיעת כבד), ומוסיף שהיא "לא עברה ניסויים פרוספקטיביים של בטיחות", ושתועדה לפחות תגובת רגישות-יתר חריפה אחת. אלה הנתונים האנושיים; כאב אינו ביניהם.

ומה עם "פיברו פוג" — רעמת האריה לערפל המוחי?

לא נמדד בפיברומיאלגיה. מה שיש: 30 מבוגרים בני 50–80 עם ליקוי קוגניטיבי קל, 3 גרם ליום, 16 שבועות — הציון עלה מובהקת בשבועות 8, 12 ו-16, וירד מובהקת 4 שבועות אחרי ההפסקה; ניסוי בן 12 שבועות שבו רק אחד משלושה מבחנים השתפר; ובצעירים בריאים — אפקט חד-פעמי במבחן אחד, או אפס.

"פיברו פוג" — קשיי ריכוז וזיכרון שמלווים את פיברומיאלגיה — הוא אחד החיפושים הקיימים בעברית, ורעמת האריה היא הפטרייה שמוצעת לו. הראיה האנושית עליה חזקה יותר מזו של כל פטרייה אחרת בעמוד הזה — וגם היא רחוקה מהמצב שלכם. הניסוי מ-2009 הוא הידוע ביותר: 30 נבדקים עם ליקוי קוגניטיבי קל, 250 מ"ג ארבע טבליות שלוש פעמים ביום, 16 שבועות. הציון הקוגניטיבי עלה מובהקת בשבועות 8, 12 ו-16 מול פלצבו — ו-4 שבועות אחרי ההפסקה ירד מובהקת. זה אומר משהו על אפקט שקיים כל עוד נוטלים, ולא על שינוי שנשאר. ניסוי מ-2019 מדד שלושה מבחנים קוגניטיביים, ורק אחד מהם — MMSE — השתפר מובהקת. בצעירים בריאים: מנה בודדת של 1.8 גרם האיצה מבחן Stroop אחרי 60 דקות, ואחרי 28 יום הירידה בלחץ הסובייקטיבי הגיעה ל-p=0.051 — לא מובהק; וניסוי מוצלב ב-18 צעירים עם 3 גרם תמצית גוף פרי לא מצא השפעה מובהקת על קוגניציה כללית ועל מצב רוח — רק מבחן ה-pegboard השתפר.

אף אחד מהמחקרים האלה לא גייס אנשים עם פיברומיאלגיה, ואף אחד לא מדד "ערפל" מהסוג שמגיע עם כאב כרוני ושינה קטועה. את מה שכן נמדד על רעמת האריה וערפל מוחי — ומה לא — פירטנו בעמוד רעמת האריה וערפל מוחי.

לוקחים סימבלטה (דולוקסטין) — מה צריך לדעת?

שלושה דברים. דולוקסטין מתפרקת בעיקר על ידי האנזימים CYP1A2 ו-CYP2D6, ועיכוב CYP1A2 העלה את החשיפה לה ב-460% — זה האנזים שבגללו סימבלטה רגישה לתרופות אחרות. ריישי עיכבה את CYP1A2 — בצלוחית, במיקרוזומים של כבד חולדה. ובאדם: אף אחד לא מדד ריישי עם דולוקסטין. ולכן זו שאלה לרוקח, לא החלטה לבד.

מה ידוע על התרופה. סקירת הפרמקוקינטיקה של דולוקסטין מ-2011 — שכתבו חוקרים מ-Eli Lilly, יצרנית התרופה — מתארת פירוק בעיקר על ידי שני אנזימי ציטוכרום: CYP1A2 ו-CYP2D6. הנקודה הקריטית: עיכוב CYP1A2 מעלה את החשיפה לדולוקסטין "באופן משמעותי קלינית" — בשילוב עם פלובוקסמין, מעכב חזק של האנזים, שטח העקומה עלה ב-460% והריכוז המרבי ב-141%. עיכוב CYP2D6, לעומת זאת, הוא בעל השפעה קטנה יותר, בלי צורך בהתאמת מינון. עישון, שמאיץ את CYP1A2, מוריד את החשיפה ב-30%. סקירה מ-2008 מוסיפה שדולוקסטין היא בעצמה מעכב בינוני של CYP2D6. כלומר: אם משהו משנה את פעילות CYP1A2 — כמות הדולוקסטין בדם משתנה, ובכיוון שהרופא לא תכנן.

מה ידוע על ריישי. מחקר מ-2007 בדק פוליסכריד מריישי במיקרוזומים כבדיים של חולדה, ומצא עיכוב תלוי-מינון של שלושה אנזימים: CYP2E1, CYP1A2 ו-CYP3A. המחברים עצמם כותבים שהפרמקוקינטיקה של תרופות "עשויה להשתנות באינטראקציית צמח-תרופה". זו הנקודה שבה שני הקווים נפגשים על הנייר: האנזים שריישי עיכבה בצלוחית הוא בדיוק האנזים שעיכובו מכפיל את הדולוקסטין. אבל הפגישה היא על הנייר בלבד. עיכוב במיקרוזומים של חולדה, בריכוזים שלא ידוע אם מושגים בדם אחרי בליעה, אינו מנבא עיכוב באדם; מרכז הסרטן Memorial Sloan Kettering מסכם את אותו ממצא ומוסיף במפורש שהרלוונטיות הקלינית "אינה ידועה". חיפוש מחקר שמדד ריישי עם דולוקסטין בבני אדם — אפס. חיפוש מחקר פרוב של CYP באדם עם ריישי — אפס.

מה כן נמדד באדם. הניסוי היחיד בעולם שבדק פטרייה יחד עם דולוקסטין: 59 מטופלים עם דיכאון ונדודי שינה, קורדיספס כתוספת לדולוקסטין מול פלצבו, 6 שבועות, כפול-סמיות, פורסם ב-2021. תופעות לוואי — ללא הבדל בין הקבוצות; המחברים כותבים "בטוח, עם תופעות לוואי נדירות". ובנדודי השינה — קבוצת הפלצבו השתפרה יותר (p<0.05); בדיכאון — ללא הבדל. זה נתון על קורדיספס, לא על ריישי; על דיכאון, לא על פיברומיאלגיה; ובלי מדידת רמות דולוקסטין בדם. הוא אומר שבקבוצה אחת, לאורך 6 שבועות, השילוב לא ייצר תופעות לוואי שונות מפלצבו. הוא לא אומר שריישי, שהאנזים שלה נבדק בצלוחית, תתנהג אותו דבר.

הניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו: זה האנזים שבגללו סימבלטה רגישה לתרופות אחרות; ריישי עיכבה אותו במבחנה; באדם זה לא נבדק — ולכן זו שאלה לרוקח, לא החלטה לבד. לא "ריישי מעלה את רמת הסימבלטה" — זה לא נמדד. לא "מסוכן לשלב" — זה לא נמדד. ולא "בטוח לשלב" — גם זה לא נמדד. מה שכדאי להביא לרוקח: העובדה שאתם על דולוקסטין, שם התוסף ומינונו, והשאלה אם יש תרופה נוספת שלכם שתלויה ב-CYP1A2. את התמונה הרחבה של מה שנמדד ומה לא על פטריות ותרופות ריכזנו בעמוד האינטראקציות עם תרופות.

לוקחים ליריקה (פרגבלין) או אמיטריפטילין — יש חשש?

על ליריקה הצד הרגוע יותר: פחות מ-2% מפרגבלין עוברים מטבוליזם, היא מופרשת כמעט ללא שינוי בכליות, אינה עוברת פירוק בכבד ואינה מעכבת או משרה אנזימי CYP — ולכן אינטראקציה פרמקוקינטית עם תוסף "אינה סבירה". אמיטריפטילין מתפרקת דרך CYP2D6 ו-CYP2C19 — לא האנזימים שריישי עיכבה בצלוחית. ומה שלא נבדק: אף מחקר על פטריות עם אחת משתי התרופות.

פרגבלין. סקירת הפרמקולוגיה מ-2004 מתארת תרופה שכמעט אינה נוגעת במערכת האנזימים של הכבד: פחות מ-2% מטבוליזם, הפרשה כלייתית כמעט ללא שינוי, ללא עיכוב או השראה של ציטוכרום P450. המשמעות: המסלול שדרכו תוסף יכול לשנות את ריכוז התרופה בדם — כמו זה של דולוקסטין — כמעט אינו קיים אצל פרגבלין. זה ההבדל הפרמקולוגי הגדול בין שתי התרופות הנפוצות בפיברומיאלגיה, ומעט מאוד עמודים ברשת מסבירים אותו. ועכשיו הסייג, בגובה העיניים: "אינטראקציה פרמקוקינטית לא צפויה" אינו "אין אינטראקציה". פרגבלין גורמת לישנוניות, וריישי מוצעת לשינה; האם השפעה מצטברת על ישנוניות קיימת — אף אחד לא מדד. חיפוש פטריות עם פרגבלין ב-PubMed — אפס מחקרים. "לא נבדק" ו"בטוח" הן שתי מילים שונות, ובעמוד הזה נשתמש רק בראשונה.

אמיטריפטילין. הנחיית קונסורציום CPIC מ-2016 על נוגדי דיכאון טריציקליים קובעת שאמיטריפטילין מושפעת מגנוטיפ CYP2D6 ו-CYP2C19 — עד כדי כך שהפולימורפיזם הגנטי באנזימים האלה קובע התאמת מינון. הנתון היחיד שקיים על ריישי ואנזימי כבד — במיקרוזומים של חולדה — נוגע ל-CYP1A2, CYP3A ו-CYP2E1; לא ל-CYP2D6 ולא ל-CYP2C19. כלומר, כאן אין אפילו קישור תיאורטי ישיר, ואין מחקר. זה לא הופך את השילוב ל"בטוח" — זה אומר שהחשש הספציפי שקיים על הנייר לגבי דולוקסטין לא קיים על הנייר לגבי אמיטריפטילין. השאלה לרוקח נשארת אותה שאלה, והתשובה שלו תהיה כנראה: לא נבדק, ספרו לי מה אתם נוטלים.

האם פטריות מרפא משפיעות על קרישה ודימום?

שני מחקרים אנושיים על ריישי, ותשובות הפוכות: 3 גרם ליום למשך שבועיים עיכבו צימות טסיות ב-31.49% ב-33 מטופלים, בלי קבוצת ביקורת; ניסוי אקראי כפול-סמיות ב-40 מתנדבים, 1.5 גרם ליום למשך 4 שבועות, לא מצא שינוי בשום מדד קרישה. ועל קורדיספס — דיווח מקרה אחד של דימום במערכת העיכול עם סרטרלין, מתוך 1,816 דיווחי תופעות לוואי.

המחקר שמצוטט כאזהרה. ב-1990, 33 מטופלים עם מחלה טרשתית נטלו ריישי 1 גרם שלוש פעמים ביום למשך שבועיים; עיכוב צימות הטסיות בתגובה ל-ADP הגיע ל-31.49% (P<0.01), ואורך הפקיק החוץ-גופי ירד מ-30.05 ל-20.4 מ"מ. במקביל, במבחנה, תמצית ריישי עיכבה צימות טסיות של 15 מתנדבים בריאים. זה ממצא אמיתי — אבל לפני/אחרי, ללא קבוצת ביקורת, וממדד מעבדה, לא מדימום קליני. המנגנון המולקולרי מתועד: חומצה גנודרמית S, בריכוז 7.5 מיקרומולר בטסיות אנושיות בצלוחית, הגבירה פי 1.8 את עליית ה-cAMP שמשרה PGE1 — כלומר האפקט מצטבר עם חומרים אחרים.

המחקר שסותר את האזהרה. ב-2005, ניסוי פרוספקטיבי אקראי כפול-סמיות: 20 מתנדבים בריאים קיבלו ריישי 1.5 גרם ליום ו-20 פלצבו, 4 שבועות, עם מדידה לפני, ב-4 וב-8 שבועות — קרישה שגרתית, פיברינוגן, פעילות vWF, PFA-100 ותרומבואלסטוגרפיה. ללא הבדל בין הקבוצות; כל המדידות בטווח התקין. מסקנת המחברים: השימוש בריישי לפני ניתוח "לא צפוי להעלות סיכון לדימום ניתוחי" באנשים בריאים. ההבדלים בין שני המחקרים: המינון (3 גרם מול 1.5), האוכלוסייה (חולים טרשתיים מול בריאים), המדד (צימות טסיות מול סוללת קרישה מלאה) והעיצוב (ללא ביקורת מול אקראי). הניסוח הנכון הוא לכתוב את שניהם, ובסדר הזה: המחקר המבוקר לא מצא פגיעה בהמוסטזה; המחקר הלא-מבוקר במינון כפול מצא עיכוב טסיות. מי שמצטט רק את הראשון — או רק את השני — מוכר לכם חצי תמונה.

קורדיספס ותרופות נוגדות דיכאון. סקירה רטרוספקטיבית מ-2023 של 1,816 דיווחי תופעות לוואי במרפאה בקרקוב זיהתה 30 מקרים עם קשר סיבתי סביר בין אדפטוגן לתרופה נוגדת דיכאון. אחד מהם: קורדיספס יחד עם סרטרלין, ודימום במערכת העיכול העליונה. דיווח מקרה אחד אינו אינטראקציה מוכחת — הוא איתות שמישהו רשם. ושתי הבהרות שאסור לדלג עליהן: סרטרלין אינה דולוקסטין, ומה שתועד עם האחת לא נמדד עם השנייה; ודולוקסטין הופיעה באותה סקירה עם צמחים אחרים — לא עם פטריות. מרכז Memorial Sloan Kettering מציין בנוסף דיווח מקרה על דימום מוגבר אחרי עקירת שן אצל אדם שנטל קורדיספס יומית. הכול מתכנס לנקודה אחת: מי שנוטל נוגד קרישה, נוגד טסיות, או שעומד לפני פרוצדורה — מיידע את הרופא על כל תוסף, כולל שלנו. הרשימה המלאה של מי שכדאי לו לעצור לפני ריישי — בעמוד "למי לא מתאימה ריישי".

ריישי לשינה בפיברומיאלגיה — מה נמדד?

כלום — לא בפיברומיאלגיה ולא באף אוכלוסייה אנושית. אין ניסוי אחד מבוקר של ריישי על שינה בבני אדם. בחולדות רגילות ריישי לא שינתה את ארכיטקטורת השינה; היא "עבדה" רק בחולדות שקיבלו פנטוברביטל. והניסוי היחיד שבו פטרייה ניתנה לצד דולוקסטין מדד בדיוק נדודי שינה — וקבוצת הפלצבו השתפרה יותר.

"בעיות שינה" ו"נדודי שינה" הם מהחיפושים הנפוצים ביותר לצד המילה פיברומיאלגיה בישראל, ו"ריישי לשינה" הוא החיפוש הנפוץ ביותר לצד המילה ריישי. שני הביקושים נפגשים — והראיה לא. חיפוש שיטתי ב-PubMed של ריישי ושינה בבני אדם החזיר, כתוצאה הרלוונטית היחידה, את ניסוי הפיברומיאלגיה על כושר גופני — שלא מדד שינה כלל. מה שיש הוא בחולדות: תמצית מימית של ריישי ב-80 וב-120 מ"ג לק"ג לא השפיעה על ארכיטקטורת השינה בחולדות רגילות; רק בחולדות שקיבלו פנטוברביטל, חומר הרדמה, היא קיצרה את חביון השינה והאריכה את משכה — ופלומאזניל, חוסם קולטני בנזודיאזפינים, ביטל את ההשפעה. חולדה מורדמת שנרדמת מהר יותר אינה אדם עם פיברומיאלגיה שמתעורר בשלוש בלילה.

ויש שני נתונים אנושיים שהולכים לכיוון ההפוך. הראשון: בניסויים קליניים על ריישי, נדודי שינה מופיעים כתופעת לוואי — סקירת Cochrane מ-2016 מונה "בחילה ונדודי שינה" בין תופעות הלוואי המינימליות שדווחו, וסקר חתך מ-2024 ב-1,374 חולי סרטן שנוטלים ריישי מצא 9.1% שדיווחו על תופעות לוואי, ובהן נדודי שינה אצל 3%. השני: הניסוי מ-2021 שבו קורדיספס ניתן לצד דולוקסטין ל-59 מטופלים עם דיכאון ונדודי שינה מדד את השינה כתוצאה ראשית — וקבוצת הפלצבו השתפרה יותר (p<0.05). זה קורדיספס ולא ריישי, אבל זו המדידה היחידה של פטרייה על נדודי שינה לצד התרופה שרבים מכם נוטלים, והיא לא לטובת הפטרייה. גם על רעמת האריה נמדדה שינה — בניסוי מ-2010 ב-30 נשים, שאלון PSQI נכלל במדדים ולא דווח כתוצאה מובהקת. את כל מה שנמדד ומה לא על ריישי ושינה — ומה עשינו עם זה בעמוד שנושא את השם הזה — כתבנו בעמוד ריישי לשינה.

קורדיספס לעייפות — ומה נמדד על ריישי ועייפות כרונית?

קורדיספס, "פטריית האנרגיה": הראיה האנושית היחידה שנמצאה היא ניסוי ברוכבי אופניים, קורדיספס יחד עם רודיולה — אפס הבדל בריווי חמצן בשריר, ב-VO2max, בסף האוורורי ובזמן עד תשישות. ריישי: הקלה בעייפות ב-132 חולי נוירואסתניה וב-48 חולות סרטן שד. בפיברומיאלגיה — עייפות לא נמדדה.

"עייפות כרונית" מופיעה ליד פיברומיאלגיה בחיפוש, ובצדק — היא חלק מהמצב. ומה שהשוק מציע לה הוא קורדיספס. הניסוי האנושי שמצאנו בציר הזה, מ-2005, נתן לרוכבי אופניים תוסף שמשלב קורדיספס ורודיולה, ולא מצא הבדל באף מדד ביצועים. זה ניסוי בספורטאים, לא באנשים עם עייפות כרונית, ותערובת שבה אי אפשר לבודד את הפטרייה; אבל הוא הנתון היחיד, והוא שלילי.

על ריישי יש יותר, ובאוכלוסיות אחרות. ב-2005, 132 חולי נוירואסתניה — תסמונת של עייפות מתמשכת — קיבלו תמצית פוליסכרידים 1,800 מ"ג שלוש פעמים ביום או פלצבו, 8 שבועות, בניסוי רב-מרכזי כפול-סמיות. תחושת העייפות ירדה ב-28.3% בקבוצת הריישי — וב-20.1% בקבוצת הפלצבו; ציון החומרה הקליני ירד ב-15.5% מול 4.9%; "יותר משיפור מינימלי" דווח אצל 51.6% מול 24.6% (P=.002). כתבו את שני המספרים תמיד: ההפרש נטו בעייפות הוא כ-8 נקודות אחוז, לא 28. וב-2012, פיילוט קליני ב-48 חולות סרטן שד בטיפול הורמונלי מצא שיפור בתת-סולם העייפות FACT-F אחרי 4 שבועות של אבקת נבגים — פיילוט, לא ניסוי אקראי מבוקר לפי סיווג הרשומה. שתי אוכלוסיות, שני מוצרים, אפקט קטן. אף אחת מהן אינה פיברומיאלגיה, ובניסויי הפיברומיאלגיה עצמם עייפות לא נמדדה כנקודת קצה. ולפני שמעבירים את הממצא הזה לעצמכם — הפרק הבא.

האם פטרייה יכולה להחמיר תסמינים?

נמדד פעם אחת, באוכלוסייה קרובה אך שונה: 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ — עייפות כרונית, כאב ומרכיב נוירו-דלקתי — בניסוי מוצלב מבוקר-פלצבו. ריישי במינון נמוך: ללא הבדל מפלצבו (p=0.603). במינון גבוה: חומרת התסמינים הייתה גבוהה יותר מפלצבו (p=0.012). זו לא פיברומיאלגיה — וזה הדבר הקרוב ביותר שנמדד.

אם יש ממצא אחד בעמוד הזה שאף עמוד מכירה לא יראה לכם, זה הוא. הניסוי, שפורסם ב-2021, בדק שלושה צמחים — ריישי, סרפד ואפימדיום — ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, בעיצוב מוצלב: 30 יום בסיס, 30 יום פלצבו, 30 יום מינון נמוך, 30 יום מינון גבוה. עם ריישי במינון הנמוך חומרת התסמינים לא נבדלה מפלצבו; במינון הגבוה היא הייתה גבוהה יותר, במובהקות של p=0.012. מסקנת המחברים, מילה במילה: ריישי "עלולה להחריף תסמינים אצל חלק מהסובלים"; והם מוסיפים שהמדגם קטן והתוצאות ראשוניות.

למה זה חשוב דווקא כאן, ולמה אסור להגזים בו. תסמונת מלחמת המפרץ אינה פיברומיאלגיה: אוכלוסייה אחרת, גברים בלבד, רקע חשיפתי שונה. אבל התסמינים חופפים — עייפות כרונית, כאב מפושט, הפרעות שינה וקוגניציה — ולכן זו האוכלוסייה האנושית הקרובה ביותר לפיברומיאלגיה שבה ריישי נמדדה מול השאלה "האם זה מיטיב או מחמיר". התשובה הייתה תלוית-מינון, ובמינון הגבוה — מחמיר. שלושת ניסויי הפיברומיאלגיה לא דיווחו החמרה — אבל הם גם לא מדדו חומרת תסמינים כוללת. שני הדברים נכונים בו-זמנית: אין ראיה שריישי מחמירה פיברומיאלגיה, ויש ראיה שבמצב עם תסמינים דומים היא החמירה. מי שמתחיל תוסף — כל תוסף — ומרגיש שהתסמינים מחמירים, לא צריך "לתת לזה זמן"; צריך להפסיק ולספר לרופא. ומי שמזכיר לכם את המחקר הזה כהוכחה ש"ריישי מסוכנת לפיברומיאלגיה" — גם הוא לא קרא אותו.

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

אחרי עמוד שלם של "לא נמדד", מגיע לכם לדעת מה כן נמדד — ועל מה בדיוק. אנחנו מגדלים את הפטריות בעצמנו, בחווה בגליל: גוף פרי טרי, לא תפטיר שגודל על דגן — כמו זה שברוב מחקרי רעמת האריה שקראתם למעלה — ולא אבקה מיובאת ששמה על השק לא ניתן לאימות. הפטרייה עוברת מהקטיף ישירות למיצוי, בלי שלב ייבוש באמצע; ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך. המיצוי משולש, ושלב האלכוהול בו נמשך 7 שבועות. יחסי המיצוי על בסיס פטרייה טרייה: ריישי 1:3 ורעמת האריה 1:2. האלכוהול בתמצית המוגמרת: 32% — נתון שכדאי להביא לרוקח יחד עם שמות התרופות.

ואת המספרים לא אנחנו קובעים. שלחנו את התמציות המוגמרות לבדיקה ב-TÜV Austria, ומה שחזר הוא אחוז הבטא-גלוקן על בסיס החומר היבש — ולצדו אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, שלא אותר באף אחת מהן. אלפא-גלוקן שלא אותר הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק. כדי להבין למה זה חשוב, כדאי להכיר את הסולם התלת-מדרגתי של השוק: תפטיר שגודל על דגן, שבו הבטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7% ורוב המשקל הוא עמילן הדגן; גוף פרי מיובש מיובא, שאיכותו תלויה במי שייבש אותו ומתי; וגוף פרי טרי מהחווה, שהוא מה שאנחנו עושים. ועוד הבחנה שחייבת להיאמר בעמוד הזה: הניסויים בנשים עם פיברומיאלגיה נתנו 6 גרם ליום של אבקת גוף-פרי טחון; מה שבבקבוק שלנו הוא תמצית נוזלית. אלה שני מוצרים שונים, ואיננו ממירים ביניהם — לא נכתוב "כמה טיפות שוות 6 גרם", כי אף אחד לא מדד את זה. למה בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — הסברנו בנפרד.

כל הבדיקות שלנו פתוחות, ומי שרוצה לקרוא את הדוח בעצמו ימצא אצלנו הסבר איך קוראים COA. הכשרות — רבנות מטה יהודה, הרב גד אטיאס. זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שהיא תעשה לכאב, לעייפות או לשינה בפיברומיאלגיה — לא נמדד, ולכן לא נכתב.

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא טוענים שריישי, רעמת האריה או קורדיספס מקלות על כאב פיברומיאלגי, משפרות שינה, מפיגות עייפות או "מאזנות את מערכת העצבים" — בשום מינון ובשום צורה; כאב לא נמדד, שינה לא נמדדה באדם, ועייפות נמדדה באוכלוסיות אחרות. לא טוענים שריישי מעלה את רמת הסימבלטה בדם — זה לא נמדד באדם; ולא טוענים שהשילוב בטוח — גם זה לא נמדד. לא טוענים שליריקה "בטוחה עם פטריות" — טוענים שהמסלול הפרמקוקינטי לאינטראקציה כמעט אינו קיים, ושהשפעה מצטברת על ישנוניות לא נבדקה. לא טוענים שדיווח מקרה אחד על קורדיספס עם סרטרלין הוא אינטראקציה מוכחת, ולא מעבירים אותו לדולוקסטין. לא טוענים שהניסוי בתסמונת מלחמת המפרץ הוא ניסוי בפיברומיאלגיה. ואיננו עוסקים כאן בזכויות, בביטוח לאומי או בקנאביס רפואי — אין לנו בזה מומחיות ואין לנו על זה מקורות, ולכן לא נכתוב על זה. מה שכן: פיברומיאלגיה מטופלת אצל רופא, ומי שנוטל דולוקסטין, פרגבלין, אמיטריפטילין, נוגד קרישה או כל תרופה קבועה — מדבר עם הרופא או הרוקח לפני כל תוסף, כולל שלנו. אנחנו מוכרים תמציות פטריות, ואומרים לכם במפורש לא לקנות אותן בשביל פיברומיאלגיה.

השורה התחתונה

על פטריות מרפא בפיברומיאלגיה יש שלושה ניסויים בבני אדם, כולם ריישי באבקה, כולם 6 שבועות — כושר השתפר מול חרוב, מצב רוח מול פלצבו לא, מדדי דם לא, וכאב לא נמדד. על רעמת האריה וכאב: עכברים, חולדות ותאים, ואפס בני אדם. על סימבלטה: האנזים שמפרק אותה נחסם על ידי ריישי בצלוחית, ובאדם איש לא מדד — שאלה לרוקח. על ליריקה: המסלול לאינטראקציה כמעט אינו קיים, והשילוב לא נבדק. על דימום: מחקר לא-מבוקר מצא עיכוב טסיות, ניסוי אקראי לא מצא דבר. על שינה: אפס באדם, ובניסוי היחיד לצד דולוקסטין הפלצבו ניצח. ובאוכלוסייה הקרובה ביותר שנמדדה, ריישי במינון גבוה החמירה תסמינים. זו התמונה. היא לא נעימה, אבל היא מדויקת — ומי שמוכר לכם פטרייה "לפיברומיאלגיה", שלחו לו את העמוד הזה.

שאלות נפוצות

אפשר לקחת ריישי עם סימבלטה?

לא נבדק באדם — ולכן זו שאלה לרוקח. מה שידוע: דולוקסטין מתפרקת בעיקר על ידי CYP1A2 ו-CYP2D6, ועיכוב CYP1A2 העלה את החשיפה לה ב-460% במחקר עם פלובוקסמין. ריישי עיכבה את CYP1A2 במיקרוזומים של כבד חולדה. הרלוונטיות הקלינית של הממצא בצלוחית אינה ידועה, ואף מחקר לא מדד ריישי עם דולוקסטין בבני אדם. הביאו לרוקח את שם התוסף ואת רשימת התרופות.

אפשר לקחת פטריות מרפא עם ליריקה?

אף מחקר לא בדק את השילוב. מה שידוע על התרופה עצמה מרגיע יותר מאשר עם סימבלטה: פחות מ-2% מפרגבלין עוברים מטבוליזם, היא מופרשת כמעט ללא שינוי בכליות ואינה מעכבת או משרה אנזימי CYP — ולכן אינטראקציה פרמקוקינטית אינה צפויה. מה שלא נבדק: השפעה מצטברת על ישנוניות. "לא נבדק" אינו "בטוח"; ספרו לרופא.

רעמת האריה עוזרת לכאב בפיברומיאלגיה?

לא נמדד באף אדם. חיפוש רעמת האריה וכאב מחזיר 9 פרסומים: כאב חום, כאב נוירופתי ונוירופתיה סוכרתית בעכברים ובחולדות, דלקת מפרקים בחולדות, תאים בתרבית — ברובם תמצית תפטיר — ושני מחקרים רטרוספקטיביים על כאב בטן עם תערובת רב-רכיבית ובלי קבוצת ביקורת. ניסוי על כאב כרוני או פיברומיאלגיה בבני אדם: אפס.

כמה זמן לוקח לראות השפעה?

אין נתון על "זמן השפעה", כי אין ניסוי שמדד את התסמין שאתם מחפשים. מה שיש: שלושת ניסויי הפיברומיאלגיה נמשכו 6 שבועות, ובסופם נמדדו כושר גופני (השתפר מול חרוב), מצב רוח (ללא הבדל מול פלצבו) ומדדי דם (ללא הבדל מול חרוב). כאב לא נמדד. שישה שבועות הם משך הניסויים — לא הבטחה על מה שיקרה בסופם.

פטריות עוזרות ל"פיברו פוג"?

לא נמדד בפיברומיאלגיה. רעמת האריה נבדקה בקוגניציה באוכלוסיות אחרות: ב-30 מבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי קל, 3 גרם ליום למשך 16 שבועות, הציון עלה מובהקת וירד 4 שבועות אחרי ההפסקה; בניסוי אחר רק אחד משלושה מבחנים השתפר; בצעירים בריאים — אפקט חד-פעמי במבחן אחד, או אפס. אף ניסוי לא גייס אנשים עם פיברומיאלגיה.

אפשר עם אמיטריפטילין?

לא נבדק — אפס מחקרים על פטריות עם אמיטריפטילין. מה שידוע: התרופה מתפרקת דרך CYP2D6 ו-CYP2C19, ואלה אינם האנזימים שריישי עיכבה בצלוחית (CYP1A2, CYP3A, CYP2E1). כלומר, אין אפילו קישור תיאורטי ישיר — אבל היעדר קישור על הנייר אינו מדידה. השאלה לרוקח נשארת אותה שאלה.

יש תופעות לוואי לפטריות מרפא?

בניסויים על ריישי, סקירת Cochrane מונה בחילה ונדודי שינה כתופעות לוואי מינימליות, ובסקר ב-1,374 חולי סרטן 9.1% דיווחו תופעות לוואי, ובהן נדודי שינה אצל 3%. במטא-אנליזה של Cochrane, נוטלי ריישי 4 חודשים היו בסיכון פי 1.67 לתופעת לוואי — לא מובהק, ולא תופעות חמורות. ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, ריישי במינון גבוה החמירה תסמינים. ברעמת האריה: אי-נוחות בטנית, בחילה ופריחה בעור.

איזה מינון נבדק בפיברומיאלגיה?

6 גרם ליום של אבקת גוף-פרי ריישי טחון, למשך 6 שבועות, בשלושת הניסויים. זו אבקה — לא תמצית נוזלית, ולא קפסולת תפטיר. איננו ממירים בין מינון אבקה למינון תמצית, כי אף אחד לא מדד המרה כזו; "כמה טיפות שוות 6 גרם" היא שאלה שאין לה תשובה מדודה. וגם במינון שנבדק — כאב לא היה נקודת קצה.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• 64 נשים עם פיברומיאלגיה, 6 גרם ריישי ליום או קמח חרוב, 6 שבועות, כפול-סמיות: סבולת אירובית, גמישות פלג גוף תחתון ומהירות השתפרו מובהקת בריישי (p<.05); חרוב לא שיפר אף מבחן. נקודות קצה: כושר, לא כאב — Collado Mateo D, et al. Nutricion Hospitalaria, 2015. צפייה ב-PubMed
• נשים עם פיברומיאלגיה, 6 גרם ליום גוף-פרי ריישי טחון או פלצבו, 6 שבועות, פיילוט אקראי כפול-סמיות: אושר, דיכאון, שביעות רצון ואיכות חיים — ללא הבדלים מובהקים בין הקבוצות; מגמה בתוך קבוצת הריישי בלבד — Pazzi F, et al. Healthcare (Basel), 2020. צפייה ב-PubMed
• נשים עם פיברומיאלגיה, 6 גרם ליום אבקת גוף-פרי ריישי מול קמח חרוב, 6 שבועות, פיילוט אקראי כפול-סמיות: ללא הבדל בגלוקוז בצום, כולסטרול, טריגליצרידים, משקל, מסת שומן, יחס מותן-ירך ולחץ דם — Pazzi F, et al. Nutricion Hospitalaria, 2021. צפייה ב-PubMed
• פרמקוקינטיקה של דולוקסטין: מטבוליזם על ידי CYP1A2 ו-CYP2D6; עיכוב CYP1A2 (פלובוקסמין) העלה AUC ב-460% ו-Cmax ב-141%; עיכוב 2D6 — השפעה קטנה יותר; עישון מוריד חשיפה ב-30%. מחברים מ-Eli Lilly — Knadler MP, et al. Clinical Pharmacokinetics, 2011. צפייה ב-PubMed
• סקירת אינטראקציות פרמקוקינטיות של נוגדי דיכאון מהדור השני: דולוקסטין היא מעכב בינוני של CYP2D6 — Spina E, et al. Clinical Therapeutics, 2008. צפייה ב-PubMed
• סקירת המטבוליזם של נוגדי הדיכאון החדשים: דולוקסטין — CYP2D6 ו-CYP1A2 — Caccia S. IDrugs, 2004. צפייה ב-PubMed
• פוליסכריד ריישי עיכב תלוי-מינון את CYP2E1, CYP1A2 ו-CYP3A במיקרוזומים כבדיים של חולדה; במתן לחולדות (50 ו-200 מ"ג לק"ג) הפך נזק כבדי מושרה-BCG. המחברים: "הפרמקוקינטיקה עשויה להשתנות באינטראקציית צמח-תרופה" — Wang X, et al. Biological & Pharmaceutical Bulletin, 2007. צפייה ב-PubMed
• הניסוי היחיד של פטרייה עם דולוקסטין: 59 מטופלים עם דיכאון ונדודי שינה, קורדיספס כתוספת לדולוקסטין מול פלצבו, 6 שבועות, כפול-סמיות. נדודי שינה: הפלצבו השתפר יותר (p<0.05); דיכאון — ללא הבדל; תופעות לוואי — ללא הבדל — Zhou J, et al. Frontiers in Psychiatry, 2021. צפייה ב-PubMed
• פרמקולוגיה של פרגבלין: פחות מ-2% מטבוליזם, הפרשה כלייתית כמעט ללא שינוי, ללא מטבוליזם כבדי, ללא עיכוב או השראה של CYP — אינטראקציה פרמקוקינטית "לא סבירה" — Ben-Menachem E. Epilepsia, 2004. צפייה ב-PubMed
• הנחיית CPIC 2016 לנוגדי דיכאון טריציקליים: אמיטריפטילין מושפעת מגנוטיפ CYP2D6 ו-CYP2C19, שקובע התאמת מינון — Hicks JK, et al. Clinical Pharmacology & Therapeutics, 2017. צפייה ב-PubMed
• 33 מטופלים טרשתיים, ריישי 1 גרם שלוש פעמים ביום, שבועיים: עיכוב צימות טסיות מושרה-ADP 31.49% (P<0.01); אורך הפקיק החוץ-גופי ירד מ-30.05 ל-20.4 מ"מ; במבחנה — טסיות של 15 מתנדבים. ללא קבוצת ביקורת — Tao J, Feng KY. Journal of Tongji Medical University, 1990. צפייה ב-PubMed
• ניסוי אקראי כפול-סמיות מבוקר-פלצבו ב-40 מתנדבים בריאים: ריישי 1.5 גרם ליום, 4 שבועות — קרישה, פיברינוגן, vWF, PFA-100 ותרומבואלסטוגרפיה ללא הבדל, כל הערכים בטווח התקין — Kwok Y, et al. Anesthesia and Analgesia, 2005. צפייה ב-PubMed
• חומצה גנודרמית S בטסיות אנושיות בצלוחית: ב-7.5 מיקרומולר הגבירה פי 1.8 את עליית ה-cAMP מושרית-PGE1 — האפקט מצטבר עם חומרים אחרים — Su C, et al. Thrombosis Research, 2000. צפייה ב-PubMed
• סקירה רטרוספקטיבית של 1,816 דיווחי תופעות לוואי: 30 מקרים עם קשר סיבתי סביר בין אדפטוגן לנוגד דיכאון; דיווח אחד — קורדיספס עם סרטרלין ודימום במערכת העיכול העליונה. דולוקסטין הופיעה עם צמחים אחרים, לא עם פטריות — Siwek M, et al. Frontiers in Pharmacology, 2023. צפייה ב-PubMed
• סקירת Cochrane: 5 ניסויים, 398 משתתפים; נוטלי ריישי 4 חודשים בסיכון פי 1.67 לתופעת לוואי (RR 1.67; 95% CI 0.86–3.24) — לא מובהק, לא תופעות חמורות — Klupp NL, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015. צפייה ב-PubMed
• תמצית ריישי 80 ו-120 מ"ג לק"ג לא השפיעה על ארכיטקטורת השינה בחולדות רגילות; רק עם פנטוברביטל קיצרה חביון והאריכה שינה; פלומאזניל ביטל את ההשפעה. חולדות ועכברים — Chu QP, et al. Pharmacology, Biochemistry, and Behavior, 2007. צפייה ב-PubMed
• סקירת Cochrane 2016 על ריישי בסרטן: תופעות לוואי מינימליות — בחילה ונדודי שינה; ללא רעילות המטולוגית או כבדית מובהקת — Jin X, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016. צפייה ב-PubMed
• סקר חתך ב-1,374 חולי סרטן שנוטלים ריישי: 9.1% דיווחו תופעות לוואי — יובש בפה 5%, עצירות 4%, נדודי שינה 3%, גרד 3%, סחרחורת 3%. ללא ביקורת — Li X, et al. Integrative Medicine Research, 2024. צפייה ב-PubMed
• 30 נשים, רעמת האריה בעוגיות, 4 שבועות: מול פלצבו מובהקות רק בשני פריטי שאלון; שאלון השינה PSQI נמדד ולא דווח כתוצאה מובהקת — Nagano M, et al. Biomedical Research (Tokyo), 2010. צפייה ב-PubMed
• רוכבי אופניים, תוסף קורדיספס יחד עם רודיולה: אפס הבדל בריווי חמצן בשריר, VO2max, סף אוורורי וזמן עד תשישות — Colson SN, et al. Journal of Strength and Conditioning Research, 2005. צפייה ב-PubMed
• 132 חולי נוירואסתניה, תמצית פוליסכרידים 1,800 מ"ג שלוש פעמים ביום או פלצבו, 8 שבועות, כפול-סמיות רב-מרכזי: עייפות ירדה 28.3% מול 20.1%; CGI ירד 15.5% מול 4.9%; "יותר משיפור מינימלי" 51.6% מול 24.6% (P=.002) — Tang W, et al. Journal of Medicinal Food, 2005. צפייה ב-PubMed
• פיילוט קליני ב-48 חולות סרטן שד בטיפול הורמונלי, אבקת נבגי ריישי, 4 שבועות: שיפור בתת-סולם העייפות FACT-F, פחות חרדה ודיכאון — Zhao H, et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2012. צפייה ב-PubMed
• 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, ניסוי מוצלב מבוקר-פלצבו פסאודו-אקראי, בלוקים של 30 יום: ריישי במינון נמוך ללא הבדל מפלצבו (p=0.603); במינון גבוה — חומרת תסמינים גבוהה יותר (p=0.012). "ריישי עלולה להחריף תסמינים אצל חלק מהסובלים" — Younger J, et al. International Journal of Environmental Research and Public Health, 2021. צפייה ב-PubMed
• רעמת האריה ואיתות סידן מצומד לקולטני פורינים; התנהגות כאב חום בעכברים — Liu PS, et al. International Journal of Medicinal Mushrooms, 2017. צפייה ב-PubMed
• תמציות תפטיר רעמת האריה וכאב נוירופתי בעכברים עם קשירת עצב שדרתי L5 — Yang PP, et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2020. צפייה ב-PubMed
• תמצית אתנולית של רעמת האריה ונוירופתיה סוכרתית מושרית-אלוקסן בחולדות — Yi Z, et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2015. צפייה ב-PubMed
• הריצנון C, תרכובת מבודדת מרעמת האריה, הפחית את השלב השני של תגובת הכאב לפורמלין בעכברים — Li J, et al. Biochemical and Biophysical Research Communications, 2024. צפייה ב-PubMed
• תפטיר רעמת האריה והתקדמות דלקת מפרקים ניוונית במודל חיה — Yang SY, et al. Nutrients, 2022. צפייה ב-PubMed
• תפטיר רעמת האריה בשילוב קולגן מסוג II והתקדמות דלקת מפרקים ניוונית במודל פרה-קליני בחיות — Lee KT, et al. International Journal of Medical Sciences, 2026. צפייה ב-PubMed
• תמצית אתנולית של תפטיר רעמת האריה ונדידת תאי מיקרוגליה בתגובה למורפין — תאים בתרבית — Yeh CH, et al. Molecular Medicine Reports, 2019. צפייה ב-PubMed
• תוסף רב-רכיבי במחלת דיברטיקולים תסמינית לא-מסובכת — תערובת, ללא קבוצת ביקורת; כאב בטן, לא כאב מפושט — Bertani L, et al. Minerva Gastroenterology, 2026. צפייה ב-PubMed
• ניתוח רטרוספקטיבי דו-זרועי רב-מרכזי של תכשיר על בסיס רעמת האריה אחרי קולונוסקופיה — רטרוספקטיבי, תערובת, כאב בטן — Tursi A, et al. Nutrients, 2025. צפייה ב-PubMed
• 30 נבדקים בני 50–80 עם ליקוי קוגניטיבי קל, רעמת האריה 3 גרם ליום, 16 שבועות, כפול-סמיות: הציון עלה מובהקת בשבועות 8, 12 ו-16, וירד מובהקת 4 שבועות אחרי ההפסקה; בדיקות מעבדה ללא השפעה שלילית — Mori K, et al. Phytotherapy Research, 2009. צפייה ב-PubMed
• רעמת האריה 12 שבועות: מתוך שלושה מבחנים קוגניטיביים (MMSE, Benton, S-PA) — רק MMSE השתפר מובהקת — Saitsu Y, et al. Biomedical Research (Tokyo), 2019. צפייה ב-PubMed
• 41 צעירים, פיילוט: מנה בודדת 1.8 גרם רעמת האריה — Stroop מהיר יותר אחרי 60 דקות; אחרי 28 יום ירידה בלחץ סובייקטיבי p=0.051 — לא מובהק — Docherty S, et al. Nutrients, 2023. צפייה ב-PubMed
• 18 צעירים בריאים, ניסוי מוצלב, 3 גרם תמצית גוף פרי 10:1: ללא אפקט מובהק על קוגניציה כללית ועל מצב רוח; רק מבחן ה-pegboard השתפר — Surendran G, et al. Frontiers in Nutrition, 2025. צפייה ב-PubMed
• ניסוי כפול-סמיות מבוקר-פלצבו, 49 שבועות, תפטיר רעמת האריה מועשר-erinacine A, 3 קפסולות של 350 מ"ג ליום: ארבעה נבדקים נשרו בגלל אי-נוחות בטנית, בחילה ופריחה בעור — Li IC, et al. Frontiers in Aging Neuroscience, 2020. צפייה ב-PubMed

להמשך

• כאב כרוני ופטריות מרפא: גב, מפרקים, נוירופתיה — ומה עם ארקוקסיה
• מיגרנה, טיפול טבעי ותוספים: מה נמדד, ומה עם אימיטרקס וטופמקס
• מעי רגיז ופטריות מרפא: מה נמדד, מה כן עוזר, ומה עם אימודיום וקולוטל
• פטריות מרפא לפי מטרה — ההאב
• ריישי לחרדה ולחץ — הפירוט המלא של ניסויי הפיברומיאלגיה
• ריישי לשינה — מה נמדד ומה לא
• רעמת האריה וערפל מוחי
• אינטראקציות עם תרופות
• למי לא מתאימה ריישי
• יתרונות ריישי — פנקס הראיות
• מינון ריישי — מה נבדק
• פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות
• פטריות מרפא וסוכר בדם
• פטריות מרפא ושינה
• ריישי ותגובה דלקתית
• דלקת מפרקים — מה המדע אומר
• האם יש תופעות לוואי לפטריות מרפא?
• תוצאות המעבדה — בטא-גלוקן

המידע בעמוד זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול מקצועי. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה ולא תרופות, ואינן מיועדות לטיפול בפיברומיאלגיה או בכל מצב רפואי אחר. פיברומיאלגיה מחייבת אבחון ומעקב רפואי; אין להפסיק, להחליף או לשנות מינון של דולוקסטין, פרגבלין, אמיטריפטילין או כל תרופה אחרת ללא הנחיית הרופא המטפל. לפני תחילת שימוש בכל תוסף, ובמיוחד במקרה של נטילת תרופות קבועות, נוגדי קרישה או נוגדי טסיות, הריון, הנקה, ניתוח מתוכנן, מחלת כבד או כליה, או כל מצב רפואי קיים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח.