פטריות מרפא לפי מטרה

מתחילים מהתסמין שמפריע בפועל, לא מהפטרייה המוכרת ביותר. ריישי נחקרה בעיקר סביב שינה ותגובת סטרס, רעמת האריה סביב תפקוד קוגניטיבי, קורדיספס סביב אנרגיה וסיבולת, וטרקי טייל סביב מערכת החיסון. אם המטרה לא ברורה — עדיף להתחיל מהשאלון ולא מניחוש.

המחקרים שבדקו תוצאות בבני אדם עבדו בדרך כלל בטווח של ארבעה עד שמונה שבועות של נטילה עקבית. יש מי שמדווח על שינוי מוקדם יותר, בעיקר באנרגיה ובשינה, אבל זה לא הכלל. שבוע אחד אינו מבחן.

כן, וזה נפוץ. ההיגיון הוא לשלב פטריות שעובדות על צירים משלימים ולא להעמיס ארבע בבת אחת. אם זו התחלה — עדיף להתחיל מאחת, לתת לה זמן, ורק אז להוסיף. כך גם אפשר לדעת מה עשה מה.

בטא-גלוקן (1,3/1,6) הוא הפוליסכריד שנחקר יותר מכל רכיב אחר בפטריות מרפא. האחוז חשוב כי הוא מבדיל בין תמצית מגוף הפרי לבין אבקה שגדלה על דגן: מיצליום על דגן נע לרוב מתחת ל-7%, ותמצית איכותית מגוף פרי נעה בין 25% ל-40%. שימו לב שמודדים בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — המספר השני מנופח בקלות על ידי עמילן.

גוף הפרי הוא הפטרייה עצמה. מיצליום על דגן הוא רשת התפטיר שגדלה על בסיס דגני, והמוצר הסופי כולל גם את הדגן — ולכן אחוז הבטא-גלוקן בו נמוך משמעותית ואחוז העמילן גבוה. כל התמציות שלנו הן 100% גופי פרי, וזו הסיבה שהעמילן בבדיקות שלנו לא אותר.

פטריות מרפא נחשבות בטוחות לשימוש אצל מבוגרים בריאים, והדיווחים הנפוצים הם קלים ובעיקר עיכוליים בימים הראשונים. עם זאת יש מצבים שמחייבים זהירות: נטילת מדללי דם, תרופות מדכאות חיסון, היריון והנקה. במצבים האלה יש להתייעץ עם רופא לפני תחילת השימוש.

המינון הנפוץ הוא 1 עד 2 מ"ל ביום מהתמצית, בדרך כלל בבוקר. בשילובים מקובל לחלק — כמיליליטר וחצי מכל תמצית. ההמלצה שלנו היא להתחיל במינון נמוך, לתת לגוף כמה ימים, ולעלות בהדרגה.

כי הם לא כתובים רק אצלנו. כל תעודה מתפרסמת במלואה, חתומה, עם מספר דוח ומספר דגימה — כך שאפשר לאמת אותה מול המעבדה עצמה. הבדיקה מוזמנת על ידינו, כמו אצל כל יצרן, ולכן אנחנו מפרסמים את הדוח המלא ולא ציטוט ממנו.