0

פולימיאלגיה ראומטיקה ופרדניזון: מה נמדד על תוספי תזונה

נכתב על ידי שלומי חיון, מגדל ראשי · נבדק מדעית על ידי ד"ר אביתר שאולסקי, Ph.D., בוגר ייל · עודכן: 23 בספטמבר 2026
בקצרה5 נקודות · דקת קריאה
  • אף פטריית מרפא לא נבחנה בחולי PMR, ואינטראקציה עם פרדניזון לא נמדדה מעולם; החיפוש ב-PubMed העלה רשומה יחידה — סקירת פטנטים, לא מחקר בחולים.
  • מעכב חזק של CYP3A4 העלה פרדניזולון ב-24% בלבד, אך את מדרול מ-2,773 ל-7,011; ריישי עיכבה את האנזים רק במיקרוזומים של חולדה.
  • בקרב 39,938 חולי PMR ודלקת עורקים, הסיכון לזיהום הגיע ל-18.3% אחרי שנה וטיפס עם המינון; בריישי איש לא בדק אם זה משתנה, ובקורדיספס — מדידה אחת ב-121 מושתלי כליה, לא PMR.
  • ריישי לא הורידה HbA1c בניסויים אקראיים (−0.10%, לא מובהק), ואילו מ-222 חולי PMR על סטרואידים 11 פיתחו סוכרת.
  • בתמצית 32% אלכוהול, כ-0.35 גרם למנה יומית — מספר שכדאי למסור לרופא יחד עם רשימת התרופות.
יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה

פולימיאלגיה ראומטיקה (Polymyalgia rheumatica, PMR) היא מחלה ראומטית דלקתית של גיל 50 ומעלה, ופטריות המרפא שמוצעות למי שחי איתה הן ריישי (Ganoderma lucidum, הלינגג'י של הרפואה הסינית), קורדיספס ורעמת האריה (Hericium erinaceus). התשובה הכנה: אף פטרייה לא נבדקה ב-PMR — לא בבני אדם ולא בחיות. גם השילוב עם פרדניזון לא נמדד מעולם. מה שכן נמדד הוא מה שהסטרואיד עושה לזיהומים, לסוכר ולעצמות.

סוגי הראיות שקיימים, מהקרוב לאדם ועד הרחוק: על PMR עצמה — קוהורטות גדולות של חולים על סטרואידים, הנחיות טיפול בינלאומיות, וחמישה ניסויים אקראיים בתרופות שנועדו לחסוך סטרואידים; על התרופה — ניסויים במתנדבים שמראים איך נראית אינטראקציה מדודה עם פרדניזולון ועם מתילפרדניזולון; על הפטריות — ניסויים בבני אדם על עייפות, סוכר וסמנים חיסוניים, כולם באוכלוסיות אחרות, ועיכוב אנזים בכבד חולדה. על הצירוף "פטרייה × פרדניזון × PMR" — אין שום מדידה. העמוד בנוי סביב מה שאתם שואלים: מה מותר עם הפרדניזון, ומה נמדד על הכאב, הנוקשות והעייפות שאתם חיים איתם.

למה העמוד הזה שונה ממה שתמצאו ברשת על פולימיאלגיה ראומטיקה ותוספים. בגוגל בעברית, ההשלמות של "פולימיאלגיה" הן "תזונה", "מחקר חדש", "תסמינים" ו"טיפול ביולוגי"; ההשלמות של "פרדניזון ו…" הן "אלכוהול", "סוכרת", "לחץ דם" ו"שינה". כלומר, השאלות האמיתיות הן על התרופה ועל מה שהיא עושה לגוף — לא על פטריות. הלכנו ל-PubMed. פטריות ופולימיאלגיה — רשומה אחת, והיא סקירת פטנטים ולא מחקר. ריישי ופרדניזון — 0 מחקרי אינטראקציה. פטריות ואוסטאופורוזיס מסטרואידים — 0 בחולים. פטריות ודלקת עורקים של תאי ענק — 0 שמצאנו. תזונה ו-PMR — 0 ניסויים; סקר אחד מ-2022 על מה שחולים מנסים בעצמם. מה שכן מצאנו: מחקרים גדולים על מה שהסטרואיד עושה בחולי PMR, ומחקרים על הפטריות באוכלוסיות אחרות. 33 המקורות — למטה, עם קישור לכל אחד.

עיקרי הדברים

  • פטריות ב-PMR: 0 מחקרים בבני אדם, 0 בחיות. הניסוי האקראי היחיד באחת מארבע הפטריות שלנו במחלה אוטואימונית — ריישי בדלקת מפרקים שגרונתית — נכשל ביעד הראשוני: 15% מול 9.1% בפלצבו.
  • פרדניזון: 0 מחקרי אינטראקציה עם פטריות. איך נראית אינטראקציה מדודה: מעכב חזק של האנזים CYP3A4 העלה את פרדניזולון ב-24% בלבד — ואת מתילפרדניזולון (מדרול) מ-2,773 ל-7,011. ריישי עיכבה CYP3A בכבד חולדה; באדם לא נמדד.
  • זיהומים: ב-39,938 חולי PMR ודלקת עורקים באנגליה, הסיכון המצטבר לזיהום היה 18.3% בשנה ו-54.7% בחמש שנים, ועלה עם כל 5 מ"ג פרדניזון (HR מתוקנן 1.13). הפטריות העלו סמנים חיסוניים באנשים בריאים — בריישי, אם זה משנה משהו אצל מי שעל סטרואיד, לא נמדד; בקורדיספס, ב-121 מושתלי כליה על פרדניזון (תפטיר, 2004), דווחו פחות זיהומים — לא PMR.
  • סוכר ועצמות: מתוך 222 חולי PMR על סטרואידים — 11 פיתחו סוכרת, 55 אוסטאופורוזיס ו-31 שברים. ריישי לא הורידה סוכר בניסויים אקראיים בבני אדם (HbA1c −0.10%, לא מובהק). על פטריות ועצמות מסטרואידים — 0 בחולים.
  • הכאב והעייפות: העייפות ירדה ב-28.3% בריישי מול 20.1% בפלצבו — בנוירסתניה, לא ב-PMR. על ריישי ושינה — אין ולו ניסוי אקראי אחד. ובתסמונת מלחמת המפרץ, במינון הגבוה חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו (p=0.012); במינון הנמוך — ללא שינוי.

האם פטריות מרפא או תוספים עוזרים לפולימיאלגיה ראומטיקה — מה בדיוק נבדק?

כלום. לא ריישי, לא קורדיספס, לא רעמת האריה ולא זנב תרנגול נבדקו בחולי פולימיאלגיה ראומטיקה — לא בניסוי אנושי ולא בחיה. החיפוש "ריישי ופולימיאלגיה" ב-PubMed מחזיר רשומה אחת: סקירת פטנטים מ-2014 שאינה מחקר על חולים. זה לא "ראיה שלא עובד" — זה היעדר מדידה.

כדי להבין את הפער, כדאי להכיר את המחלה. לפי סקירה מ-2019, PMR היא המחלה הראומטית הדלקתית השנייה בשכיחותה בגיל המבוגר, אחרי דלקת מפרקים שגרונתית. לפי סקירה מ-2013, היא מופיעה מגיל 50, בנשים פי 2–3 יותר מבגברים, והסימן שלה הוא כאב ונוקשות בוקר בחגורת הכתפיים, ולעיתים באגן ובצוואר; התגובה לסטרואידים דרמטית, ורבים מפסיקים אותם אחרי 6 חודשים עד שנתיים — אבל לפי סקירה מ-2026, יותר מ-50% מהחולים לא מצליחים להוריד את הסטרואיד בהצלחה. כלומר, רוב מי שקורא את העמוד הזה חי עם פרדניזון לאורך זמן, ושואל מה אפשר להוסיף לצדו.

והעיקר, לפני הכול: PMR מטופלת אצל רופא, והסטרואיד — הורדתו ההדרגתית, קצב ההורדה, החזרה אליו בהתלקחות — הוא החלטה רפואית. שום דבר בעמוד הזה אינו סיבה לשנות אותו. את התמונה הרחבה של כל המחלות האוטואימוניות ריכזנו בעמוד הפטריות והמחלות האוטואימוניות; כאן נעסוק בצומת הצר: PMR, פרדניזון, ומה שהסטרואיד עושה לגוף בגיל 50 ומעלה.

מה נמדד, באיזו מערכת — ומה יצא?

הטבלה מסדרת את השאלות שאתם שואלים לפי מה שנמדד עליהן ובאיזה יצור. שורות הפטריות ב-PMR ריקות. השורות שיש בהן מדידות גדולות בחולי PMR עוסקות בסטרואיד עצמו — זיהומים, סוכר, עצמות. ושורות הפטריות שכן מכילות בני אדם — עייפות, סוכר, סמנים חיסוניים — נמדדו באוכלוסיות אחרות.

השאלה שלכםמה נמדדבאיזו מערכתפסק דין
פטריות ל-PMR0 מחקרים; רשומה אחת — סקירת פטנטים—לא נמדד
"ריישי נוגדת דלקת"הניסוי האוטואימוני היחיד בארבע הפטריות שלנו (RA, 65 חולים): 15% מול 9.1% — לא מובהק; סמני דלקת בפלזמה ללא שינוי; כאב והערכה גלובלית השתפרו כיעד משני — יחד עם צמח נוסףבני אדם, מחלה אחרתנכשל ביעד הראשוני
פרדניזון + פטרייה0 מחקרים; פרדניזון היה רקע בשתי הזרועות בניסוי השתלה—לא נבדק — שאלה לרוקח
איך נראית אינטראקציה מדודהאיטרקונזול: פרדניזולון +24%; מתילפרדניזולון 2,773 → 7,011בני אדם, 10 ו-14 מתנדביםפרדניזולון רגיש מעט
זיהומים על סטרואידים18.3% בשנה, 54.7% בחמש שנים; HR מתוקנן 1.13 לכל 5 מ"גבני אדם, 39,938נמדד — סיכון תלוי-מינון
"פטריות מחזקות חיסון"CD3 +3.91%, CD4 +3.05%, CD8 +2.02% (חולי סרטן); בטא-גלוקן מזוקק: עלייה ב-NK ו-CD4 (בריאים 18–55)בני אדם, לא PMRשיעור זיהומים — נמדד רק במושתלי כליה (תפטיר קורדיספס, 2004)
סוכר על סטרואידים11 מ-222 חולי PMR פיתחו סוכרתבני אדם, רטרוספקטיבינמדד
"ריישי מאזנת סוכר"HbA1c −0.10% לא מובהק; 17 ניסויים, 971 משתתפים — אין השפעה על גלוקוז בצוםבני אדם, מטא-אנליזותלא הוריד סוכר
עצמות על סטרואידים55 אוסטאופורוזיס ו-31 שברים מ-222; סידן + ויטמין D: צפיפות מותנית +2.6, שברים ללא הבדלבני אדם; Cochraneנמדד — לא פטריות
פטריות ועצמות מסטרואידים0 מחקרים בחולים—לא נמדד
אלכוהול בתמצית32%; מנה של 1.4 מ"ל ≈ 0.35 גרם אתנולחשבון על המפרטנתון לרופא
עייפות28.3% מול 20.1% בפלצבו (נוירסתניה, 132)בני אדם, לא PMRהפרש של כ-8 נקודות
שינה0 ניסויים אקראיים בריישי—לא נמדד
החמרת תסמיניםריישי במינון גבוה — חומרה גבוהה יותר מפלצבו (p=0.012)בני אדם, 29, תסמונת מלחמת המפרץאוכלוסייה אחרת — אות אזהרה

לוקחים פרדניזון — אפשר עם פטריות מרפא?

לא נמדד — 0 מחקרי אינטראקציה בין פרדניזון לאחת מארבע הפטריות. מה שכן ידוע: פרדניזולון, הצורה הפעילה של פרדניזון, רגיש מעט מאוד לתרופות שמעכבות את האנזים CYP3A4; מתילפרדניזולון (מדרול) רגיש הרבה יותר. ריישי עיכבה CYP3A — במיקרוזומים של כבד חולדה. באדם זה לא נבדק. שאלה לרוקח.

מה טוענים בשוק. "ריישי בטוחה עם כל תרופה", או להפך — "פטריות משבשות סטרואידים". אף אחד מהמשפטים לא נשען על מדידה. החיפוש "ריישי ופרדניזון" מחזיר 0 תוצאות; "קורדיספס וגלוקוקורטיקואידים בחולים" מחזיר 3 — סימולציה ממוחשבת ושתי סקירות, בלי מחקר אינטראקציה אחד. המקום היחיד שמצאנו שבו פרדניזון ופטרייה נפגשו בבני אדם הוא ניסוי מ-2004 ב-121 מושתלי כליה, שבו פרדניזון ניתן בשתי הזרועות כרקע, והקורדיספס החליף תרופה אחרת. איש לא מדד שם את רמת הפרדניזון.

מה נמדד על הסטרואיד. כדי שהמילה "אינטראקציה" תהיה משמעותית, צריך מספר. הנה שלושה, כולם עם איטרקונזול — תרופה נגד פטריות שמעכבת חזק את CYP3A4, האנזים המרכזי בפירוק תרופות. ב-2000, ב-10 מתנדבים, איטרקונזול העלה את שטח העקומה של פרדניזולון ב-24% ואת זמן מחצית החיים ב-29%, והמחברים כתבו שהאינטראקציה "קלה" ו"כנראה בעלת משמעות קלינית מוגבלת". ב-2001, ב-14 גברים, איטרקונזול לא שינה כלל את הפרמקוקינטיקה של פרדניזולון אחרי פרדניזון 60 מ"ג — אבל העלה את מתילפרדניזולון מ-2,773 ל-7,011 ננוגרם·שעה למ"ל. וב-1999, מתילפרדניזולון בעירוי — פי 2.6. כלומר: גם מעכב חזק מאוד בקושי מזיז את הפרדניזון; את המדרול — כן.

מה ידוע על ריישי. ב-2007, פוליסכריד ריישי עיכב, תלוי-מינון, את CYP3A, CYP1A2 ו-CYP2E1 — במיקרוזומים של כבד חולדה. הריכוזים במבחנה אינם ניתנים להשוואה למה שמגיע לדם בבליעה — זה לא נמדד — ו-MSKCC כותבת שהרלוונטיות הקלינית "אינה ידועה". אין ולו מחקר CYP קליני בבני אדם לאף אחת מארבע הפטריות. למה זה לא עובר לאדם, ומה כן אפשר לדעת. הצירוף של "עיכוב בחולדה" עם "תרופה שגם מעכב חזק כמעט לא מזיז" נותן תמונה פחות מדאיגה לפרדניזון מאשר למדרול — אבל זו הסקה, לא מדידה. הניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו: לא נבדק באדם — ולכן שאלה לרוקח, עם שם הסטרואיד (פרדניזון או מדרול) ושם התוסף ביד. לא "מסוכן לשלב", לא "בטוח לשלב". הרשימה המלאה — בעמוד האינטראקציות עם תרופות.

פרדניזון מעלה סיכון לזיהומים — והפטריות "מחזקות חיסון". מה בעצם נמדד?

הסיכון לזיהום על סטרואידים נמדד היטב: ב-39,938 חולי PMR ודלקת עורקים, 55.7% חלו בזיהום אחד לפחות בחציון של 4.8 שנים, והסיכון עלה עם כל 5 מ"ג (HR מתוקנן 1.13). הפטריות העלו סמנים חיסוניים באנשים בריאים ובחולי סרטן. בריישי, אם העלייה הזו משנה את שיעור הזיהומים אצל מי שעל סטרואיד — לא נמדד; בקורדיספס — מדידה אחת, במושתלי כליה על פרדניזון, לא ב-PMR.

מה נמדד על הסטרואיד. המחקר הגדול, מ-2019, עקב אחרי 39,938 חולים ב-389 מרפאות משפחה באנגליה, 1998–2017. הסיכון המצטבר לזיהום כלשהו היה 18.3% בשנה הראשונה, 54.7% בחמש שנים ו-76.9% בעשר; 26.7% מהזיהומים הראשונים הגיעו לאשפוז. הנפוצים: זיהומי דרכי נשימה תחתונות, דלקת לחמית ושלבקת חוגרת. ביחסי סיכון מתוקננים, תקופות על סטרואיד לעומת תקופות בלי נקשרו לסיכון גבוה פי 1.48 עד 1.70 לפי סוג הזיהום — ויחס המינון-תגובה נמצא ללא תלות בגיל, במשך המחלה ובמצב החיסונים, גם במינון יומי של פחות מ-5 מ"ג. זה מחקר תצפיתי — הקשר תוקנן לגיל ולמשך המחלה, אבל זה אינו ניסוי — והכיוון עקבי ותלוי-מינון.

מה טוענים בשוק, ומה נמדד על הפטריות. "פטריות מחזקות את מערכת החיסון — בדיוק מה שצריך מי שמדוכא מסטרואידים". בניסוי אקראי מ-2023, בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה במבוגרים בריאים בני 18–55 את CD3, CD4, CD8 ותאי NK מול פלצבו; בסקירת Cochrane על חולי סרטן, CD3 עלה ב-3.91%, CD4 ב-3.05% ו-CD8 ב-2.02%, ממחקרים שאיכותם הוגדרה "בדרך כלל לא מספקת". למה זה לא עובר אוטומטית. עלייה של כמה אחוזים בספירת תאים היא מדד מעבדה, לא פחות דלקות ריאה ולא פחות שלבקת. חיפשנו ניסוי בריישי שמדד שיעור זיהומים במבוגרים — ולא מצאנו ולו אחד שנעשה במטופלים על סטרואידים. המדידה היחידה שמצאנו היא בקורדיספס: הניסוי מ-2004 ב-121 מושתלי כליה על פרדניזון, שבו תכשיר תפטיר קורדיספס החליף אזתיופרין בזרוע אחת (57 חולים מול 64) — ובזרוע הקורדיספס דווח שיעור זיהומים נמוך יותר. ניסוי סיני יחיד, תפטיר ולא גוף פרי, מושתלים ולא חולי PMR, ותכשיר שהחליף תרופה מדכאת-חיסון ולא נוסף עליה — אי-אפשר לגזור ממנו דבר על ריישי, על גוף פרי או על PMR. ויש גם צד שני: PMR היא מחלה שבה מערכת החיסון פעילה מדי, והסטרואיד נועד לרסן אותה. מה קורה כששני הכיוונים נפגשים — לא נמדד. חיפשנו דיווח על התלקחות מחלה אוטואימונית אחרי אחת מארבע הפטריות — ולא מצאנו; מה שקיים הוא שלושה מטופלים מ-2004 שהתלקחו בסמיכות לאכינצאה ולספירולינה, תוספים מגרי-חיסון אחרים. על השפה עצמה — "ויסות" מול "חיזוק" — כתבנו בריישי ומערכת החיסון: ויסות או חיזוק?

מה כן אפשר לדעת היום. שהסיכון לזיהום על סטרואיד אמיתי, מדוד ותלוי-מינון. המדידה היחידה של תוסף פטרייה מול הסיכון הזה — 121 מושתלי כליה על פרדניזון, תכשיר תפטיר קורדיספס, 2004: דווחו פחות זיהומים; ניסוי סיני יחיד, תפטיר, לא PMR. בריישי, ברעמת האריה ובזנב תרנגול — אין מדידה. מה לשאול את הרופא. "במינון שלי, מה ההגנות שמומלצות לי מפני זיהומים — ויש סיבה שאימנע ממשהו שנמדד כמעלה סמנים חיסוניים?"

פרדניזון וסוכר — האם ריישי או קורדיספס יכולות לאזן?

לא לפי מה שנמדד. בניסויים אקראיים בבני אדם, ריישי לא הורידה HbA1c (−0.10%, לא מובהק) ולא גלוקוז בצום; בניסוי שכלל זרוע של ריישי עם קורדיספס, שתי זרועות ההתערבות אוחדו בניתוח — יחד, ללא שינוי (p=0.60). בחולי PMR על סטרואידים, 11 מתוך 222 פיתחו סוכרת. אין ולו מחקר שבדק פטרייה על סוכר שעולה מסטרואידים.

מה טוענים בשוק. "פרדניזון וסוכרת" היא אחת ההשלמות הראשונות של גוגל ל"פרדניזון ו…", ובאתרי תוספים תמצאו "ריישי מאזנת סוכר" ו"קורדיספס מווסת אינסולין". מה בדיוק נמדד. סקירת Cochrane מ-2015: ריישי 1.4–3 גרם ליום, 12–16 שבועות, בחולי סוכרת סוג 2 — HbA1c ירד ב-0.10% בלבד, הפרש שאינו מובהק. ניסוי אקראי מ-2016 ב-84 משתתפים עם סוכרת ותסמונת מטבולית, בשלוש זרועות — ריישי, ריישי עם קורדיספס, ופלצבו — איחד את שתי זרועות ההתערבות בניתוח מול הפלצבו, ולא מצא שינוי ב-HbA1c (p=0.60) ולא בגלוקוז בצום (p=0.95); תוצאה נפרדת לזרוע הקורדיספס אין. ומטא-אנליזה מ-2025 של 17 ניסויים ו-971 משתתפים לא מצאה השפעה מובהקת על גלוקוז בצום, באיכות ראיה "נמוכה מאוד". על קורדיספס, MSKCC כותבת שמחקרי מעבדה מרמזים על השפעה מוסיפה לתרופות סוכר, ושהמשמעות הקלינית "טרם נקבעה".

מה נמדד על הסטרואיד. במחקר האיטלקי מ-2012 על 222 חולי PMR שנטלו סטרואידים במינון נמוך בממוצע 46 חודשים, 11 פיתחו סוכרת. זה מחקר רטרוספקטיבי בלי קבוצת השוואה, ולכן הוא אומר כמה, לא כמה יותר ממי שלא נטל. מה כן אפשר לדעת היום. שמי שעל סטרואיד ומודאג מסוכר צריך מדידה — לא תוסף. ואם אתם נוטלים גם תרופה לסוכר, ספרו לרופא על כל תוסף, גם כשהראיה אומרת שהוא לא מוריד סוכר. פירטנו את כל המחקרים בעמוד הפטריות והסוכר בדם.

פרדניזון ועצמות, ו"פולימיאלגיה ראומטיקה תזונה" — מה כן נמדד?

על תזונה ב-PMR — 0 ניסויים; בסקר בריטי מ-2022, 20 מתוך 197 חולים שינו תזונה בעצמם, ואף התערבות לא-תרופתית לא נקשרה לתוצאה ארוכת-טווח. על עצמות — הרבה: מתוך 222 חולי PMR על סטרואידים, 55 פיתחו אוסטאופורוזיס ו-31 שברי שבריריות, בעיקר אחרי שנתיים. סקירת Cochrane מצאה שסידן וויטמין D שמרו על צפיפות העצם בעמוד השדרה אצל מי שנוטל סטרואידים. על פטריות ועצמות מסטרואידים — 0 בחולים. איננו מוכרים סידן או ויטמין D.

"פולימיאלגיה ראומטיקה תזונה" היא ההשלמה השנייה של גוגל ל"פולימיאלגיה". החיפוש ב-PubMed של PMR עם תזונה לא מחזיר ולו ניסוי אחד — אין דיאטה שנבדקה במחלה הזו. מה שיש הוא סקר: בקוהורט ה-PMR הבריטי, 2022, 197 חולים ענו על שאלון מעקב ארוך-טווח; 81 מהם (41.1%) ניסו טיפול לא-תרופתי — 57 טיפול משלים, 35 פעילות גופנית, 20 שינוי תזונה — ואף אחד מהם לא נקשר לתוצאות ארוכות-טווח. המחברים: השימוש נפוץ "למרות דלות הראיות" לטובתו. מה שכן נבדק הוא מה שהסטרואיד עושה, ומה שעוזר מול זה. העצמות. במחקר מ-2012, 95 מתוך 222 החולים — 43% — חוו לפחות אירוע שלילי אחד, אחרי ממוצע של 31 חודשי טיפול ומינון מצטבר ממוצע של 3.4 גרם: 55 אוסטאופורוזיס, 31 שברים, 27 יתר לחץ דם, 11 סוכרת ו-9 אוטם שריר הלב. משך הטיפול היה קשור לאוסטאופורוזיס, והמינון המצטבר לשברים; רוב האירועים הופיעו אחרי שנתיים. סקירה ב-Lancet מ-2008 כתבה שתופעות הלוואי של הסטרואידים פוגעות ביותר מ-50% מחולי PMR ודלקת עורקים.

מה נבדק מול זה. סקירת Cochrane של 5 ניסויים ו-274 מטופלים על סטרואידים מצאה שסידן עם ויטמין D, לעומת סידן לבד או פלצבו, שמרו על צפיפות העצם: +2.6 בעמוד השדרה המותני ו-+2.5 באמה. שברים, צוואר הירך וסמני פירוק עצם — ללא הבדל מובהק. המחברים המליצו על פרופילקסיס לכל מי שמתחיל סטרואידים, בגלל רעילות ועלות נמוכות. ההנחיות הבינלאומיות ל-PMR מ-2015 — 8 עקרונות ו-9 המלצות — כוללות הערכת גורמי סיכון בתחילת הטיפול ומקום להתערבויות לא-תרופתיות. אנחנו כותבים את זה כי זה מה שנמדד, לא כדי להמליץ; המינון והבחירה שייכים לרופא. ופטריות: החיפוש של פטריות עם אוסטאופורוזיס מסטרואידים בחולים מחזיר 0.

פרדניזון ואלכוהול — ומה עם האלכוהול שבתמצית?

"פרדניזון ואלכוהול" היא ההשלמה הראשונה של גוגל ל"פרדניזון ו…". התמצית שלנו מכילה 32% אלכוהול; מנה יומית של כ-1.4 מ"ל נותנת כ-0.45 מ"ל אתנול, כלומר כ-0.35 גרם — חישוב אריתמטי על המפרט, לא מדידה. אנחנו כותבים אותו כדי שתוכלו להביא אותו לרופא יחד עם רשימת התרופות.

החשבון: 1.4 מ"ל × 32% ≈ 0.45 מ"ל אתנול; כפול 0.79 גרם למ"ל ≈ 0.35 גרם. לא חיפשנו מחקר על כמויות אלכוהול כאלה עם פרדניזון, ולכן לא נכתוב עליו דבר מעבר לחשבון. מה שכן ידוע על ריישי והכבד: ב-2023 תואר גבר בן 47 שפיתח הפטיטיס חריפה אחרי אבקת ריישי שנלקחה עם אלכוהול, והחלים תוך שבועיים; ב-2007 תוארו שני מטופלים שפגיעה כבדית הופיעה אצלם חודש-חודשיים אחרי מעבר מריישי מבושלת לאבקה, ואחד מהם מת. מאגר LiverTox של ה-NIH מדרג ריישי D — "גורם נדיר אפשרי" לפגיעה כבדית; קורדיספס ורעמת האריה — E. אלה דיווחי מקרה, והם לא עוסקים בכמויות שבמנה שלנו — אין להשוות ביניהם. אבל מי שנוטל כמה תרופות קבועות ובודק תפקודי כבד צריך שהרופא יידע על כל דבר חדש. הרחבנו בעמוד הפטריות והכבד.

מה נמדד על הכאב, נוקשות הבוקר והעייפות שאתם חיים איתם?

לא בחולי PMR. העייפות ירדה ב-28.3% מהבסיס עם ריישי — וב-20.1% עם פלצבו — ב-132 חולי נוירסתניה. בפיברומיאלגיה, 6 גרם ריישי ליום שיפרו סבולת וגמישות — מול קמח חרוב, לא פלצבו, והכאב לא היה נקודת הקצה. על פטריות ונוקשות בוקר — 0 שמצאנו. ועל ריישי ושינה אין ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם.

כאב ונוקשות בחגורת הכתפיים בבוקר הם הסימן של המחלה, ולצדם עייפות ושינה קטועה. סקירה מ-2026 מתארת את IL-6 — חלבון דלקתי שבמרכז ה-PMR — כמעורב לא רק בדלקת אלא גם בהפרעות שינה, במצב הרוח, בכאב ובעייפות; זו גם הסיבה ששתיים מהתרופות החדשות במחלה חוסמות אותו. עייפות. הניסוי הגדול בריישי, מ-2005: 1,800 מ"ג שלוש פעמים ביום, 8 שבועות; תחושת העייפות ירדה ב-28.3% מול 20.1% בפלצבו, ו-51.6% מול 24.6% השתפרו "יותר ממינימלית". ההפרש נטו הוא כ-8 נקודות אחוז, בנוירסתניה — מצב שאינו דלקתי. כאב וכושר. בפיברומיאלגיה, 64 נשים, 6 שבועות: סבולת אירובית, גמישות ומהירות השתפרו — מול קמח חרוב, תכשיר השוואה ולא פלצבו אינרטי; הכאב לא נמדד כתוצאה. על הכאב הכרוני בכלל כתבנו בעמוד הכאב הכרוני, ועל פיברומיאלגיה — בעמוד הפיברומיאלגיה. סקירת Cochrane של 75 מחקרים ו-9,401 משתתפים מצאה שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הפחית כאב כרוני ומצוקה באפקט "קטן או קטן מאוד" — אבל מדוד.

ושינה. "פרדניזון ושינה" היא אחת ההשלמות של גוגל, ו"ריישי לשינה" היא ההשלמה הנפוצה ביותר ל"ריישי ל…" — שש מתוך חמש-עשרה. ואין ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם שבדק ריישי ושינה; החיפוש הייעודי מחזיר רשומה אחת, והיא מחקר הכושר בפיברומיאלגיה. פירטנו בעמוד ריישי לשינה. מה לשאול את הרופא. נוקשות ועייפות שחוזרות בזמן הורדת הסטרואיד יכולות להיות סימן להתלקחות — וזה בדיוק מה שהרופא צריך לשמוע, לפני כל תוסף.

האם ריישי יכולה דווקא להחמיר תסמינים?

נמדד פעם אחת, באוכלוסייה אחרת: ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ — מצב של עייפות כרונית, כאב ומרכיב נוירו-דלקתי — ריישי במינון גבוה הביאה לחומרת תסמינים גבוהה יותר מפלצבו (p=0.012). זו לא פולימיאלגיה ראומטיקה ולא התלקחות אוטואימונית. זה הניסוי היחיד שמצאנו שבו חומרת תסמינים הייתה גבוהה יותר עם ריישי מאשר עם פלצבו.

מה בדיוק נמדד. ניסוי צולב פסאודו-אקראי מ-2021: כל משתתף עבר 30 יום בסיס, 30 יום פלצבו, 30 יום מינון נמוך ו-30 יום מינון גבוה, לשלושה צמחים — ריישי, סרפד ואפימדיום. במינון הנמוך ריישי לא נבדלה מפלצבו (p=0.603); במינון הגבוה חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו. המחברים: "ריישי עלולה להחריף תסמינים אצל חלק מהסובלים", ולצד זה — "מדגם קטן, תוצאות ראשוניות". סרפד במינון גבוה, לשם השוואה, הוריד תסמינים (p=0.048).

למה זה רלוונטי ולמה לא. תסמונת מלחמת המפרץ אינה PMR; האוכלוסייה הקרובה יותר היא חולי דלקת מפרקים שגרונתית — הניסוי מ-2007, שבו ריישי ניתנה יחד עם צמח נוסף. מה שמשותף כאן הוא החוויה — עייפות מתמשכת, כאב, ומערכת חיסון מעורבת — וזה ניסוי שבו ריישי נמדדה לבדה מול פלצבו לאורך זמן. והלקח: "טבעי" אינו כיוון אחד, והמינון משנה. מה כן אפשר לדעת: מי שמתחיל תוסף ומרגיש החמרה — כאבים, נוקשות, עייפות — מפסיק, רושם, ומספר לרופא. בזמן הורדת סטרואיד זה חשוב שבעתיים, כי קשה להבחין בין תוסף להתלקחות.

"ריישי נוגדת דלקת — אולי אפשר להוריד את הסטרואיד מהר יותר?"

אין לזה ולו מחקר. על PMR — 0. הניסוי האקראי היחיד באחת מארבע הפטריות שלנו במחלה ראומטית אוטואימונית, ריישי עם פורמולה סינית ב-65 חולי דלקת מפרקים שגרונתית, נכשל ביעד הראשוני; סמני דלקת בפלזמה לא השתנו, וכאב והערכה גלובלית השתפרו כיעד משני — יחד עם צמח נוסף. מה שכן חוסך סטרואידים ב-PMR נמדד — בתרופות, בניסויים אקראיים.

מה טוענים בשוק. "ריישי היא הקורטיזון של הטבע", "תמצית נוגדת דלקת שמאפשרת להפחית תרופות". מה בדיוק נמדד. הרשומה היחידה שעולה בחיפוש ריישי ופולימיאלגיה היא סקירה מ-2014 בכתב עת על פטנטים, שעוסקת בדיכוי תגובות דלקתיות ואלרגיות — מנגנונים ומולקולות, לא חולים. הניסוי היחיד בבני אדם באחת מארבע הפטריות שלנו: ב-2007, 65 חולי דלקת מפרקים שגרונתית קיבלו 24 שבועות ריישי עם San Miao San — ACR20 הושג ב-15% מול 9.1% בפלצבו, הפרש לא מובהק. סמני הדלקת בפלזמה, ובהם IL-18, לא השתנו; במבחנה (ex vivo) שיעור השינוי ב-IL-18 היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול; כאב והערכה גלובלית של המטופל השתפרו רק בקבוצת הטיפול — יעד משני, ובשילוב עם הפורמולה הצמחית. מסקנת המחברים: "לא הודגם שום אפקט אנטי-דלקתי או אימונומודולטורי". פירטנו אותו בעמוד דלקת המפרקים השגרונתית. למה זה לא עובר לאדם. "נוגד דלקת" בתאים או בעכבר אינו תחליף לסטרואיד בחולה — וב-PMR, שבה יותר ממחצית מתקשים להוריד מינון, הורדה מהירה מדי היא סיבה מוכרת להתלקחות.

מה כן אפשר לדעת היום. שהשאלה "מה יחסוך לי סטרואידים" היא שאלה טובה — ושהיא נבדקת ברצינות, בתרופות, בפרק הבא. מה לשאול את הרופא. "האם אני מתאים לתרופה חוסכת-סטרואידים, ומה המחיר שלה?" — לא "איזה תוסף יחליף את הפרדניזון".

"פולימיאלגיה ראומטיקה מחקר חדש" — מה נבדק בשנים האחרונות?

תרופות שנועדו לחסוך סטרואידים. חוסמי IL-6 — סארילומאב וטוציליזומאב — ומעכב JAK בריציטיניב, וב-2026 גם סקוקינומאב, חוסם IL-17A, בניסויים אקראיים מבוקרי-פלצבו. בכולם יותר חולים הגיעו להפוגה או לפעילות מחלה נמוכה עם פחות פרדניזון. פטריות עם כל אחת מהתרופות האלה — 0 מחקרים שמצאנו.

"מחקר חדש" היא ההשלמה השלישית של גוגל ל"פולימיאלגיה", ו"טיפול ביולוגי" מופיעה ל"פולימיאלגיה טיפול". הנה מה שנמדד. סארילומאב (2023): 118 חולים שהתלקחו בזמן הורדת סטרואיד — הפוגה מתמשכת בשנה ב-28% מול 10% בפלצבו, ומינון פרדניזון מצטבר חציוני של 777 מול 2,044 מ"ג; נויטרופניה ב-15% מול 0%. טוציליזומאב (2022): 101 חולים תלויי-סטרואיד בגיל ממוצע 67.2 — היעד הושג ב-67.3% מול 31.4%, ו-49.0% מול 19.6% הפסיקו פרדניזון; תופעת הלוואי השכיחה הייתה זיהומים, 46.9% מול 39.2%. בניסוי קטן יותר, 36 חולים חדשים, הפוגה ללא סטרואיד ב-63.2% מול 11.8%. בריציטיניב (2025): 34 חולים חדשים — 78% מול 13% הגיעו לפעילות מחלה נמוכה בלי סטרואיד בפה. סקוקינומאב (2026): 381 חולים — הפוגה מתמשכת ב-41.2% ו-40.6% בשני המינונים מול 20.4%. ומי שילם: ניסוי הסארילומאב מומן על ידי Sanofi ו-Regeneron, ניסוי הבריציטיניב על ידי CHU Brest ו-Eli Lilly, וניסוי הסקוקינומאב על ידי Novartis — בשלושת ניסויי התרופות החדשות שבהם המימון מופיע בתקציר, היצרנית מימנה או תמכה; בניסויי הטוציליזומאב המימון אינו מופיע בתקציר. ומתוטרקסט, התרופה הוותיקה, מוזכר כחוסך-סטרואידים בחולים עם מהלך עקשן.

והפטריות. על חוסמי IL-6 ומעכבי JAK — 0 מחקרים עם אחת מארבע הפטריות. מעכבי JAK מתפרקים בחלקם ב-CYP3A4, והקישור לעיכוב שריישי הראתה בכבד חולדה הוא תיאורטי בלבד. מי שעובר לאחת מהתרופות האלה, או מקבל מתוטרקסט — על מתוטרקסט ופטריות כתבנו בעמוד דלקת המפרקים השגרונתית — שואל את הרוקח לפני כל תוסף.

כאב ראש חדש או הפרעה בראייה — למה זה חשוב במיוחד ב-PMR?

כי PMR קשורה לדלקת עורקים של תאי ענק (GCA) יותר ממה שמקרה מסביר. סקירה ב-Lancet מ-2008 כותבת ששתי המחלות "מופיעות יחד לעיתים קרובות", ומונה בין סימני ה-GCA אובדן ראייה, כאב ראש, רגישות בקרקפת וכאב בלסת בזמן לעיסה. על פטריות ו-GCA — 0 מחקרים שמצאנו. זה לא נושא לתוסף; זה נושא לרופא, מהר.

סקירה מ-2013 מנסחת את זה במפורש: PMR "קשורה לדלקת עורקים של תאי ענק בתדירות גבוהה מהצפוי ממקרה בלבד". ב-GCA הדלקת פוגעת באבי העורקים ובענפיו, והסקירה מ-2008 מונה בין הסיבוכים גם אירוע מוחי. אנחנו מזכירים את זה כאן כי מי שמחפש תוספים ל-PMR צריך לדעת איזה תסמין חדש אסור לייחס לתוסף, לעייפות או לגיל. מה לשאול את הרופא. "אילו סימנים צריכים להביא אותי אליך מיד?" — ולרשום את התשובה.

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

אחרי עמוד שאומר "לא נמדד" כמעט בכל שורה, מגיע לכם לדעת מה כן נמדד — ועל מה בדיוק. אנחנו מגדלים את הפטריות בעצמנו, בחווה בגליל: גוף פרי טרי, לא תפטיר שגודל על דגן ולא אבקה מיובאת שאי אפשר לדעת מה עבר עליה. הפטרייה עוברת מהקטיף ישירות למיצוי, בלי שלב ייבוש באמצע; ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך. המיצוי משולש, ושלב האלכוהול בו נמשך 7 שבועות. יחס המיצוי של הריישי הוא 1:3, ושל הקורדיספס 1:2.5, על בסיס פטרייה טרייה. האלכוהול בתמצית המוגמרת: 32% — הנתון שחישבנו בפרק האלכוהול, ושכדאי להביא לרופא יחד עם רשימת התרופות.

ואת המספרים לא אנחנו קובעים. שלחנו את התמציות המוגמרות לבדיקה ב-TÜV Austria, ומה שחזר הוא אחוז הבטא-גלוקן על בסיס החומר היבש — ולצדו אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, שלא אותר באף אחת מהן. אלפא-גלוקן שלא אותר הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק. כדי להבין למה זה חשוב, כדאי להכיר את הסולם התלת-מדרגתי של השוק: תפטיר שגודל על דגן, שבו הבטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7% ורוב המשקל הוא עמילן; גוף פרי מיובש מיובא, שאיכותו תלויה במי שייבש אותו ומתי; וגוף פרי טרי מהחווה, שהוא מה שאנחנו עושים. בעמוד שעסק כל כך הרבה במערכת החיסון, ראוי לומר גם: המספר הזה מתאר את מה שבבקבוק, לא את מה שהוא עושה בגוף. למה בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — הסברנו בנפרד.

התמציתבטא-גלוקן (בסיס יבש)אלפא-גלוקן (עמילן)
קורדיספס28.16%לא אותר
ריישי25.65%לא אותר
רעמת האריה23.93%לא אותר
טרקי טייל + ריישי23.21%לא אותר

כל הבדיקות שלנו פתוחות, ומי שרוצה לקרוא את הדוח בעצמו ימצא אצלנו הסבר איך קוראים COA. הכשרות — רבנות מטה יהודה, הרב גד אטיאס. זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שהיא תעשה לפולימיאלגיה ראומטיקה — לא נמדד, ולכן לא נכתב.

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא טוענים שריישי, קורדיספס, רעמת האריה או זנב תרנגול משפרות פולימיאלגיה ראומטיקה, מקלות על נוקשות או כאב, מפחיתות דלקת, מאזנות סוכר, מגינות על העצמות או מקטינות את הסיכון לזיהומים — אף אחד מאלה לא נמדד ב-PMR; על זיהומים אצל מי שנוטל פרדניזון יש ניסוי אחד, במושתלי כליה ובתפטיר קורדיספס, ואיננו מסיקים ממנו דבר על PMR או על התמציות שלנו. לא טוענים גם את ההפך — שהפטריות מחמירות PMR: הניסוי בתסמונת מלחמת המפרץ הוא אוכלוסייה אחרת. לא טוענים שהשילוב עם פרדניזון, מדרול, מתוטרקסט או התרופות הביולוגיות החדשות בטוח — הוא לא נמדד; ולא שהוא מסוכן — גם זה לא נמדד. ניסויי האינטראקציה שהבאנו נעשו עם תרופה נגד פטריות, לא עם פטריות מרפא. לא טוענים שסידן וויטמין D מתאימים לכל אחד — זה נמדד בניסויים, והמינון שייך לרופא, ואנחנו לא מוכרים אותם. ואיננו עוסקים כאן בביטוח לאומי, באחוזי נכות או בזכויות — אין לנו בזה מומחיות ואין לנו על זה מקורות. מה שכן: PMR מטופלת אצל רופא, והורדת הסטרואיד היא תהליך רפואי. אין להפסיק, להפחית או לשנות פרדניזון על דעת עצמכם, ומי שמוסיף תוסף כלשהו — כולל שלנו — מספר לרופא לפני, לא אחרי. אנחנו מוכרים תמציות פטריות, ואומרים לכם במפורש לא לקנות אותן בשביל פולימיאלגיה ראומטיקה.

חיים עם פולימיאלגיה ראומטיקה? הכתובת הראשונה היא הרופא המטפל — רופא המשפחה או הראומטולוג — ולפני כל תוסף, כולל שלנו, דברו איתו או עם הרוקח, במיוחד אם אתם נוטלים פרדניזון, מדרול, מתוטרקסט או תרופה ביולוגית. תמצית פטרייה היא תוסף תזונה, לא טיפול. שאלון ההתאמה שלנו בנוי לבחירת פטרייה לפי מטרה — שינה, ריכוז, סיבולת, חיסון — ולא לפי מצב רפואי, ו-PMR אינה אחת מהמטרות בו. 100 ימי ניסיון, משלוח חינם מעל ₪285. לשאלון ההתאמה לתוצאות המעבדה

השורה התחתונה

על פטריות מרפא בפולימיאלגיה ראומטיקה אין שום מדידה — לא בבני אדם ולא בחיות — ועל השילוב עם פרדניזון אין ולו מחקר אחד. מה שכן נמדד, ובגדול, הוא מה שהסטרואיד עושה: זיהומים שעולים עם כל 5 מ"ג, סוכרת, אוסטאופורוזיס ושברים. ומול כל אחד מאלה, מה שהשוק מציע בשם הפטריות לא עומד: הן העלו סמנים חיסוניים, ועל זיהומים יש מדידה אחת — תפטיר קורדיספס ב-121 מושתלי כליה על פרדניזון, לא PMR ולא ריישי; הן לא הורידו סוכר בניסויים אקראיים, ועל עצמות אין עליהן כלום בחולים. מה שחוסך סטרואידים ב-PMR נבדק — בתרופות. ויש ניסוי אחד שבו חומרת התסמינים הייתה גבוהה יותר עם ריישי במינון גבוה מאשר עם פלצבו. אם מישהו מוכר לכם פטרייה "לפולימיאלגיה" — שלחו לו את העמוד הזה, ודברו עם הרופא.

שאלות נפוצות

האם ריישי עוזרת לפולימיאלגיה ראומטיקה?

לא נבדק. אין ולו מחקר של ריישי או של פטריית מרפא אחרת בחולי PMR, לא בבני אדם ולא בחיות. הרשומה היחידה שעולה בחיפוש היא סקירת פטנטים. הניסוי האקראי היחיד באחת מארבע הפטריות שלנו במחלה ראומטית אוטואימונית — ריישי בדלקת מפרקים שגרונתית — נכשל ביעד הראשוני, 15% מול 9.1% בפלצבו.

אפשר לקחת פטריות מרפא עם פרדניזון?

השילוב לא נמדד — 0 מחקרים. פרדניזולון, הצורה הפעילה של פרדניזון, רגיש מעט לתרופות שמעכבות את האנזים CYP3A4: מעכב חזק העלה אותו ב-24% בלבד. ריישי עיכבה את האנזים הזה בכבד חולדה, לא באדם. זו שאלה לרוקח, עם שם התרופה ושם התוסף ביד — לא החלטה לבד.

ומה עם מדרול?

מדרול (מתילפרדניזולון) רגיש הרבה יותר מפרדניזון לעיכוב של CYP3A4: במתנדבים, מעכב חזק העלה את רמתו מ-2,773 ל-7,011 ננוגרם·שעה למ"ל. פטריות עם מדרול — 0 מחקרים, וריישי עיכבה את משפחת האנזים רק בכבד חולדה. אם אתם על מדרול, השאלה לרוקח חשובה עוד יותר.

פטריות "מחזקות חיסון" — זה יגן עליי מזיהומים בזמן סטרואידים?

לא נמדד בריישי. במבוגרים בריאים, בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה CD3, CD4, CD8 ותאי NK; אבל אף ניסוי בריישי לא בדק אם זה מקטין זיהומים אצל מי שנוטל סטרואידים. בקורדיספס — ניסוי אחד במושתלי כליה על פרדניזון (תפטיר, 2004) דיווח פחות זיהומים, לא ב-PMR. מה שכן נמדד הוא הסיכון עצמו: 18.3% בשנה הראשונה בחולי PMR ודלקת עורקים, ועולה עם המינון. שאלו את הרופא אילו הגנות מומלצות לכם.

פרדניזון מעלה לי את הסוכר — ריישי או קורדיספס יעזרו?

לפי הניסויים האקראיים בבני אדם — לא. ריישי לא הורידה HbA1c (−0.10%, לא מובהק); ובניסוי שכלל זרוע של ריישי עם קורדיספס, שתי זרועות ההתערבות אוחדו בניתוח — יחד לא שינו לא HbA1c ולא גלוקוז בצום. מתוך 222 חולי PMR על סטרואידים, 11 פיתחו סוכרת. סוכר שעולה מסטרואידים צריך מדידה ורופא, לא תוסף.

מה לאכול עם פולימיאלגיה ראומטיקה?

על תזונה ב-PMR אין ולו ניסוי; בסקר בריטי מ-2022, 20 מתוך 197 חולים שינו תזונה בעצמם — בלי קשר לתוצאה ארוכת-טווח. מה שנבדק הוא סידן וויטמין D אצל מי שנוטל סטרואידים: 5 ניסויים ו-274 מטופלים, צפיפות עצם בעמוד השדרה נשמרה (+2.6), שברים — ללא הבדל מובהק. איננו מוכרים אותם; את המינון קובע הרופא.

ריישי יכולה לעזור לעייפות או לשינה?

בחולי PMR — לא נמדד. בנוירסתניה, 132 חולים, העייפות ירדה ב-28.3% עם ריישי מול 20.1% עם פלצבו — הפרש של כ-8 נקודות. על שינה אין ולו ניסוי אקראי אחד. ובתסמונת מלחמת המפרץ, במינון הגבוה חומרת התסמינים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו; במינון הנמוך — ללא שינוי.

מה חדש במחקר על פולימיאלגיה ראומטיקה?

תרופות שחוסכות סטרואידים. סארילומאב: הפוגה בשנה ב-28% מול 10% בפלצבו. טוציליזומאב: 49.0% מול 19.6% הפסיקו פרדניזון. בריציטיניב: 78% מול 13% בלי סטרואיד בפה. סקוקינומאב, 2026: 41.2% מול 20.4%. עם פטריות — אף אחת מהן לא נבדקה.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

להמשך

המידע בעמוד זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול מקצועי. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה ולא תרופות, ואינן מיועדות לטיפול בפולימיאלגיה ראומטיקה או בכל מצב רפואי אחר. פולימיאלגיה ראומטיקה מחייבת אבחון ומעקב רפואי. אין להפסיק, להפחית או לשנות מינון של פרדניזון, מתילפרדניזולון, מתוטרקסט, תרופה ביולוגית או כל תרופה אחרת ללא הנחיית הרופא. כאב ראש חדש, הפרעה בראייה או כאב בלסת בזמן לעיסה מחייבים פנייה מיידית לרופא. לפני תחילת שימוש בכל תוסף, ובמיוחד במקרה של נטילת תרופות קבועות, סוכרת, אוסטאופורוזיס, ניתוח מתוכנן, מחלת כבד או כליה, או כל מצב רפואי קיים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח.