כאב כרוני ופטריות מרפא: גב, מפרקים, נוירופתיה — ומה עם ארקוקסיה

בקצרה5 נקודות · דקת קריאה

• אין ניסוי מבוקר אחד בבני אדם של ריישי, רעמת האריה, קורדיספס או טרקי טייל בכאב גב, בדלקת מפרקים ניוונית או בנוירופתיה; מה שיש הוא חולדות, עכברים ותאים.
• "רעמת האריה משקמת עצבים" נמדד בחולדות עם עצב מעוך — ושם ויטמין B12 עבד באותה מידה; סקירה שיטתית מ-2026 מצאה 11 רשומות, אף אחת קלינית.
• הניסוי היחיד בבני אדם — 65 חולי דלקת מפרקים שגרונית, ריישי בתוך פורמולה — לא השיג את יעדו הראשי: ACR20 של 15% מול 9.1%.
• בצלוחית, הטריטרפן הריישי החזק ביותר השאיר את האנזימים של ארקוקסיה, אדוויל וטרמדול ללא עיכוב; באדם אף שילוב לא נמדד — שאלה לרוקח.
• מה שכן הוכח לגב כרוני ואיננו מוכרים: פעילות גופנית, ירידה של 15.2 נקודות כאב ב-249 ניסויים; פרצטמול וגבפנטין לגב — אפס.

יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה ›

כאב כרוני (Chronic pain) — גב תחתון, דלקת מפרקים ניוונית, נוירופתיה — הוא מצב שבו "טיפול טבעי" מחפשים לפי איבר, והפטריות שמוצעות לו באנגלית הן רעמת האריה (Hericium erinaceus), ריישי (Ganoderma lucidum, הלינגג'י של הרפואה הסינית), קורדיספס וטרקי טייל. התשובה הכנה: אין ניסוי אקראי אחד בבני אדם של אף אחת מהן בכאב גב, בדלקת מפרקים ניוונית או בנוירופתיה. מה שיש: ניסוי אחד בדלקת מפרקים שגרונית שנכשל ביעדו הראשי, ארבעה חולים מ-1998, וחולדות. מה שכן הוכח — ואיננו מוכרים — כאן.

סוגי הראיות שכן קיימים, מהקרוב לאדם ועד הרחוק: ניסוי אקראי אחד ב-65 חולי דלקת מפרקים שגרונית, שבו ריישי ניתנה בתוך פורמולה סינית; סדרת מקרים של ארבעה חולים בנוירלגיה פוסט-הרפטית, במינון של 36 עד 72 גרם ליום, בלי ביקורת; ספריית טריטרפנים מריישי מול שבעה אנזימי כבד בצלוחית; חולדות עם עצב מעוך, עכברים עם עצב קשור, חולדות עם ברך חתוכה — ברובם תמצית תפטיר, ובחלקם המחברים עובדים אצל יצרן תוספים; תאי דיסק ותאי סחוס אנושיים בצלוחית; ומולם, על מה שאיננו מוכרים, סקירות Cochrane ומטא-אנליזות של עשרות אלפי חולים — פעילות גופנית, כורכומין, פרצטמול, גבפנטין, אופיואידים — שמספרות בדיוק מה עובד ומה לא. על "פטרייה × כאב כרוני בבני אדם" — אין שום דבר.

האם פטריות מרפא עוזרות לכאב כרוני — מה באמת נבדק?

בשלושת סוגי הכאב שישראלים מחפשים — גב תחתון, דלקת מפרקים ניוונית, נוירופתיה — אין ניסוי אקראי אחד בבני אדם עם אף אחת מארבע הפטריות. מה שקיים בבני אדם: ניסוי אחד בדלקת מפרקים שגרונית (65 חולים, ריישי בתוך פורמולה, יעד ראשי לא הושג) וארבעה חולי נוירלגיה מ-1998 בלי ביקורת. כל השאר — כ-25 מחקרי מכרסמים ותאים.

כדי להבין את קנה המידה: סקר אינטרנטי ייצוגי מ-2022 בישראל — 8,300 מבוגרים הוזמנו, 1,647 ענו — מצא 515 משיבים (31.3%) עם כאב שנמשך יותר משלושה חודשים, בעוצמה יומית ממוצעת של 5.8 מתוך 10; המיקומים השכיחים היו השלד הצירי וכאבי ראש, ויותר ממחצית סבלו מכאב בכמה אזורים. ההיענות לסקר הייתה 19.8%, ולכן המספר הוא "מבין העונים", לא מהאוכלוסייה. בעולם, לפי סמינר ב-Lancet מ-2021, כאב כרוני משפיע על יותר מ-30% מהאנשים לפי חלק מהמחקרים, והמומחים מסווגים אותו לנוציצפטיבי, נוירופתי ונוציפלסטי — ורבים רואים בזה רצף. וכאב גב תחתון, לפי סדרת Lancet מ-2018, הוא "הגורם המוביל למוגבלות בעולם", עם עלייה של 54% בשנות החיים עם מוגבלות בין 1990 ל-2015 — וכמעט בכל המקרים "אי אפשר לזהות סיבה נוציצפטיבית ספציפית".

על מצב בסדר גודל כזה, אף אחד לא בדק פטרייה בניסוי מבוקר. לא כי בדקו ומצאו אפס — פשוט לא בדקו. ולכן העמוד הזה לא בנוי סביב הפטריות אלא סביב מה שאתם שואלים: האם רעמת האריה משקמת עצבים, האם יש משהו לברך ולגב, האם אפשר לשלב עם ארקוקסיה או זלדיאר, ומה כן הוכח. על פיברומיאלגיה — הכאב הכרוני הרביעי, עם ליריקה וסימבלטה — כתבנו עמוד נפרד: פיברומיאלגיה ותוספי תזונה.

מה נמדד, באיזה סוג כאב, ובאיזו מערכת?

הטבלה מסדרת את סוגי הכאב לפי הפטרייה, לפי הראיה הגבוהה ביותר שקיימת ולפי הצורה שנבדקה — תפטיר, גוף פרי או תרכובת מבודדת. שורת "בני אדם" מופיעה פעמיים בלבד, ושתיהן אינן גב, מפרקים ניווניים או נוירופתיה. כל השאר הוא חולדות, עכברים ותאים בצלוחית.

האם רעמת האריה משקמת עצבים ועוזרת לנוירופתיה?

בבני אדם — לא נמדד מעולם: 0 ניסויים ו-0 דיווחי מקרה על רעמת האריה בנוירופתיה, בכאב עצבי או בשיקום עצב. מה שיש: חולדות עם עצב מעוך, שבהן התפקוד חזר מוקדם יותר — כמו בקבוצת ויטמין B12 שהייתה הביקורת החיובית; עכברים עם עצב קשור, על תמצית תפטיר במימון היצרן; וחולדות סוכרתיות. סקירה שיטתית מ-2026: 11 רשומות, כולן פרה-קליניות.

זו הדלת הגדולה ביותר באנגלית — "lions mane nerve regeneration" עם עשר השלמות, "lions mane neuropathy" עם עשר, "lions mane nerve pain" עם תשע — ובעברית "נוירופתיה טיפול טבעי" היא ההשלמה השישית תחת "נוירופתיה". מה טוענים בשוק. "רעמת האריה מגדילה NGF ומצמיחה עצבים מחדש", "עוזרת לנוירופתיה סוכרתית", "לכאב נוירופתי". מה בדיוק נמדד. המחקר שממנו נולד המשפט "משקמת עצבים": 2011, אוניברסיטת מלאיה, חולדות נקבות עם עצב פרונאלי מעוך, תמצית מימית של גוף פרי טרי במתן פומי יומי; תפקוד הגפה האחורית "חזר מוקדם יותר" בקבוצת התמצית — ובקבוצת המקובלמין (ויטמין B12), שהייתה הביקורת החיובית — לעומת ביקורת שלילית; רגנרציית אקסונים "התפתחה טוב יותר". המינון, מספר החיות וההפרש בימים אינם בתקציר. ב-2016 אותה קבוצה הראתה שבנוירוני הגנגליון של החולדות המטופלות עלו Akt, MAPK, c-Jun ו-c-Fos. כלומר: מה שנמדד הוא שתמצית גוף פרי זירזה שיקום עצב מעוך בחולדה — כמו ויטמין שנמכר בכל בית מרקחת.

כאב נוירופתי. ב-2020, עכברים עם קשירת עצב שדרתי L5: תמצית גולמית של תפטיר ו"ארינצין S" — לא ארינצין A שהשוק מדבר עליו — ביטלו איתות סידן בתאים אנושיים, העלו את סף המשיכה של כף הרגל והורידו סמני הפעלה של אסטרוציטים ומיקרוגליה; ארינצין S הקל טוב יותר מהתמצית. מינון ומספר עכברים לא בתקציר; תפטיר; מחבר-שותף מ-Grape King Bio, יצרן תוספים. ב-2015, חולדות סוכרתיות (אלוקסן) שקיבלו תמצית אתנולית 40 מ"ג לק"ג למשך 6 שבועות: סף הכאב עלה — ובמקביל הגלוקוז בסרום ירד, כך שהמחברים עצמם מתארים "שיפור במצב הסוכרתי" — ייתכן שהאפקט הוא גליקמי, לא אנלגטי. ב-2017, תמציות תפטיר דחו תגובת כאב חום בעכברים (tail-flick, hot plate) — Grape King שוב. וב-2026, סקירה שיטתית של פטריות מרפא לפגיעה בעצב היקפי מצאה 11 רשומות בסך הכל, חמש על רעמת האריה, כולן פרה-קליניות, ומסקנתה: הגישות הקיימות "צריכות לעבור מחקר קליני".

למה זה לא עובר לאדם. עצב מעוך בחולדה מחלים גם לבד; השאלה בניסוי היא כמה מהר, והתשובה הייתה "כמו B12". עכבר עם עצב קשור הוא מודל של פגיעה מכנית חדה, לא של נוירופתיה סוכרתית או של סיבים דקים. ותפטיר שגודל על מצע אינו גוף הפרי שאנחנו מוכרים — ואינו מה שהחולדות של 2011 קיבלו. מה כן אפשר לדעת. שלנוירופתיה סוכרתית יש תוסף שכן נמדד בבני אדם — חומצה אלפא-ליפואית 600 מ"ג, ב-11 מחקרים — ושאיננו מוכרים אותו (פרק "מה כן הוכח"). ושעל השאלה ההפוכה מאנגלית, "can lion's mane cause nerve pain" — לא מצאנו תיעוד; לא נבדק, לא תועד. מה לשאול את הרופא. לא "האם רעמת האריה תשקם לי את העצב" — אלא מה הסיבה לנוירופתיה, ואילו מהטיפולים שנמדדו בבני אדם מתאימים. על ערפל מוחי וריכוז — הדבר שרעמת האריה כן נבדקה עליו בבני אדם — עמוד רעמת האריה וערפל מוחי.

פטריות לדלקת מפרקים ניוונית — מה יש מעבר לחולדות?

כלום. חיפוש ניסוי אקראי של פטרייה כלשהי — ריישי, רעמת האריה, קורדיספס, טרקי טייל, שיטאקה, מאיטקה, אגריקוס — בדלקת מפרקים ניוונית מחזיר 0 תוצאות. מה שיש: תפטיר רעמת האריה בחולדות עם ברך חתוכה, במימון היצרן ובלי מספר אחד בתקציר; חומצה גנודרית A בעכברים; קורדיספין בתאי סחוס אנושיים בצלוחית; ופוליסכרופפטיד של טרקי טייל — בהזרקה לחוט השדרה.

"כאבי מפרקים" הוא חיפוש חזק בעברית, ו"בגיל המעבר" היא ההשלמה הראשונה שלו — לכן כדאי לומר מיד מה יש. רעמת האריה: ב-2022, חולדות עם דלקת מפרקים ניוונית בברך מחיתוך הרצועה הצולבת הקדמית קיבלו תפטיר; "אסימטריית נשיאת המשקל השתפרה והכאב מוזער", שחיקת הסחוס "פחתה מובהקת", IL-1β ו-TNF-α ירדו — ובתקציר אין מינון, אין מספר חיות ואין גודל אפקט; המחברים מהמכון המחקרי של Grape King Bio, יצרן תוספים. ב-2026, אותו תפטיר בשילוב קולגן מסוג II לא-מפורק, באותו מודל — "הפחית כאב עצם"; שילוב, בלי בידוד תרומת הפטרייה, ובלי מספרים. ריישי: חומצה גנודרית A — תרכובת מבודדת, לא תמצית — בעכברים עם OA מנותחת ובתאי סחוס: ציוני היסטולוגיה ירדו, MMP-13 בנוזל הסינוביאלי ירד, דלקת בתאים ירדה דרך NF-κB. הרשומה היחידה שמאגר PubMed מתייג "בני אדם" ל"ריישי × דלקת מפרקים ניוונית" מתויגת כך בגלל תאי סחוס אנושיים בצלוחית — לא בגלל חולים. קורדיספס: קורדיספין ב-10 עד 100 מיקרומולר בתאי סחוס שנלקחו מחולי OA הוריד PGE2, NO, MMP-13, IL-6 ו-COX-2 — צלוחית; ובפיברובלסטים סינוביאליים מ-12 חולי דלקת מפרקים שגרונית עיכב MMP-1 ו-MMP-3. טרקי טייל: פוליסכרופפטיד בחולדות עם כאב OA דלקתי בקרסול שיפר סף כאב ודחה סבילות למורפין — במתן תוך-שדרתי, בהזרקה לחוט השדרה, 50–200 מיקרוגרם לק"ג. הזרקה לחוט השדרה של חולדה אינה קפסולה, ואסור להציג את זה כ"טרקי טייל נגד כאב מפרקים". ובחולדות ויסטאר, 500 מ"ג לק"ג של אבקת תפטיר טרקי טייל הפחיתו ליקוק בפורמלין כמו אספירין 100 מ"ג לק"ג — "השפעה דמוית-אספירין", בלי מספרי אפקט.

הסיכום הכנה: לדלקת מפרקים ניוונית יש בפטריות חולדות, עכברים וצלוחיות, ברובם תפטיר ותרכובות מבודדות, ובחלקם היצרן הוא המחבר — ואפס ניסויים בבני אדם. מה כן נמדד בבני אדם עם OA בברך: כורכומינואידים ב-15 ניסויים, גלוקוזאמין סולפט, דיקלופנק מקומי — בפרק "מה כן הוכח". את מה שכתבנו על פטריות ודלקת מפרקים ועל פטריות מרפא לגיל המעבר — בנפרד.

וכאב גב תחתון או פריצת דיסק?

אפס בבני אדם, ואפס בחיות. הרשומה הקרובה ביותר: חומצה גנודרית A מריישי בתאי גרעין דיסק אנושיים בצלוחית — דלקת ופירוק מטריקס ירדו, כאב לא נמדד כי בצלוחית אין כאב; וקורדיספין בתאי דיסק של חולדה. חיפוש פטריות עם כאב גב או דיסק מחזיר 5 תוצאות — שתיים בתאים, השאר רעש. מה שכן הוכח לגב כרוני: פעילות גופנית, לא פרצטמול ולא גבפנטין.

"כאבי גב תחתון" הוא ראש הביקוש בעברית, ו"טיפול טבעי לכאבי גב תחתון" קיים כחיפוש שלם — ולכן חשוב לומר את זה בלי לעגל: אין מחקר. ב-2022, תאי גרעין דיסק אנושיים שגורו ב-IL-1β וטופלו בחומצה גנודרית A הראו פחות NO, PGE2, COX-2, TNF-α ו-IL-6, יותר קולגן II ואגרקן, ופחות MMP-3 ו-MMP-13 — מסלול NF-κB. ב-2016, קורדיספין בתאי דיסק של חולדה ובתרבית איבר דיכא MMP-3, MMP-13 ו-ADAMTS. שני מחקרים על תאים בצלחת, אפס על גב של אדם. מה שכן נמדד בגב תחתון כרוני — ובגדול: סקירת Cochrane מ-2021 של 249 ניסויים על פעילות גופנית, שמצאה ירידה של 15.2 נקודות כאב על סולם 0–100 מול היעדר טיפול, מעל סף המשמעות הקלינית; סקירת-על מ-2025 של 31 סקירות Cochrane ו-97,183 מבוגרים; ושתי תוצאות "אפס" באיכות ראיה גבוהה — פרצטמול (−0.5 נקודות) וגבפנטינואידים (−0.0). את הפירוט — בפרק "מה כן הוכח". פריצת דיסק, סיאטיקה, כאב רדיקולרי — כל אחד מהם עניין לרופא ולפיזיותרפיסט, ואף אחד מהם לא נבדק עם פטרייה בשום יצור.

ריישי לכאב עצבי — מה קרה בארבעת החולים מ-1998, ולמה זה לא ראיה?

ב-1998, רופא יפני דיווח ששניים מחוליו עם נוירלגיה פוסט-הרפטית עמידה ושניים נוספים עם כאב חמור מהרפס זוסטר חוו "ירידה דרמטית בכאב" אחרי תמצית מים חמים של ריישי — במינון של 36 עד 72 גרם משקל יבש ליום. ארבעה חולים, ללא ביקורת, ללא סולם כאב בתקציר, מינון פי 10–20 מקפסולה מקובלת, ומעולם לא שוחזר.

זו הרשומה האנושית היחידה בכל PubMed על ריישי וכאב נוירופתי, ולכן היא מצוטטת. אותו רופא פרסם ב-2005 סדרה נוספת: חמישה חולי הרפס זוסטר בגילי 17–74 שקיבלו פורמולה של שמונה צמחים — ובה ריישי מתורבת 0.75 גרם למנה לצד ויסטריה, טרפה, אגוז מוסקט, ג'ינסנג, רימון ועוד — דיווחו על הקלה "תוך ימים", ואיש מהם לא פיתח נוירלגיה אחרי יותר משנה. חמישה חולים, בלי ביקורת, שמונה רכיבים — אי אפשר לייחס לריישי דבר. הניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו: תואר בארבעה חולים ב-1998 במינון קיצוני, ללא ביקורת, ומעולם לא שוחזר. לא "ריישי לנוירלגיה". ואגב — הראיה החזקה ביותר על ריישי באוכלוסייה עם כאב כרוני הולכת לכיוון השני: ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, שכוללת כאב ועייפות כרונית, ריישי במינון גבוה החמירה תסמינים (p=0.012) — פירטנו בעמוד הפיברומיאלגיה.

ריישי בדלקת מפרקים שגרונית — הניסוי היחיד בבני אדם, ומה הוא באמת מצא?

ניסוי אקראי כפול-סמיות ב-65 חולי דלקת מפרקים שגרונית פעילה, שהמשיכו את תרופותיהם: ריישי 4 גרם + פורמולה San Miao San 2.4 גרם ליום, 24 שבועות. התוצאה הראשית — תגובת ACR20 — 15% מול 9.1%, לא מובהק. ציון הכאב "השתפר מובהקת רק בקבוצת הצמחים" — מול הבסיס, כתוצאה משנית. אפס שינוי בציטוקינים ובתאי החיסון. 8 תופעות לוואי קלות מול 14 בפלצבו.

זה הניסוי שמצוטט כ"ריישי הוכחה כמשככת כאב בדלקת מפרקים", ולכן כדאי לקרוא אותו לאט. ריישי לא ניתנה לבדה אלא עם פורמולה סינית של שלושה צמחים, ולכן אי אפשר לבודד אותה. התוצאה הראשית לא הושגה. הפרסום האימונולוגי הנלווה, מ-2006, מדד CD4, CD8, NK, תאי B ושישה כימוקינים בפלזמה ב-8 וב-24 שבועות — ללא הבדל בכולם; רק ייצור IL-18 בתאים מחוץ לגוף ירד. מסקנת המחברים, מילה במילה: "ייתכן שיש השפעה אנלגטית… אולם לא ניתן היה להדגים השפעה נוגדת-חמצון, נוגדת-דלקת או אימונומודולטורית מובהקת". 89% השלימו; 13 חולים דיווחו 22 אירועי לוואי קלים — 14 בפלצבו, 8 בקבוצת הצמחים. וזו דלקת מפרקים שגרונית — מחלה אוטואימונית — לא ניוונית ולא גב; פירטנו אותה בעמוד המחלות האוטואימוניות.

ומה יש במכרסמים? הרבה, וכולו מרשים בצלוחית ובכלוב: אבקת נבגי ריישי בעכברים עם דלקת מפרקים מושרית-קולגן הפחיתה רגישות-יתר לכאב דרך נויטרופילים; חומצה גנודרית A ב-20 או 40 מ"ג לק"ג ב-40 עכברים הורידה ציון ארתריטיס במינון הגבוה; ריישי עם San Miao San בחולדות דיכאה אלודיניה — בהזרקה תוך-צפקית, ובמתן פומי לא; "Gano oil", תמצית שומנית מריישי, עיכבה בצקת בעכברים ב-42%, 58% ו-73% והאריכה את החביון על פלטה חמה ל-30 שניות מול 1.65 — אלא שהרכיב העיקרי, אולאמיד, הוא חומר מרדים, והמחברים עצמם כותבים "היפנוטי"; ובמחקר ההיסטורי מ-1997, מתוך 134 תמציות מ-45 מיני פטריות, חומצות גנודריות A, B, G ו-H זוהו כרכיבים נוגדי-הכאב בעכברים. אף אחד מאלה לא נבדק בבן אדם.

לוקחים ארקוקסיה, אטופן, אדוויל או אופטלגין — יש אינטראקציה עם פטריות?

לא נמדד באדם — ועל הנייר, הצלוחית דווקא מרגיעה. ב-2024 נבדקו 66 טריטרפנואידים מריישי מול שבעה אנזימי כבד: רוב הטריטרפנואידים עיכבו CYP1A2, אבל התרכובת החזקה ביותר לא עיכבה CYP3A4 (ארקוקסיה), CYP2C9 (איבופרופן, צלקוקסיב) ו-CYP2D6 — עם זאת התמצית הגולמית עיכבה "תת-סוגים שונים" ושינתה פרמקוקינטיקה של ארבע תרופות בחולדות. מחקר על פטרייה עם NSAID בבני אדם: 0.

מה ידוע על התרופות. ארקוקסיה (אטוריקוקסיב) מתפרקת במיקרוזומים אנושיים בכ-60% על ידי CYP3A וכ-10% על ידי כל אחד מ-CYP2C9, 2D6 ו-1A2; זמן מחצית החיים כ-20 שעות; שיתוף עם תרופות אחרות "נבדק במידה מוגבלת בלבד". אטופן (אטודולק) ואדוויל (איבופרופן) הולכים דרך CYP2C9 ו-2C8 — ולמי שהאנזים הזה איטי אצלו גנטית, הסיכון לדימום ממערכת העיכול מ-NSAID כמעט מוכפל: OR 1.90 במטא-אנליזה. צלקוקסיב — CYP2C9, ובמי שיש לו וריאנט איטי, גם CYP2D6 עד 30%; ב-52 מתנדבים קוריאנים, נשאי וריאנט אחד הראו חשיפה גבוהה פי 1.63. אופטלגין (דיפירון, מטמיזול) הוא סיפור אחר: משרה בינוני-חזק של CYP3A4, 2B6 ו-2C19, ומעכב בינוני של CYP1A2 — ומבטל את השפעת האספירין כשנוטלים יחד. מה ידוע על הפטריות. ב-2007, פוליסכריד מריישי עיכב במיקרוזומים של חולדה את CYP1A2, CYP3A ו-CYP2E1. ב-2024, ההרחבה: תמצית דיכלורומתאן של ריישי עיכבה תת-סוגים שונים והפריעה לפרמקוקינטיקה של ארבע תרופות בחולדות; מתוך ספריית 66 הטריטרפנואידים, CYP1A2 עוכב על ידי רוב הלנוסטנים, ותרכובת אחת עיכבה "באופן רחב" — למעט CYP3A4, 2D6, 2C9 ו-2C19. כלומר בדיוק המסלולים של ארקוקסיה, אטופן ואדוויל לא עוכבו על ידי התרכובת החזקה ביותר; ו-CYP1A2, שכן עוכב, אינו המסלול של אף משכך כאבים ישראלי נפוץ — ואופטלגין דווקא מעכב אותו בעצמו, כך שאין ציר-נגד. שני מחקרי מבחנה, שני כיוונים, ובאדם — אפס. על טרקי טייל יש נתון פרמקוקינטי אחד: פוליסכרופפטיד בחולדות האט את ספיגת הטמוקסיפן (Tmax עלה ב-228%) בלי לשנות את החשיפה הכוללת — ספיגה, לא מטבוליזם. על רעמת האריה וקורדיספס ואנזימי CYP — 0 מחקרים.

ומשפט אחד על "ריישי מגנה על הקיבה מ-NSAID", שתמצאו ברשת: הבסיס הוא מחקר מ-2017 שבו מקרופאגים שגורו בתמצית תפטיר ריישי הועברו לעכברים שקיבלו אינדומתצין — פגיעת המעי הדק פחתה. העברה של תאים בין עכברים, לא האכלה; ועכברים. סקירה מ-2021 מונה 22 מחקרים של רפואה משלימה לפגיעת מעי מ-NSAID, 19 מהם בחיות. הניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו: הטריטרפן החזק ביותר של ריישי לא עיכב בצלוחית את האנזימים שמפרקים ארקוקסיה, אטופן ואדוויל; התמצית הגולמית כן שינתה פרמקוקינטיקה בחולדות; באדם זה לא נמדד — ולכן זו שאלה לרוקח. לא "בטוח", לא "מסוכן". הרשימה הרחבה — בעמוד האינטראקציות עם תרופות.

טרמדקס, זלדיאר או אוקסיקונטין — מה עם משככי כאבים אופיואידיים?

טרמדול (טרמדקס, זלדיאר) מופעל על ידי CYP2D6 למטבוליט הפעיל שלו; מעכב 2D6 מוריד את המטבוליט — במודל, כינידין הוריד אותו ב-52% — כלומר עיכוב היה מחליש את התרופה, לא מרעיל. הטריטרפן החזק ביותר של ריישי לא עיכב 2D6 בצלוחית. על אוקסיקונטין לא אספנו מקור על מסלול הפירוק, ולכן לא נכתוב עליו. מחקר פטרייה עם אופיואיד באדם: 0.

"טרמדקס או זלדיאר", "זלדיאר מסוכן", "זלדיאר לכאבי גב" — כולם חיפושים חיים בעברית. מה ידוע על טרמדול. הוא מפורק "בעיקר על ידי CYP2D6 ל-O-desmethyltramadol, המטבוליט הפעיל העיקרי", ולכן הגנטיקה של האנזים ותרופות נלוות קובעות כמה מהאפקט תקבלו. במודל פרמקוקינטי מ-2022, מנה בודדת של כינידין — מעכב 2D6 חזק — העלתה את הטרמדול ב-51% והורידה את המטבוליט הפעיל ב-52%; המסקנה: להימנע מהשילוב. ואיך נראית אינטראקציה שנמדדה בבני אדם: ב-2026, 12 מתנדבים קיבלו שמונה ימים של צלקוקסיב 200 מ"ג, אטוריקוקסיב 120 מ"ג או פלצבו ואז טרמדול — צלקוקסיב הוריד את יחס המטבוליט ב-24%, אטוריקוקסיב לא שינה דבר, וההבדל באפקט הפרמקולוגי היה "זניח". זה הרף: מעכב חלש משנה מטבוליט ב-24% בלי לשנות אפקט. מה ידוע על הפטריות. תרכובת 25 מריישי לא עיכבה CYP2D6 בצלוחית; ואם משהו כן היה מעכב — הכיוון הוא פחות הקלה, לא יותר סיכון. במכרסמים ובתאים יש קו מחקר שלם על "סבילות למורפין": תמצית תפטיר רעמת האריה דיכאה נדידת מיקרוגליה מושרית-מורפין בתאים; פוליסכרופפטיד של טרקי טייל בהזרקה לחוט השדרה דחה סבילות בחולדות; קורדיספין עיכב סבילות בחולדות דרך SIRT1. תאים וחוט שדרה של חולדה — לא אדם עם מרשם.

ומה שחשוב יותר מכל תוסף: לפי מטא-אנליזה מ-2022 של 16 ניסויים מול פלצבו, אופיואידים חזקים לכאב גב כרוני "עשויים לגרום ירידה רלוונטית קלינית בכאב" ל-4–15 שבועות, עם יותר תופעות לוואי ובלי השפעה על מוגבלות — ומעבר ל-6 חודשים "אינם עדיפים על לא-אופיואידים", עם התמכרות ו"ייתכן עלייה בתמותה מכל סיבה". ובמטא-אנליזת רשת של 14 אופיואידים ב-82 ניסויים — "לא נמצאו הבדלים בין האופיואידים". אוקסיקונטין, פרקוסט וטרמדול נבדלים זה מזה פחות ממה שהשמות מרמזים; ואף פטרייה לא נבדקה לצד אף אחד מהם.

גבפנטין, נוירונטין או ליריקה — יש מה לחשוש?

אין ציר אינטראקציה ידוע: גבפנטין ופרגבלין "אינם מפורקים על ידי אנזימי כבד ואינם מעכבים אותם", אינם נקשרים לחלבוני פלזמה, ומופרשים בכליות. הסייג האחד — הספיגה: זמינות הגבפנטין יורדת מ-60% ל-33% בין 900 ל-3,600 מ"ג ליום, והשפעת מזון או תוסף עליה לא נבדקה. ולגב תחתון — גבפנטינואידים אינם יעילים: ראיה באיכות גבוהה.

סקירת הפרמקוקינטיקה מ-2010, שכתבו חוקרים מ-Pfizer, מתארת שתי תרופות שכמעט אינן נוגעות בכבד: הפרשה כלייתית, זמן מחצית חיים כ-6 שעות, בלי מטבוליזם ובלי קשירה לחלבונים — פרגבלין נספגת ב-90% ומעלה, גבפנטין דרך מוביל רווי, ולכן ככל שהמינון עולה, אחוז הספיגה יורד. המסלול שדרכו תוסף יכול לשנות רמת תרופה בדם — אנזימי CYP — פשוט לא קיים כאן. מה שלא נבדק: השפעה על הספיגה במעי, וישנוניות מצטברת. ואז הנתון שחשוב יותר מהאינטראקציה: במטא-אנליזה מ-2018 ב-CMAJ, 9 ניסויים ו-859 משתתפים — גבפנטינואידים לכאב גב כרוני: הפרש של −0.0 נקודות (רווח בר-סמך −0.8 עד 0.7), ראיה באיכות גבוהה, ו"ראיה באיכות גבוהה לסיכון גבוה יותר לתופעות לוואי"; לכאב רדיקולרי — −0.1. סקירה מ-2023 של גב כרוני ללא רדיקולופתיה מוסיפה שפרגבלין הייתה מעט פחות יעילה מאמיטריפטילין, מטרמדול עם פרצטמול ומצלקוקסיב, ושפרגבלין עם צלקוקסיב לא הוסיפה על צלקוקסיב לבד. לנוירופתיה, לעומת זאת, זה קו ראשון: NNT 7.7 לפרגבלין ו-7.2 לגבפנטין להקלה של 50%. על ליריקה עם פטריות — כולל למה אין ציר CYP — הרחבנו בעמוד הפיברומיאלגיה.

האם פטריות מרפא מגבירות דימום כשלוקחים NSAID?

לא נמדד — ושני המחקרים על ריישי וטסיות סותרים: 3 גרם ליום למשך שבועיים עיכבו צימות טסיות ב-31.49% ב-33 מטופלים בלי ביקורת; ניסוי אקראי ב-40 מתנדבים, 1.5 גרם ליום 4 שבועות — אפס שינוי בכל מדדי הקרישה. ומה שכן נמדד על NSAID ודימום: צלקוקסיב OR 1.16, איבופרופן 2.28, קטורולק 20.67 — "NSAID אינם קבוצה אחידה".

הסיבה שהשאלה חשובה: כשמשהו שפוגע בטסיות פוגש NSAID, הסיכון מכפיל. הדוגמה המדודה היא SSRI: ב-15 מחקרים ו-82,605 חולים, SSRI עם NSAID מול SSRI לבד — OR 2.14 לדימום, ומול NSAID לבד — OR 1.49. האם ריישי היא "משהו שפוגע בטסיות"? ב-1990, 33 חולים טרשתיים שנטלו 1 גרם שלוש פעמים ביום למשך שבועיים הראו עיכוב צימות של 31.49% ופקיק חוץ-גופי קצר יותר — לפני/אחרי, בלי ביקורת. ב-2005, ניסוי אקראי כפול-סמיות ב-40 מתנדבים בריאים, 1.5 גרם ליום 4 שבועות, עם קרישה שגרתית, פיברינוגן, vWF, PFA-100 ותרומבואלסטוגרפיה — ללא הבדל, הכול בטווח התקין; "לא צפוי להעלות סיכון לדימום ניתוחי באנשים בריאים". מינון כפול, אוכלוסייה אחרת, עיצוב אחר — כותבים את שניהם. ועל ה-NSAID עצמם: מטא-אנליזה מ-2026 של 25 מחקרים דירגה את הסיכון לדימום ממערכת העיכול לפי תרופה — צלקוקסיב הנמוך (OR 1.16), איבופרופן הנמוך בין הלא-סלקטיביים (2.28), קטורולק הגבוה (20.67), ופירוקסיקם — החומר הפעיל של ברקסין — "מוגבר מובהקת"; אטוריקוקסיב, אטודולק ומטמיזול לא נמנו. ומטא-אנליזה מ-2025 של 89,522 משתתפים: איבופרופן במינון עד 1,200–1,800 מ"ג ליום מול לא-משתמשים — OR 2.51 לדימום עליון; מול פרצטמול — 0.96. שילוב פטרייה עם NSAID בבני אדם — 0 מדידות. מי שנוטל NSAID קבוע, נוגד טסיות או נוגד קרישה — מספר לרופא על כל תוסף; את הרשימה המלאה של מי שכדאי לו לעצור ריכזנו בלמי לא מתאימה ריישי.

קנאביס רפואי לכאב — מה Cochrane 2026 אומר, ואיפה הפטריות?

סקירת Cochrane מ-2026 על קנאביס לכאב נוירופתי — 21 מחקרים, 2,187 משתתפים: THC-דומיננטי — הקלה של 50% ומעלה ב-RD 0.14, לא ברור, עם יותר תופעות לוואי עצביות (RD 0.25); THC/CBD מאוזן — 0.04; CBD-דומיננטי — −0.08. "אין ראיה ברורה". הסקירה היא על נוירופתי, לא על גב. פטריות עם קנאביס: 0 מחקרים.

"קנאביס רפואי כאבי גב" הוא חיפוש חי, ולכן הוא מקבל פרק — קצר, כי מה שיש לנו לומר הוא בעיקר גבולות. הסקירה הכי עדכנית מדדה כאב נוירופתי בלבד; לגב תחתון היא אינה תקפה. בתוך הנוירופתי, הממצא החזק ביותר היה סיכון לתופעות לוואי עצביות בתכשירי THC, ולא הקלה. שאלת השילוב עם פטריות אינה קיימת בספרות — 0 רשומות — ובלי מקור על איך THC ו-CBD מתפרקים בגוף, לא נכתוב ניחוש. מי שמטופל בקנאביס רפואי לכאב מנהל את זה עם הרופא במרפאת הכאב, ומספר לו על כל תוסף.

מה כן הוכח לכאב כרוני — ואיננו מוכרים?

לגב כרוני: פעילות גופנית — 249 ניסויים, ירידה של 15.2 נקודות כאב מול היעדר טיפול; טיפול רב-מקצועי; CBT — אפקט קטן. לברך: כורכומינואידים ב-15 ניסויים ו-1,670 חולים — לא נחותים מ-NSAID; גלוקוזאמין סולפט לבד — קטן; דיקלופנק מקומי — קו ראשון. לנוירופתיה סוכרתית: חומצה אלפא-ליפואית 600 מ"ג ב-11 מחקרים. ומה לא: פרצטמול לגב, גבפנטין לגב, אופיואידים לטווח ארוך.

גב תחתון כרוני. סקירת Cochrane מ-2021 של 249 ניסויים: פעילות גופנית מול היעדר טיפול, טיפול רגיל או פלצבו — כאב −15.2 נקודות על 0–100 (רווח בר-סמך −18.3 עד −12.2), מעל סף המשמעות הקלינית; תפקוד −6.8; מול טיפולים שמרניים אחרים −9.1; מול טיפול ידני — אין הבדל; ודאות בינונית. סקירת-העל מ-2025 של 31 סקירות Cochrane ו-97,183 מבוגרים מוסיפה דיקור מול היעדר טיפול (−10.1), טיפול רב-מקצועי (SMD −0.55) וטיפול פסיכולוגי (−5.18 על כאב, אפס על תפקוד). CBT לכאב כרוני, ב-Cochrane 2020 של 75 מחקרים ו-9,401 משתתפים — מול ביקורת פעילה SMD −0.09 על כאב, "אפקטים קטנים או קטנים מאוד"; לכאב נוירופתי — 2 מחקרים ו-105 משתתפים, "ראיה לא מספקת". וסדרת Lancet מ-2018 מסכמת את הקווים המנחים: מסגרת ביו-פסיכו-סוציאלית, טיפול לא-תרופתי תחילה, "שימוש מושכל בתרופות, בהדמיה ובניתוח" — ובפועל "שימוש גבוה בלתי הולם בהדמיה, במנוחה, באופיואידים, בזריקות ובניתוח". מה לא עובד לגב. פרצטמול — ראיה באיכות גבוהה ב-BMJ 2015: −0.5 נקודות כאב (רווח −2.9 עד 1.9), אפס על מוגבלות, ותפקודי כבד חריגים פי 3.8; ב-OA ירך וברך — מובהק אך לא משמעותי קלינית (−3.7), וסקירת Cochrane מ-2019 על 3,541 חולים: 3.23 נקודות מול סף משמעות של 9, ו"קריאה לשקול מחדש את ההמלצות". NSAID לגב כרוני — Cochrane 2016, 13 ניסויים: −3.30 נקודות על 100, "גודל ההשפעה קטן והראיה נמוכה"; "ארקוקסיה לא עוזר" מהאוטוקומפליט מתאים בערך לספרות. גבפנטינואידים — −0.0.

דלקת מפרקים ניוונית בברך. כורכומינואידים לבד — 15 ניסויים, 1,670 חולים: כאב על VAS −1.77, WOMAC כולל −7.06, "לא נחותים מ-NSAID" בכאב ובתפקוד, תופעות לוואי כמו פלצבו (RR 1.03), עם "איכות נמוכה והטרוגניות ניכרת"; ומטא-אנליזה של 11 מטא-אנליזות מ-2024 "תומכת בחוזקה". גלוקוזאמין: לבד — VAS −7.41 מ"מ (p=0.04); כונדרואיטין לבד −8.35; השילוב גלוקוזאמין+כונדרואיטין — −0.28, אפס — בדיוק הצירוף שישראלים מקלידים; ובטווח של 12 חודשים ומעלה, ב-47 ניסויים ו-22,037 חולים ב-JAMA, גלוקוזאמין סולפט היה היחיד שנשאר מובהק (SMD −0.29) אחרי הוצאת מחקרים בסיכון הטיה — עם "אי-ודאות גדולה בכל האומדנים". NSAID ל-OA: במטא-אנליזת רשת ב-Lancet 2017 (76 ניסויים, 58,451) דיקלופנק 150 מ"ג ואטוריקוקסיב 60 מ"ג עברו את סף המשמעות בהסתברות 100%, ו"אין תפקיד לפרצטמול לבדו"; בעדכון BMJ 2021 (192 ניסויים, 102,829) דיקלופנק מקומי מומלץ קו ראשון לברך, וכל האופיואידים — 53% הסתברות ומטה לעבור את הסף, "התועלת אינה עולה על הנזק". נוירופתיה. חומצה אלפא-ליפואית 600 מ"ג ליום לנוירופתיה סוכרתית — 8 מ-11 מחקרים דיווחו יתרון, SMD −1.05 בציון התסמינים, תופעות לוואי בעיקר במערכת העיכול; ותרופות — NNT להקלה של 50%: SNRI 6.4, פרגבלין 7.7, גבפנטין 7.2, לפי מטא-אנליזת NeuPSIG מ-2015 של 229 מחקרים, עם עדכון מ-2025 של 313 ניסויים שאת מספריו לא משכנו. אלה המספרים — ואיננו ממליצים על תרופה או קובעים מינון; אנחנו כותבים אותם כי הם הרף שכל תוסף צריך להימדד מולו, ופטריות מרפא לא נמדדו מולו כלל.

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

אחרי עמוד שלם שאומר "לא נמדד", מגיע לכם לדעת מה כן נמדד — ועל מה בדיוק. אנחנו מגדלים את הפטריות בעצמנו, בחווה בגליל: גוף פרי טרי, לא תפטיר שגודל על דגן — כמו זה שברוב מחקרי הכאב של רעמת האריה וטרקי טייל שקראתם למעלה — ולא אבקה מיובאת ששמה על השק לא ניתן לאימות. הפטרייה עוברת מהקטיף ישירות למיצוי, בלי שלב ייבוש באמצע; ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך. המיצוי משולש, ושלב האלכוהול בו נמשך 7 שבועות. יחסי המיצוי על בסיס פטרייה טרייה: רעמת האריה 1:2, ריישי 1:3 וטרקי טייל עם ריישי 1:3. האלכוהול בתמצית המוגמרת: 32% — נתון שכדאי להביא לרוקח, במיוחד אם אתם על תרופה שמגבילה אלכוהול.

ואת המספרים לא אנחנו קובעים. שלחנו את התמציות המוגמרות לבדיקה ב-TÜV Austria, ומה שחזר הוא אחוז הבטא-גלוקן על בסיס החומר היבש — ולצדו אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, שלא אותר באף אחת מהן. אלפא-גלוקן שלא אותר הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק. כדי להבין למה זה חשוב בעמוד הזה דווקא: רוב מחקרי הכאב של רעמת האריה נעשו על תפטיר — הרשת של הפטרייה שגדלה על מצע דגן — ולא על גוף הפרי; הסולם התלת-מדרגתי של השוק הוא תפטיר על דגן (בטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7%, רוב המשקל עמילן), גוף פרי מיובש מיובא, וגוף פרי טרי מהחווה, שהוא מה שאנחנו עושים. ומה שלא מדדנו — נאמר גם אותו: לא מדדנו טריטרפנים, ולכן לא נכתוב על "חומצה גנודרית A" בבקבוק. למה בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — הסברנו בנפרד.

כל הבדיקות שלנו פתוחות, ומי שרוצה לקרוא את הדוח בעצמו ימצא אצלנו הסבר איך קוראים COA. הכשרות — רבנות מטה יהודה, הרב גד אטיאס. זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שהיא תעשה לכאב הכרוני שלכם — לגב, למפרקים או לעצבים — לא נמדד, ולכן לא נכתב.

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא טוענים שרעמת האריה משקמת עצבים באדם, מקלה על נוירופתיה או על סיאטיקה; לא טוענים שריישי, קורדיספס או טרקי טייל מקלות על כאבי גב, על דלקת מפרקים ניוונית או על כאב נוירופתי — בשום מינון ובשום צורה; אף אחת מהן לא נבדקה בניסוי מבוקר בבני אדם באף אחד מהמצבים האלה. לא טוענים שהניסוי בדלקת מפרקים שגרונית הוכיח דבר — יעדו הראשי לא הושג, וריישי ניתנה בו בתוך פורמולה. לא טוענים שארבעה חולים מ-1998 הם ראיה. לא טוענים שהפטריות "בטוחות עם ארקוקסיה או זלדיאר" — הצלוחית מרגיעה, ובאדם לא נמדד; ולא טוענים שהן מסוכנות. לא כותבים על אוקסיקונטין ועל קנאביס דבר שלא מצאנו לו מקור. לא מעבירים ממצאים ממינים אחרים — Ganoderma cochlear, Hericium ramosum — לפטריות שלנו. ואיננו עוסקים בביטוח לאומי, באחוזי נכות או בזכויות — אין לנו בזה מומחיות. מה שכן: כאב כרוני מטופל אצל רופא, במרפאת כאב ובפיזיותרפיה; מי שנוטל ארקוקסיה, אטופן, אדוויל, אופטלגין, טרמדקס, זלדיאר, גבפנטין, ליריקה, נוגד קרישה או כל תרופה קבועה — מדבר עם הרופא או הרוקח לפני כל תוסף, כולל שלנו. אנחנו מוכרים תמציות פטריות, ואומרים לכם במפורש לא לקנות אותן בשביל כאב כרוני.

השורה התחתונה

פטריות מרפא לא נבדקו בניסוי מבוקר בבני אדם לכאב גב, לדלקת מפרקים ניוונית או לנוירופתיה. מה שיש: ניסוי אחד בדלקת מפרקים שגרונית שנכשל ביעדו הראשי, ארבעה חולים מ-1998 במינון קיצוני, וחולדות — שבהן ויטמין B12 שיקם עצב מעוך באותה מידה כמו רעמת האריה. על ארקוקסיה, אטופן וטרמדול: הטריטרפן החזק ביותר של ריישי לא עיכב בצלוחית את האנזימים שמפרקים אותם, ובאדם השילוב לא נמדד — שאלה לרוקח. מה שכן הוכח — פעילות גופנית לגב, כורכומין לברך, חומצה אלפא-ליפואית לנוירופתיה סוכרתית — איננו מוכרים; ומה שלא — פרצטמול לגב, גבפנטין לגב, אופיואידים לטווח ארוך — כדאי שתדעו לפני הביקור הבא. ואם מישהו מוכר לכם פטרייה "לכאבי גב" — שלחו לו את העמוד הזה, ולכו למרפאת כאב.

שאלות נפוצות

רעמת האריה עוזרת לסיאטיקה או לכאב נוירופתי (נוירופטי)?

לא נמדד בבני אדם — 0 ניסויים ו-0 דיווחי מקרה על רעמת האריה בנוירופתיה, בסיאטיקה או בכאב עצבי. מה שיש: עכברים עם עצב קשור (תפטיר, במימון היצרן) וחולדות סוכרתיות. סקירה שיטתית מ-2026 מצאה 11 רשומות, כולן פרה-קליניות. לכאב נוירופתי בבני אדם נמדדו SNRI, פרגבלין וגבפנטין (NNT 6–8) וחומצה אלפא-ליפואית לנוירופתיה סוכרתית.

רעמת האריה משקמת עצבים פגועים?

בחולדות עם עצב מעוך — תפקוד הגפה חזר מוקדם יותר עם תמצית גוף פרי, וגם עם ויטמין B12 שהיה הביקורת החיובית. בבני אדם — לא נמדד מעולם. "שיקום עצב" בבן אדם הוא שאלה לנוירולוג, והשאלה הראשונה היא מה גרם לפגיעה.

אפשר לקחת פטריות מרפא במקום ארקוקסיה או אטופן?

לא — אין ניסוי אחד בבני אדם שהשווה פטרייה ל-NSAID בכאב כלשהו. מה שכן נמדד: ארקוקסיה (אטוריקוקסיב) 60 מ"ג לדלקת מפרקים ניוונית עוברת את סף המשמעות הקלינית בהסתברות 100% ב-76 ניסויים; לגב תחתון כרוני, NSAID מורידים 3.3 נקודות מתוך 100 — קטן. אין להפסיק תרופה על דעת עצמכם.

אפשר לשלב פטריות עם זלדיאר או טרמדקס?

לא נמדד באדם. טרמדול מופעל על ידי CYP2D6 למטבוליט הפעיל; הטריטרפן החזק ביותר של ריישי לא עיכב 2D6 בצלוחית, ואם משהו כן היה מעכב — המטבוליט הפעיל היה יורד (במודל, −52% עם כינידין), כלומר פחות הקלה, לא יותר סיכון. עדיין: "לא נמדד" אינו "בטוח" — שאלה לרוקח.

יש אינטראקציה בין פטריות לאדוויל או לאופטלגין?

לא נמדד באדם. איבופרופן מתפרק ב-CYP2C9, שהטריטרפן החזק ביותר של ריישי לא עיכב בצלוחית; אופטלגין (מטמיזול) מעכב בעצמו CYP1A2 — האנזים היחיד שריישי עיכבה בעקביות — ולכן אין ציר-נגד ידוע. התמצית הגולמית של ריישי כן שינתה פרמקוקינטיקה של תרופות בחולדות. הכול תיאורטי; באדם — 0 מדידות.

כמה זמן עד שרואים שיפור בכאב עם פטריות?

אין נתון, כי אין ניסוי בבני אדם שמדד כאב גב, מפרקים או נוירופתיה עם פטרייה. הניסוי היחיד בבני אדם, בדלקת מפרקים שגרונית, נמשך 24 שבועות — ויעדו הראשי לא הושג. כל תשובה אחרת שתקבלו על "כמה זמן" היא ניחוש, לא מדידה.

מה ההבדל בין דלקת מפרקים ניוונית לשגרונית, ולמה זה משנה?

שגרונית היא מחלה אוטואימונית — מערכת החיסון תוקפת את המפרק; ניוונית היא שחיקה מכנית. הניסוי היחיד של ריישי בבני אדם נעשה בשגרונית, עם פורמולה סינית, ונכשל ביעדו הראשי (ACR20 15% מול 9.1%). על ניוונית — הצורה הנפוצה בברך ובגיל המעבר — אין ניסוי אנושי כלל, רק חולדות ותאים.

מה כן עובד לכאבי גב לפי המחקר?

לפי Cochrane, פעילות גופנית — 249 ניסויים, ירידה של 15.2 נקודות כאב מול היעדר טיפול, מעל סף המשמעות; טיפול רב-מקצועי; CBT באפקט קטן. מה שלא: פרצטמול (−0.5, ראיה באיכות גבוהה), גבפנטינואידים (−0.0, יותר תופעות לוואי), ואופיואידים מעבר ל-6 חודשים. אנחנו לא מוכרים אף אחד מהם, ופטריות לא נבדקו.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• 65 חולי דלקת מפרקים שגרונית פעילה, ריישי 4 גרם + San Miao San 2.4 גרם ליום מול פלצבו, 24 שבועות: ACR20 15% מול 9.1% (לא מובהק); ציון כאב השתפר רק בקבוצת הצמחים מול הבסיס; 22 אירועי לוואי קלים — 14 פלצבו, 8 צמחים; "לא הודגמה השפעה נוגדת-דלקת או אימונומודולטורית" — Li EK, et al. Arthritis and Rheumatism, 2007. צפייה ב-PubMed
• אותו ניסוי, הפרסום האימונולוגי: CD4, CD8, NK, תאי B ושישה כימוקינים בפלזמה — ללא הבדל ב-8 וב-24 שבועות; רק IL-18 מחוץ לגוף ירד — Bao YX, et al. Immunopharmacology and Immunotoxicology, 2006. צפייה ב-PubMed
• תמצית מים חמים של ריישי, 36–72 גרם משקל יבש ליום, "הפחיתה כאב דרמטית" בשני חולי נוירלגיה פוסט-הרפטית ושניים עם הרפס זוסטר; n=4, ללא ביקורת, ללא סולם כאב — Hijikata Y, et al. The American Journal of Chinese Medicine, 1998. צפייה ב-PubMed
• פורמולה של 8 צמחים ובה ריישי 0.75 גרם למנה ב-5 חולי הרפס זוסטר: הקלה "תוך ימים"; n=5, ללא ביקורת, 8 רכיבים — Hijikata Y, et al. The American Journal of Chinese Medicine, 2005. צפייה ב-PubMed
• סקר ייצוגי בישראל: 8,300 הוזמנו, 1,647 ענו (19.8%); 515 (31.3%) עם כאב מעל 3 חודשים; עוצמה יומית 5.8/10; שלד צירי וכאבי ראש שכיחים — Sharon H, et al. Pain Research & Management, 2022. צפייה ב-PubMed
• סמינר Lancet: כאב כרוני משפיע על יותר מ-30% מהאנשים לפי חלק מהמחקרים; סיווג נוציצפטיבי/נוירופתי/נוציפלסטי כרצף; גישה רב-מקצועית — Cohen SP, et al. Lancet, 2021. צפייה ב-PubMed
• כאב גב תחתון — "הגורם המוביל למוגבלות בעולם"; שנות חיים עם מוגבלות עלו 54% בין 1990 ל-2015; כמעט תמיד בלי סיבה נוציצפטיבית ספציפית — Hartvigsen J, et al. Lancet, 2018. צפייה ב-PubMed
• תמציות תפטיר רעמת האריה חסמו איתות סידן של ATP בתאים ודחו tail-flick ו-hot plate בעכברים — כאב חום; מינונים לא בתקציר; Grape King Bio — Liu PS, et al. International Journal of Medicinal Mushrooms, 2017. צפייה ב-PubMed
• עכברים עם קשירת עצב L5: תמצית תפטיר וארינצין S העלו סף משיכת כף, הורידו GFAP, Iba1 ו-IL-6; ארינצין S טוב מהתמצית; מינון לא בתקציר; Grape King Bio — Yang PP, et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2020. צפייה ב-PubMed
• חולדות סוכרתיות (אלוקסן), תמצית אתנולית 40 מ"ג לק"ג 6 שבועות: סף כאב עלה — וגלוקוז ירד; "שיפור במצב הסוכרתי" — Yi Z, et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2015. צפייה ב-PubMed
• הריצנון C דיכא את השלב השני של תגובת הכאב לפורמלין בעכברים דרך תאי CD11c ו-p65 — Li J, et al. Biochemical and Biophysical Research Communications, 2024. צפייה ב-PubMed
• חולדות עם OA מחיתוך רצועה צולבת, תפטיר רעמת האריה: "אסימטריית נשיאת משקל השתפרה והכאב מוזער", IL-1β ו-TNF-α ירדו; אף מספר בתקציר; Grape King Bio — Yang SY, et al. Nutrients, 2022. צפייה ב-PubMed
• תפטיר רעמת האריה + קולגן סוג II לא-מפורק בחולדות ACLT: "הפחית כאב עצם"; שילוב, ללא בידוד הפטרייה, ללא מספרים — Lee KT, et al. International Journal of Medical Sciences, 2026. צפייה ב-PubMed
• תאי מיקרוגליה BV2: מורפין 1 מיקרומולר הגביר נדידה; 100 ננוגרם למ"ל תמצית תפטיר רעמת האריה עיכבה — מבחנה בלבד — Yeh CH, et al. Molecular Medicine Reports, 2019. צפייה ב-PubMed
• חולדות עם עצב פרונאלי מעוך, תמצית מימית של גוף פרי טרי: תפקוד הגפה חזר מוקדם יותר — בקבוצת התמצית ובקבוצת המקובלמין (ביקורת חיובית) מול ביקורת שלילית; מינון/n לא בתקציר — Wong KH, et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2011. צפייה ב-PubMed
• אותה קבוצה: בנוירוני DRG של חולדות מטופלות — Akt, MAPK, c-Jun ו-c-Fos גבוהים יותר (P<0.05) — Wong KH, et al. Chinese Journal of Integrative Medicine, 2016. צפייה ב-PubMed
• סקירה שיטתית של פטריות מרפא לפגיעה בעצב היקפי: 11 רשומות 2010–2024, 5 על רעמת האריה, כולן פרה-קליניות; "צריכות לעבור מחקר קליני" — Taib NAB, et al. Medical Sciences (Basel), 2026. צפייה ב-PubMed
• Gano oil מריישי בעכברים: בצקת −42%, −58%, −73% ב-10/25/50 מ"ג לק"ג; התפתלות −44.44%; חביון hot plate 30.0 שניות מול 1.65; רכיב עיקרי — אולאמיד, "היפנוטי" — Chen X, et al. Journal of Ethnopharmacology, 2020. צפייה ב-PubMed
• 134 תמציות מ-45 מיני פטריות במבחן התפתלות בעכברים: חומצות גנודריות A, B, G, H מריישי — הרכיבים נוגדי-הכאב — Koyama K, et al. Planta Medica, 1997. צפייה ב-PubMed
• חומצה גנודרית A 20 או 40 מ"ג לק"ג ב-40 עכברים עם RA מושרית-קולגן: ציון ארתריטיס ירד במינון הגבוה (p<0.05); IL-6, TNF-α ירדו — Guzel Erdogan D, et al. Scientific Reports, 2025. צפייה ב-PubMed
• אבקת נבגי ריישי בעכברי CIA: רגישות-יתר לכאב, נפיחות והרס מפרק פחתו דרך נויטרופילים ו-TNF-α; מינון לא בתקציר — Huang S, et al. Frontiers in Immunology, 2025. צפייה ב-PubMed
• ריישי + San Miao San בחולדות עם מונוארתריטיס: תוך-צפקי 50 מ"ג לק"ג דיכא אלודיניה; פומי 500 מ"ג לק"ג — בצקת בלבד, לא אלודיניה — Lam FF, et al. Journal of Ethnopharmacology, 2008. צפייה ב-PubMed
• חומצה גנודרית A בתאי סחוס ובעכברי DMM: דלקת ופירוק מטריקס ירדו דרך עקת ER ו-NF-κB; "עשויה להאט" OA בעכבר; אף מספר בתקציר — Liu Y, et al. Chemical Biology & Drug Design, 2024. צפייה ב-PubMed
• חומצה גנודרית A בעכברי DMM ובתאי סחוס אנושיים: ציוני היסטולוגיה ירדו; MMP-13 בנוזל סינוביאלי ירד; RANKL/OPG. הרשומה היחידה המתויגת "בני אדם" — בגלל תאים — Wu W, et al. Chemical Biology & Drug Design, 2022. צפייה ב-PubMed
• חומצה גנודרית A בתאי גרעין דיסק אנושיים עם IL-1β: NO, PGE2, COX-2, TNF-α, IL-6, MMP-3/13 ירדו; קולגן II ואגרקן נשמרו — מבחנה, אפס כאב — Zheng S, et al. Inflammation, 2022. צפייה ב-PubMed
• קורדיספין 10/50/100 מיקרומולר בתאי סחוס מחולי OA: PGE2, NO, MMP-13, IL-6, iNOS, COX-2 ירדו — מבחנה — Ying X, et al. International Orthopaedics, 2014. צפייה ב-PubMed
• פיברובלסטים סינוביאליים מ-12 חולי RA: קורדיספין עיכב MMP-1 ו-MMP-3 מושרי-IL-1β — מבחנה — Noh EM, et al. Rheumatology (Oxford), 2009. צפייה ב-PubMed
• קורדיצרברוזיד A: ICAM-1 ו-CD86 גבוהים בסינוביום OA אנושי ובחולדות ACLT; התרכובת עיכבה הידבקות מקרופאגים M1 — Lee KT, et al. Journal of Food Biochemistry, 2022. צפייה ב-PubMed
• קורדיספין בתאי דיסק של חולדה ובתרבית איבר: MMP-3, MMP-13, ADAMTS-4/5, NO, PGE2 ירדו — אפס כאב — Li Y, et al. PeerJ, 2016. צפייה ב-PubMed
• קורדיספין עיכב התפתחות סבילות למורפין בחולדות דרך SIRT1 ופרופטוזיס בחוט השדרה — Li Z, et al. International Journal of Medical Sciences, 2025. צפייה ב-PubMed
• חולדות ויסטאר: אבקת תפטיר טרקי טייל 500 מ"ג לק"ג הפחיתה ליקוק בפורמלין כמו אספירין 100 מ"ג לק"ג; COX-2 ו-PGE2 ירדו — "דמוי-אספירין" — Hung PH, et al. Biomedicine & Pharmacotherapy, 2020. צפייה ב-PubMed
• פוליסכרופפטיד של טרקי טייל תוך-שדרתי 50–200 מיקרוגרם לק"ג בחולדות עם כאב OA דלקתי: סף כאב השתפר, סבילות למורפין נדחתה, CB2 — הזרקה לחוט השדרה — Wang K, et al. International Journal of Biological Macromolecules, 2019. צפייה ב-PubMed
• 66 טריטרפנואידים מריישי מול 7 אנזימי CYP: רוב הלנוסטנים עיכבו CYP1A2; התרכובת החזקה ביותר עיכבה "באופן רחב" למעט CYP3A4, 2D6, 2C9 ו-2C19; התמצית הגולמית שינתה פרמקוקינטיקה של 4 תרופות בחולדות — Li D, et al. Frontiers in Pharmacology, 2024. צפייה ב-PubMed
• פוליסכריד ריישי עיכב תלוי-מינון את CYP2E1, CYP1A2 ו-CYP3A במיקרוזומים כבדיים של חולדה — Wang X, et al. Biological & Pharmaceutical Bulletin, 2007. צפייה ב-PubMed
• פוליסכרופפטיד טרקי טייל 340 מ"ג לק"ג 7 ימים בחולדות עם טמוקסיפן: Tmax עלה 228%; AUC ו-Cmax ללא שינוי — ספיגה, לא מטבוליזם — Razmovski-Naumovski V, et al. Frontiers in Pharmacology, 2022. צפייה ב-PubMed
• טרמדול "מפורק בעיקר על ידי CYP2D6 ל-O-desmethyltramadol, המטבוליט הפעיל העיקרי" — Barbosa J, et al. Drug Metabolism Reviews, 2016. צפייה ב-PubMed
• מודל PBPK: כינידין (מעכב 2D6) — טרמדול +51%, O-desmethyltramadol −52%; "יש להימנע מהשילוב" — Long T, et al. Journal of Clinical Pharmacology, 2022. צפייה ב-PubMed
• 12 מתנדבים, צולב: צלקוקסיב 200 מ"ג 8 ימים הוריד את יחס המטבוליט של טרמדול ב-24%; אטוריקוקסיב — ללא השפעה; הבדלי אפקט "זניחים" — Saarikoski T, et al. Basic & Clinical Pharmacology & Toxicology, 2026. צפייה ב-PubMed
• איבופרופן ודיקלופנק: מטבוליזם ב-CYP2C8 ו-CYP2C9; וריאנטים איטיים קשורים להפטוטוקסיות ולדימום GI — Krasniqi V, et al. Arhiv za Higijenu Rada i Toksikologiju, 2016. צפייה ב-PubMed
• מטבוליזרים איטיים של CYP2C9: OR 1.86 לאירועי GI מ-NSAID ו-OR 1.90 לדימום GI; CYP2C9*3 מנבא חזק — Macías Y, et al. Expert Opinion on Drug Metabolism & Toxicology, 2020. צפייה ב-PubMed
• צלקוקסיב 200 מ"ג ב-52 קוריאנים בריאים: AUC פי 1.63 בנשאי וריאנט CYP2C9 מול רגילים (P<0.001) — Kim SH, et al. Archives of Pharmacal Research, 2017. צפייה ב-PubMed
• צלקוקסיב הוא גם מצע CYP2D6: תרומה ~0% ברגילים ועד ~30% בנשאי CYP2C9*3 — מיקרוזומים אנושיים — Siu YA, et al. Drug Metabolism and Pharmacokinetics, 2018. צפייה ב-PubMed
• אטוריקוקסיב במיקרוזומים אנושיים: ~60% CYP3A, ~10% כל אחד CYP2C9/2D6/1A2 — Kassahun K, et al. Drug Metabolism and Disposition, 2001. צפייה ב-PubMed
• אטוריקוקסיב: t½ כ-20 שעות; "מפורק בעיקר על ידי CYP3A4"; שיתוף עם תרופות "נבדק במידה מוגבלת בלבד" — Takemoto JK, et al. Clinical Pharmacokinetics, 2008. צפייה ב-PubMed
• מטמיזול (אופטלגין/דיפירון): משרה בינוני-חזק של CYP3A4, 2B6, 2C19; מעכב בינוני של CYP1A2; מבטל אפקט אספירין בנטילה בו-זמנית — Brinkman DJ, et al. British Journal of Clinical Pharmacology, 2025. צפייה ב-PubMed
• גבפנטין ופרגבלין: "אינם מפורקים על ידי אנזימי כבד ואינם מעכבים אותם", לא נקשרים לחלבונים, הפרשה כלייתית; זמינות גבפנטין יורדת מ-60% ל-33% בין 900 ל-3,600 מ"ג ליום — Bockbrader HN, et al. Clinical Pharmacokinetics, 2010. צפייה ב-PubMed
• פרגבלין: פחות מ-2% מטבוליזם, הפרשה כלייתית, ללא עיכוב או השראה של CYP — Ben-Menachem E. Epilepsia, 2004. צפייה ב-PubMed
• 33 מטופלים טרשתיים, ריישי 1 גרם שלוש פעמים ביום, שבועיים: עיכוב צימות טסיות 31.49% (P<0.01); ללא ביקורת — Tao J, Feng KY. Journal of Tongji Medical University, 1990. צפייה ב-PubMed
• ניסוי אקראי כפול-סמיות ב-40 מתנדבים בריאים, ריישי 1.5 גרם ליום 4 שבועות: כל מדדי הקרישה ללא הבדל, בטווח התקין — Kwok Y, et al. Anesthesia and Analgesia, 2005. צפייה ב-PubMed
• NSAID ודימום GI, 25 מחקרים: צלקוקסיב OR 1.16; איבופרופן 2.28; קטורולק 20.67; פירוקסיקם ומלוקסיקם מוגברים; "אינם קבוצה אחידה" — Tawfik AG, et al. Clinical Pharmacology and Therapeutics, 2026. צפייה ב-PubMed
• איבופרופן ודימום GI עליון, 89,522 משתתפים: מול לא-משתמשים OR 2.51; מול פרצטמול OR 0.96; ודאות נמוכה מאוד — Gkiouras K, et al. Inflammopharmacology, 2025. צפייה ב-PubMed
• SSRI + NSAID ודימום GI, 15 מחקרים, 82,605 חולים: מול SSRI לבד OR 2.14; מול NSAID לבד OR 1.49 — Haghbin H, et al. Digestive Diseases and Sciences, 2023. צפייה ב-PubMed
• מקרופאגים שגורו בתמצית תפטיר ריישי והועברו לעכברים עם אינדומתצין: פגיעת מעי דק פחתה דרך GM-CSF — העברת תאים, לא האכלה — Nagai K, et al. Cellular Immunology, 2017. צפייה ב-PubMed
• רפואה משלימה לפגיעת מעי דק מ-NSAID — סקירה: 22 מחקרים, 3 קליניים ו-19 בחיות — Cho M, et al. Medicine (Baltimore), 2021. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, 249 ניסויים: פעילות גופנית לגב תחתון כרוני — כאב −15.2 (−18.3 עד −12.2) על 0–100 מול היעדר טיפול; תפקוד −6.8; ודאות בינונית — Hayden JA, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2021. צפייה ב-PubMed
• סקירת-על של 31 סקירות Cochrane, 644 ניסויים, 97,183 מבוגרים: דיקור −10.1; פעילות גופנית −15.2; רב-מקצועי SMD −0.55; פסיכולוגי −5.18 על כאב — Rizzo RR, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2025. צפייה ב-PubMed
• CBT לכאב כרוני, 75 מחקרים, 9,401 משתתפים: מול ביקורת פעילה — כאב SMD −0.09; "אפקטים קטנים או קטנים מאוד" — Williams ACC, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2020. צפייה ב-PubMed
• טיפולים פסיכולוגיים לכאב נוירופתי: 2 מחקרים, 105 משתתפים; "ראיה לא מספקת" — Eccleston C, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015. צפייה ב-PubMed
• כורכומינואידים לבד ל-OA בברך, 15 ניסויים, 1,670 חולים: VAS −1.77; WOMAC −7.06; לא נחותים מ-NSAID; תופעות לוואי RR 1.03; איכות נמוכה — Feng J, et al. BMC Complementary Medicine and Therapies, 2022. צפייה ב-PubMed
• מטא-אנליזה של 11 מטא-אנליזות: כורכומין הוריד VAS ו-WOMAC ב-OA; "תומכת בחוזקה" — Bideshki MV, et al. Phytotherapy Research, 2024. צפייה ב-PubMed
• OA בברך מול פלצבו: גלוקוזאמין VAS −7.41 מ"מ (p=0.04); כונדרואיטין −8.35; השילוב −0.28 (p=0.95) — אפס — Simental-Mendía M, et al. Rheumatology International, 2018. צפייה ב-PubMed
• JAMA, 47 ניסויים, 22,037 חולים, 12 חודשים ומעלה: גלוקוזאמין סולפט SMD −0.29 — היחיד שנשאר מובהק; "אי-ודאות גדולה" — Gregori D, et al. JAMA, 2018. צפייה ב-PubMed
• חומצה אלפא-ליפואית 600 מ"ג לנוירופתיה סוכרתית, 11 מחקרים: SMD −1.05 בציון התסמינים (p=0.04); תופעות לוואי בעיקר GI — Prado MB Jr, et al. Canadian Journal of Diabetes, 2024. צפייה ב-PubMed
• NeuPSIG, 229 מחקרים: NNT להקלה של 50% — SNRI 6.4, פרגבלין 7.7, גבפנטין 7.2; קו ראשון TCA/SNRI/גבפנטינואידים — Finnerup NB, et al. Lancet Neurology, 2015. צפייה ב-PubMed
• עדכון NeuPSIG 2025: 313 ניסויים, 48,789 משתתפים (המספרים המעודכנים לא נמשכו) — Soliman N, et al. Lancet Neurology, 2025. צפייה ב-PubMed
• פרצטמול לגב תחתון — ראיה באיכות גבוהה: לא יעיל (−0.5); ב-OA — מובהק אך לא משמעותי קלינית (−3.7); תפקודי כבד חריגים פי 3.8 — Machado GC, et al. BMJ, 2015. צפייה ב-PubMed
• Cochrane: פרצטמול ל-OA ברך וירך, 10 ניסויים, 3,541: כאב 3.23 נקודות מול סף 9; תפקודי כבד חריגים RR 3.79 — Leopoldino AO, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2019. צפייה ב-PubMed
• Cochrane: NSAID לגב תחתון כרוני, 13 ניסויים: כאב −3.30 על 100; "גודל ההשפעה קטן והראיה נמוכה" — Enthoven WT, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016. צפייה ב-PubMed
• Lancet, 76 ניסויים, 58,451: דיקלופנק 150 מ"ג ואטוריקוקסיב 60 מ"ג ל-OA — 100% הסתברות לעבור סף המשמעות; "אין תפקיד לפרצטמול לבדו" — da Costa BR, et al. Lancet, 2017. צפייה ב-PubMed
• BMJ, 192 ניסויים, 102,829: דיקלופנק מקומי — קו ראשון לברך; כל האופיואידים ≤53% הסתברות לעבור סף; "התועלת אינה עולה על הנזק" — da Costa BR, et al. BMJ, 2021. צפייה ב-PubMed
• אופיואידים חזקים לגב כרוני: 4–15 שבועות — ירידה בכאב עם יותר תופעות לוואי; מעבר ל-6 חודשים — "לא עדיפים על לא-אופיואידים", התמכרות, "ייתכן עלייה בתמותה" — Nury E, et al. Pain, 2022. צפייה ב-PubMed
• 14 אופיואידים, 82 ניסויים, 22,619: "לא נמצאו הבדלים בין האופיואידים"; כולם העלו תופעות לוואי GI — Noori A, et al. British Journal of Anaesthesia, 2022. צפייה ב-PubMed
• CMAJ, 9 ניסויים, 859: גבפנטינואידים לגב כרוני −0.0 (−0.8 עד 0.7), ראיה באיכות גבוהה; יותר תופעות לוואי — Enke O, et al. CMAJ, 2018. צפייה ב-PubMed
• גבפנטינואידים לגב כרוני ללא רדיקולופתיה, 5 מחקרים, 242: פרגבלין מעט פחות יעילה מאמיטריפטילין, טרמדול/פרצטמול וצלקוקסיב — Tatit RT, et al. Arquivos de Neuro-Psiquiatria, 2023. צפייה ב-PubMed
• Cochrane 2026: קנאביס לכאב נוירופתי, 21 מחקרים, 2,187: THC-דומיננטי RD 0.14 (לא ברור), תופעות לוואי עצביות RD 0.25; מאוזן 0.04; CBD −0.08; "אין ראיה ברורה" — Ateş G, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2026. צפייה ב-PubMed
• Lancet 2018: קווים מנחים לגב תחתון — מסגרת ביו-פסיכו-סוציאלית, טיפול לא-תרופתי תחילה; בפועל "שימוש גבוה בלתי הולם בהדמיה, במנוחה, באופיואידים, בזריקות ובניתוח" — Foster NE, et al. Lancet, 2018. צפייה ב-PubMed

להמשך

• פטריות מרפא לפי מטרה — ההאב
• פיברומיאלגיה ותוספי תזונה — ליריקה וסימבלטה
• פטריות מרפא ודלקת מפרקים
• פטריות מרפא וגאוט
• פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות
• פטריות מרפא לגיל המעבר
• פטריות מרפא וסוכר בדם
• רעמת האריה וערפל מוחי
• למי לא מתאימה רעמת האריה
• למי לא מתאימה ריישי
• למי לא מתאימה קורדיספס
• אינטראקציות עם תרופות
• האם יש תופעות לוואי לפטריות מרפא?
• הוב המחקרים — רעמת האריה
• תוצאות המעבדה — בטא-גלוקן
• איך קוראים דוח בדיקה (COA)

המידע בעמוד זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול מקצועי. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה ולא תרופות, ואינן מיועדות לטיפול בכאב כרוני, בכאבי גב, בדלקת מפרקים, בנוירופתיה או בכל מצב רפואי אחר. כאב כרוני מחייב אבחון ומעקב רפואי; כאב גב עם חולשה ברגליים, הפרעה בשליטה על סוגרים, חום, ירידה במשקל או כאב לילי מחייב פנייה דחופה לרופא. אין להפסיק, להחליף או לשנות מינון של משכך כאבים, תרופה נוגדת דלקת, אופיואיד, גבפנטינואיד או כל תרופה אחרת ללא הנחיית הרופא המטפל. לפני תחילת שימוש בכל תוסף, ובמיוחד במקרה של נטילת תרופות קבועות, נוגדי קרישה או נוגדי טסיות, הריון, הנקה, ניתוח מתוכנן, מחלת כבד או כליה, או כל מצב רפואי קיים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח.