צליאק ותוספי תזונה: האם תמצית פטריות מכילה גלוטן?

בקצרה5 נקודות · דקת קריאה

• לא מצאנו אף מחקר על ריישי, רעמת האריה, קורדיספס או טרקי טייל אצל חולי צליאק — לא בבני אדם ולא בחיות.
• בדיקות מעבדה של תוספי מדף איתרו גלוטן ב-23.8% מהם, ובסקר נוסף ב-26%; בתוספים שסומנו "ללא גלוטן" ונדגמו בפיקוח באיטליה לא נמצאה חריגה, אך גודל המדגם לא פורסם.
• בתמציות של טריטרה עמילן לא אותר בתמצית המוגמרת; מצע הגידול לא מתועד בעמוד, וגלוטן עצמו מעולם לא נבדק — לכן אין הצהרה כזו.
• בניסוי שנמשך 90 יום, צריכה יומית של 50 מ"ג גלוטן גרמה נזק לרירית, וגם ב-10 מ"ג תועדה הישנות אצל חולה אחד.
• חולי השימוטו עם צליאק שלא הקפידו על הדיאטה נזקקו במחקר למינון אלטרוקסין גבוה ב-49% כדי להגיע ליעד.

יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה ›

מי שחי עם צליאק (celiac disease, מחלה אוטואימונית של המעי הדק שמופעלת בידי גלוטן) שואל על כל תוסף תזונה — כולל תמציות של פטריות מרפא כמו ריישי (Ganoderma lucidum, הלינגג'י של הרפואה הסינית) ורעמת האריה — שאלה אחת לפני כל האחרות: יש בזה גלוטן? התשובה הכנה: ככל שמצאנו, אף פטריית מרפא לא נבדקה בחולי צליאק, ואת התמציות שלנו לא שלחנו לבדיקת גלוטן. מה שכן נמדד בהן הוא עמילן — והוא לא אותר.

העמוד הזה בנוי סביב השאלה שאתם באמת שואלים, ולא סביב "מה פטריות עושות לצליאק" — כי על זה אין מה לומר: חיפוש של פטריות, בטא-גלוקן וצליאק ב-PubMed מחזיר אפס תוצאות. מה שיש: ניסוי שקבע כמה מיליגרם גלוטן ביום פוגעים ברירית, סקרי מעבדה שמצאו גלוטן בתוספי מדף ובתרופות, מחקר שמראה שאנזימים "מפרקי גלוטן" לא מפרקים, סקרים על ערפל מוחי, ומחקר שמראה כמה צליאק מזיזה את מינון האלטרוקסין. התמונה הרחבה על מחלות אוטואימוניות — בעמוד פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות.

האם יש גלוטן בתמצית פטריות מרפא?

זה תלוי במה שיש בבקבוק, ולא בפטרייה. פטרייה איננה דגן ואינה מייצרת גלוטן — אבל מוצר פטריות יכול להכיל דגן: תפטיר שגודל על דגן, חומרי מילוי, או הצלבה בייצור. התשובה האמיתית לכל מוצר היא בדיקת מעבדה לגלוטן. בתמציות שלנו בדיקה כזו לא נעשתה, ולכן איננו כותבים "נטול גלוטן".

הבלבול מתחיל מהשפה. "פטריות מרפא" נשמע כמו חומר אחד, אבל בשוק יש שלושה מוצרים שונים לגמרי: תפטיר — החלק הסיבי של הפטרייה — שגודל על מצע של דגן ונטחן יחד איתו; גוף פרי מיובש ומיובא, שנטחן לאבקה או מוצה; ותמצית של גוף פרי. לצליאק, ההבדל ביניהם הוא לא עניין של איכות בלבד, אלא של הרכב: במוצר הראשון הדגן הוא חלק מהמוצר עצמו.

ומעבר למצע, יש את מה שכל חולה צליאק כבר מכיר מכל מוצר אחר: חומרי עזר, קפסולות, חומרי מילוי, ומפעל שמייצר גם מוצרים עם חיטה. אלה לא שאלות על פטריות — אלה שאלות על ייצור. ומכיוון שעל פטריות בצליאק עצמה לא מצאנו ולו מחקר אחד, העמוד הזה עוסק במה שכן נמדד: כמה גלוטן נחשב, איפה הוא נמצא בתוספים ובתרופות, מה מוכיחה בדיקת עמילן ומה היא לא מוכיחה, ומה עם ערפל המוח ועם האלטרוקסין.

מה נמדד, באיזו מערכת — ומה יצא?

הטבלה מסדרת את השאלות שחולי צליאק שואלים על תוספים לפי מה שנמדד עליהן. השורות של הפטריות בצליאק ריקות. השורות על גלוטן בתוספים ובתרופות מלאות — בבדיקות מעבדה. והשורה היחידה על הבקבוק שלנו היא בדיקת עמילן, שאיננה בדיקת גלוטן.

על מה גדלה הפטרייה — ולמה תפטיר על דגן הוא שאלה אחרת?

כי בתפטיר-על-דגן הדגן הוא חלק מהמוצר. התפטיר גדל בתוך המצע, ובמוצרים האלה שניהם נטחנים יחד. לכן במוצרים כאלה הבטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7%, ורוב המשקל הוא עמילן הדגן. האם נשאר בהם גלוטן, ובכמה — לא מצאנו מחקר שמדד.

מה טוענים בשוק. שתי טענות מרגיעות, ושתיהן בלי מדידה: "הפטרייה עיכלה את הדגן", ו"הדגן הוא אורז, אז אין בעיה". הראשונה נשמעת הגיונית — פטריות מפרקות את המצע שעליו הן גדלות — אבל להיות מפורק חלקית אינו להיות נטול גלוטן. השנייה נכונה רק אם זה אכן אורז, ורק אם אין הצלבה במפעל.

מה בדיוק נמדד. חיפשנו ב-PubMed תפטיר וגלוטן: 3 תוצאות — נקניקייה צמחית מתפטיר שיטאקה עם חלבוני חיטה, גידול שיטאקה על שארית של דקל, וגידול ריישי על פסולת חקלאית. אף אחת לא מדדה גלוטן במוצר תפטיר. מה שכן נמדד הוא עד כמה אפשר לסמוך על תווית: ב-2017 בדקו חוקרים 19 אצוות של תוספי ריישי בארה"ב, ורק 5 מהן — 26.3% — תאמו את מה שכתוב עליהן. והמחקר הקרוב ביותר לטענה "זה כבר מפורק" בא מכיוון אחר: ב-2015 בדקו 5 תוספי אנזימי עיכול שנמכרים בדיוק כמסייעים לפירוק גלוטן. בבדיקת ELISA הם נראו כמפרקים "במידה צנועה", אבל בספקטרומטריית מסות 9 הרצפים האימונוגניים של הגלוטן נשארו ברובם שלמים. כלומר, פירוק חלקי יכול להיראות טוב בבדיקה אחת ולהשאיר בדיוק את מה שמזיק.

למה זה לא עובר אוטומטית לשום כיוון. לא מצאנו מחקר שמראה שתפטיר על חיטה משאיר גלוטן, ולא מחקר שמראה שהוא לא משאיר. מה כן אפשר לדעת היום: שבמוצר כזה הדגן נמצא בפנים, ולכן השאלה לגיטימית. מה לשאול את היצרן: "על איזה דגן גדל התפטיר? האם המוצר המוגמר נבדק לגלוטן, באיזו שיטה, ומה היה התוצא?" — ולבקש את הדוח עצמו, לא משפט על האריזה.

מה מוכיחה בדיקת עמילן "לא אותר" — ומה היא לא מוכיחה?

היא מוכיחה שאין עמילן מדיד בתמצית המוגמרת — כלומר, שאין בה דגן כחומר. היא לא מוכיחה שאין גלוטן: גלוטן הוא חלבון, לא עמילן, ונמדד בבדיקה אחרת לגמרי. את הבדיקה הזו לא הזמנו. ולכן "אלפא-גלוקן לא אותר" הוא נתון אמיתי, אבל הוא איננו אישור לצליאק.

כדי להבין את ההבדל צריך לדעת מה נמדד. ב-2016 פרסמו חוקרים מחברת Megazyme שיטה למדידת בטא-גלוקן בפטריות ובמוצרי תפטיר: הגלוקן הכולל מפורק בחומצה, ובנפרד מפרקים אנזימטית את האלפא-גלוקן — עמילן וגליקוגן — ומודדים אותו לבדו. הבטא-גלוקן הוא ההפרש. מכאן — וזו הסקה שלנו, לא ממצא של המאמר — שבדיקה כזו אמורה לחשוף מוצר של תפטיר על דגן: העמילן של הדגן יופיע בה כאלפא-גלוקן, בכמות גדולה. המחברים עובדים בחברה שמייצרת את ערכות הבדיקה, וזה ראוי לדעת.

בארבע התמציות שלנו שנשלחו ל-TÜV Austria, האלפא-גלוקן לא אותר. זה אומר שלא נמצא עמילן מדיד בתמצית המוגמרת — וזה כל מה שזה אומר; על מה שקרה לפני המיצוי הבדיקה שותקת. על מה גדלים גופי הפרי שלנו — לא מתועד בעמוד הזה; מי שזה חשוב לו — שאלו אותנו. וזה לא אומר דבר על כמות זעירה של חלבון גלוטן, כי שיטת העמילן לא מחפשת חלבון. בדיקה לגלוטן היא בדיקה אימונולוגית — למשל ELISA מסוג R5, השיטה שבה נבדקו 205 המוצרים באירופה שנזכיר בפרק הבא. אנחנו כותבים את זה במפורש, כי המשפט "אין דגן, אז אין גלוטן" הוא בדיוק סוג הקפיצה שאנחנו מבקשים מכם לא לקבל מאף יצרן — כולל מאיתנו.

ומה עם האלכוהול בתמצית — מאיזה גידול הוא עשוי?

זו שאלה נכונה לכל תמצית נוזלית, והיא לא מופיעה על רוב התוויות. בתמציות שלנו האלכוהול הוא 32%, ובמנה יומית של 1.4 מ"ל זה כ-0.35 גרם אתנול — חשבון על המפרט, לא מדידה. מקור האלכוהול אינו מפורט בעמוד הזה; מי שזה חשוב לו — פנו אלינו ושאלו.

למה לא לכתוב פשוט את המקור? כי כל נתון בעמוד הזה צריך לעמוד על מסמך, והמסמכים שעליהם העמוד נשען — דוחות המעבדה — לא עוסקים במקור האלכוהול. זה אותו כלל שמנע מאיתנו לכתוב "נטול גלוטן": מה שלא נמדד או לא תועד, לא נכתב, גם כשהיה נוח לכתוב.

ההמלצה שלנו רחבה יותר מהמוצר שלנו: כשאתם בודקים תמצית נוזלית כלשהי — של פטרייה, של צמח או של ויטמין — שאלו שלוש שאלות: מה מקור האלכוהול או הממס, האם יש בה חומרי מילוי או ממתיקים, והאם המוצר המוגמר נבדק לגלוטן. ואת האלכוהול עצמו — 0.35 גרם ביום — כדאי להכיר מסיבה אחרת: הוא רלוונטי לכל רשימת תרופות, ומי שנמנע מאלכוהול מכל סיבה צריך לדעת שהוא שם.

כמה גלוטן זה "יותר מדי" בצליאק — ומה זה אומר על תוסף?

הסף נמדד במיליגרמים ביום. בניסוי מבוקר ב-49 חולים, 50 מ"ג גלוטן ביום במשך 90 יום פגעו ברירית המעי; ב-10 מ"ג השינוי הממוצע היה קטן, אבל חולה אחד חווה הישנות. סקירה מ-2024 מזכירה שאין עדיין נתונים מבוקרים מספיקים לסף "בטוח". לכן כל מקור נוסף — גם תוסף — נחשב.

הניסוי מ-2007 הוא עדיין המקור שכולם נשענים עליו. 49 מבוגרים עם צליאק מאומתת בביופסיה, שהקפידו על דיאטה לפחות שנתיים וצרכו פחות מ-5 מ"ג גלוטן ביום, קיבלו כמוסה יומית של 0, 10 או 50 מ"ג גלוטן למשך 90 יום. היחס בין גובה הסיסים לעומק הקריפטות — המדד לנזק ברירית — עלה ב-9% בפלצבו, ירד ב-1% בקבוצת 10 המ"ג, וירד ב-20% בקבוצת 50 המ"ג. המסקנה של המחברים: לשמור את הגלוטן המזדמן מתחת ל-50 מ"ג ליום.

מחקר אירופי מ-2013 בדק 205 מוצרים נטולי גלוטן — לחם, קמח, פסטה — בשיטת R5 ELISA: 99.5% מהם היו מתחת ל-20 מ"ג לק"ג, ו-94% מתחת לגבול הכימות. החוקרים הסיקו שהמוצרים המסומנים בטוחים ברובם, ושהמעקב צריך להתמקד "במקורות זיהום אחרים". ההסקה שלנו — לא של המחברים, שלא בדקו תוספים: תוספים ותרופות הם מקורות כאלה — קטנים, יומיומיים, ולא תמיד מסומנים. הסקירה מ-2024 מוסיפה שאין עדיין נתונים מבוקרים שמגדירים סף בטוח, ושתסמינים ונזק מתמשכים שכיחים. זה לא אומר שכל טיפת תוסף מסוכנת; זה אומר שהשאלה "נבדק לגלוטן?" היא שאלה רפואית אמיתית, לא קפדנות יתר.

כמה תוספים ותרופות מכילים גלוטן — ומה עושה ההבדל?

בסקרי מעבדה נמצא גלוטן ב-23.8% מ-21 תוספי מדף ברומניה וב-26% מתוספי צמחים במחקר אחר. בתרופות בפורטוגל — ב-44.4% ממשככי הכאבים עם פרצטמול. ומה שנמדד מהצד השני: בתוספים שסומנו "ללא גלוטן" ונדגמו במעבדת הפיקוח באיטליה, מתוך 4,139 מוצרים מסומנים — אפס חריגות; גודל תת-המדגם של התוספים לא פורסם.

תוספים. ב-2011 סרקו חוקרים ברומניה 21 תוספים נפוצים — ויטמינים, מינרלים, תמציות צמחים, פרוביוטיקה ופרופוליס — ומצאו גלוטן ב-23.8% מהם. ב-2023 בדקו חוקרים תוספי צמחים שנמכרים דווקא לחולי מעי דלקתי — כורכום, בוסווליה ועוד — ו-26% מהדגימות היו חיוביות לגלוטן. שני הסקרים קטנים, אבל הם מראים שהתווית "טבעי" לא אומרת דבר על גלוטן. מנגד, מעבדת הפיקוח באיטליה ניתחה במשך עשר שנים (2015–2024) 4,139 מוצרים שכבר סומנו "ללא גלוטן": אי-ההתאמה הממוצעת הייתה 0.27%, ובתוספי התזונה שנדגמו — אפס; כמה תוספים היו בתת-המדגם הזה — המאמר לא מפרסם. זו דגימה של הרגולטור על מוצרים מסומנים, לא הוכחה שכל יצרן שמסמן גם בודק.

תרופות. מחקר פורטוגלי מ-2025 סרק 308 תכשירים לפי העלון שלהם, ומצא חומרי עזר מגלוטן ב-44.4% ממשככי הכאבים עם פרצטמול וב-8.2% מתכשירי האיבופרופן. בית חולים אמריקאי שבנה מאגר של 84 תרופות מצא שהדרך האמינה ביותר לדעת היא פנייה ישירה ליצרן. וסקירת היקף מ-2021 סיכמה שהמידע על גלוטן בתרופות "עדיין דל", עם שונות רחבה בין מדינות בסימון. הרוקח הוא הכתובת; הרשימה הרחבה של שאלות בטיחות על תוספים — בעמוד תופעות הלוואי של פטריות מרפא.

ותוספים שנמכרים כמפרקי גלוטן? כאן התשובה ברורה יותר: ב-2015, חמישה תוספי אנזימי עיכול מסחריים השאירו את רצפי הגלוטן המזיקים ברובם שלמים (חלק מהחוקרים עבדו בחברה שמפתחת אנזים מתחרה). סקירה מ-2020 על פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה בצליאק קבעה שהראיות "עדיין אינן מספיקות" להצדיק שימוש בהן בקליניקה. אין תוסף שמאפשר לאכול גלוטן — וזה נכון גם לפטריות, שלא נבדקו בכך כלל.

ערפל מוחי בצליאק — מה נמדד, והאם רעמת האריה רלוונטית?

הערפל אמיתי ומדוד: בסקר של 1,396 משיבים, 89% מחולי הצליאק דיווחו על קשיי ריכוז, שכחה ו"ערפול" אחרי חשיפה לגלוטן. על רעמת האריה בצליאק — אפס מחקרים שמצאנו. הניסויים הקוגניטיביים שלה נעשו בליקוי קוגניטיבי קל ובצעירים בריאים, עם תוצאות חלקיות. הצעד הראשון בערפל הוא לחפש מקור גלוטן, לא להוסיף תוסף.

מה נמדד על התלונה. הסקר הארצי האמריקאי, שפורסם ב-2022, כלל 1,143 חולי צליאק ו-253 אנשים עם רגישות לגלוטן; 89% ו-95% מהם, בהתאמה, תיארו ליקוי נוירו-קוגניטיבי אחרי גלוטן. הצליאק דווחה על ידי המשיבים עצמם, והסקר נעשה בשיתוף ארגון חולים. ב-2024 פיתחו חוקרים באוסטרליה סולם של 12 פריטים לערפל מוחי בצליאק, על 510 משתתפים — והסולם עקב היטב אחרי מה שהמטופלים הרגישו, אבל לא התאים באופן מובהק למבחנים קוגניטיביים אובייקטיביים, שאותם השלימו רק 51 מהם. ומחקר חתך מ-2026 ב-62 משתתפים מצא שמאובחנים חדשים סובלים מיותר ערפל, ציון קוגניטיבי נמוך יותר ואיכות שינה נמוכה יותר מביקורות, בעוד שמי שכבר על דיאטה נמצא באמצע. המחברים עצמם מזהירים לא לפרש את זה כשיפור מהטיפול — זה צילום רגע, לא מעקב.

מה נמדד על רעמת האריה. ב-2009, 30 מבוגרים בני 50–80 עם ליקוי קוגניטיבי קל קיבלו רעמת האריה 16 שבועות: הציון עלה מובהק — וירד מובהק 4 שבועות אחרי ההפסקה. ב-2019, בניסוי של 12 שבועות, רק מבחן אחד מתוך שלושה השתפר. וב-2023, ב-41 צעירים, מנה של 1.8 גרם שיפרה מהירות במבחן אחד אחרי 60 דקות, ואחרי 28 יום הלחץ הסובייקטיבי ירד ב-p=0.051 — לא מובהק. אף אחד מהם לא נעשה בצליאק, ואף אחד לא מדד ערפל שנגרם מגלוטן. מה לשאול את הרופא: "האם הערפל שלי מתאים לחשיפה לגלוטן, לחסר תזונתי או למשהו אחר — ואיך בודקים?" ואם התסמינים במעי נמשכים גם על דיאטה קפדנית, כדאי לקרוא גם את עמוד המעי הרגיז.

ושינה. אותו מחקר מ-2026 מצא איכות שינה נמוכה יותר אצל מאובחנים חדשים — ו"ריישי לשינה" הוא ההשלמה הנפוצה ביותר בגוגל ל"ריישי ל…" בישראל. אבל אין ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם על ריישי ושינה, לא בצליאק ולא בכלל. הניסוי הנקי ביותר של ריישי בעייפות, ב-132 חולי נוירסתניה, מצא ירידה של 28.3% — מול 20.1% בפלצבו; ההפרש האמיתי הוא כשמונה נקודות, ושינה לא נמדדה בו. את כל מה שנבדק ולא נבדק ריכזנו בעמוד ריישי לשינה.

מה קרה כשריישי נבדקה באוכלוסייה עם עייפות ותלונות קוגניטיביות?

במינון הגבוה חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו (p=0.012); במינון הנמוך — ללא שינוי (p=0.603). כך ב-2021, בניסוי מוצלב מבוקר-פלצבו, פסאודו-אקראי, ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ. זו לא צליאק ולא "התלקחות אוטואימונית" — אבל זה הניסוי המבוקר הקרוב ביותר לשאלה "זה יכול להזיק?".

תסמונת מלחמת המפרץ היא מצב רב-מערכתי של עייפות כרונית, כאב, תלונות קוגניטיביות ומרכיב נוירו-דלקתי, אצל חיילים ששירתו במלחמת המפרץ. אין לה קשר לגלוטן. אנחנו מביאים אותה כי יש בה חפיפה בתסמינים עם מה שמתואר בפרק הקודם, ומשום שזו אחת הפעמים הבודדות שבהן ריישי נבדקה מול פלצבו על סימפטומים באוכלוסייה כזו. המבנה: 30 יום בסיס, 30 יום פלצבו, 30 יום מינון נמוך ו-30 יום מינון גבוה — סדר מינונים קבוע, לא אקראי, ולכן "פסאודו-אקראי". המחברים כתבו שריישי "עשויה להחמיר סימפטומים אצל חלק מהסובלים", ובאותה נשימה — שהתוצאות "במדגם קטן וראשוניות".

מה זה אומר לכם: לא שריישי מזיקה בצליאק — זה לא נבדק. אלא שהמשפט "במקרה הגרוע זה פשוט לא יעזור" אינו עומד בנתונים. אם אתם מתחילים תוסף כלשהו ומרגישים רע יותר, זה נתון — מפסיקים ומספרים לרופא.

צליאק היא מחלה אוטואימונית — האם פטרייה שמגרה את מערכת החיסון היא בעיה?

לא ידוע. בבני אדם בריאים, בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה במשך 84 יום תאי CD3, CD4, CD8 ותאי NK מול פלצבו; בחולי סרטן, Cochrane מצאה עלייה של 3.91% ב-CD3. זה גירוי מדיד, לא "איזון". מה הוא עושה לנוגדנים או לרירית בצליאק — לא מצאנו מי שמדד, ולא מצאנו גם דיווח על החמרה.

בצליאק, ברוב המקרים, אין תרופה מדכאת חיסון שאפשר "להתנגש" בה — הטיפול הוא דיאטה. לכן השאלה כאן היא על המחלה עצמה. ב-2023 נתנו חוקרים בטייוואן בטא-גלוקן מזוקק מריישי — לא את הפטרייה — למבוגרים בריאים בני 18–55, כפול-סמיות, ומצאו עלייה ב-CD3, CD4, CD8, ביחס CD4/CD8 ובתאי NK, והבדל מובהק ב-IgA שכיוונו לא צוין בתקציר. סקירת Cochrane מ-2016 מצאה בחולי סרטן עלייה של 3.91% ב-CD3, 3.05% ב-CD4 ו-2.02% ב-CD8, באיכות מחקרים "לא מספקת". הכיוון שנמדד הוא עלייה — ופירטנו אותו בעמוד ריישי ומערכת החיסון.

מנגד, לא מצאנו דיווח מקרה על החמרה של מחלה אוטואימונית אחרי ריישי, רעמת האריה, קורדיספס או טרקי טייל. וגם זה לא מוכיח בטיחות — מערכת הדיווח על תופעות לוואי מתוספים חלקית ורופפת בהרבה מזו של תרופות. בצליאק, הסמנים שמודדים הם נוגדני tTG ומצב הרירית, ולא מצאנו מחקר שמדד אותם אחרי פטרייה. "לא נבדק" אינו "בטוח" ואינו "מסוכן" — זה חלל נתונים.

צליאק והשימוטו יחד — מה קורה לאלטרוקסין?

צליאק פוגעת בספיגת לבותירוקסין. ב-35 חולי השימוטו עם צליאק, מי שלא הקפיד על דיאטה נזקק למינון גבוה ב-49% (P=0.0002); מי שהקפיד הגיע ליעד באותו מינון אחרי 11±3 חודשים. והשתיים מופיעות יחד לעיתים קרובות. אם אתם על אלטרוקסין, כל שינוי — בדיאטה או בתוסף — הוא סיבה לבדוק TSH.

המחקר האיטלקי מ-2012 הוא אולי הנתון השימושי ביותר בעמוד הזה. 68 חולי השימוטו בלי צליאק הגיעו ל-TSH יעד (חציון 1.02) במינון של 1.31 מק"ג לק"ג ליום. חולים עם צליאק אטיפית — בלי תלונות מעי בולטות — באותו מינון ובאותו זמן, נשארו עם TSH חציוני של 4.20. מתוכם, 21 שהקפידו על דיאטה נטולת גלוטן הגיעו ליעד אחרי 11±3 חודשים — בלי להעלות מינון; ו-14 שלא הקפידו הגיעו ליעד רק במינון של 1.96 מק"ג לק"ג — 49% יותר. המחברים מוסיפים שתת-ספיגה של התרופה יכולה להיות הרמז הראשון לצליאק שלא אובחנה. סקירה מ-2026 מסבירה שהדיאטה משפרת לרוב את הספיגה, אבל חלק מהמטופלים ממשיכים להזדקק למינון גבוה, ושתכשיר נוזלי עשוי לעזור — החלטה של הרופא.

מה זה אומר לגבי תוסף: סקירה מ-2025 מסבירה שצליאק משנה את שטח הספיגה במעי הדק, וממליצה להפריד 3–4 שעות בין הלבותירוקסין לבין מזון או תוסף מפריע. על פטריות עם לבותירוקסין — אפס מחקרים שמצאנו. וסקירה מ-2026 ומחקר גנטי מאותה שנה (OR 1.544) מאשרים שצליאק והשימוטו הולכות יחד. את כל ציר הספיגה, כולל מקרה שבו תוסף מדף הזיז TSH יציב, פירטנו בעמוד השימוטו וטיפול טבעי; ושאלות על שילוב תוספים עם תרופות — בעמוד האינטראקציות עם תרופות.

אילו תוספים כן נחקרו כרלוונטיים בצליאק?

לא פטריות — אלא השלמת חסרים. סקירה מ-2016 מצאה שדיאטה נטולת גלוטן נוטה להיות דלה בסיבים, בויטמין D, B12 וחומצה פולית, ובברזל, אבץ, מגנזיום וסידן. סקירת JAMA מ-2017 ממליצה על מעקב אחר חסרים תזונתיים. אלה בדיקות דם ושיחה עם דיאטנית, ואנחנו לא מוכרים אף אחד מהם.

הסיבה פשוטה: כשמוציאים את החיטה, מוציאים גם מקור מרכזי של סיבים וויטמינים, ומוצרים נטולי גלוטן עשויים לעיתים קרובות מעמילנים וקמחים מזוקקים. הסקירה מ-2016 מצאה גם יותר שומן רווי ואינדקס גליקמי גבוה יותר בדיאטה הזו. זה לא אומר שכל חולה צליאק זקוק לתוספים — זה אומר שיש מה למדוד. סקירת JAMA מוסיפה נקודה שכדאי לכל מי שעוד לא אובחן: את בדיקת הצליאק צריך לעשות לפני שמוציאים גלוטן, כי אחרי המעבר הבדיקות כבר אינן מדויקות. אם אתם שוקלים תוסף כלשהו בגלל עייפות או ערפל, הבדיקות האלה קודמות לו.

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

אחרי עמוד שלם על מה שלא נבדק, מגיע לכם לדעת מה כן נמדד — ועל מה בדיוק. אנחנו מגדלים את הפטריות בעצמנו, בחווה בגליל, וממצים גוף פרי טרי: לא תפטיר שגודל על דגן, ולא אבקה מיובאת שאי אפשר לדעת מה עבר עליה. על איזה מצע גדלים גופי הפרי שלנו — לא מתועד בעמוד הזה; שאלו אותנו. הפטרייה עוברת מהקטיף ישירות למיצוי, בלי שלב ייבוש באמצע; ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך. המיצוי משולש, ושלב האלכוהול בו נמשך 7 שבועות. יחסי המיצוי על בסיס פטרייה טרייה: ריישי 1:3 ורעמת האריה 1:2. האלכוהול בתמצית המוגמרת: 32%.

ואת המספרים לא אנחנו קובעים. שלחנו את התמציות המוגמרות לבדיקה ב-TÜV Austria, ומה שחזר הוא אחוז הבטא-גלוקן על בסיס החומר היבש — ולצדו אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, שלא אותר באף אחת מהן. זו ההוכחה הכימית שאין עמילן דגן מדיד בתמצית המוגמרת — על שלבי הגידול שלפני המיצוי היא לא אומרת דבר. כדי להבין למה זה חשוב, כדאי להכיר את הסולם התלת-מדרגתי של השוק: תפטיר שגודל על דגן, שבו הבטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7% ורוב המשקל הוא עמילן הדגן; גוף פרי מיובש מיובא, שאיכותו תלויה במי שייבש אותו ומתי — הסברנו בפטרייה טרייה או מיובשת; וגוף פרי טרי מהחווה, שהוא מה שאנחנו עושים. ובעמוד על צליאק צריך לומר את החלק השני באותה בהירות: גלוטן לא נבדק בתמציות שלנו, ולכן לא תמצאו אצלנו את המילים "נטול גלוטן". למה בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — הסברנו בנפרד.

כל הבדיקות שלנו פתוחות, ומי שרוצה לקרוא את הדוח בעצמו ימצא אצלנו הסבר איך קוראים COA. זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שהיא תעשה לצליאק — לא נמדד, ולכן לא נכתב.

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא טוענים שהתמציות שלנו נטולות גלוטן, מאושרות לצליאק או בטוחות לחולי צליאק — גלוטן לא נבדק בהן. אנחנו טוענים דבר אחד מדיד: שאלפא-גלוקן, כלומר עמילן, לא אותר בארבע התמציות שנבדקו. איננו מפרטים כאן את מקור האלכוהול ואת מצע הגידול של גופי הפרי, כי הם לא מופיעים במסמכים שהעמוד נשען עליהם. לא טוענים שפטריות משפיעות על צליאק, על רירית המעי, על הנוגדנים או על ערפל המוח — אף אחת מהן לא נבדקה בצליאק. לא טוענים שריישי משפרת שינה — אין על כך ניסוי בבני אדם. לא טוענים שתוספי מדף "מסוכנים", ולא שהם "בטוחים" — הם נבדקו מעט, ובדיקה של המוצר המוגמר — לא תווית — היא מה שעונה. ואיננו עוסקים כאן בזכויות, בביטוח לאומי, בצבא או בתעודות — אין לנו בזה מומחיות ולא מקורות. מה שכן: צליאק מאובחנת ומנוטרת אצל גסטרואנטרולוג ודיאטנית; מי שנוטל אלטרוקסין או כל תרופה קבועה מדבר עם הרופא או הרוקח לפני כל תוסף, כולל שלנו.

השורה התחתונה

פטריות מרפא לא נבדקו בצליאק, ככל שמצאנו — לא בבני אדם ולא בחיות. השאלה האמיתית של חולה צליאק היא אם יש גלוטן בבקבוק, והתשובה לכל מוצר היא בדיקה, לא תווית: בסקרי מעבדה נמצא גלוטן בכרבע מתוספי המדף שנבדקו; בתוספים שסומנו "ללא גלוטן" ונדגמו בפיקוח באיטליה — אפס, בתת-מדגם שגודלו לא פורסם. במוצר של תפטיר על דגן, הדגן הוא חלק מהמוצר, ולא מצאנו מי שמדד כמה גלוטן נשאר בו. בתמציות שלנו אלפא-גלוקן לא אותר — אין עמילן מדיד בתמצית המוגמרת; מצע הגידול לא מתועד כאן — אבל גלוטן לא נבדק, ולכן איננו כותבים "נטול גלוטן". הסף שנמדד הוא 50 מ"ג ביום, עם הישנות אחת גם ב-10. ערפל המוח אמיתי ומדוד, ועל רעמת האריה בו אין מחקר. ואם יש לכם גם השימוטו — הדיאטה עצמה מזיזה את מינון האלטרוקסין, וזו השיחה החשובה ביותר עם הרופא.

שאלות נפוצות

האם יש גלוטן בתמצית פטריות מרפא?

פטרייה אינה דגן ואינה מייצרת גלוטן, אבל מוצר פטריות יכול להכיל דגן — אם הוא תפטיר שגדל על דגן, אם יש בו חומרי מילוי, או אם יש הצלבה בייצור. הדרך היחידה לדעת היא בדיקת מעבדה לגלוטן על המוצר המוגמר. שאלו את היצרן אם נבדק, באיזו שיטה, ובקשו את הדוח.

האם התמציות של טריטרה נבדקו לגלוטן?

איננו יכולים לכתוב זאת, כי לא בדקנו גלוטן. מה שנבדק ב-TÜV Austria הוא בטא-גלוקן ואלפא-גלוקן: העמילן לא אותר באף אחת מארבע התמציות, כלומר אין עמילן דגן מדיד בתמצית המוגמרת. אבל גלוטן הוא חלבון ונמדד בבדיקה אחרת. לכן — לא נבדק, ומי שיש לו צליאק צריך לשקול את זה עם הרופא.

מה ההבדל בין תפטיר על דגן לגוף פרי, מבחינת צליאק?

בתפטיר-על-דגן הדגן נטחן יחד עם התפטיר והוא חלק מהמוצר; לכן בדרך כלל יש בו הרבה עמילן ומתחת ל-7% בטא-גלוקן. בתמצית גוף פרי הדגן אינו רכיב. אבל גם גוף פרי אינו אישור אוטומטי — חומרי מילוי והצלבה בייצור נשארים שאלה, והתשובה היא בדיקה.

האלכוהול בתמצית יכול להכיל גלוטן?

זו שאלה לגיטימית לכל תמצית נוזלית, ורוב התוויות לא עונות עליה. בתמציות שלנו האלכוהול הוא 32%, כ-0.35 גרם אתנול במנה יומית של 1.4 מ"ל — חישוב על המפרט, לא מדידה. את מקור האלכוהול לא פירטנו בעמוד הזה, כי הוא לא מופיע במסמכי הבדיקה; מי שזה חשוב לו — פנו אלינו ושאלו.

כמה גלוטן מזיק לחולה צליאק?

בניסוי מבוקר ב-49 חולים, 50 מ"ג גלוטן ביום במשך 90 יום פגעו ברירית המעי, וב-10 מ"ג חולה אחד חווה הישנות. המסקנה הייתה לשמור את הגלוטן המזדמן מתחת ל-50 מ"ג ביום. סקירה מ-2024 מזכירה שעדיין אין מספיק נתונים מבוקרים לסף "בטוח", ולכן כל מקור נוסף נחשב.

יש לי צליאק והשימוטו — מה עם תוסף לצד אלטרוקסין?

צליאק עצמה פוגעת בספיגת האלטרוקסין: בחולים שלא הקפידו על דיאטה נדרש מינון גבוה ב-49%. על פטריות לצד לבותירוקסין לא מצאנו מחקרים; סקירה אחת מ-2025 ממליצה להפריד 3–4 שעות בין התרופה לבין מזון או תוסף מפריע, והאחרות מדברות על הפרדה בלי מספר. כל תוסף חדש או שינוי בדיאטה — סיבה לבדוק TSH עם הרופא.

רעמת האריה עוזרת לערפל מוחי בצליאק?

זה לא נבדק. הניסויים הקוגניטיביים של רעמת האריה נעשו ב-30 מבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי קל וב-41 צעירים בריאים, עם תוצאות חלקיות — ואף אחד מהם לא בצליאק. ערפל מוחי בצליאק קשור לרוב לחשיפה לגלוטן, ולכן הצעד הראשון הוא לחפש את המקור ולבדוק חסרים, עם הרופא.

אילו תוספים באמת רלוונטיים בצליאק?

מה שנחקר הוא השלמת חסרים: דיאטה נטולת גלוטן נוטה להיות דלה בסיבים, בויטמין D, B12 וחומצה פולית, ובברזל, אבץ, מגנזיום וסידן. את זה בודקים בבדיקות דם ומשלימים לפי הנחיית רופא ודיאטנית — ורק במוצרים שנבדקו לגלוטן. אנחנו לא מוכרים אף אחד מאלה.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• 49 מבוגרים עם צליאק, כמוסה יומית של 0, 10 או 50 מ"ג גלוטן, 90 יום: ביחס סיסים/קריפטות +9% בפלצבו, −1% ב-10 מ"ג, −20% ב-50 מ"ג; הישנות קלינית אחת ב-10 מ"ג; לשמור מתחת ל-50 מ"ג ליום — Catassi C, et al. The American Journal of Clinical Nutrition, 2007. צפייה ב-PubMed
• 205 מוצרים נטולי גלוטן ב-4 מדינות, R5 ELISA: 99.5% מתחת ל-20 מ"ג לק"ג, 94% מתחת לגבול הכימות; המעקב צריך להתמקד במקורות זיהום אחרים — Gibert A, et al. The American Journal of Clinical Nutrition, 2013. צפייה ב-PubMed
• סקירה: מחסור בנתונים מבוקרים לסף גלוטן בטוח; תסמינים ונזק מתמשכים שכיחים; אין תרופה רשומה לצליאק — Tye-Din JA. JGH Open, 2024. צפייה ב-PubMed
• סקירת JAMA: צליאק כמחלה סיסטמית; בדיקה לפני מעבר לדיאטה נטולת גלוטן; מעקב אחר חסרים תזונתיים — Leonard MM, et al. JAMA, 2017. צפייה ב-PubMed
• 21 תוספי תזונה מהשוק הרומני, בדיקה אימונוכרומטוגרפית: גלוטן ב-23.8% — Oancea S, et al. Roumanian Archives of Microbiology and Immunology, 2011. צפייה ב-PubMed
• תוספי צמחים לחולי מעי דלקתי, ELISA: 26% חיוביים לגלוטן — Amidžić Klarić D, et al. Pharmaceuticals (Basel), 2023. צפייה ב-PubMed
• 4,139 מוצרים שסומנו "ללא גלוטן", איטליה 2015–2024: אי-התאמה ממוצעת 0.27%; אפס בתוספי התזונה שנדגמו (גודל תת-המדגם לא פורסם); דגימת מעבדת הפיקוח על מוצרים שכבר סומנו — Giugliano R, et al. Foods, 2026. צפייה ב-PubMed
• מאגר גלוטן ב-84 תרופות: המקורות הקיימים חלקיים; הדרך האמינה — פנייה ישירה ליצרן — Cruz JE, et al. American Journal of Health-System Pharmacy, 2015. צפייה ב-PubMed
• 308 תכשירים בפורטוגל: חומרי עזר מגלוטן ב-44.4% ממשככי הכאבים עם פרצטמול וב-8.2% מתכשירי האיבופרופן — Figueiredo A, et al. Scientific Reports, 2025. צפייה ב-PubMed
• סקירת היקף, 13 מחקרים: שונות רחבה בין מדינות בסימון גלוטן בתרופות; המידע עדיין דל — Lizano-Díez I, et al. Systematic Reviews, 2021. צפייה ב-PubMed
• 5 תוספי אנזימי עיכול מסחריים: 9 האפיטופים האימונוגניים נשארו ברובם שלמים; "אינם יעילים". חלק מהמחברים מחברה מתחרה — Janssen G, et al. PLoS One, 2015. צפייה ב-PubMed
• פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה בצליאק: הראיות עדיין אינן מספיקות לשימוש קליני — Marasco G, et al. Nutrients, 2020. צפייה ב-PubMed
• שיטה למדידת בטא-גלוקן בפטריות ובמוצרי תפטיר: אלפא-גלוקן (עמילן וגליקוגן) נמדד בנפרד, בטא-גלוקן = ההפרש. מחברים מ-Megazyme — McCleary BV, Draga A. Journal of AOAC International, 2016. צפייה ב-PubMed
• 19 אצוות של תוספי ריישי בארה"ב: רק 5 (26.3%) תאמו את התווית — Wu DT, et al. Scientific Reports, 2017. צפייה ב-PubMed
• סקר ארצי, 1,396 משיבים: 89% מחולי הצליאק ו-95% מהרגישים לגלוטן דיווחו על ליקוי נוירו-קוגניטיבי אחרי גלוטן. צליאק מדווחת-עצמית — Edwards George JB, et al. Journal of Clinical Gastroenterology, 2022. צפייה ב-PubMed
• סולם ערפל מוחי לצליאק, 12 פריטים, 510 משתתפים; לא התאים באופן מובהק למבחנים קוגניטיביים, שאותם השלימו 51 — Knowles SR, et al. Alimentary Pharmacology & Therapeutics, 2024. צפייה ב-PubMed
• חתך, 62 משתתפים: מאובחנים חדשים — יותר ערפל, ציון קוגניטיבי ואיכות שינה נמוכים מביקורת; "לא לפרש כשיפור מהטיפול" — Altinsoy C, et al. Nutrients, 2026. צפייה ב-PubMed
• 30 מבוגרים בני 50–80 עם ליקוי קוגניטיבי קל, רעמת האריה 16 שבועות: ציון עלה — וירד 4 שבועות אחרי ההפסקה. לא צליאק — Mori K, et al. Phytotherapy Research, 2009. צפייה ב-PubMed
• רעמת האריה 12 שבועות: רק מבחן אחד מתוך שלושה השתפר — Saitsu Y, et al. Biomedical Research (Tokyo), 2019. צפייה ב-PubMed
• 41 צעירים: 1.8 גרם — Stroop מהיר יותר אחרי 60 דקות; אחרי 28 יום לחץ סובייקטיבי p=0.051, לא מובהק — Docherty S, et al. Nutrients, 2023. צפייה ב-PubMed
• 132 חולי נוירסתניה, פוליסכריד ריישי 1,800 מ"ג שלוש פעמים ביום, 8 שבועות: עייפות −28.3% מול −20.1% בפלצבו. לא צליאק — Tang W, et al. Journal of Medicinal Food, 2005. צפייה ב-PubMed
• 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, מוצלב מבוקר-פלצבו, פסאודו-אקראי (סדר מינונים קבוע): ריישי במינון נמוך — ללא שינוי (p=0.603); במינון גבוה — חומרת סימפטומים גבוהה יותר (p=0.012); "מדגם קטן, ראשוני" — Younger J, et al. International Journal of Environmental Research and Public Health, 2021. צפייה ב-PubMed
• בטא-גלוקן מזוקק מריישי (לא הפטרייה), מבוגרים בריאים בני 18–55, 84 יום, כפול-סמיות: עלייה ב-CD3, CD4, CD8, יחס CD4/CD8 ותאי NK; הבדל מובהק ב-IgA, כיוון לא צוין — Chen SN, et al. Foods, 2023. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ריישי בחולי סרטן: CD3 +3.91%, CD4 +3.05%, CD8 +2.02%; איכות המחקרים "לא מספקת" — Jin X, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016. צפייה ב-PubMed
• 35 חולי השימוטו עם צליאק: באותו מינון TSH חציוני 4.20 מול 1.02; 21 על דיאטה הגיעו ליעד אחרי 11±3 חודשים בלי להעלות מינון; 14 בלי דיאטה — מינון גבוה ב-49% (P=0.0002) — Virili C, et al. Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 2012. צפייה ב-PubMed
• ספיגת לבותירוקסין בצליאק: הדיאטה משפרת לרוב, חלק ממשיכים להזדקק למינון גבוה; תכשיר נוזלי או סופטג'ל עשוי לעזור — Saad M, Maisch NM. Annals of Pharmacotherapy, 2026. צפייה ב-PubMed
• לבותירוקסין — אינדקס טיפולי צר; צליאק, גסטריטיס אטרופית והליקובקטר פוגעים בספיגה; לנטר TSH בזמן הטיפול בהם — Skelin M, et al. Clinical Therapeutics, 2017. צפייה ב-PubMed
• צליאק משנה את שטח הספיגה במעי הדק; להפריד 3–4 שעות בין לבותירוקסין למזון או תוסף מפריע. מחברים מחברת תרופות — Mana DL, Rizzo LFL. Medicina (B Aires), 2025. צפייה ב-PubMed
• צליאק והשימוטו "מופיעות יחד לעיתים קרובות"; מומלץ סקר ממוקד לצליאק בחולי השימוטו נבחרים — Fan X, et al. Frontiers in Endocrinology, 2026. צפייה ב-PubMed
• רנדומיזציה מנדלית: השימוטו מעלה סיכון לצליאק (OR 1.544) — Pu YH, et al. British Journal of Nutrition, 2026. צפייה ב-PubMed
• דיאטה נטולת גלוטן וחסרים: דלה בסיבים, בויטמין D, B12, חומצה פולית, ברזל, אבץ, מגנזיום וסידן — Vici G, et al. Clinical Nutrition, 2016. צפייה ב-PubMed

להמשך

• פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות — התמונה המלאה
• השימוטו וטיפול טבעי — ומה מותר עם אלטרוקסין
• מעי רגיז ופטריות מרפא
• ריישי לשינה — מה נמדד ומה לא
• ריישי ומערכת החיסון: ויסות או חיזוק?
• אינטראקציות עם תרופות
• האם יש תופעות לוואי לפטריות מרפא?
• פטרייה טרייה או מיובשת
• בטא-גלוקן מול פוליסכרידים
• תוצאות המעבדה — בטא-גלוקן
• איך קוראים דוח בדיקה (COA)
• רגולציה של תוספי פטריות בישראל
• פטריות מרפא לפי מטרה — ההאב

המידע בעמוד זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול מקצועי. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה ולא תרופות, ואינן מיועדות לטיפול בצליאק או בכל מצב רפואי אחר. התמציות שלנו לא נבדקו לנוכחות גלוטן. צליאק מחייבת אבחון ומעקב רפואי ותזונתי; אין להתחיל או להפסיק דיאטה נטולת גלוטן לפני בדיקה אבחנתית, ואין לשנות מינון של לבותירוקסין או של כל תרופה אחרת ללא הנחיית הרופא. לפני תחילת שימוש בכל תוסף, ובמיוחד במקרה של נטילת תרופות קבועות, הריון, הנקה, מחלת כבד או כליה, הימנעות מאלכוהול, או כל מצב רפואי קיים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח.