זאבת (לופוס) ותוספי תזונה: מה נמדד, ומה עם פלקווניל

בקצרה5 נקודות · דקת קריאה

• בחולי זאבת לא נערך אף ניסוי עם ריישי, קורדיספס, רעמת האריה או טרקי טייל; הנתונים היחידים הם מעכברים ומתאי דם בצלוחית.
• שילוב פטרייה עם פלקווניל מעולם לא נבדק; ידוע רק שריישי עיכבה אנזים כבד שמפרק את התרופה, וזה נמדד בחולדות.
• כשחולים יציבים הפסיקו פלקווניל, 16 מ-22 התלקחו לעומת 9 מ-25 שהמשיכו — לכן כל שינוי ברמת התרופה הוא עניין לראומטולוג.
• בגברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, במינון ריישי גבוה חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מבפלצבו (p=0.012); אוכלוסייה אחרת, לא זאבת.
• הפרעת שינה פוגעת ב-59.7% מהמבוגרים עם זאבת, ועל ריישי ושינה אין אף ניסוי אקראי בבני אדם.

יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה ›

זאבת (לופוס, Systemic Lupus Erythematosus) היא מחלה אוטואימונית מערכתית, ומי שמחפש לה "טיפול טבעי" פוגש בעיקר את ריישי (Ganoderma lucidum, הלינגג'י של הרפואה הסינית) וקורדיספס. התשובה הכנה: אף אחת מארבע הפטריות שלנו לא נבדקה בבני אדם עם זאבת — רק בעכברים. אף מחקר לא בדק פטרייה לצד פלקווניל או פרדניזון. ובאחד משני הניסויים המבוקרים של ריישי באוכלוסייה עייפה, הכיוון היה הפוך: במינון גבוה חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו.

סוגי הראיות שקיימים, מהקרוב לאדם ועד הרחוק: על זאבת עצמה — ניסויים אקראיים על פלקווניל, מטא-אנליזות על שינה, עייפות, פעילות גופנית וויטמין D, והמלצות EULAR מ-2023; על הפטריות מול המערכת החיסונית — ניסויים בבני אדם בריאים ובחולי סרטן שבהם מדדי חיסון עלו; על התרופות — מבחנה של אנזימי כבד, וניסויים במושתלי כליה שבהם קורדיספס שינה את מינון מדכא החיסון; ועל זאבת עם פטרייה — שני מחקרים בעכברים ומולקולה אחת בצלוחית. זה העמוד על הצומת: זאבת, התרופה, והעייפות. את התמונה הכללית על פטריות ומחלות אוטואימוניות ריכזנו בעמוד פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות.

זאבת וטיפול טבעי — האם פטריות מרפא נבדקו בלופוס?

לא בבני אדם. לא מצאנו ולו ניסוי אחד של ריישי, קורדיספס, רעמת האריה או טרקי טייל בחולי זאבת. מה שקיים: עכברי זאבת שקיבלו ריישי יחד עם פורמולה צמחית סינית, עכברים שקיבלו מין גנודרמה אחר, ומולקולה מבודדת מקורדיספס שנבדקה על תאי דם של חולים בצלוחית. זו השערה במכרסמים — לא ראיה.

בכל התחום האוטואימוני, מתוך 13 מחלות שנסרקו, יש ניסוי אקראי אחד בבני אדם עם אחת מארבע הפטריות שלנו — ריישי בדלקת מפרקים שגרונתית — והוא לא הגיע ליעד הראשוני שלו. בזאבת אין אפילו את זה. ולכן העמוד הזה לא בנוי סביב השאלה "האם פטרייה עוזרת לזאבת", שהתשובה עליה קצרה, אלא סביב מה שאתם באמת חיים איתו: פלקווניל שנוטלים שנים, פרדניזון שמנסים להוריד, עייפות שלא עוברת, לילות בלי שינה, ושאלה אחת שמרחפת מעל הכול — האם תוסף ש"מחזק את מערכת החיסון" הוא בכלל רעיון טוב כשמערכת החיסון היא הבעיה.

מה נמדד, באיזו מערכת — ומה יצא?

הטבלה מסדרת את השאלות שאתם שואלים לפי מה שנמדד עליהן ובאיזה יצור. השורות של הפטריות בזאבת — עכברים או ריק. השורות של התרופות — מבחנה, או בני אדם שאינם חולי זאבת. והשורות היחידות שבהן יש ניסויים בחולי זאבת עצמם הן של דברים שאיננו מוכרים: פעילות גופנית וויטמין D.

האם מותר ליטול פטריות מרפא עם פלקווניל?

לא נמדד — ולכן זו שאלה לרוקח, עם עובדה אחת ביד: הידרוקסיכלורוקין (פלקווניל) מתפרק בכבד על ידי שלושה אנזימים — CYP3A4, CYP2D6 ו-CYP2C8. ריישי עיכבה את CYP3A במיקרוזומים של כבד חולדה. באדם השילוב לא נבדק מעולם, לא לרעה ולא לטובה. על קורדיספס, רעמת האריה וטרקי טייל מול האנזימים האלה — אין נתון.

למה זו השאלה הנכונה. פלקווניל היא העוגן של טיפול הזאבת, והנתון שמסביר למה הגיע מניסוי קנדי מ-1991: 47 חולים עם זאבת יציבה חולקו באקראי להמשיך בתרופה או לעבור לפלצבו למשך 24 שבועות. בקבוצת הפלצבו התלקחו 16 מתוך 22; בקבוצה שהמשיכה — 9 מתוך 25. סיכון יחסי של פי 2.5, וההתלקחות הגיעה מהר יותר. במעקב של 42 חודשים, 50% מקבוצת הפלצבו מול 28% עברו התלקחות גדולה — הפרש שכבר לא הגיע למובהקות, אבל הכיוון נשמר. המלצות EULAR מ-2023 קובעות הידרוקסיכלורוקין לכל חולי הלופוס, ביעד של 5 מ"ג לק"ג משקל גוף אמיתי ליום.

למה הרמה בדם חשובה בשני הכיוונים. "פלקווניל עיניים" הוא אחד החיפושים המובילים על התרופה, ובצדק: בקרב 2,361 מטופלים שנטלו אותה לפחות 5 שנים, 7.5% פיתחו פגיעה ברשתית. במינון של 4–5 מ"ג לק"ג השכיחות נשארה מתחת ל-2% בעשר השנים הראשונות — ועלתה לכמעט 20% אחרי 20 שנה; מעל 5 מ"ג לק"ג יחס הסיכויים היה 5.67. ומהצד השני, במחקר איטלקי של 83 חולים, מי שרמת התרופה בדמם הייתה גבוהה יותר התלקחו פחות — ורמת הדם לא התאמה למינון שנרשם. כלומר, המינון של פלקווניל מכויל בין עין לבין התלקחות, ומה שמשנה את הרמה בדם משנה את האיזון הזה.

מה ידוע על הפטריות מול האנזימים. ב-2023, במיקרוזומים של כבד אנושי, חוקרים בהלסינקי מצאו ש-CYP2D6 ו-CYP3A4 מפרקים את ההידרוקסיכלורוקין בחלקים כמעט שווים, ו-CYP2C8 בחלק קטן יותר. ב-2007, פוליסכריד מריישי עיכב במיקרוזומי כבד של חולדות (במודל של פגיעה כבדית), באופן תלוי-מינון, את CYP3A, CYP1A2 ו-CYP2E1; המחברים כותבים שהפרמקוקינטיקה של תרופות "עשויה להשתנות". מרכז הסרטן MSKCC מצטט את אותו ממצא ומוסיף: "הרלוונטיות הקלינית אינה ידועה". לא מצאנו מחקר שבדק אחת מארבע הפטריות שלנו מול CYP2D6 או CYP2C8, ולא מחקר שמדד רמת פלקווניל בדם של מי שנוטל פטרייה.

הניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו: ריישי עיכבה בכבד חולדה אנזים שמשתתף בפירוק הפלקווניל; באדם זה לא נבדק — ולכן זו שאלה לרוקח, לא החלטה לבד. לא "מסוכן לשלב", לא "בטוח לשלב". מה להביא לרוקח: את שם התרופה והמינון, את שם התוסף, ואת רשימת התרופות האחרות שלכם. הרשימה הרחבה — בעמוד האינטראקציות עם תרופות.

ועם פרדניזון, או עם טקרולימוס בזאבת כלייתית?

פרדניזון — לא נבדק כאינטראקציה עם אף אחת מארבע הפטריות שלנו. ציקלוספורין וטקרולימוס הם הצירוף היחיד שמצאנו שבו פטרייה ותרופה מדכאת-חיסון נמדדו יחד בבני אדם ומינון התרופה דווח: במושתלי כליה שקיבלו קורדיספס, מינוני התרופה ורמותיה בדם היו נמוכים יותר. זו לא זאבת — ובמדידה הזו משהו השתנה; מה גרם לשינוי לא נמדד.

פרדניזון. "פלקווניל סטרואידים" הוא אחת ההשלמות המובילות של גוגל לשם התרופה. המלצות EULAR מ-2023 מגדירות את הסטרואידים כ"גשר" לתקופות פעילות, ולתחזוקה — 5 מ"ג ליום או פחות, ולהפסיק כשאפשר. מטא-אנליזה מ-2022 של 635 חולים שהפסיקו סטרואידים מצאה שנטילת פלקווניל במקביל נטתה להפחית התלקחויות (OR 0.50) — מגמה שלא הגיעה למובהקות. על פטריות: פרדניזון הופיע כטיפול רקע בשתי הזרועות של ניסויי השתלה עם קורדיספס, ואיש לא מדד אינטראקציה.

טקרולימוס וציקלוספורין. בזאבת כלייתית, EULAR ממליצה לשקול תוספת של מעכבי קלצינאורין — טקרולימוס או ווקלוספורין. ובדיוק על המשפחה הזו יש נתון אנושי. בניסוי של 202 מושתלי כליה, מי שקיבלו קורדיספס 1 גרם שלוש פעמים ביום נזקקו למינוני ציקלוספורין נמוכים יותר בחודשים 2–6, ורמות השפל בדם היו נמוכות יותר בחודשים 3–6. בניתוח רטרוספקטיבי של 67 מושתלים (25 עם תכשיר תפטיר קורדיספס, 42 בלי), מינון הציקלוספורין או הטקרולימוס אחרי 12 שבועות היה נמוך משמעותית בקבוצת הקורדיספס. סקירת Cochrane על 5 מחקרים ו-447 משתתפים דירגה את הראיות "מוגבלות ובאיכות נמוכה". בכולם הקורדיספס ניתן במסגרת מחקרית ובמעקב רפואי צמוד, ולפי אותה סקירה רק באחד מהם התכנון היה מינון ציקלוספורין נמוך במכוון; מה הוריד את המינונים — לא נמדד. אצל מי שנוטל טקרולימוס לזאבת ומוסיף קורדיספס מהמדף — אין מעקב כזה. מה לשאול: לא "האם קורדיספס בטוח", אלא "האם צריך לבדוק רמת טקרולימוס אם אני מתחיל תוסף". על מתוטרקסט, מיקופנולט וביולוגיים — 0 מחקרי אינטראקציה בבני אדם עם ארבע הפטריות שלנו.

פטריות "מחזקות חיסון" — למה בזאבת זו השאלה הרגישה ביותר?

כי בזאבת מערכת החיסון היא הבעיה, והתרופות מרגיעות אותה — ומה שנמדד על ריישי בבני אדם הוא עלייה במדדי חיסון, לא איזון. סקירה מ-2025 מנתה את ריישי בין 15 הצמחים שתכונותיהם המגרות-חיסון מתועדות הכי טוב. ובכל זאת: לא מצאנו ולו דיווח אחד על התלקחות זאבת מאחת מארבע הפטריות שלנו. זה חלל נתונים — לא אזעקה, ולא הרגעה.

מה נמדד. ב-2023, בטא-גלוקן מזוקק מריישי — לא תמצית ריישי — שניתן 84 יום למבוגרים בריאים, בניסוי כפול-סמיות, העלה תאי CD3, CD4 ו-CD8, את היחס CD4/CD8 ותאי NK; ב-IgA ובציטוטוקסיות NK נמצא הבדל מובהק, שכיוונו לא צוין בתקציר. מטא-אנליזת Cochrane מ-2016 מצאה בחולי סרטן עלייה של 3.91% ב-CD3, 3.05% ב-CD4 ו-2.02% ב-CD8. כיוון אחד — עלייה. הרחבנו בעמוד ריישי ומערכת החיסון.

מה כתבו הרופאים. ב-2025 פרסמה קבוצה מאוניברסיטת פנסילבניה, בכתב עת של זאבת, סקירת היקף שסיננה 11,819 מאמרים ומצאה 227 צמחים ותוספים עם תכונות מגרות-חיסון. 15 מהם נתמכו בכל שלושת סוגי הראיות — מבחנה, חיה ואדם — ובהם אספסת, אכינצאה, אסטרגלוס, ספירולינה, ג'ינסנג ופטריית ריישי. מטרת הרשימה, במילותיהם: לעזור לרופאים לייעץ לחולים עם מחלות עור אוטואימוניות. חשוב לקרוא אותה נכון: זו רשימה של תכונות — הפעלת קולטנים, ציטוקינים דלקתיים — ולא של התלקחויות שנצפו אחרי ריישי. אותה חוקרת תיארה ב-2004 שלושה מקרים של התלקחות מחלה אוטואימונית בעור בסמיכות לאכינצאה ולספירולינה — לא לפטריות.

מה לא ידוע. חיפשנו במפורש דיווח מקרה של התלקחות מחלה אוטואימונית אחרי ריישי, קורדיספס, רעמת האריה או טרקי טייל — ולא מצאנו. וזה לא מוכיח בטיחות: הדיווח על תופעות לוואי מתוספים הוא ברובו וולונטרי, וראומטולוג שמטופלת שלו התלקחה לרוב לא יחשוד בתוסף. מי שכותב "פטריות מסוכנות בלופוס" ממציא, ומי שכותב "פטריות מאזנות את החיסון ולכן מתאימות ללופוס" ממציא גם הוא. מה לשאול את הראומטולוג: האם במצב שלי — מחלה פעילה או שקטה, על אילו תרופות — יש סיבה להימנע מכל תוסף שמגרה חיסון.

יש תוסף שכבר נקשר לזאבת? כך נראה אות אמיתי

כן — אספסת (alfalfa). ב-1982 פיתחו קופים שהוזנו בנבטי אספסת תסמונת דמוית זאבת, וחומצת האמינו L-canavanine שבה הפעילה את התסמונת מחדש. תואר גם מתנדב שפיתח אוטואימוניות דמוית-זאבת תוך נטילת זרעי אספסת. בבני אדם עם טבליות אספסת הקשר נשאר "שנוי במחלוקת". לארבע הפטריות שלנו לא מצאנו אפילו אות כזה.

הפרק הזה קיים כדי לתת קנה מידה. כשמדברים על "תוסף שעלול להחמיר זאבת", כך נראית הראיה החזקה ביותר שיש: ניסוי בקופי מקוק שפורסם ב-Science, שבו המזון עורר חריגות בדם ובנוגדנים הדומות לזאבת האנושית, ושבו חשיפה חוזרת לרכיב הבודד עוררה את המחלה שוב. סקירה מ-2006 מסכמת: בעכברי זאבת רגישים L-canavanine החמיר את המחלה, בזן עכברים רגיל — לא; בבני אדם יש מעט דיווחים, והם שנויים במחלוקת; מחקרים אפידמיולוגיים — כמעט אין. אספסת מופיעה גם ברשימת 15 הצמחים של 2025. ריישי נמצאת באותה רשימה בזכות מחקרי מנגנון — אבל בלי קופים, בלי מתנדב שחלה ובלי חשיפה חוזרת. ההבדל בין "תכונה מגרה-חיסון" לבין "אות קליני" הוא בדיוק ההבדל בין שתי השורות האלה.

מה קרה כשריישי נבדקה באוכלוסייה עם עייפות כרונית?

במינון הגבוה חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו (p=0.012); במינון הנמוך — ללא שינוי (p=0.603). כך ב-2021, בניסוי מוצלב מבוקר-פלצבו, פסאודו-אקראי, ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ. זו לא זאבת ולא "התלקחות אוטואימונית" — אבל זה אחד משני הניסויים המבוקרים שבהם ריישי נמדדה על סימפטומים באוכלוסייה עייפה, והכיוון בו היה הפוך מזה של ניסוי הנוירסתניה.

תסמונת מלחמת המפרץ היא מצב רב-מערכתי של עייפות כרונית, כאב ומרכיב נוירו-דלקתי אצל חיילים ששירתו במלחמה ההיא. היא אינה מחלה אוטואימונית. אנחנו מביאים אותה משום שהחפיפה בתסמינים — עייפות מתמשכת, כאב, מרכיב דלקתי — היא בדיוק מה שחולי לופוס מתארים, ומשום שמלבד ניסוי דלקת המפרקים שנדון למטה לא מצאנו מחקר קרוב יותר. המבנה: 30 יום בסיס, 30 יום פלצבו, 30 יום מינון נמוך ו-30 יום מינון גבוה. מסקנת המחברים, מילה במילה: "reishi may exaggerate symptoms in some GWI sufferers" — ריישי עשויה להחמיר סימפטומים אצל חלק מהסובלים. ובאותה נשימה: "התוצאות במדגם קטן והן ראשוניות".

מה זה לא אומר: שריישי מחמירה זאבת — זה לא נבדק. מה זה כן אומר: שהמשפט "במקרה הגרוע פטרייה פשוט לא תעזור" לא עומד בנתונים. מבין שני הניסויים המבוקרים שמדדו סימפטומים באוכלוסייה עייפה — נוירסתניה ב-2005 ותסמונת מלחמת המפרץ ב-2021 — בזה של 2021 הכיוון היה הפוך ותלוי-מינון. ובזאבת, שבה קשה להבחין בין התלקחות לבין "יום רע", זה נתון שכדאי לזכור: אם התחלתם תוסף — כל תוסף — והרגשתם רע יותר, זה נתון שאתם מודדים על עצמכם. מפסיקים ומספרים לרופא.

"ריישי הורידה נוגדנים בעכברי זאבת" — מה בדיוק נמדד?

ב-2016, עכברי זאבת שקיבלו ריישי יחד עם הפורמולה הסינית San Miao San — 7 ימים בפה ואחריהם 7 ימים בהזרקה לחלל הבטן — הראו ירידה בנוגדני anti-dsDNA ועלייה בתאי T ו-B מווסתים. 10 עכברים בקבוצה. זה לא ריישי לבד, לא בליעה בלבד, ולא אדם.

מה טוענים בשוק. "ריישי מווסתת את מערכת החיסון בלופוס", "ריישי מורידה נוגדנים". המשפט נשען על שני מחקרי עכברים ועל מולקולה אחת. מה בדיוק נמדד. המחקר מ-2016 מהונג קונג השתמש בעכברות MRL/lpr, זן שמפתח זאבת מעצמו: 500 מ"ג לק"ג ליום בפה, ואחר כך 50 מ"ג לק"ג בהזרקה. נוגדני anti-dsDNA ירדו מובהק בזאבת בינונית וקשה, תאי Treg עלו בטחול, בתימוס ובדם ותאי Breg בטחול ובתימוס, וחלק מהציטוקינים ירדו. המחקר מ-2001 מטייוואן האכיל עכברי NZB/NZW בתמצית של Ganoderma tsugae — מין גנודרמה אחר, לא זה שבבקבוק שלנו — מגיל חודשיים, לצד קבוצת פרדניזולון; ההישרדות השתפרה, החלבון בשתן והנוגדנים ירדו. וב-2025, קורדיספין — מולקולה שבודדה מפטריות קורדיספס — דיכא אינטרפרון מסוג I בתאי דם של חולי זאבת בצלוחית ובעכברים מהונדסים גנטית.

למה זה לא עובר אוטומטית לאדם. פורמולה של שני רכיבים לא מאפשרת לדעת מה פעל; הזרקה לחלל הבטן עוקפת את מערכת העיכול; 14 ימים בעכבר אינם שנים של מחלה באדם; מין גנודרמה אחר הוא פטרייה אחרת; ומולקולה מבודדת בצלוחית איננה תמצית שנבלעת. מה כן אפשר לדעת היום: שיש כיוון מעניין במכרסמים, ושאף אחד לא בדק אותו בחולה אחד. מה לשאול את הרופא: לא "האם ריישי מורידה נוגדנים", אלא "אילו מדדים שלי — נוגדנים, משלים, שתן — היו מראים אם משהו משתנה, ומתי בודקים אותם".

עייפות בזאבת — מה נמדד עליה?

על פטריות בזאבת — כלום. על ריישי בעייפות של אוכלוסיות אחרות — ניסוי אקראי גדול אחד: 132 חולי נוירסתניה, עייפות ירדה 28.3% מול 20.1% בפלצבו; ופיילוט אקראי קטן בסרטן שד. בזאבת עצמה, מה שנמדד הוא פעילות גופנית: במטא-אנליזה לקראת המלצות EULAR — SMD של −0.54; בסקירת Cochrane מ-2023 — ודאות נמוכה. אנחנו לא מוכרים אף אחד מהם.

ריישי. הניסוי הגדול והנקי ביותר על ריישי ועייפות, מ-2005: 132 חולים עם נוירסתניה, 1,800 מ"ג פוליסכריד שלוש פעמים ביום, 8 שבועות, כפול-סמיות. תחושת העייפות ירדה ב-28.3% — ובפלצבו ב-20.1%. ההפרש האמיתי הוא כ-8 נקודות אחוז, ומי שכותב "28% פחות עייפות" משמיט את הפלצבו. 51.6% מול 24.6% דווחו "יותר משיפור מינימלי". ב-2012, בפיילוט אקראי של 48 חולות סרטן שד בטיפול הורמונלי, אבקת נבגי ריישי 4 שבועות שיפרה את שאלון העייפות — טיב קבוצת הביקורת לא מפורט בתקציר. אף אחת מהאוכלוסיות האלה אינה זאבת, ואף אחת מהן לא נוטלת פלקווניל.

מה נמדד בחולי זאבת. סקירה שיטתית של 82 ניסויים אקראיים, 55 מהם במטא-אנליזה, שהזינה את המלצות EULAR לעייפות מ-2023 מצאה שפעילות גופנית הפחיתה עייפות בזאבת — SMD של −0.54, עם רווח סמך שנוגע כמעט באפס; התערבויות פסיכו-חינוכיות בזאבת — לא הגיעו למובהקות. סקירת Cochrane מאותה שנה, על 13 מחקרים ו-540 משתתפים, זהירה יותר: מול טיפול רגיל, אימון "כמעט לא השפיע" על עייפות, וההשוואה מול הרפיה הראתה אולי ירידה קלה — בוודאות נמוכה. מטא-אנליזה מ-2017 של 11 מחקרים ו-469 משתתפים הוסיפה את מה שחשוב לחולים: אימון לא החמיר את פעילות המחלה. אם העייפות באה יחד עם כאב מפושט בשרירים — ייתכן שעמוד הפיברומיאלגיה רלוונטי לכם.

ריישי לשינה עם לופוס — יש על זה מחקר?

לא. אין ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם על ריישי ושינה — לא בזאבת ולא בכלל. חיפוש ייעודי ב-PubMed החזיר תוצאה אחת, והיא מחקר על כושר בפיברומיאלגיה. וזה בדיוק המקום שבו הביקוש והחור נפגשים: 59.7% מהמבוגרים עם זאבת סובלים מהפרעת שינה, ו"ריישי לשינה" הוא החיפוש הנפוץ ביותר על ריישי בישראל.

מה טוענים בשוק. שש מתוך חמש-עשרה ההשלמות של גוגל ל"ריישי ל…" הן שינה: "לפני השינה", "טיפות ריישי לשינה", "תמצית ריישי לשינה". כל השוק מוכר ריישי לשינה. מה בדיוק נמדד. בניסוי העייפות מ-2005 נמדדו עייפות ותחושת רווחה — לא שינה. ובניסוי הכושר בפיברומיאלגיה — כושר, מול חרוב ולא מול פלצבו. מה נמדד על שינה בזאבת. מטא-אנליזה מ-2021 של 18 מחקרים — 1,086 חולי זאבת מול 2,866 ביקורות — מצאה שמדד איכות השינה של פיטסבורג גרוע ב-3.45 נקודות אצל החולים, והתלונות המובילות הן תפקוד לקוי במהלך היום, איכות שינה סובייקטיבית ויעילות שינה. מטא-אנליזה מ-2024 של 203 מחקרים מצאה שהפרעת שינה היא המצב הנפשי השכיח ביותר בזאבת: 59.7%.

למה זה לא עובר, ומה כן אפשר לדעת. אין מה להעביר: אין ניסוי אקראי אחד שמדד ריישי על שינה, לא בזאבת ולא באוכלוסייה אחרת — ובסקירת Cochrane מ-2016 נדודי שינה מופיעים דווקא ברשימת תופעות הלוואי הקלות שדווחו. ובאותה מטא-אנליזה מ-2021, חולי זאבת עם פיברומיאלגיה לא ישנו גרוע יותר מחולי זאבת בלעדיה — כלומר השינה הגרועה אינה מוסברת רק בכאב המפושט, ומקומה בשיחה עם הראומטולוג. מה לשאול: מה פוגע בשינה שלי — כאב, מצב רוח, פעילות המחלה או אחת התרופות — ומה נבדק על כל אחד מאלה. את כל מה שנבדק ולא נבדק על ריישי ושינה ריכזנו בעמוד ריישי לשינה.

מה כן נמדד בזאבת ואיננו מוכרים — ויטמין D?

ויטמין D נבדק בניסויים אקראיים בחולי זאבת, והתוצאות סותרות. מטא-אנליזה מ-2019 של 5 ניסויים ו-490 משתתפים: עייפות ירדה (בשני ניסויים, 79 משתתפים), פעילות המחלה לא ירדה מובהק. מטא-אנליזה מ-2025 של 21 מחקרים ו-3,177 משתתפים: ירידה של נקודה אחת במדד הפעילות SLEDAI. אנחנו לא מוכרים ויטמין D.

בעברית "לופוס תזונה" לא מחזיר אף השלמה, ו"זאבת טיפול טבעי" מחזיר רשימות צמחים. לכן כדאי לדעת מה באמת נבדק על תוסף בחולי זאבת עצמם. המטא-אנליזה מ-2019 מצאה שויטמין D העלה את רמתו בדם, הפחית עייפות (SMD −1.179) — אבל רק בשני ניסויים — ולא שינה מובהק את מדד הפעילות (p=0.070) או את נוגדני anti-dsDNA; תופעות לוואי חמורות — לא דווחו. המטא-אנליזה מ-2025, רחבה בהרבה, ספרה 12 מחקרים חיוביים ו-9 ללא השפעה, ובאיחוד מצאה ירידה של נקודה אחת ב-SLEDAI מול פלצבו. שתי מטא-אנליזות, שתי תשובות — ואף אחת מהן לא כוללת פטרייה. אנחנו כותבים את המספרים האלה כי הם מה שנמדד, לא כדי להמליץ; את רמת הויטמין בודקים בדם, ואת המינון קובע הרופא.

לופוס אנטיקואגולנט ונוגדי קרישה — מה עם ריישי?

"לופוס אנטיקואגולנט" איננו תרופה — זה אחד הסמנים של תסמונת אנטי-פוספוליפידית (APS), שנלווית לחלק מחולי הזאבת ושמי שחולה בה נוטל לעיתים נוגד קרישה לאורך שנים. על ריישי וטסיות יש שני מחקרים בבני אדם שסותרים זה את זה: עיכוב של עד 31.49% ב-3 גרם ליום, ואפס הבדל ב-1.5 גרם ליום.

ב-1990, 33 חולי טרשת עורקים — לא זאבת — שקיבלו ריישי 3 גרם ליום במשך שבועיים, בלי קבוצת ביקורת, הראו עיכוב מרבי של 31.49% בצימות טסיות מושרית-ADP (בריכוז 2 מיקרומול לליטר). ב-2005, ניסוי כפול-סמיות ב-40 מתנדבים בריאים, 1.5 גרם ליום במשך 4 שבועות, לא מצא הבדל באף מדד קרישה. מינון כפול, חולים מול בריאים, מדד אחר — ושני המחקרים נכונים. על קורדיספס יש דיווח מקרה אחד של דימום מוגבר אחרי עקירת שן. מי שיש לו תסמונת אנטי-פוספוליפידית לצד הזאבת, ונוטל נוגד קרישה או אספירין, ימצא את הפירוט המלא בעמוד נוגדי קרישה ופטריות מרפא — ושם גם ההבדל בין שני הניסויים, מספר מול מספר.

כאבי מפרקים בזאבת — מה עם הניסוי היחיד של פטרייה שלנו בדלקת מפרקים?

זה הניסוי האקראי היחיד של פטרייה שלנו במחלה אוטואימונית כלשהי: 65 חולי דלקת מפרקים שגרונתית, ריישי 4 גרם ועוד פורמולה צמחית, 24 שבועות. היעד הראשוני — 15% מול 9.1% בפלצבו, לא מובהק. תאי החיסון והציטוקינים לא זזו. זו לא זאבת, והתכשיר לא היה ריישי לבד.

כאבי מפרקים שכיחים בזאבת, ולכן מי שמחפש "טיפול טבעי" למפרקים מגיע לניסוי הזה מ-2007. מה שהשתפר בו היה ציון הכאב והערכה עצמית של המטופל — תוצאות משניות — ובאותה נשימה המחברים כתבו שלא הודגם שום אפקט אנטי-דלקתי או אימונומודולטורי. אם הזאבת שלכם מגיעה עם דלקת מפרקים, הפירוט המלא — כולל מה שנמדד עם מתוטרקסט ועם ביולוגיים — נמצא בעמוד דלקת מפרקים שגרונתית וטיפול טבעי. ואם הכאב הפך כרוני ומפושט, עמוד הכאב הכרוני מפרט מה נמדד שם. דבר אחד נוגע לכולם: מי שנוטל מתוטרקסט או מיקופנולט שומר על הכבד, ולריישי יש דיווח מקרה של פגיעה כבדית אחרי אבקה עם אלכוהול ודירוג "גורם נדיר אפשרי" במאגר LiverTox; בסקירת Cochrane מ-2015 על ריישי במשך 4 חודשים, יחס הסיכון לתופעת לוואי היה 1.67 — לא מובהק, ולא חמורות. פירטנו בעמוד פטריות מרפא והכבד.

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

אחרי עמוד שלם שאומר "לא נמדד", מגיע לכם לדעת מה כן נמדד — ועל מה בדיוק. אנחנו מגדלים את הפטריות בעצמנו, בחווה בגליל: גוף פרי טרי, לא תפטיר שגודל על דגן ולא אבקה מיובאת שאי אפשר לאמת את מקורה. הפטרייה עוברת מהקטיף ישירות למיצוי, בלי שלב ייבוש באמצע; ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך. המיצוי משולש, ושלב האלכוהול בו נמשך 7 שבועות. יחסי המיצוי על בסיס פטרייה טרייה: ריישי 1:3 וקורדיספס 1:2.5. האלכוהול בתמצית המוגמרת: 32% — נתון שכדאי להביא לרוקח יחד עם שם התרופה, במיוחד למי שנוטל תרופה שמעמיסה על הכבד.

ואת המספרים לא אנחנו קובעים. שלחנו את התמציות המוגמרות לבדיקה ב-TÜV Austria, ומה שחזר הוא אחוז הבטא-גלוקן על בסיס החומר היבש — ולצדו אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, שלא אותר באף אחת מהן. אלפא-גלוקן שלא אותר הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק. כדי להבין למה זה חשוב, כדאי להכיר את הסולם התלת-מדרגתי של השוק: תפטיר שגודל על דגן, שבו הבטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7% ורוב המשקל הוא עמילן; גוף פרי מיובש מיובא, שאיכותו תלויה במי שייבש אותו ומתי; וגוף פרי טרי מהחווה, שהוא מה שאנחנו עושים. ובעמוד שמדבר על מערכת החיסון, ראוי לומר גם: בטא-גלוקן הוא בדיוק הרכיב שנמדד מעלה מדדי חיסון בבני אדם בריאים. אנחנו מודדים כמה ממנו יש בבקבוק — לא מה הוא עושה בזאבת. למה בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — הסברנו בנפרד.

כל הבדיקות שלנו פתוחות, ומי שרוצה לקרוא את הדוח בעצמו ימצא אצלנו הסבר איך קוראים COA. הכשרות — רבנות מטה יהודה, הרב גד אטיאס. זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שהיא תעשה לזאבת — לא נמדד, ולכן לא נכתב.

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא טוענים שריישי, קורדיספס, רעמת האריה או טרקי טייל מורידות נוגדנים, מרגיעות את הזאבת, מונעות התלקחויות או מחליפות פלקווניל, פרדניזון או כל תרופה אחרת — אף אחת מהן לא נמדדה בבני אדם עם זאבת. לא טוענים שהן משנות את רמת הפלקווניל בדם — זה לא נמדד; ולא טוענים שהן לא משנות — גם זה לא נמדד. לא טוענים שהן מסוכנות בזאבת, ולא שהן בטוחות בה. לא טוענים שריישי מקלה עייפות או משפרת שינה בלופוס — ניסוי העייפות נעשה באוכלוסייה אחרת, ועל שינה אין ניסוי אקראי בכלל. לא טוענים שויטמין D או פעילות גופנית "מוכחים" בזאבת — הנתונים עליהם מעורבים, ואנחנו לא מוכרים אותם. ואיננו עוסקים כאן בביטוח לאומי, באחוזי נכות, בהריון או בזאבת עורית — אין לנו בזה מומחיות ואין לנו על זה מקורות. מה שכן: זאבת מאובחנת ומנוטרת אצל ראומטולוג; מי שנוטל פלקווניל, פרדניזון, טקרולימוס או כל מדכא חיסון — מדבר עם הרופא או הרוקח לפני כל תוסף, כולל שלנו. אנחנו מוכרים תמציות פטריות, ואומרים לכם במפורש לא לקנות אותן בשביל הזאבת.

השורה התחתונה

ארבע הפטריות שלנו לא נבדקו בבני אדם עם זאבת; מה שקיים הוא עכברים — עם פורמולה משולבת, עם מין גנודרמה אחר — ומולקולה אחת בצלוחית. הן לא נבדקו לצד פלקווניל או פרדניזון, ובמושתלי כליה שקיבלו קורדיספס מינוני הציקלוספורין והטקרולימוס היו נמוכים יותר — כלומר לפחות בצירוף אחד שנמדד, קורדיספס וציקלוספורין, המינון השתנה; על שאר הצירופים אין נתון. מה שנמדד בריישי בבני אדם הוא עלייה במדדי חיסון, ובאוכלוסייה עייפה אחרת, במינון גבוה של ריישי, חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו. על שינה אין ניסוי אקראי אחד. מה שכן נבדק בחולי זאבת — פעילות גופנית וויטמין D — נותן תוצאות צנועות ומעורבות, וגם אותן לא אנחנו מוכרים. ואם מישהו מוכר לכם פטרייה "לאיזון החיסון בלופוס" — שלחו לו את העמוד הזה, ולכו לראומטולוג.

שאלות נפוצות

יש טיפול טבעי לזאבת?

הטיפול בזאבת נשען על הידרוקסיכלורוקין לכל החולים, ועל סטרואידים ומדכאי חיסון לפי הצורך — ושום תוסף לא נבדק כתחליף. ארבע הפטריות שלנו לא נבדקו בחולי זאבת כלל — רק בעכברים. מה שנבדק בחולים עצמם הוא פעילות גופנית וויטמין D, ושם התוצאות צנועות ומעורבות.

אפשר לקחת ריישי עם פלקווניל?

לא נבדק — אף מחקר לא בדק פטרייה לצד הידרוקסיכלורוקין. ידוע שהתרופה מתפרקת באנזימי הכבד CYP3A4, CYP2D6 ו-CYP2C8, ושריישי עיכבה את CYP3A במבחנה, בכבד חולדה. באדם — לא נמדד. זו שאלה לרוקח, ובמיוחד לראומטולוג שמכייל את המינון לפי משקל.

למה פלקווניל פוגע בעיניים, ומה זה קשור לתוספים?

בקרב 2,361 מטופלים שנטלו פלקווניל לפחות 5 שנים, 7.5% פיתחו פגיעה ברשתית; במינון של 4–5 מ"ג לק"ג — פחות מ-2% בעשר השנים הראשונות וכמעט 20% אחרי 20 שנה. המינון מכויל בין עין לבין התלקחות, ולכן כל דבר שעשוי לשנות את רמת התרופה בדם הוא שאלה לרופא.

פטריות מחזקות את מערכת החיסון — זה לא מסוכן בזאבת?

לא ידוע. בבני אדם בריאים (בטא-גלוקן מזוקק מריישי) ובחולי סרטן (ריישי) עלו מדדי חיסון כמו CD4, CD8 ותאי NK, וסקירה מ-2025 מנתה את ריישי בין הצמחים המגרים-חיסון המתועדים ביותר. מנגד, לא מצאנו אף דיווח על התלקחות זאבת אחרי אחת מארבע הפטריות שלנו. זה חלל נתונים — שאלה לראומטולוג, לא "בטוח" ולא "מסוכן".

ריישי עוזרת לעייפות בלופוס?

לא נבדק בזאבת. בניסוי אחד על 132 חולי נוירסתניה העייפות ירדה 28.3% מול 20.1% בפלצבו — אוכלוסייה אחרת. ובניסוי על 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, מצב של עייפות כרונית, ריישי במינון גבוה דווקא הייתה קשורה לסימפטומים חמורים יותר. בזאבת עצמה נמדדה פעילות גופנית, בוודאות נמוכה עד בינונית.

ריישי לשינה עם זאבת — זה עובד?

אין על זה ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם, לא בזאבת ולא בכלל. שינה גרועה שכיחה מאוד בזאבת — הפרעת שינה אצל 59.7% מהמבוגרים — והיא גרועה בממוצע ב-3.45 נקודות במדד פיטסבורג לעומת אנשים בלי זאבת. את הסיבות בודקים עם הרופא, לא עם תמצית.

אני על פרדניזון — מה עם פטריות מרפא?

לא נבדק כאינטראקציה. פרדניזון הופיע כטיפול רקע בניסויי השתלה עם קורדיספס, בלי מדידה של השילוב. מה שכן נמדד: במושתלי כליה שקיבלו קורדיספס, מינוני הציקלוספורין והטקרולימוס היו נמוכים יותר — בלי שנמדד מנגנון — ולכן מי שנוטל תרופה מדכאת-חיסון נוספת בזאבת צריך לשאול את הרופא לפני כל תוסף.

יש תוספים שידוע שמחמירים זאבת?

הדוגמה המתועדת ביותר היא אספסת: קופים שהוזנו בנבטי אספסת פיתחו תסמונת דמוית זאבת, והרכיב L-canavanine הפעיל אותה מחדש. בבני אדם הקשר שנוי במחלוקת. סקירה מ-2025 מנתה 15 צמחים עם התכונות המגרות-חיסון המתועדות ביותר, ובהם אכינצאה, ספירולינה וריישי — רשימת תכונות, לא התלקחויות שנצפו.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• 47 חולי זאבת יציבה, אקראי כפול-סמיות, 24 שבועות: הפסקת הידרוקסיכלורוקין — התלקחות ב-16 מ-22 מול 9 מ-25 שהמשיכו; סיכון יחסי 2.5; החמרה קשה 5 מ-22 מול 1 מ-25 — Canadian Hydroxychloroquine Study Group. The New England Journal of Medicine, 1991. צפייה ב-PubMed
• אותם 47 חולים, 42 חודשים: התלקחות גדולה 50% בפלצבו מול 28%; סיכון יחסי 0.43 — לא מובהק — Tsakonas E, et al. Lupus, 1998. צפייה ב-PubMed
• 83 חולים, 24 חודשים: רמת הידרוקסיכלורוקין גבוהה יותר בדם — פחות התלקחויות; רמת הדם לא התאמה למינון שנרשם — Fasano S, et al. Lupus Science & Medicine, 2023. צפייה ב-PubMed
• מיקרוזומים של כבד אנושי: הידרוקסיכלורוקין מתפרק ב-CYP3A4, CYP2D6 ו-CYP2C8, ומעכב CYP2D6. מבחנה — Paludetto MN, et al. Drug Metabolism and Disposition, 2023. צפייה ב-PubMed
• 2,361 מטופלים על הידרוקסיכלורוקין לפחות 5 שנים: רטינופתיה 7.5%; מעל 5 מ"ג לק"ג — OR 5.67; ב-4–5 מ"ג לק"ג — פחות מ-2% ב-10 שנים, כמעט 20% אחרי 20 שנה — Melles RB, Marmor MF. JAMA Ophthalmology, 2014. צפייה ב-PubMed
• המלצות EULAR לזאבת, עדכון 2023: הידרוקסיכלורוקין לכל החולים ביעד 5 מ"ג לק"ג; סטרואידים לתחזוקה — 5 מ"ג ליום או פחות; מעכבי קלצינאורין בזאבת כלייתית — Fanouriakis A, et al. Annals of the Rheumatic Diseases, 2024. צפייה ב-PubMed
• מטא-אנליזה, 635 חולים שהפסיקו סטרואידים: הידרוקסיכלורוקין במקביל — OR 0.50 להתלקחות, מגמה לא מובהקת — Ji L, et al. Lupus Science & Medicine, 2022. צפייה ב-PubMed
• פוליסכריד ריישי עיכב תלוי-מינון CYP3A, CYP1A2 ו-CYP2E1 במיקרוזומים כבדיים של חולדה — לא באדם — Wang X, et al. Biological & Pharmaceutical Bulletin, 2007. צפייה ב-PubMed
• 202 מושתלי כליה, ניסוי לא מסומא, קורדיספס 1 גרם ×3 ביום: מינוני ציקלוספורין נמוכים יותר בחודשים 2–6 ורמות השפל בחודשים 3–6; מנגנון לא נמדד. לא זאבת — Li Y, et al. Transplantation Proceedings, 2009. צפייה ב-PubMed
• ניתוח רטרוספקטיבי, 67 מושתלי כליה (25 עם תכשיר תפטיר קורדיספס, 42 בלי): מינון ציקלוספורין או טקרולימוס ב-12 שבועות נמוך יותר בקבוצת התכשיר. לא ניסוי, לא זאבת — Ding CG, et al. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine, 2009. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, קורדיספס במושתלי כליה: 5 מחקרים, 447 משתתפים; "ראיות מוגבלות באיכות נמוכה" — Hong T, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015. צפייה ב-PubMed
• עכברי זאבת MRL/lpr, ריישי + San Miao San, 7 ימים בפה ו-7 בהזרקה, 10 עכברים לקבוצה: anti-dsDNA ירד, Treg ו-Breg עלו. מכרסמים בלבד — Cai Z, et al. Chinese Medicine, 2016. צפייה ב-PubMed
• עכברי זאבת NZB/NZW, תמצית Ganoderma tsugae — מין אחר: הישרדות עלתה, חלבון בשתן ונוגדנים ירדו. מכרסמים בלבד — Lai NS, et al. Lupus, 2001. צפייה ב-PubMed
• קורדיספין מבודד דיכא אינטרפרון מסוג I בתאי דם של חולי זאבת בצלוחית ובעכברים מהונדסים. לא תמצית, לא ניסוי קליני — Yang D, et al. British Journal of Pharmacology, 2025. צפייה ב-PubMed
• בטא-גלוקן מזוקק מריישי (לא תמצית), מבוגרים בריאים, 84 יום, כפול-סמיות: עלייה ב-CD3, CD4, CD8, יחס CD4/CD8 ותאי NK; הבדל מובהק ב-IgA ובציטוטוקסיות NK — כיוון לא צוין — Chen SN, et al. Foods, 2023. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ריישי בחולי סרטן: CD3 +3.91%, CD4 +3.05%, CD8 +2.02%; איכות המחקרים "לא מספקת" — Jin X, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016. צפייה ב-PubMed
• סקירת היקף: 11,819 מאמרים, 227 צמחים עם תכונות מגרות-חיסון; 15 עם הראיות החזקות ביותר, ובהם ריישי, אספסת, אכינצאה וספירולינה — רשימת תכונות, לא התלקחויות — Weiner JD, et al. Lupus Science & Medicine, 2025. צפייה ב-PubMed
• 3 מקרי התלקחות מחלה אוטואימונית בעור בסמיכות לאכינצאה וספירולינה — לא פטריות — Lee AN, Werth VP. Archives of Dermatology, 2004. צפייה ב-PubMed
• קופי מקוק שהוזנו בנבטי אספסת פיתחו תסמונת דמוית זאבת; L-canavanine הפעיל אותה מחדש — Malinow MR, et al. Science, 1982. צפייה ב-PubMed
• L-canavanine ואוטואימוניות — סקירה: הקשר באדם "שנוי במחלוקת"; מחקרים אפידמיולוגיים דלילים — Akaogi J, et al. Autoimmunity Reviews, 2006. צפייה ב-PubMed
• 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, מוצלב מבוקר-פלצבו, פסאודו-אקראי: ריישי במינון נמוך — ללא שינוי (p=0.603); במינון גבוה — חומרה גבוהה יותר (p=0.012); "מדגם קטן, ראשוני" — Younger J, et al. International Journal of Environmental Research and Public Health, 2021. צפייה ב-PubMed
• 132 חולי נוירסתניה, פוליסכריד ריישי 8 שבועות: עייפות −28.3% מול −20.1% בפלצבו. לא זאבת — Tang W, et al. Journal of Medicinal Food, 2005. צפייה ב-PubMed
• פיילוט אקראי, 48 חולות סרטן שד בטיפול הורמונלי: אבקת נבגי ריישי 4 שבועות שיפרה את שאלון העייפות. טיב קבוצת הביקורת לא מפורט בתקציר; לא זאבת — Zhao H, et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2012. צפייה ב-PubMed
• 64 נשים עם פיברומיאלגיה, ריישי 6 גרם ליום 6 שבועות: שיפור בכושר — מול חרוב, לא מול פלצבו — Collado Mateo D, et al. Nutrición Hospitalaria, 2015. צפייה ב-PubMed
• לקראת המלצות EULAR לעייפות: 82 ניסויים נכללו, 55 במטא-אנליזה; פעילות גופנית בזאבת SMD −0.54; התערבות פסיכו-חינוכית בזאבת — לא מובהקת — Santos EJF, et al. RMD Open, 2023. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, אימון גופני בזאבת: 13 מחקרים, 540 משתתפים; מול טיפול רגיל — השפעה מעטה או אפסית על עייפות; ודאות נמוכה — Frade S, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2023. צפייה ב-PubMed
• 11 מחקרים, 469 משתתפים: אימון לא החמיר פעילות זאבת, והפחית עייפות ודיכאון — O'Dwyer T, et al. Seminars in Arthritis and Rheumatism, 2017. צפייה ב-PubMed
• מטא-אנליזה, 18 מחקרים: 1,086 חולי זאבת מול 2,866 ביקורות — מדד פיטסבורג גרוע ב-3.45 נקודות — Wu L, et al. Clinical Rheumatology, 2021. צפייה ב-PubMed
• מטא-אנליזה, 5 מחקרים: כל רכיבי השינה גרועים יותר בנשים עם זאבת — Zhao Q, et al. Psychology, Health & Medicine, 2018. צפייה ב-PubMed
• 203 מחקרים: הפרעת שינה — המצב הנפשי השכיח ביותר במבוגרים עם זאבת, 59.7% — Liu X, et al. Rheumatology (Oxford), 2024. צפייה ב-PubMed
• ויטמין D בזאבת, 5 ניסויים, 490 משתתפים: עייפות ירדה (2 ניסויים); פעילות המחלה — לא מובהק (p=0.070) — Zheng R, et al. The American Journal of the Medical Sciences, 2019. צפייה ב-PubMed
• ויטמין D בזאבת, 21 מחקרים, 3,177 משתתפים: 12 חיוביים, 9 ללא השפעה; SLEDAI ירד בנקודה אחת — El Kababi S, et al. Nutrients, 2025. צפייה ב-PubMed
• ריישי 3 גרם ליום שבועיים, 33 חולי טרשת עורקים, ללא ביקורת: עיכוב מרבי של 31.49% בצימות טסיות מושרית-ADP (2 מיקרומול לליטר) — Tao J, Feng KY. Journal of Tongji Medical University, 1990. צפייה ב-PubMed
• 40 מתנדבים בריאים, ריישי 1.5 גרם ליום 4 שבועות, כפול-סמיות: אין הבדל באף מדד קרישה — Kwok Y, et al. Anesthesia and Analgesia, 2005. צפייה ב-PubMed
• הניסוי האקראי היחיד של פטרייה שלנו במחלה אוטואימונית: 65 חולי דלקת מפרקים שגרונתית, ריישי + San Miao San, 24 שבועות — 15% מול 9.1%, לא מובהק — Li EK, et al. Arthritis and Rheumatism, 2007. צפייה ב-PubMed
• דיווח מקרה: גבר בן 47, דלקת כבד חריפה אחרי אבקת ריישי עם אלכוהול, החלמה מלאה תוך שבועיים — Guedikian R, et al. Cureus, 2023. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ריישי 4 חודשים: יחס סיכון 1.67 לתופעת לוואי — לא מובהק, לא חמורות — Klupp NL, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015. צפייה ב-PubMed

להמשך

• פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות — התמונה המלאה
• נוגדי קרישה ותוספי תזונה — פטריות מרפא וטסיות
• דלקת מפרקים שגרונתית וטיפול טבעי
• פיברומיאלגיה ותוספי תזונה
• כאב כרוני ופטריות מרפא
• פטריות מרפא והכבד
• ריישי לשינה — מה נמדד ומה לא
• ריישי ומערכת החיסון: ויסות או חיזוק?
• כיצד פטריות מווסתות את מערכת החיסון
• אינטראקציות עם תרופות
• האם יש תופעות לוואי לפטריות מרפא?
• למי לא מתאימה ריישי
• למי לא מתאימה קורדיספס
• פטריות מרפא לפי מטרה — ההאב
• תוצאות המעבדה — בטא-גלוקן
• איך קוראים דוח בדיקה (COA)

המידע בעמוד זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול מקצועי. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה ולא תרופות, ואינן מיועדות לטיפול בזאבת (לופוס), בתסמונת אנטי-פוספוליפידית או בכל מצב רפואי אחר. זאבת מחייבת אבחון ומעקב אצל ראומטולוג, כולל בדיקות דם ושתן תקופתיות ובדיקות עיניים למי שנוטל הידרוקסיכלורוקין. אין להפסיק, להחליף או לשנות מינון של הידרוקסיכלורוקין, פרדניזון, מדכאי חיסון, נוגדי קרישה או כל תרופה אחרת ללא הנחיית הרופא. לפני תחילת שימוש בכל תוסף, ובמיוחד במקרה של נטילת תרופות קבועות, הריון, הנקה, ניתוח מתוכנן, מחלת כבד או כליה, או כל מצב רפואי קיים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח.