השימוטו וטיפול טבעי: מה נמדד, ומה מותר עם אלטרוקסין

בקצרה5 נקודות · דקת קריאה

• ריישי, רעמת האריה וטרקי טייל לא נחקרו בדלקת תריס — לא באדם ולא בחיה; על קורדיספס כגוף פרי אפס, ורק תרופה סינית מתפטיר מותסס נבדקה בבני אדם, בלי פלצבו.
• אף אחת מארבע הפטריות שלנו לא נחקרה לצד לבותירוקסין; סקירה שסיכמה 63 מחקרים מצאה ראיות מוגבלות לסיבים, קפה, סויה, סידן וברזל, כולן לכיוון ירידה בספיגה.
• מקרה מתועד: תוסף חלבון הזיז TSH שהיה יציב שלוש שנים, והפסקתו בלבד החזירה אותו ל-1.7 — ולכן כל תוסף חדש מצדיק בדיקה חוזרת.
• עייפות למרות TSH תקין היא תלונה מדודה — 48.6% מול 35.0% בביקורת — ואין עליה אף מחקר פטריות.
• בגרייבס, מתימזול ו-PTU עלולים לפגוע בכבד; ארבע הפטריות שלנו לא נבדקו לצידם, ותרופת התפטיר הסינית נבדקה שם רק בלי פלצבו — שאלה לרופא.

יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה ›

השימוטו (Hashimoto's thyroiditis, דלקת תריס אוטואימונית כרונית) היא הגורם השכיח לתת-פעילות התריס, ו"טיפול טבעי" הוא מהחיפושים שנלווים אליה — לצד פטריות מרפא כמו ריישי (Ganoderma lucidum, הלינגג'י של הרפואה הסינית) וקורדיספס. התשובה הכנה: אף אחת מארבע פטריות גוף הפרי שלנו לא נבדקה בבני אדם עם השימוטו או לצד אלטרוקסין. מה שכן נבדק — בשני מחקרים סיניים, בלי פלצבו — הוא תרופה מתפטיר קורדיספס מותסס. ספיגת האלטרוקסין רגישה לכל מה שנבלע סביבה, ולכן השאלה היא "באיזו שעה ומה לספר לרופא".

סוגי הראיות שכן קיימים, מהקרוב לאדם ועד הרחוק: על התרופה — סקירות ספיגה של לבותירוקסין, ניסוי של 8 מתנדבים עם סיבים, סקר של 925 מטופלים ותיאור מקרה אחד שבו תוסף מדף הזיז את ה-TSH; על הסימפטום — סקר שבו 397 מטופלים עם TSH תקין שעדיין מתלוננים, וניסוי ריישי בעייפות באוכלוסייה אחרת; על המחלה — שני מחקרים בבני אדם ושניים במכרסמים, כולם עם תכשירי תפטיר או פטרייה הקשורים לקורדיספס, ואפס בדלקת תריס על ריישי, רעמת האריה או טרקי טייל; ועל מה שאנחנו לא מוכרים — סקירת Cochrane ומטא-אנליזות על סלניום ועל תזונה נטולת גלוטן. העמוד הזה כתוב סביב מה שאתם שואלים, ואומר על כל פריט מה הוא, ומה הוא לא. התמונה הרחבה על כל המחלות האוטואימוניות — בעמוד פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות.

האם יש טיפול טבעי להשימוטו — ומה פטריות מרפא עושות לבלוטת התריס?

לגבי ארבע פטריות גוף הפרי שאנחנו מגדלים — לא נמדד בבני אדם. מה שכן נמדד בחולי השימוטו וגרייבס הוא תרופה סינית מתפטיר קורדיספס מותסס, בשני מחקרים בלי פלצבו; ובמכרסמים — שני מחקרים. ריישי, רעמת האריה וטרקי טייל לא נבדקו בדלקת תריס אוטואימונית או בתת-פעילות — לא באדם ולא בחיה. הטיפול בהשימוטו הוא הורמון חלופי — לבותירוקסין — ושום תוסף לא נבדק כתחליף לו.

כדי להבין מה השאלה באמת, צריך לדעת מה המחלה עושה. בהשימוטו מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס, והבלוטה מאבדת בהדרגה את יכולתה לייצר הורמון. סקירת Nature Reviews מ-2022 מתארת את דלקת התריס האוטואימונית הכרונית כגורם השכיח לתת-פעילות באזורים שבהם יש מספיק יוד, ואת הלבותירוקסין כאחת התרופות הנרשמות ביותר בעולם. כלומר, המחלה עצמה מתבטאת בחוסר הורמון, והטיפול משלים את החוסר. תוסף שהיה "עוזר להשימוטו" היה צריך להוכיח אחד משניים: שהוא מאט את הרס הבלוטה (נמדד בנוגדנים TPOAb ובירידה ב-TSH לאורך זמן), או שהוא מקל תסמינים שנשארים גם כשההורמון מאוזן. על ארבע פטריות גוף הפרי שלנו, אף אחד משניהם לא נמדד בבני אדם; על תרופת תפטיר קורדיספס מותסס נמדד הראשון — נוגדנים — בשני מחקרים בלי פלצבו, ופירטנו אותם בפרק משלהם.

ולכן העמוד הזה בנוי אחרת. הוא לא שואל "איזו פטרייה להשימוטו" — אלא את מה שאתם באמת שואלים: האם מותר לקחת תוסף לצד אלטרוקסין או יוטירוקס, כמה זמן להפריד, למה העייפות נשארת כשה-TSH תקין, מה נכון בטענה ש"ריישי מאזנת את התריס", מה באמת נבדק בבני אדם על קורדיספס, ומה נמדד על מה שאיננו מוכרים — סלניום ותזונה נטולת גלוטן. ואם הבלוטה שלכם דווקא פעילה מדי — יש פרק על גרייבס.

מה נמדד, באיזו מערכת — ומה יצא?

הטבלה מסדרת את השאלות שאתם שואלים לפי מה שנמדד עליהן ובאיזה יצור. השורות של ארבע הפטריות שלנו ריקות או במכרסמים; השורה האנושית היחידה על פטרייה היא של תרופת תפטיר סינית, בלי פלצבו. השורות של האלטרוקסין מכילות ראיות אנושיות על סיבים ותוספים — לא על פטריות. והשורות היחידות עם ניסויים בחולי השימוטו עצמם הן של סלניום ותזונה נטולת גלוטן, שאיננו מוכרים.

האם מותר ליטול פטריות מרפא עם אלטרוקסין או יוטירוקס?

על ארבע הפטריות שלנו — לא נבדק, לא לרעה ולא לטובה; תרופת תפטיר קורדיספס סינית ניתנה לצד לבותירוקסין בשני מחקרים, אבל ספיגת התרופה לא נמדדה בהם. מה שכן ידוע: לבותירוקסין היא תרופה בעלת חלון טיפולי צר, שספיגתה רגישה לכל מה שנבלע סביבה, ותוסף מדף תמים כבר הזיז TSH יציב אצל מטופלת אחת. הניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו: "לא נמדד באדם — שאלה לרוקח, עם הפרדה בזמן".

מה טוענים בשוק. שתי טענות הפוכות, ושתיהן בלי מדידה: "פטריות טבעיות, אז אין בעיה לשלב" — ו"פטריות מגרות את מערכת החיסון, אז אסור בהשימוטו". הראשונה מתעלמת מהאופן שבו התרופה נספגת; השנייה מבלבלת בין התרופה לבין המחלה — לבותירוקסין איננה מדכאת חיסון, היא הורמון חלופי. על שאלת החיסון — בפרק נפרד למטה.

מה בדיוק נמדד — על התרופה. סקירה מ-2017 ב-Clinical Therapeutics קובעת שלבותירוקסין ניתנת במיקרוגרמים ובעלת אינדקס טיפולי צר, ולכן אינטראקציות בשלב הספיגה משמעותיות קלינית; המנגנון העיקרי הוא אדסורפציה — התרופה נצמדת לחומר המפריע במעי ופחות ממנה זמין לספיגה. אותה סקירה כותבת שהשפעת הסיבים התזונתיים "עדיין אינה מובנת במלואה". סקירה שיטתית מ-2021 סרקה 121 מחקרים וכללה 63, ומצאה ראיות "מוגבלות" לאינטראקציה עם קפה, סויה, סיבים, סידן או ברזל — "אך כולן הביאו לירידה בספיגה". וסקירה מ-2025 מסבירה שהתרופה נספגת במעי הדק בתוך כשלוש שעות, שהיא תלויה בחומציות הקיבה, וממליצה להפריד 3–4 שעות מכל מזון או תרופה מפריעים; מחברי הסקירה הזו עובדים בחברת תרופות, ולכן היא לא עומדת כאן לבדה.

והצד השני — שחייב להיכתב, ויש לו שני צדדים משלו. ב-1996 תיארו רופאים בסורוקה, באר שבע, חולי תת-פעילות שנזקקו למינוני לבותירוקסין גבוהים במיוחד ונטלו תוסף סיבים תזונתיים: כשהפסיקו את הסיבים, במינון קבוע, ה-TSH ירד — או שהמינון הנדרש ירד; ובמבחנה, סובין חיטה ספח לבותירוקסין באופן תלוי-מינון. זו סדרת מקרים, ומספר החולים לא מופיע בתקציר. ניסוי מ-1998 הלך בכיוון ההפוך: 8 מתנדבים קיבלו 600 מק"ג פעם לבד, פעם עם 1,000 מ"ג פוליקרבופיל ופעם עם 3.4 גרם פסיליום — הספיגה הייתה 89%, 86% ו-80%, עם רווחי סמך חופפים, והמחברים הסיקו שלא צפויה תת-ספיגה שאפשר לזהות בשיטה הזו. שמונה אנשים הם מדגם זעיר: זה היעדר הוכחה בכוח סטטיסטי נמוך, לא הוכחה שאין בעיה — ומול המקרים מסורוקה, הראיה על סיבים אינה אחידה.

תוסף שהזיז TSH — המקרה המתועד. ב-2021 תיארו רופאים מסרי לנקה אישה בת 34 עם תת-פעילות ראשונית, שה-TSH שלה היה יציב בטווח התקין שלוש שנים על 125 מק"ג. היא הוסיפה תוסף חלבון מי-גבינה מהמדף, ה-TSH עלה והתסמינים חזרו בעוצמה קלה. היענות טובה, אותו מותג, לא הריון, בלי תרופות או צמחים אחרים. היא הפסיקה את התוסף בלבד — ו-6 שבועות אחר כך ה-TSH היה 1.7. זה מקרה אחד, והוא לא על פטריות. אבל הוא ההוכחה שהשאלה "תוסף לצד אלטרוקסין" אינה תיאורטית. וזו לא שאלה של מעטים: בסקר CONTROL של 925 מטופלים על לבותירוקסין, 51.8% נטלו תוספי תזונה, 68.0% צרכו מזון או משקה עתיר סיבים, יוד או סויה, ומי שסבל ממחלה נלווית במערכת העיכול היה כמעט פי 2 בסיכוי לשינויי מינון תכופים. הסקר מבוסס שאלון ומומן בידי חברת תרופות.

למה זה לא עובר אוטומטית לפטריות. בטא-גלוקן הוא סיב מסיס, ולכן הקישור לספרות הסיבים הגיוני — אבל הוא מנגנוני בלבד. אף אחד לא מדד כמה בטא-גלוקן מגיע למעי ממנה של תמצית נוזלית, ואף אחד לא מדד ספיגה של לבותירוקסין אחרי פטרייה; במחקרים הסיניים על תפטיר קורדיספס נמדדו הורמונים ונוגדנים אחרי 24 שבועות — לא ספיגה של מנה. מה כן אפשר לדעת היום: שכל תוסף — פטרייה, חלבון, סידן או ברזל — הוא משתנה בספיגה, ושההפרדה בזמן היא הכלי שיש לכם. מה לשאול את הרופא או הרוקח: "אני מתחילה תוסף חדש — כמה שעות להפריד מהאלטרוקסין, ומתי לבדוק TSH שוב?" הרשימה הרחבה — בעמוד האינטראקציות עם תרופות.

כמה שעות להפריד בין אלטרוקסין לתוסף — ומה עם הקפה?

סקירה מ-2025 ממליצה על 3–4 שעות בין לבותירוקסין לבין מזון, תרופה או תוסף שעלולים להפריע; הסקירות האחרות אומרות "להפריד בזמן" בלי לנקוב במספר. קפה וסויה מופיעים בסקירות כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הספיגה, לצד סידן וברזל. נטילה בבוקר על קיבה ריקה ונטילה בשעת השינה נמצאו יעילות באותה מידה. את שעת הנטילה והמרווח קובעים עם הרופא.

"אלטרוקסין קפה" ו"אלטרוקסין מתי לקחת" הם שניים מהחיפושים הראשונים שגוגל משלים למילה אלטרוקסין — ובצדק. הסקירה מ-2017 מונה סויה וקפה כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הפחתת הספיגה, וויטמין C דווקא כמגביר; את הירידה הקבועה והמשמעותית היא מייחסת לשורת תרופות — סידן, ברזל סולפט, מעכבי משאבת פרוטונים ועוד — ואומרת במפורש שאפשר להימנע מכל אלה בהפרדת זמני הנטילה. הסקירה השיטתית מ-2021 מוסיפה שנטילה בבוקר ובשעת השינה יעילות באותה מידה, ושהשמירה על מרווח בין התרופה לבין קפה, סידן או ברזל היא הדרך המעשית לבטל את האינטראקציה. הסקירה מ-2025 מדגישה גם קפה אספרסו ומיץ אשכוליות.

ומה עם תוסף פטריות? אין לנו מספר, ולכן אנחנו לא ממציאים אחד. ההיגיון הזהיר הוא להתייחס אליו כמו לכל תוסף אחר: לא באותה לגימה עם הכדור, ובמרווח שהרופא קבע לכם לתוספים. ודבר אחד שכדאי להגיד לרוקח: תמצית נוזלית של פטרייה מכילה אלכוהול — בתמציות שלנו 32% — וזה נתון שרלוונטי לכל רשימת תרופות. "יוטירוקס או אלטרוקסין" — שאלה שגוגל משלים גם היא — היא החלטה של הרופא; שני השמות הם לבותירוקסין, ומעבר בין תכשירים הוא עוד סיבה לבדוק TSH.

גסטריטיס אטרופית, הליקובקטר וצליאק — למה הם מזיזים את המינון?

כי לבותירוקסין צריכה קיבה חומצית ומעי דק תקין כדי להיספג. הליקובקטר וגסטריטיס אטרופית מעלים את ה-pH בקיבה; צליאק משנה את שטח הספיגה במעי הדק. בסקר של 925 מטופלים, 47.0% דיווחו על מצב נלווה שעלול לפגוע בספיגה — בעיקר רפלוקס, מעי רגיז, אי-סבילות ללקטוז וניתוחי מעי, לא גסטריטיס אטרופית או צליאק. אם המינון שלכם עולה שוב ושוב בלי הסבר — זו השאלה לאנדוקרינולוג, לפני כל תוסף.

זה החלק שבו "טיפול טבעי" פוגש את הרפואה בצורה הכי מעשית. הסקירה מ-2017 מונה צליאק, גסטריטיס אטרופית, אי-סבילות ללקטוז וזיהום בהליקובקטר כמצבים שעלולים לפגוע בספיגת הלבותירוקסין, ומזהירה שבזמן הטיפול בהם צריך לעקוב אחרי TSH ו-T4 חופשי — כי כשהספיגה משתפרת, אותו מינון עלול להפוך לגבוה מדי. סקירה מ-2018 ב-European Journal of Endocrinology מונה בין הסיבות לכך שמטופלים רבים "נשארים היפותירואידיים" למרות טיפול: תסמונות תת-ספיגה, גסטריטיס אוטואימונית, תרופות, ו"דיאטה עתירת סיבים" — והסיבה השכיחה מכולן היא פשוט אי-נטילה סדירה. ובסקר CONTROL, 47.0% מהמטופלים דיווחו על לפחות מצב נלווה אחד שעלול לפגוע בספיגה — רפלוקס (33.8% לבדו), מעי רגיז, אי-סבילות ללקטוז או ניתוח מעי; גסטריטיס אטרופית, הליקובקטר וצליאק אינם ברשימה הזו.

צליאק והשימוטו. סקירה מ-2026 כותבת שצליאק והשימוטו "מופיעות יחד לעיתים קרובות", ומחקר רנדומיזציה מנדלית מאותה שנה מצא שהנטייה הגנטית להשימוטו מעלה את הסיכון לצליאק (OR 1.544). הסקירה ממליצה על בדיקת סקר ממוקדת לצליאק אצל חלק מחולי ההשימוטו — לא על הוצאת גלוטן לכולם. על הצד השני של הצומת הזה — מה בתוסף, על מה גדלה הפטרייה, והאם יש בו דגן — כתבנו בעמוד צליאק ותוספי תזונה.

למה העייפות נשארת גם כשה-TSH תקין — ומה נמדד עליה?

זו תלונה אמיתית ומדודה: בסקר קהילתי של 397 מטופלים על תירוקסין עם TSH תקין, 48.6% ציינו תסמינים בשאלון תריס מול 35.0% בביקורת. על פטריות בעייפות של השימוטו — אפס מחקרים. הניסוי הנקי ביותר של ריישי בעייפות נעשה בנוירסתניה: 28.3% ירידה מול 20.1% בפלצבו. לא השימוטו, וההפרש קטן ממה שנראה.

מה נמדד על התלונה עצמה. ב-2002 שלחו חוקרים בריטים שאלון ל-961 מטופלים על תירוקסין ולביקורות מותאמות גיל ומין; השיבו 597 מטופלים ו-551 ביקורות. בקרב 397 מטופלים שה-TSH האחרון שלהם היה תקין, 34.4% עברו את סף המצוקה בשאלון הבריאות הכללי מול 25.6% בביקורת, ו-48.6% מול 35.0% בשאלון תסמיני התריס. ההבדלים נשארו מובהקים אחרי תיקון לגיל, מין, מחלות ותרופות — והמחברים עצמם כותבים שהם "אינם גדולים". סקירת Nature Reviews מ-2022 מאשרת: אחרי נרמול TSH ו-T4, "חלק ניכר" מהמטופלים ממשיכים לסבול מתלונות שפוגעות באיכות החיים. כלומר, אם אתם עייפים עם בדיקות תקינות — אתם לא מדמיינים.

מה נמדד על ריישי בעייפות. הניסוי הגדול והנקי ביותר, מ-2005: 132 חולי נוירסתניה בסין (123 הוערכו בסוף), פוליסכריד ריישי 1,800 מ"ג שלוש פעמים ביום, 8 שבועות, כפול-סמיות. תחושת העייפות ירדה ב-28.3% — ובפלצבו ב-20.1%. ההפרש האמיתי הוא כשמונה נקודות אחוז, לא 28. בהערכה הקלינית, 51.6% בקבוצת הריישי דורגו "יותר ממשופרים מינימלית" מול 24.6% בפלצבו (p=.002). נוירסתניה איננה השימוטו, ואיש לא בדק את זה אצל מי שעייף על לבותירוקסין. ניסוי נוסף, ב-64 נשים עם פיברומיאלגיה, מצא שיפור בכושר — אבל קבוצת ההשוואה קיבלה חרוב ולא פלצבו; פירטנו אותו בעמוד הפיברומיאלגיה. וקורדיספס, שנמכרת כ"פטריית האנרגיה" — ניסויי כושר קטנים בבני אדם נתנו תוצאות מעורבות, ועל עייפות אין ניסוי.

מה כן אפשר לדעת היום. עייפות עם TSH תקין היא שאלה לאנדוקרינולוג, והיא פתוחה גם ברפואה עצמה. לפני שמחפשים לה פטרייה, כדאי לשלול את מה שכן ידוע שמזיז את האיזון — ספיגה, מינון, מחלות נלוות — ולזכור שהפרק הבא מראה שריישי, במינון גבוה ובאוכלוסייה עייפה אחרת, לוותה בחומרת סימפטומים גבוהה יותר מאשר בפלצבו.

מה קרה כשריישי נבדקה באוכלוסייה עם עייפות כרונית?

במינון הגבוה חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו (p=0.012); במינון הנמוך — ללא שינוי (p=0.603). זה נמדד ב-2021, בניסוי מוצלב מבוקר-פלצבו ופסאודו-אקראי ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ. זו לא השימוטו ולא "התלקחות אוטואימונית" — אבל זו האוכלוסייה העייפה השנייה שבה ריישי נמדדה מול פלצבו על סימפטומים, ושם הכיוון היה הפוך.

תסמונת מלחמת המפרץ היא מצב רב-מערכתי של עייפות כרונית, כאב ומרכיב נוירו-דלקתי, שפוגע בחיילים ששירתו במלחמת המפרץ. אין לה קשר ישיר לבלוטת התריס. אנחנו מביאים אותה משום שהיא חופפת בדיוק לתלונה של הפרק הקודם — עייפות שאין לה הסבר במעבדה — ומשום שזו אחת הפעמים הבודדות שבהן ריישי נבדקה בבני אדם עם עייפות מתמשכת בניסוי מבוקר. המבנה: 30 יום בסיס, 30 יום פלצבו, 30 יום מינון נמוך ו-30 יום מינון גבוה. המסקנה של המחברים, מילה במילה: "reishi may exaggerate symptoms in some GWI sufferers" — ריישי עשויה להחמיר סימפטומים אצל חלק מהסובלים. ובאותה נשימה: "התוצאות במדגם קטן והן ראשוניות".

מה זה אומר לכם, ומה לא. זה לא אומר שריישי מחמירה השימוטו — זה לא נבדק. זה אומר שהמשפט "פטריות מרפא לא יכולות להזיק, במקרה הגרוע הן לא יעזרו" לא עומד בנתונים: באחד משני הניסויים המבוקרים שמדדו סימפטומים באוכלוסייה עייפה, הכיוון היה הפוך ותלוי-מינון. אם אתם מתחילים תוסף — כל תוסף — ומרגישים רע יותר, זה נתון שאתם מודדים על עצמכם. מפסיקים ומספרים לרופא.

"ריישי מאזנת את בלוטת התריס" — על מה זה מבוסס?

על שום מחקר ריישי בבני אדם, ועל שום מחקר ריישי בחיה עם דלקת תריס. מה שקיים הוא על קורדיספס, לא על ריישי: שני מחקרים במכרסמים — פטרייה שבודדה מקורדיספס בעכברים עם דלקת תריס מושרית-יוד, ותכשיר תפטיר בחולדות — ושני מחקרים בבני אדם על תרופת תפטיר, בפרק הבא. "מאזנת" היא מילה שיווקית; מה שנמדד בבטא-גלוקן מזוקק מריישי בבני אדם הוא עלייה במדדים חיסוניים, לא איזון.

מה טוענים בשוק. "ריישי מווסתת את מערכת החיסון ולכן מאזנת את התריס", "ריישי לתריס תת-פעיל ויתר-פעיל גם יחד". גוגל משלים "פטריית ריישי בלוטת התריס" — הביקוש קיים, והתשובות ברשת כתובות בלי מקור.

מה בדיוק נמדד. שני מחקרים, שניהם במכרסמים, ושניהם לא ריישי. ב-2021, פטרייה בשם Isaria felina — שבודדה מקורדיספס ואיננה הקורדיספס עצמה — ניתנה ב-300 או 600 מ"ג לק"ג ליום, 4 שבועות, לעכברים שבהם הושרתה דלקת תריס בעזרת יוד. רק המינון הגבוה הוריד TSH, נוגדנים לתריס וציטוקינים; הנמוך — לא עשה דבר מובהק. ב-2024, כמוסת ביילינג, תכשיר תפטיר קורדיספס, ניתנה לחולדות עם דלקת תריס אוטואימונית: T3, T4 ונוגדני TPO ו-TG ירדו, וציטוקינים דלקתיים ירדו. המינון ומספר החולדות לא מופיעים בתקציר.

למה זה לא עובר אוטומטית לאדם. דלקת תריס שמושרית ביוד בעכבר היא מודל של ימים ושבועות; השימוטו באדם מתפתחת לאורך שנים. 600 מ"ג לק"ג בעכבר אינו מינון שמישהו נוטל. והתכשירים שנבדקו — פטרייה אחרת ותפטיר — אינם תמצית גוף פרי. מה כן אפשר לדעת היום: שהטענה על ריישי ספציפית חסרת בסיס מדוד בכל רמה, ושהטענה על קורדיספס עומדת על מכרסמים ועל שני מחקרים סיניים בתרופת תפטיר מותסס, בלי פלצבו — לא על גוף פרי. מה לשאול את הרופא: לא "האם ריישי מאזנת" — אלא "האם יש משהו שנבדק על נוגדני TPO בבני אדם", והתשובה נמצאת בפרק הבא ובפרק על הסלניום.

האם קורדיספס נבדקה בבני אדם עם השימוטו או גרייבס — ומה בדיוק נבדק שם?

כן — אבל לא הפטרייה שבבקבוק. שני מחקרים סיניים בדקו תרופה מתפטיר קורדיספס מותסס בתוספת לטיפול הרגיל: ניסוי אקראי מ-2016 ב-56 חולי השימוטו ו-44 חולי גרייבס, בלי פלצבו, וניתוח רטרוספקטיבי מ-2024 ב-70 חולים. בשניהם נוגדני TPO היו נמוכים יותר בקבוצת התכשיר. על גוף פרי של קורדיספס — כמו שלנו — אפס.

מה טוענים בשוק. "קורדיספס לבלוטת התריס", "קורדיספס מורידה נוגדנים" — ולפעמים ציטוט של "מחקר קליני סיני" בלי לומר מה נבדק בו. המחקרים האלה לא עולים בחיפוש על "פטרייה", כי התכשירים רשומים בסין כתרופות בשם מסחרי — Corbrin, ביילינג, Jinshuibao — ולכן קל גם לפספס אותם וגם לנפנף בהם.

מה בדיוק נמדד. ב-2016, בבית חולים אוניברסיטאי אחד בסין, 56 חולי השימוטו ו-44 חולי גרייבס חולקו אקראית לקבוצת טיפול או ביקורת. הביקורת קיבלה לבותירוקסין (בהשימוטו) או מתימזול (בגרייבס) בלבד; קבוצת הטיפול קיבלה את אותה תרופה ובנוסף כמוסת Corbrin — תכשיר המיוצר מתפטיר קורדיספס בתסיסה — 2 גרם שלוש פעמים ביום, 24 שבועות. נמדדו הורמוני תריס, נוגדנים ותת-קבוצות של תאי T. נוגדני TPO ירדו מובהק בשתי קבוצות הטיפול, ויחס תאי T עוזרים/ציטוטוקסיים זז בכיוונים מנוגדים בשתי המחלות. לא הייתה קבוצת פלצבו, סימוּן — האם המטופלים ידעו מה הם נוטלים — לא מתואר בתקציר, ומימון המחקר לא מופיע בו. ב-2024, בבית חולים עירוני בסין, נותחו רטרוספקטיבית תיקיהם של 70 חולי דלקת תריס אוטואימונית: 35 על לבותירוקסין בלבד, 35 על לבותירוקסין ועוד כמוסת ביילינג — גם היא תפטיר קורדיספס מותסס. בקבוצת התכשיר "שיעור היעילות הכוללת" היה 94.29% מול 77.14%, T4 חופשי 20.05 מול 13.00 פיקומול לליטר, נוגדני TPO 298.7 מול 735.2 יחידות למ"ל, וסמני דלקת נמוכים יותר; תופעות לוואי — ללא הבדל. הגדרת "יעילות" לא מופיעה בתקציר, ואיש לא הקצה את המטופלים באקראי. ובגרייבס, רשת מטא-אנליזה מ-2024 אספה 35 ניסויים אקראיים סיניים ב-2,828 חולים על תכשירי רפואה סינית לצד תרופות נגד-תריס, ובהם ביילינג ו-Jinshuibao — שניהם מתפטיר קורדיספס; הניסויים נלקחו בעיקר ממאגרים סיניים, ואיכות המסקנה היא איכות הניסויים המקוריים.

למה זה לא עובר אוטומטית לבקבוק שלנו. ראשית, החומר: Corbrin וביילינג הם תפטיר שגודל בתסיסה במיכל ונרשם בסין כתרופה — לא גוף פרי, לא תמצית נוזלית, ולא מה שאנחנו מגדלים; הרכב ומינון אינם ניתנים להשוואה. שנית, התכנון: בלי פלצבו ובלי תיאור של סימוּן, ובמחקר מ-2024 גם לא הייתה הקצאה אקראית — שני הדברים שמקשים לדעת כמה מהאפקט הוא של התכשיר. שלישית, היעד: ירידה בנוגדני TPO היא אותו סמן שסלניום הזיז — ושם, כפי שכתוב בהמשך, Cochrane קבעה שהמשמעות הקלינית אינה ברורה; איכות חיים, עייפות ומינון הלבותירוקסין לאורך זמן לא דווחו בתקצירים. רביעית, כל מחקר מבית חולים סיני אחד, ולא מצאנו שכפול מחוץ לסין.

מה כן אפשר לדעת היום. שהמשפט "אף תכשיר מפטרייה לא נבדק בבני אדם עם השימוטו" אינו נכון: תכשיר תפטיר קורדיספס נבדק, נוגדני TPO נמדדו, וירדו. ושהמשפט "קורדיספס מורידה נוגדנים" נשען על שני מחקרים בלי פלצבו על תרופה סינית — לא על תמצית גוף פרי, ולא על נבדק אחד מחוץ לסין. מה לשאול את הרופא: "יש מחקרים על Corbrin וביילינג בהשימוטו — הם אומרים משהו על תוסף קורדיספס מהמדף?" התשובה הכנה של אנדוקרינולוג תהיה, כנראה: לא אותו חומר, לא אותו תכנון — ובכל מקרה, לא במקום הלבותירוקסין.

פטריות מגרות את מערכת החיסון — האם זו בעיה במחלה אוטואימונית?

לא ידוע, וזו השאלה הכנה. בבני אדם בריאים, בטא-גלוקן מריישי העלה במשך 84 יום תאי CD3, CD4, CD8 ותאי NK מול פלצבו; בחולי סרטן, מטא-אנליזת Cochrane מצאה עלייה של 3.91% ב-CD3. זה גירוי מדיד. מה בטא-גלוקן מריישי — או כל גוף פרי — עושה לנוגדנים נגד התריס, אף אחד לא מדד; בבני אדם נמדדו נוגדני TPO רק אחרי תרופת תפטיר קורדיספס סינית, בלי פלצבו. דיווח על התלקחות — אין.

השאלה לגיטימית, ואסור להפוך אותה לא לאזעקה ולא להרגעה. מצד אחד, ב-2023 נתנו חוקרים בטייוואן בטא-1,3;1,6-גלוקן מריישי למבוגרים בריאים בני 18–55 למשך 84 יום, כפול-סמיות, ומצאו עלייה מובהקת ב-CD3, CD4, CD8, ביחס CD4/CD8 ובתאי NK, והבדל ב-IgA — ובלי שינוי בתפקודי כליה וכבד. סקירת Cochrane מ-2016 מצאה בחולי סרטן עלייה של 3.91% ב-CD3, 3.05% ב-CD4 ו-2.02% ב-CD8, עם איכות מחקרים "לא מספקת". זה הכיוון שנמדד: עלייה — לא "איזון" דו-כיווני. הרחבנו על זה בעמוד ריישי ומערכת החיסון.

מצד שני, בחיפוש שערכנו לא נמצא ולו דיווח מקרה אחד על התלקחות מחלה אוטואימונית אחרי ריישי, רעמת האריה, קורדיספס או טרקי טייל. וזה לא מוכיח בטיחות: מערכת הדיווח על תופעות לוואי מתוספים חלקית ורופפת בהרבה מזו של תרופות, ורופא שמטופלת שלו החמירה בדרך כלל לא יחשוד בתוסף. בהשימוטו יש לשאלה צורה מיוחדת: התרופה עצמה אינה מדכאת חיסון, ולכן אין כאן "התנגשות" בין תרופה לתוסף — השאלה היא על המחלה. הסמן שמודדים בה הוא נוגדני TPO; בבני אדם הם נמדדו אחרי תרופת תפטיר קורדיספס — וירדו, בשני מחקרים בלי פלצבו — ולא נמדדו אחרי אף אחת מארבע פטריות גוף הפרי שלנו, ולא אחרי ריישי בשום צורה. "לא נבדק" אינו "בטוח" ואינו "מסוכן". זה חלל נתונים, ומי שכותב אחרת בכל אחד מהכיוונים — ממציא.

ריישי לשינה עם השימוטו — יש על זה מחקר?

לא. אין ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם על ריישי ושינה — לא בהשימוטו ולא בכלל. חיפוש ייעודי ב-PubMed החזיר תוצאה אחת, והיא מחקר על כושר בפיברומיאלגיה. זה מפתיע, כי "ריישי לשינה" הוא החיפוש הנפוץ ביותר על ריישי בישראל. שינה גרועה עם השימוטו היא עניין לרופא, לא לפטרייה.

מה טוענים בשוק. שש מתוך חמש-עשרה ההשלמות של גוגל ל"ריישי ל…" הן שינה: "ריישי לשינה", "לפני השינה", "טיפות ריישי לשינה". כל השוק מוכר ריישי לשינה. מה בדיוק נמדד. בניסוי העייפות מ-2005 נמדדו עייפות ותחושת רווחה — לא שינה. ברעמת האריה, ניסוי של 30 נשים ב-2010 מדד את מדד איכות השינה של פיטסבורג במפורש, ולא דיווח עליו כתוצאה מובהקת. מה כן אפשר לדעת: שבהשימוטו גם המינון עצמו משתנה — כשהספיגה משתפרת, אותו מינון עלול להפוך לגבוה מדי, וזה נמדד בבדיקת TSH, לא בתוסף. את כל מה שנבדק ולא נבדק על ריישי ושינה ריכזנו בעמוד ריישי לשינה.

ומה אם הבלוטה דווקא פעילה מדי — גרייבס, מתימזול ו-PTU?

על ארבע הפטריות שלנו עם מתימזול או PTU — אפס מחקרים; תרופת תפטיר קורדיספס סינית ניתנה בתוספת למתימזול ב-44 חולי גרייבס, בלי פלצבו, ותפקודי כבד לא דווחו בתקציר. מה שידוע הוא על התרופות: שתיהן עלולות לפגוע בכבד, PTU בחומרה רבה יותר, ומ-2009 הוא נושא אזהרת "קופסה שחורה" של ה-FDA. לכן בגרייבס שאלת התוסף היא קודם כול שאלת כבד — ולריישי יש דיווחי מקרה של פגיעה כבדית. שאלה לרופא.

מה נמדד על התרופות. סקירה מ-2014 מתארת את PTU כגורם לאי-ספיקת כבד קשה, בעיקר בילדים, ומספרת שאחרי דיווחים לאורך השנים הוציא ה-FDA ב-2009 אזהרת "קופסה שחורה", ואחריו הרשויות האירופית והבריטית; מתימזול וקרבימזול קשורים לפגיעה כבדית פחות חמורה ומועדפים. ניתוח של יותר מ-40 שנות דיווחי תופעות לוואי ב-FDA מצא דיווח-יתר על פגיעה כבדית קשה ב-PTU מתחת לגיל 17 (יחס מדווח מותאם 17), ובמתימזול — פגיעה קלה מסוג כולסטזיס מגיל 61 ומעלה. סקירה מ-2020 מסכמת שהפגיעה הכבדית מתרופות נגד-תריס נדירה ואידיוסינקרטית, ושגם יתר-פעילות התריס עצמה מלווה בתפקודי כבד חריגים.

מה ידוע על הפטריות והכבד. דיווח מקרה מ-2023: גבר בן 47 פיתח דלקת כבד חריפה אחרי אבקת ריישי עם אלכוהול, והחלים תוך שבועיים. מאגר LiverTox של ה-NIH מדרג את ריישי כ"גורם נדיר אפשרי" לפגיעה כבדית, ואת קורדיספס ורעמת האריה כ"לא סביר". אף אחת מארבע פטריות גוף הפרי שלנו לא נבדקה לצד מתימזול. זה בדיוק המקום שבו "לא נבדק" דורש זהירות כפולה, ופירטנו את מה שכן ידוע בעמוד פטריות מרפא והכבד.

המלכודת: "רעמת האריה מורידה דפיקות לב". בגרייבס, חרדה ודפיקות לב הן התלונה המרכזית, ויש ברשת מי שמצטט לשם כך ניסוי מ-2010: 30 נשים, עוגיות רעמת האריה 4 שבועות, מחקר שמדד גם תסמיני גיל המעבר. מול פלצבו היו מובהקים רק שני פריטים בשאלון התלונות — אחד מהם "palpitatio", דפיקות לב. "חרדה" ו"ריכוז" רק נטו לרדת. זו לא אוכלוסיית גרייבס, לא נמדד בה דופק, וזה פריט אחד בשאלון של 30 נשים. בגרייבס, את מה שעומד מאחורי דפיקות הלב מודדים בבדיקת דם, אצל הרופא.

מה כן נמדד בהשימוטו ואיננו מוכרים — סלניום ותזונה נטולת גלוטן?

שניהם נבדקו בחולי השימוטו עצמם: סלניום הזיז נוגדני TPO; תזונה נטולת גלוטן הזיזה TSH ו-T4 חופשי, לא נוגדנים. סלניום: Cochrane מ-2013 מצאה 4 ניסויים ב-463 משתתפים וראיות "לא שלמות"; מטא-אנליזה מ-2024 של 35 מחקרים מצאה ירידה בנוגדני TPO וב-TSH אצל מי שלא נוטל הורמון. גלוטן: 4 מחקרים, 87 מטופלים, נוגדנים לא ירדו מובהק. אנחנו לא מוכרים אף אחד מהם.

בעברית "השימוטו תזונה" ו"השימוטו נטורופדיה" הם חיפושים מובילים — ולכן הפרק הזה קיים: אלה ההתערבויות שנבדקו בפועל, וכדאי שתכירו אותן לפני שאתם קונים משהו שלא נבדק. סלניום. סקירת Cochrane מ-2013 מצאה 4 ניסויים בסיכון הטיה לא ברור עד גבוה, שאי אפשר היה לאחד (הטרוגניות של 99%); איכות חיים ומינון הלבותירוקסין לא נמדדו באף אחד מהם; סלנומתיונין 200 מק"ג הוריד נוגדני TPO בשני ניסויים, אבל "הרלוונטיות הקלינית אינה ברורה". מטא-אנליזה מ-2024 ב-Thyroid כבר אספה 35 מחקרים: אצל חולים שלא נוטלים הורמון, TSH ירד מעט (7 קוהורטות, 869 משתתפים); נוגדני TPO ירדו (29 קוהורטות, 2,358 משתתפים, עם הטרוגניות של 90%); T4, T3 ונפח הבלוטה לא השתנו; ותופעות הלוואי היו דומות לביקורת. ודאות: "בינונית".

תזונה נטולת גלוטן. מטא-אנליזה מ-2023 של מחקרים תצפיתיים בחולי השימוטו בלי צליאק: 4 מחקרים, 87 מטופלים, כחצי שנה של הימנעות מגלוטן. TSH ירד ו-T4 חופשי עלה באופן מובהק, אבל נוגדני TPO ו-TG — לא (p=0.07 ו-p=0.06). המחברים: הראיות "עדיין אינן מספיקות" להמליץ על כך לכל חולי השימוטו. מחקר הרנדומיזציה המנדלית מ-2026 לא מצא לגלוטן-פרי השפעה מגינה ברמה הגנטית, והסקירה מאותה שנה ממליצה על סקר ממוקד לצליאק במקום הגבלה גורפת. אנחנו מביאים את המספרים האלה כי הם מה שנמדד — לא כדי להמליץ; מינון סלניום ושינוי תזונה שייכים לאנדוקרינולוג ולדיאטנית.

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

אחרי עמוד שלם שאומר "לא נמדד", מגיע לכם לדעת מה כן נמדד — ועל מה בדיוק. אנחנו מגדלים את הפטריות בעצמנו, בחווה בגליל: גוף פרי טרי, לא תפטיר — כמו התכשירים שנבדקו בחולדות ובחולי ההשימוטו בסין — לא תפטיר על דגן, ולא אבקה מיובאת ששמה על השק לא ניתן לאימות. הפטרייה עוברת מהקטיף ישירות למיצוי, בלי שלב ייבוש באמצע; ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך. המיצוי משולש, ושלב האלכוהול בו נמשך 7 שבועות. יחסי המיצוי על בסיס פטרייה טרייה: ריישי 1:3 וקורדיספס 1:2.5. האלכוהול בתמצית המוגמרת: 32% — נתון שכדאי להביא לרוקח יחד עם שם התרופה.

ואת המספרים לא אנחנו קובעים. שלחנו את התמציות המוגמרות לבדיקה ב-TÜV Austria, ומה שחזר הוא אחוז הבטא-גלוקן על בסיס החומר היבש — ולצדו אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, שלא אותר באף אחת מהן. אלפא-גלוקן שלא אותר הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק — נתון שרלוונטי במיוחד למי שיש לו גם צליאק. כדי להבין למה זה חשוב, כדאי להכיר את הסולם התלת-מדרגתי של השוק: תפטיר שגודל על דגן, שבו הבטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7% ורוב המשקל הוא עמילן הדגן; גוף פרי מיובש מיובא, שאיכותו תלויה במי שייבש אותו ומתי; וגוף פרי טרי מהחווה, שהוא מה שאנחנו עושים. ובעמוד שמדבר על ספיגה, ראוי לומר גם: לא מדדנו מה עושה מנה של התמצית לספיגת לבותירוקסין, ואיש לא מדד — ולכן לא נכתוב "לא מפריעה". למה בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — הסברנו בנפרד.

כל הבדיקות שלנו פתוחות, ומי שרוצה לקרוא את הדוח בעצמו ימצא אצלנו הסבר איך קוראים COA. הכשרות — רבנות מטה יהודה, הרב גד אטיאס. זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שהיא תעשה להשימוטו או לבלוטת התריס — לא נמדד, ולכן לא נכתב.

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא טוענים שריישי, רעמת האריה, קורדיספס או טרקי טייל מאזנות את בלוטת התריס, מורידות נוגדנים, מאטות את ההשימוטו או מחליפות לבותירוקסין — בשום מינון ובשום צורה; אף אחת מהן, כגוף פרי, לא נמדדה בבני אדם עם השימוטו — מה שנמדד הוא תרופת תפטיר קורדיספס סינית, בשני מחקרים בלי פלצבו, ואנחנו לא טוענים שזה אומר משהו על התמצית שלנו. לא טוענים שפטריות פוגעות בספיגת האלטרוקסין — זה לא נמדד; ולא טוענים שהן לא פוגעות — גם זה לא נמדד. לא טוענים שהן מסוכנות במחלה אוטואימונית, ולא שהן בטוחות בה. לא טוענים שריישי מקלה עייפות או משפרת שינה בהשימוטו — הניסוי בעייפות נעשה באוכלוסייה אחרת, ועל שינה אין ניסוי בכלל. לא טוענים שסלניום או תזונה נטולת גלוטן "מוכחים" — סלניום הזיז נוגדנים, תזונה נטולת גלוטן הזיזה TSH, והמשמעות הקלינית לא ברורה; ואנחנו לא מוכרים אותם. ואיננו עוסקים כאן בביטוח לאומי, באחוזי נכות, בהריון או בתכשירי T3 — אין לנו בזה מומחיות ואין לנו על זה מקורות. מה שכן: השימוטו מאובחנת ומנוטרת אצל רופא או אנדוקרינולוג; מי שנוטל אלטרוקסין, יוטירוקס, מתימזול או PTU — מדבר עם הרופא או הרוקח לפני כל תוסף, כולל שלנו. אנחנו מוכרים תמציות פטריות, ואומרים לכם במפורש לא לקנות אותן בשביל בלוטת התריס.

השורה התחתונה

ארבע פטריות גוף הפרי שלנו לא נבדקו בבני אדם עם השימוטו או גרייבס; מה שקיים הוא שני מחקרים סיניים על תרופה מתפטיר קורדיספס מותסס — בתוספת לתרופה, בלי פלצבו, ואחד מהם רטרוספקטיבי — שבהם נוגדני TPO ירדו, ושני מחקרים במכרסמים; על ריישי — אפס, בכל יצור עם דלקת תריס. הטענה ש"ריישי מאזנת את התריס" לא נשענת על שום מדידה, ומה שכן נמדד בבטא-גלוקן מזוקק מריישי הוא עלייה במדדים חיסוניים. השאלה המעשית היא ספיגה: לבותירוקסין רגישה לכל מה שנבלע סביבה, סקירה של 63 מחקרים מצאה ראיות מוגבלות לקפה, סויה, סיבים, סידן וברזל — וכולן לכיוון ירידה — ותוסף מדף אחד כבר הזיז TSH יציב; ולכן כל תוסף מקבל הפרדה בזמן (סקירה מ-2025 נוקבת 3–4 שעות) ובדיקת TSH, בתיאום עם הרופא. העייפות עם TSH תקין אמיתית ומדודה, ועל פטריות בה אין מחקר; ובאוכלוסייה עייפה אחרת, ריישי במינון גבוה לוותה בחומרת סימפטומים גבוהה יותר מאשר בפלצבו. ואם מישהו מוכר לכם פטרייה "לבלוטת התריס" — שלחו לו את העמוד הזה, ולכו לאנדוקרינולוג.

שאלות נפוצות

האם יש טיפול טבעי להשימוטו?

הטיפול בהשימוטו הוא הורמון חלופי — לבותירוקסין — ושום תוסף לא נבדק כתחליף לו. מה שנבדק בחולי השימוטו עצמם: סלניום הזיז נוגדני TPO, תזונה נטולת גלוטן הזיזה TSH — והמשמעות הקלינית לא ברורה. מארבע הפטריות שלנו, כגוף פרי, אף אחת לא נבדקה בבני אדם עם השימוטו; תרופה סינית מתפטיר קורדיספס נבדקה בשני מחקרים בלי פלצבו.

אפשר לקחת ריישי עם אלטרוקסין?

לא נבדק — אף מחקר לא מדד את ספיגת הלבותירוקסין אחרי ריישי או אחרי אחת מארבע הפטריות שלנו. ידוע שספיגת התרופה רגישה למה שנבלע סביבה, ושסקירה של 63 מחקרים מצאה ראיות מוגבלות לקפה, סויה, סיבים, סידן וברזל — וכולן לכיוון ירידה בספיגה. זו שאלה לרוקח: באיזה מרווח לקחת, ומתי לבדוק TSH שוב אחרי שמתחילים תוסף חדש.

כמה זמן לחכות בין אלטרוקסין לקפה או לתוסף?

סקירה מ-2025 ממליצה על 3–4 שעות בין לבותירוקסין לבין מזון, תרופה או תוסף שעלולים להפריע; הסקירות האחרות אומרות "להפריד בזמן" בלי מספר. קפה וסויה מופיעים כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר, לצד סידן וברזל. נטילה בבוקר על קיבה ריקה ונטילה בשעת השינה נמצאו יעילות באותה מידה. את השעה והמרווח המדויקים קובעים עם הרופא.

ריישי מאזנת את בלוטת התריס?

על ריישי אין לזה ולו מחקר אחד — לא בבני אדם ולא בחיה עם דלקת תריס. מה שקיים הוא על קורדיספס: שני מחקרים במכרסמים, ושני מחקרים סיניים בבני אדם על תרופה מתפטיר מותסס, בלי פלצבו — לא ריישי ולא גוף פרי. ומה שכן נמדד בבטא-גלוקן מזוקק מריישי בבני אדם הוא עלייה במדדים חיסוניים, כלומר גירוי ולא "איזון".

למה אני עייפה גם כשה-TSH תקין?

זו תלונה מוכרת ומדודה: בסקר של 397 מטופלים על תירוקסין עם TSH תקין, 48.6% ציינו תסמינים בשאלון תריס מול 35.0% בביקורת, וסקירה מ-2022 כותבת שחלק ניכר מהמטופלים ממשיכים לסבול מתלונות. זו שאלה לאנדוקרינולוג — ספיגה, מינון ומחלות נלוות קודמים לכל תוסף.

סלניום עוזר להשימוטו?

סקירת Cochrane מ-2013 מצאה 4 ניסויים ב-463 משתתפים וראיות "לא שלמות". מטא-אנליזה מ-2024 של 35 מחקרים מצאה ירידה בנוגדני TPO, וירידה קטנה ב-TSH אצל מי שלא נוטל הורמון; T4 ונפח הבלוטה לא השתנו. אנחנו לא מוכרים סלניום, ואת המינון קובע האנדוקרינולוג.

דיאטה ללא גלוטן בהשימוטו — יש לזה בסיס?

מטא-אנליזה מ-2023 של 4 מחקרים ב-87 מטופלים בלי צליאק מצאה ש-TSH ירד מעט, אבל נוגדני TPO ו-TG לא ירדו באופן מובהק; המחברים כתבו שהראיות אינן מספיקות להמליץ על כך לכולם. סקירה מ-2026 ממליצה על בדיקת סקר לצליאק אצל חלק מחולי ההשימוטו במקום הגבלה גורפת.

יש לי גרייבס ואני על מתימזול — מה עם פטריות?

על ארבע הפטריות שלנו — אפס מחקרים עם מתימזול או PTU; תרופת תפטיר קורדיספס סינית ניתנה לצד מתימזול ב-44 חולי גרייבס, בלי פלצבו. שתי התרופות עלולות לפגוע בכבד, PTU בחומרה רבה יותר ועם אזהרת FDA מ-2009, ולריישי יש דיווחי מקרה של פגיעה כבדית. לכן בגרייבס השאלה היא קודם כול שאלת כבד — ומקומה אצל הרופא, עם בדיקות תפקודי כבד.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• לבותירוקסין — אינדקס טיפולי צר, ניתנת במיקרוגרמים; אינטראקציות בשלב הספיגה משמעותיות קלינית; מנגנון: אדסורפציה; השפעת הסיבים "עדיין אינה מובנת במלואה"; צליאק, גסטריטיס אטרופית והליקובקטר פוגעים בספיגה; פתרון: הפרדת זמני נטילה — Skelin M, et al. Clinical Therapeutics, 2017. צפייה ב-PubMed
• סקירה שיטתית, 63 מחקרים: ראיות "מוגבלות" לאינטראקציה עם קפה, סויה, סיבים, סידן וברזל — "אך כולן הביאו לירידה בספיגה"; נטילה בבוקר ובשעת השינה יעילות באותה מידה — Wiesner A, et al. Pharmaceuticals (Basel), 2021. צפייה ב-PubMed
• ספיגה בתוך כשלוש שעות, תלויה בחומציות הקיבה; סיבים, אספרסו ואשכוליות מפריעים — להפריד 3–4 שעות; הליקובקטר וגסטריטיס אטרופית מעלים pH, צליאק משנה את שטח הספיגה. מחברים מחברת תרופות — Mana DL, Rizzo LFL. Medicina (B Aires), 2025. צפייה ב-PubMed
• מלכודות בטיפול החלופי: מטופלים רבים נשארים היפותירואידיים בגלל תת-ספיגה, גסטריטיס אוטואימונית, תרופות, "דיאטה עתירת סיבים" — ובעיקר אי-היענות — de Carvalho GA, et al. European Journal of Endocrinology, 2018. צפייה ב-PubMed
• 8 מתנדבים, 600 מק"ג: ספיגה 89% לבד, 86% עם פוליקרבופיל 1,000 מ"ג, 80% עם פסיליום 3.4 גרם — רווחי סמך חופפים; לא צפויה תת-ספיגה שניתן לזהות בשיטה זו — Chiu AC, Sherman SI. Thyroid, 1998. צפייה ב-PubMed
• סורוקה, באר שבע: חולי תת-פעילות שנזקקו למינוני לבותירוקסין גבוהים במיוחד ונטלו תוסף סיבים — הפסקת הסיבים, במינון קבוע, הורידה TSH או את המינון הנדרש; במבחנה, סובין חיטה ספח לבותירוקסין באופן תלוי-מינון. סדרת מקרים, מספר החולים לא בתקציר — Liel Y, et al. Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 1996. צפייה ב-PubMed
• תיאור מקרה: אישה בת 34, TSH יציב 3 שנים על 125 מק"ג; תוסף חלבון מדף העלה TSH; הפסקתו לבדה — TSH 1.7 אחרי 6 שבועות — Kumarathunga PADM, et al. Endocrinology, Diabetes & Metabolism Case Reports, 2021. צפייה ב-PubMed
• סקר CONTROL, 925 מטופלים על לבותירוקסין: 51.8% נוטלים תוספים; 68.0% צורכים מזון עתיר סיבים, יוד או סויה; 47.0% עם מצב נלווה פוגע-ספיגה; תחלואת עיכול — כמעט פי 2 לשינויי מינון. סקר שאלון, מימון תעשייה — McMillan M, et al. Drugs in R&D, 2016. צפייה ב-PubMed
• 961 מטופלים על תירוקסין מול ביקורות: ב-397 עם TSH תקין — 34.4% מול 25.6% בשאלון המצוקה ו-48.6% מול 35.0% בשאלון תסמיני התריס; ההבדלים "אינם גדולים" אך מובהקים — Saravanan P, et al. Clinical Endocrinology, 2002. צפייה ב-PubMed
• תת-פעילות בלוטת התריס — סקירה: דלקת תריס אוטואימונית כרונית היא הגורם השכיח; אחרי נרמול TSH ו-T4 "חלק ניכר" מהמטופלים ממשיכים לסבול מתלונות — Chaker L, et al. Nature Reviews Disease Primers, 2022. צפייה ב-PubMed
• 132 חולי נוירסתניה, פוליסכריד ריישי 1,800 מ"ג ×3 ביום, 8 שבועות: עייפות −28.3% מול −20.1% בפלצבו; "יותר ממשופר-מינימלית" 51.6% מול 24.6% (p=.002). לא השימוטו — Tang W, et al. Journal of Medicinal Food, 2005. צפייה ב-PubMed
• 64 נשים עם פיברומיאלגיה, ריישי 6 גרם ליום 6 שבועות: שיפור בכושר — מול חרוב, לא מול פלצבו — Collado Mateo D, et al. Nutrición Hospitalaria, 2015. צפייה ב-PubMed
• 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, מוצלב מבוקר-פלצבו: ריישי במינון נמוך — ללא שינוי (p=0.603); במינון גבוה — חומרת סימפטומים גבוהה יותר (p=0.012); "מדגם קטן, ראשוני" — Younger J, et al. International Journal of Environmental Research and Public Health, 2021. צפייה ב-PubMed
• בטא-גלוקן מריישי, מבוגרים בריאים בני 18–55, 84 יום, כפול-סמיות: עלייה ב-CD3, CD4, CD8, יחס CD4/CD8 ותאי NK; הבדל ב-IgA; תפקודי כליה וכבד ללא שינוי — Chen SN, et al. Foods, 2023. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ריישי בחולי סרטן: CD3 +3.91%, CD4 +3.05%, CD8 +2.02%; איכות המחקרים "לא מספקת"; תופעות לוואי מינוריות — Jin X, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ריישי 4 חודשים: יחס סיכון 1.67 לתופעת לוואי — לא מובהק, לא חמורות — Klupp NL, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015. צפייה ב-PubMed
• הניסוי האקראי היחיד של פטרייה שלנו במחלה אוטואימונית: 65 חולי דלקת מפרקים שגרונתית, ריישי + San Miao San, 24 שבועות — ACR20 15% מול 9.1%, לא מובהק; אפס שינוי בתאי חיסון — Li EK, et al. Arthritis and Rheumatism, 2007. צפייה ב-PubMed
• פטרייה שבודדה מקורדיספס (Isaria felina), 300 או 600 מ"ג לק"ג ליום, 4 שבועות, בעכברים עם דלקת תריס מושרית-יוד: רק המינון הגבוה הוריד TSH, נוגדנים וציטוקינים. מכרסמים בלבד — Yang X, et al. Biomedicine & Pharmacotherapy, 2021. צפייה ב-PubMed
• כמוסת ביילינג (תפטיר קורדיספס) בחולדות עם דלקת תריס אוטואימונית: T3, T4, נוגדני TPO ו-TG ירדו; מינון ומספר בעלי חיים לא בתקציר — Qixin W, et al. Journal of Traditional Chinese Medicine, 2024. צפייה ב-PubMed
• כמוסת Corbrin — תרופה סינית מתפטיר קורדיספס מותסס — 2 גרם ×3 ביום, 24 שבועות, בתוספת ללבותירוקסין ב-56 חולי השימוטו ולמתימזול ב-44 חולי גרייבס; הקצאה אקראית, בלי פלצבו, סימוּן לא מתואר: נוגדני TPO ירדו מובהק בשתי קבוצות הטיפול; יחס תאי T עוזרים/ציטוטוקסיים זז בכיוונים מנוגדים בשתי המחלות. מימון לא בתקציר. לא גוף פרי — He T, et al. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2016. צפייה ב-PubMed
• כמוסת ביילינג (תפטיר קורדיספס מותסס) + לבותירוקסין מול לבותירוקסין בלבד, 70 חולי דלקת תריס אוטואימונית (35 מול 35), ניתוח רטרוספקטיבי: "שיעור יעילות כוללת" 94.29% מול 77.14%; T4 חופשי 20.05 מול 13.00 פיקומול לליטר; נוגדני TPO 298.7 מול 735.2 יחידות למ"ל; IL-6 ו-IL-17 נמוכים יותר; תופעות לוואי — ללא הבדל. לא אקראי, לא גוף פרי — Su BY, et al. Medicine (Baltimore), 2024. צפייה ב-PubMed
• רשת מטא-אנליזה בגרייבס: 35 ניסויים אקראיים, 2,828 חולים, תכשירי רפואה סינית — ובהם ביילינג ו-Jinshuibao (תפטיר קורדיספס) — לצד תרופות נגד-תריס; החיפוש כלל מאגרים סיניים (CNKI, WanFang, Weipu); איכות המסקנה כאיכות הניסויים המקוריים — Yang Z, et al. Frontiers in Pharmacology, 2024. צפייה ב-PubMed
• PTU, מתימזול וקרבימזול — הפטוטוקסיות: PTU גורם לאי-ספיקת כבד קשה, בעיקר בילדים; אזהרת FDA ב-2009; מתימזול וקרבימזול — פגיעה פחות חמורה, מועדפים — Akmal A, Kung J. Expert Opinion on Drug Safety, 2014. צפייה ב-PubMed
• יותר מ-40 שנות דיווחים ל-FDA: פגיעה כבדית קשה ב-PTU מתחת לגיל 17 (יחס מדווח מותאם 17); במתימזול — כולסטזיס קלה מגיל 61 — Rivkees SA, Szarfman A. Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 2010. צפייה ב-PubMed
• תריס וכבד: פגיעה כבדית מתרופות נגד-תריס נדירה ואידיוסינקרטית; הנזק מ-PTU בדרך כלל חמור יותר ממתימזול — Piantanida E, et al. Journal of Endocrinological Investigation, 2020. צפייה ב-PubMed
• דיווח מקרה: גבר בן 47, דלקת כבד חריפה אחרי אבקת ריישי עם אלכוהול, החלמה מלאה תוך שבועיים — Guedikian R, et al. Cureus, 2023. צפייה ב-PubMed
• 30 נשים, עוגיות רעמת האריה 4 שבועות: מול פלצבו מובהקים רק שני פריטי שאלון — אחד מהם "palpitatio"; איכות השינה נמדדה ולא דווחה כמובהקת. לא גרייבס — Nagano M, et al. Biomedical Research (Tokyo), 2010. צפייה ב-PubMed
• תזונה נטולת גלוטן בהשימוטו בלי צליאק — מטא-אנליזה של 4 מחקרים, 87 מטופלים, כחצי שנה: TSH ירד, T4 עלה; נוגדני TPO ו-TG — לא מובהק; "אין מספיק ראיות להמליץ לכולם" — Piticchio T, et al. Frontiers in Endocrinology, 2023. צפייה ב-PubMed
• רנדומיזציה מנדלית: השימוטו מעלה סיכון לצליאק (OR 1.544); לתזונה נטולת גלוטן אין אפקט מגן על מחלות תריס אוטואימוניות — Pu YH, et al. British Journal of Nutrition, 2026. צפייה ב-PubMed
• צליאק והשימוטו "מופיעות יחד לעיתים קרובות"; אין מספיק ראיות להוצאת גלוטן שגרתית בהשימוטו בלי צליאק; מומלץ סקר ממוקד — Fan X, et al. Frontiers in Endocrinology, 2026. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, סלניום בהשימוטו: 4 ניסויים, 463 משתתפים, סיכון הטיה לא ברור עד גבוה; איכות חיים ומינון לבותירוקסין לא נמדדו; הראיות "אינן שלמות" — van Zuuren EJ, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2013. צפייה ב-PubMed
• סלניום — מטא-אנליזה של 35 מחקרים: TSH ירד בלא-מטופלים (869 משתתפים), נוגדני TPO ירדו (2,358); T4 ונפח הבלוטה ללא שינוי; ודאות בינונית — Huwiler VV, et al. Thyroid, 2024. צפייה ב-PubMed

להמשך

• פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות — התמונה המלאה
• צליאק ותוספי תזונה — האם יש גלוטן בתמצית?
• פטריות מרפא והכבד
• פיברומיאלגיה ותוספי תזונה
• ריישי לשינה — מה נמדד ומה לא
• ריישי ומערכת החיסון: ויסות או חיזוק?
• כיצד פטריות מווסתות את מערכת החיסון
• אינטראקציות עם תרופות
• האם יש תופעות לוואי לפטריות מרפא?
• למי לא מתאימה ריישי
• למי לא מתאימה קורדיספס
• פטריות מרפא לפי מטרה — ההאב
• תוצאות המעבדה — בטא-גלוקן
• איך קוראים דוח בדיקה (COA)

המידע בעמוד זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול מקצועי. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה ולא תרופות, ואינן מיועדות לטיפול בהשימוטו, בגרייבס, בתת-פעילות או ביתר-פעילות של בלוטת התריס או בכל מצב רפואי אחר. מחלות בלוטת התריס מחייבות אבחון ומעקב רפואי, כולל בדיקות TSH תקופתיות. אין להפסיק, להחליף או לשנות מינון של לבותירוקסין, מתימזול, PTU או כל תרופה אחרת ללא הנחיית הרופא. לפני תחילת שימוש בכל תוסף, ובמיוחד במקרה של נטילת תרופות קבועות, הריון, הנקה, ניתוח מתוכנן, מחלת כבד או כליה, או כל מצב רפואי קיים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח.