טרשת נפוצה ותוספי תזונה: מה נמדד, ומה עם תרופות מווסתות חיסון

בקצרה5 נקודות · דקת קריאה

• בחולי טרשת נפוצה לא מצאנו אף מחקר עם ריישי, רעמת האריה, קורדיספס או זנב תרנגול; כל מה שקיים הוא עכברים ותאים בצלוחית.
• קופקסון, בטאפרון, טיסברי ואוקרבוס ניתנות בזריקה או בעירוי, ולכן ציר אנזימי הכבד כמעט לא רלוונטי להן. השאלה הפתוחה: מה קורה כשבטא-גלוקן מזוקק מריישי, שהעלה תאי חיסון בבריאים, פוגש תרופה שמרסנת אותם.
• גילניה מתפנה דרך CYP4F2, אנזים שמעולם לא נבדק מול ריישי; בכבד חולדה נבדקו רק שלושה אנזימים אחרים. בדיווחים ל-FDA נמצא לגילניה ולאובג'יו אות כבדי.
• בעייפות של MS, גם שלוש תרופות מרשם לא עלו על פלצבו, שהוריד לבדו את הציון מ-51.3 ל-40.6. על ריישי ושינה לא מצאנו ניסוי אקראי אחד.
• אצל 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, חומרת התסמינים תחת ריישי במינון גבוה עלתה על זו שבפלצבו (p=0.012); במינון נמוך לא נמצא הבדל. אוכלוסייה אחרת, אבל אות אזהרה.

יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה ›

טרשת נפוצה (Multiple sclerosis, MS) היא מחלה אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית, ופטריות המרפא שמוצעות לה ברשת הן בעיקר ריישי (Ganoderma lucidum, הלינגג'י של הרפואה הסינית) ורעמת האריה (Hericium erinaceus). התשובה הכנה: אף אחת מארבע הפטריות שאנחנו מגדלים לא נבדקה באף אדם עם טרשת נפוצה. עם קופקסון, בטאפרון, גילניה, אובג'יו, טקפידרה, טיסברי או אוקרבוס — לא מצאנו ולו שילוב אחד שנמדד. ובמבוגרים בריאים, בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה סמנים חיסוניים — בדיוק המערכת שהתרופות שלכם מרסנות.

סוגי הראיות שקיימים, מהקרוב לאדם ועד הרחוק: ניסויים בבני אדם עם מחלת MS — על התרופות, על תרופות לעייפות ועל ויטמין D, אומגה 3 וביוטין (שאיננו מוכרים); ניסויים בבני אדם עם פטריות — באוכלוסיות אחרות לגמרי: מבוגרים בריאים, ליקוי קוגניטיבי קל, נוירסתניה, ותסמונת מלחמת המפרץ שבה ריישי במינון גבוה הייתה גרועה מפלצבו; ומתחתיהם — עכברים עם מודל של טרשת נפוצה, ותאי מוח בצלוחית. על הצירוף "פטרייה × חולה MS" לא מצאנו ולו מדידה אחת. העמוד בנוי סביב השאלות שאתם שואלים: מה מותר עם התרופה שלכם, ומה נמדד על הערפל המוחי והעייפות שאתם חיים איתם.

האם פטריות מרפא עוזרות בטרשת נפוצה — ומה בדיוק נבדק?

בבני אדם — כלום. אף ניסוי, אף סדרת מקרים, אף מחקר תצפיתי בחולי MS עם אחת מארבע הפטריות שאנחנו מגדלים. מה שנבדק: ריישי בעכברים במודל EAE, ריישי ורעמת האריה בעכברים שקיבלו רעלן שפוגע במיאלין, וקורדיצפין — מולקולה מבודדת מקורדיספס — שוב בעכברים. אף אחד מהם אינו אדם; רק קורדיצפין המבודד נבדק גם אחרי הופעת המחלה — בעכברים.

המשמעות חדה יותר ממה שנראה. מתוך 13 מחלות אוטואימוניות שסרקנו, ניסוי אקראי אחד בלבד בדק אחת מהפטריות שלנו — ריישי, יחד עם פורמולה צמחית סינית, בדלקת מפרקים שגרונתית: 65 חולים, 24 שבועות, והוא נכשל ביעד הראשוני (ACR20: 15% מול 9.1%). טרשת נפוצה אינה ביניהן: כאן אין אפילו ניסוי כושל. את התמונה הרחבה של כל המחלות האוטואימוניות ריכזנו בעמוד הפטריות והמחלות האוטואימוניות. כאן נעסוק בצומת הצר: MS, התרופה שאתם נוטלים, והסימפטומים שאתם חיים איתם.

ומשפט אחד לפני הכול: התרופות של טרשת נפוצה נבדקו בניסויים גדולים מול פלצבו ומול תרופות אחרות, ומטרתן להפחית התקפים ונזק מצטבר. אפילו בניסוי שבדק אומגה 3 ב-92 חולים, מה שהוריד את פעילות המחלה ב-MRI היה האינטרפרון שכולם קיבלו בהמשך — "כצפוי", במילות החוקרים — לא התוסף. שום דבר בעמוד הזה אינו סיבה לשנות, לדחות או להפסיק טיפול.

מה נמדד, באיזו מערכת — ומה יצא?

הטבלה מסדרת את השאלות שאתם שואלים לפי מה שנמדד עליהן ובאיזה יצור. שורות הפטריות במחלה עצמה — כולן עכברים או צלוחית. שורות התרופות — 0 מחקרים עם פטריות. והשורות היחידות שיש בהן ניסויים אקראיים בחולי MS הן של תוספים שאיננו מוכרים, ושלושתם לא הראו השפעה על המחלה.

"פטריות מחזקות את מערכת החיסון" — ומה זה אומר כשהתרופה שלכם מרסנת אותה?

זו השאלה המרכזית של העמוד, ולא מצאנו מי שבדק אותה. במבוגרים בריאים, בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה CD3, CD4, CD8 ותאי NK מול פלצבו; בחולי סרטן — עלייה של 2.02% עד 3.91%. תרופות MS מרסנות, מסיטות או מדללות תאי חיסון. מה קורה כששני הכיוונים נפגשים בחולה MS — לא נמדד. זה לא ראיה לסכנה, וזה לא ראיה לבטיחות.

מה טוענים בשוק. "פטריות לא מחזקות — הן מאזנות, ולכן מתאימות למחלות אוטואימוניות". המשפט מרגיע, אבל אין מתחתיו מדידה. הניסוי האקראי במבוגרים בריאים בני 18–55, מ-2023, בדק בטא-גלוקן מזוקק מריישי — לא את הפטרייה השלמה — נמשך 84 יום ומצא עלייה ב-CD3, CD4, CD8, ביחס CD4/CD8 ובתאי NK — כיוון אחד; וכן הבדל ב-IgA שכיוונו לא צוין בתקציר. ובסקירת Cochrane על חולי סרטן: CD3 עלה ב-3.91%, CD4 ב-3.05% ו-CD8 ב-2.02%, ממחקרים שאיכותם הוגדרה "בדרך כלל לא מספקת". גם מבחינה מושגית, "מווסת ולא מחזק" היא טעות: בספרות, "מגרה חיסון" הוא סוג של "מווסת חיסון", לא ההפך שלו. על השפה עצמה כתבנו בריישי ומערכת החיסון: ויסות או חיזוק?

למה זה רגיש במיוחד ב-MS. ברוב המחלות האוטואימוניות התרופה מרסנת דלקת במפרק או בעור. ב-MS היא פועלת על התאים שחוצים למוח ולחוט השדרה: חלקן כולאות לימפוציטים בקשרי הלימפה, חלקן חוסמות את מעברם, חלקן מדללות תאי B. תוסף שמעלה ספירות של תאי חיסון באדם בריא הוא לפחות שאלה שווה-בדיקה מול תרופה כזו. אבל עלייה של כמה אחוזים באדם בריא אינה התקף, ואינה אומרת דבר על מה שקורה כשהתרופה פועלת ברקע.

והכיוון אינו קבוע. קורדיספס, למשל, נבדקה במושתלי כליה דווקא לצד מדכאי חיסון ובמקום אזתיופרין: סקירת Cochrane מ-2015, 5 ניסויים ו-447 מושתלים — 4 מהם השוו תכשיר קורדיספס במקום אזתיופרין, ואחד לצד ציקלוספורין במינון נמוך; סיכון ההטיה בכולם לא ברור, ואת הראיות ליעדים המשניים שנמדדו המחברים תיארו כ"מוגבלות, באיכות נמוכה". כלומר, אותה משפחה של תוספים נבדקה פעם כ"מגרה" ופעם כ"מרסנת" — תלוי בפטרייה, בתכשיר ובאוכלוסייה. זו בדיוק הסיבה שאי אפשר לענות מראש.

מה כן אפשר לדעת היום. חיפשנו במפורש דיווח על התלקחות מחלה אוטואימונית אחרי ריישי, רעמת האריה, קורדיספס או זנב תרנגול — ולא מצאנו. מה שקיים הוא סדרה מ-2004 של 3 מטופלים שהתלקחו — פמפיגוס ודרמטומיוזיטיס — בסמיכות לאכינצאה ולספירולינה, תוספים מגרי-חיסון אחרים. וגם היעדר הדיווחים על פטריות מוגבל: תוספים אינם חייבים בדיווח על תופעות לוואי, ונוירולוג שמטופל שלו חווה התקף בדרך כלל לא יחשוד בתוסף. מה לשאול את הנוירולוג. "התרופה שלי פועלת על תאי החיסון — יש סיבה שאימנע ממשהו שנמדד כמעלה אותם?"

לוקחים קופקסון, בטאפרון, טיסברי או אוקרבוס — אפשר עם פטריות?

לא נמדד — 0 מחקרים לכל אחת מהן. ארבעתן חלבונים או פפטידים שניתנים בזריקה או בעירוי, ולכן המסלול הרגיל שבו תוסף משנה רמת תרופה — אנזימי הכבד — כמעט לא רלוונטי להן. השאלה הפתוחה היא חיסונית, לא אנזימטית; ובאינטרפרון בטא יש גם שאלה כבדית. שאלה לנוירולוג, לא החלטה לבד.

קופקסון ובטאפרון. גלטירמר (קופקסון) ואינטרפרון בטא (בטאפרון) הן תרופות הזריקה הוותיקות של MS. חיפוש של ריישי עם אינטרפרון וטרשת נפוצה מחזיר 0 תוצאות. אבל על אינטרפרון בטא יש נתון אחד שכן חשוב לכם: ניתוח של מערכת הדיווח של ה-FDA, שפורסם ב-2019, מזכיר את "הפוטנציאל ההפטוטוקסי הצפוי של אינטרפרון בטא". על זה — בפרק הכבד.

מלכודת שכדאי להכיר: "רעמת האריה מורידה אינטרפרון". מחקר מ-2023 שמסתובב בהקשר הזה בדק תמציות של Hericium coralloides — קרובת-משפחה מאותו סוג, לא רעמת האריה — ושל טרקי טייל, במבחנה, על תאי דם של מבוגרים מבוגרים. בנוכחות וירוס, רמות האינטרפרון שהתאים עצמם ייצרו ירדו. זה אינטרפרון שהגוף מייצר מול וירוס, לא תרופת האינטרפרון בטא שאתם מזריקים; זו צלוחית, לא אדם; וזו לא רעמת האריה. מי שמצטט אותו כראיה על תרופת MS — לא קרא אותו.

טיסברי ואוקרבוס. נטליזומאב (טיסברי) ואוקרליזומאב (אוקרבוס) הם נוגדנים חד-שבטיים. הם מתפרקים כמו כל חלבון בגוף, ולכן אינטראקציה דרך אנזימי כבד פחות צפויה — אבל "פחות צפוי" אינו "נבדק": לא מצאנו ולו מחקר אחד. והשאלה שנשארת היא זו מהפרק הקודם: תרופה שמשנה את תנועת תאי החיסון או מדללת אותם, מול בטא-גלוקן מריישי שנמדד כמעלה אותם. הניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו: לא נבדק — לא "בטוח לשלב" ולא "מסוכן לשלב".

ועם גילניה, אובג'יו, טקפידרה או מייבנקלאד?

0 מחקרים עם פטריות לכל אחת. בגילניה יש עובדה פרמקולוגית מרגיעה יחסית: היא מתפנה בעיקר דרך האנזים CYP4F2, ומעכבי CYP3A השפיעו עליה חלש או בכלל לא — וריישי עיכבה בכבד חולדה את שלושת האנזימים היחידים שנבדקו, CYP3A, CYP1A2 ו-CYP2E1; CYP4F2 לא נבדק. באובג'יו ובגילניה השאלה האמיתית היא הכבד: שתיהן נושאות אות כבדי בדיווחים ל-FDA.

גילניה. סקירת הפרמקוקינטיקה של פינגולימוד מ-2012 — של חוקרי Novartis, היצרנית — מתארת זמינות פומית של מעל 90% וזמן מחצית חיים של 6–9 ימים, ופינוי בעיקר דרך CYP4F2, "אנזים שמעט תרופות עוברות דרכו". קטוקונזול, שמעכב גם את CYP4F2, העלה את ריכוז התרופה "באופן מתון"; מעכבים ומשרנים של CYP3A — השפעה אפסית או חלשה. מחקר מ-2011 במיקרוזומים של כבד אנושי הראה שנוגדנים נגד CYP3A4, CYP2D6 ו-CYP2E1 לא עיכבו את פירוק התרופה משמעותית. ומה שיש על ריישי: ב-2007, פוליסכריד ריישי עיכב, תלוי-מינון, את CYP3A, CYP1A2 ו-CYP2E1 — במיקרוזומים של כבד חולדה, וה-MSKCC כותב שהרלוונטיות הקלינית "אינה ידועה". רק שלושת האנזימים האלה נבדקו; CYP4F2, האנזים שמפרק את גילניה, לא נבדק מול ריישי מעולם. זה לא "נבדק ונמצא בטוח" — זה "אין ציר מוכר, ואיש לא מדד".

אובג'יו, טקפידרה ומייבנקלאד. טריפלונומיד (אובג'יו), דימתיל פומרט (טקפידרה) וקלדריבין (מייבנקלאד) — 0 מחקרים עם פטריות. על אנזימי הכבד שלהן לא מצאנו נתון שמצטלב עם מה שנמדד על הפטריות, ולכן לא נמציא ציר. מה שכן מצאנו הוא נתון בטיחות כבדי על התרופות עצמן — הוא הפרק הבא. מה להביא לרוקח: שם התרופה, שם התוסף, וכל תרופה אחרת שאתם נוטלים. הרשימה הרחבה של מה שנמדד ומה לא — בעמוד האינטראקציות עם תרופות.

התרופה שלי מחייבת בדיקות כבד — מה זה אומר לגבי תוספים?

זה אומר שכל דבר חדש צריך להיות ידוע לנוירולוג. בניתוח דיווחים ל-FDA מ-2019, לאובג'יו ולגילניה היה אות לפגיעה כבדית (ROR 2.31 ו-2.53), ולאינטרפרון בטא — "הפוטנציאל הצפוי". לריישי יש שני דיווחי פגיעה כבדית ודירוג D במאגר LiverTox. ובחולת MS אחת, תוסף צמחי אחר לצד אינטרפרון תועד עם ALT של 681.

התרופות והכבד. החוקרים ניתחו דיווחים על פגיעה כבדית במאגר תופעות הלוואי של ה-FDA. לטריפלונומיד ולפינגולימוד היה יחס דיווח (ROR) של 2.31 ו-2.53 לפגיעה כבדית כוללת — כולל עליית אנזימים ללא תסמינים; לפמפרידין (פמפירה) היה אות גם לפגיעה חמורה; ובין 26% ל-90% מהדיווחים, תלוי בתרופה, כללו גם תרופה הפטוטוקסית נוספת. מסקנתם: פגיעה כבדית "עשויה להיות מאפיין שכיח" של תרופות MS. חשוב לקרוא את זה נכון: זו מערכת דיווח, לא שיעור היארעות. אבל זה מסביר למה הנוירולוג בודק לכם אנזימי כבד.

המקרה שממחיש את הבעיה. ב-2012 תואר מקרה של אישה בת 23 שנטלה 3 שנים תוסף מלילוט (תלתן מתוק) עם 10 מ"ג קומרין ליום. 14 יום אחרי שהתחילה אינטרפרון בטא-1b, AST עלה ל-235 ו-ALT ל-681. כששניהם הופסקו — האנזימים חזרו לנורמה; כשהתחילה אחר כך אינטרפרון בטא-1a בלי התוסף — AST עלה ל-61 בלבד. המחברים כתבו שהשילוב "אולי גרם" לפגיעה. זה מקרה יחיד, וזו לא פטרייה. אבל כך נראית השאלה "האם התוסף שלי והתרופה שלי מדברים" כשמישהו באמת מודד אותה — בבדיקת דם.

והפטריות והכבד. לריישי יש שני דיווחים שכדאי להכיר: ב-2023, גבר בן 47 פיתח הפטיטיס חריפה אחרי אבקת ריישי שנלקחה עם אלכוהול, והחלים תוך שבועיים; ב-2007 תוארו שני מטופלים (מקרה חדש ומקרה מ-2004) שפגיעה כבדית הופיעה אצלם חודש-חודשיים אחרי מעבר מריישי מבושלת לאבקה — שניהם נטלו גם תרופות אחרות, ואחד מהם מת. מאגר LiverTox של ה-NIH מדרג ריישי D — "גורם נדיר אפשרי"; קורדיספס ורעמת האריה — E. על רעמת האריה הוא מוסיף שהיא "לא עברה ניסויי בטיחות פרוספקטיביים". התמצית שלנו מכילה 32% אלכוהול; מנה יומית של כ-1.4 מ"ל נותנת כ-0.35 גרם אתנול — חישוב אריתמטי על המפרט, לא מדידה. אין בכל זה ראיה שהשילוב עם תרופות MS מסוכן — הוא פשוט לא נמדד. אבל מי שבודק אנזימי כבד כל כמה חודשים צריך שהרופא יידע על כל דבר חדש, כדי שעלייה לא תיוחס לגורם הלא נכון. הרחבנו בעמוד הפטריות והכבד.

"ריישי מגינה על המיאלין" — מה בדיוק ראו בעכברים?

שני מודלים, שניהם בעכברים. במודל EAE — מחלה אוטואימונית שמושרית בעכבר — ריישי שניתנה מראש הפחיתה חומרה, דלקת ודה-מיאלינציה. במודל cuprizone — רעלן שהורס את התאים שמייצרים מיאלין — אבקת ריישי ורעמת האריה במזון דיכאו דה-מיאלינציה, אבל רק ריישי שיפרה את התנועה. אף אחד מהם אינו אדם, ובשניהם ריישי ניתנה לפני המחלה או יחד עם הרעלן — לא כטיפול במחלה קיימת.

מה טוענים בשוק. "ריישי מרגיעה את הדלקת במוח", "פטריות מגינות על מעטפת העצבים". המשפטים האלה נשענים על מחקרים אמיתיים — שכדאי לקרוא עד הסוף.

מה בדיוק נמדד. ב-2026, בעכברים עם EAE — המודל המקובל של טרשת נפוצה — ריישי שניתנה באופן מונע ומוקדם, לפני שהמחלה התפתחה, הפחיתה את חומרת המחלה, את החדירה הדלקתית, את הדה-מיאלינציה ואת הפעלת תאי המיקרוגליה בחוט השדרה; בצלוחית, בתאי מיקרוגליה, היא הורידה ציטוקינים דלקתיים דרך עיכוב NF-κB ו-STAT3. המינון אינו מופיע בתקציר. ב-2022, עכברים שאכלו 5 שבועות מזון עם 5% אבקת גוף פרי יחד עם cuprizone: ריישי ורעמת האריה מנעו ירידה במשקל ודיכאו דה-מיאלינציה; בתפקוד המוטורי, על גלגל מסתובב, השתפרו ריישי ושתי פטריות מאכל — ורעמת האריה לא. ובאותו מודל EAE, קורדיצפין — מולקולה מבודדת מקורדיספס — הוריד ציטוקינים דלקתיים והקל על התסמינים, גם כשניתן אחרי הופעת המחלה (2022), ותכשיר קורדיספס הוריד את ציון החומרה ל-2.26 ול-2.69 מול 3.29 בביקורת, בפיילוט של 15 עכברות, 5 בכל קבוצה (2017).

למה זה לא עובר אוטומטית לאדם. ראשית, התזמון: במחקר הריישי העיקרי התוסף ניתן לפני המחלה, ואיש מכם לא מתחיל טיפול לפני האבחנה. שנית, המודל: cuprizone הוא רעלן, לא מחלה אוטואימונית, ו-EAE מושרית בזריקה בעכבר צעיר — שני מודלים שמלמדים הרבה ולא מחליפים חולה. שלישית, החומר: 5% מהמזון הוא מינון עצום ביחס לגוף, וקורדיצפין מבודד אינו תמצית. ורביעית — ואת זה לא תמצאו בעמודי המכירה — אף אחד מהמחקרים לא נעשה בעכברים שמקבלים גם תרופת MS. מה כן אפשר לדעת היום: שיש סיבה ביולוגית לחקור, ושאין שום ראיה שזה קורה באדם. מה לשאול את הנוירולוג. לא "האם ריישי מגינה על המיאלין" — על זה אין לו נתונים — אלא "האם יש סיבה אצלי, עם התרופה שלי, להימנע מתוסף כלשהו".

"רעמת האריה מחדשת מיאלין" — מה נמדד, ומה לא?

נמדד בצלוחית ובגורי חולדה. ב-2003, תמצית רעמת האריה האיצה מיאלינציה בתאי מוח קטן של חולדה בתרבית; ב-2021, תמצית תפטיר ומולקולות אריניצין העלו חלבון מיאלין בתאים, ובגורי חולדה בני יומם שקיבלו אותה 7 ימים. אף מחקר לא בדק חידוש מיאלין באדם, ובמודל העכברי של הרס מיאלין רעמת האריה לא שיפרה תנועה.

זו הטענה שמביאה את רוב הקוראים לכאן מאנגלית, ולכן נעבור עליה לאט. מה נמדד. המחקר הראשון, מאוקראינה, גידל תאי מוח קטן של חולדה עם תמצית רעמת האריה: המיאלינציה התחילה מוקדם יותר ובקצב גבוה יותר, בלי רעילות. המחקר השני, מטייוואן, השתמש בתמצית תפטיר — לא גוף פרי — ובמולקולות אריניצין A, C ו-S: הן קידמו הבשלה של תאי אוליגודנדרוציט והעלו את החלבון MBP בתאים ובפרוסות מוח; בגורי חולדה שקיבלו את התמצית 7 ימים מיום הלידה נמצאו יותר תאים כאלה. בין המחברים — חוקרים מ-Grape King Biotech, יצרנית תוספים, והקשר שהם עצמם מציעים הוא הפרעות התפתחותיות, לא מחלה.

למה זה לא עובר ל-MS. מוח של גור בן יומו מייצר מיאלין בקצב שלא יחזור לעולם; במוח בוגר עם MS הבעיה היא שהתיקון נכשל מול תקיפה חיסונית מתמשכת. תאים בצלוחית אינם מוח עם מחסום דם-מוח. והמודל בעכבר בוגר שמצאנו — cuprizone — מצא שרעמת האריה דיכאה דה-מיאלינציה אבל לא שיפרה את התנועה. מה כן אפשר לדעת: שהטענה "מחדשת מיאלין" נשענת על צלוחית וגורים, ושמי שכותב אותה על מוצר לחולי MS מדלג על שלוש מדרגות. ומה שכן נמדד על רעמת האריה בבני אדם — קוגניציה, בפרק הבא. על הבטיחות שלה — בלמי לא מתאימה רעמת האריה.

מה נמדד על ערפל מוחי, זיכרון וריכוז?

לא בחולי MS. רעמת האריה נבדקה ב-30 יפנים בני 50–80 עם ליקוי קוגניטיבי קל: הציון הקוגניטיבי עלה בשבועות 8, 12 ו-16 — וירד 4 שבועות אחרי ההפסקה. ב-2019, מתוך שלושה מבחנים השתפר אחד. בצעירים בריאים — מבחן מהירות אחד אחרי מנה בודדת. זו אוכלוסייה אחרת לגמרי, ומנגנון אחר של "ערפל".

"רעמת האריה לזיכרון" ו"לריכוז" הן מההשלמות הנפוצות של גוגל, ו"ערפול מוחי" הוא חיפוש בפני עצמו. ב-MS, הערפל הוא חלק מהמחלה — ולכן כדאי לדעת מה בדיוק נמדד, ובמי. ליקוי קוגניטיבי קל. ב-2009, 30 משתתפים בני 50–80 (15 מול 15) נטלו 3 גרם אבקת רעמת האריה ליום, 16 שבועות: ציון התפקוד הקוגניטיבי עלה מול פלצבו בשבועות 8, 12 ו-16, וירד מובהק 4 שבועות אחרי ההפסקה; בדיקות המעבדה לא הראו השפעה שלילית. 2019. 12 שבועות, גוף פרי: מתוך שלושה מבחנים — MMSE, Benton ו-S-PA — רק הראשון השתפר. צעירים בריאים. ב-2023, 41 צעירים: מנה בודדת של 1.8 גרם קיצרה זמן במבחן Stroop אחרי 60 דקות; אחרי 28 יום, הירידה בלחץ הסובייקטיבי לא הייתה מובהקת (p=0.051). הבטיחות. בניסוי הארוך ביותר — 49 שבועות, בחולי אלצהיימר קל, 3 כמוסות של 350 מ"ג תפטיר ליום — 4 משתתפים פרשו בגלל אי-נוחות בטנית, בחילה ופריחה.

למה זה לא עובר ל-MS. ליקוי קוגניטיבי קל בגיל מבוגר ו"ערפל" ב-MS נראים דומים מבחוץ, אבל הסיבה שונה: ב-MS, נגעים, עייפות, דיכאון ותרופות משתלבים זה בזה. איש לא בדק רעמת האריה על אף אחד מהם בחולי MS. מה כן אפשר לדעת. שהנתון החיובי ביותר — שיפור שנעלם אחרי הפסקה — הוא בגיל 50–80, בליקוי קל, ב-30 איש. מה שנמדד על ערפל מוחי בכלל פירטנו בעמוד רעמת האריה וערפל מוחי. מה לשאול את הנוירולוג. ערפל שמחמיר יכול לנבוע מהמחלה, מעייפות, ממצב הרוח או מתרופה — ואת זה בודקים לפני כל תוסף.

מה נמדד על העייפות — ועל "ריישי לשינה"?

על עייפות ב-MS נמדד דבר מפתיע: אמנטדין, מודפיניל ומתילפנידט — שלוש תרופות שרופאים רושמים לה — לא עלו על פלצבו, שהוריד בעצמו את ציון העייפות מ-51.3 ל-40.6. ריישי נבדקה בעייפות רק בנוירסתניה: 28.3% מול 20.1% בפלצבו. ועל ריישי ושינה אין ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם.

"טרשת נפוצה עייפות כרונית" היא ההשלמה שגוגל מציע, ובצדק: זו אחת התלונות הקשות במחלה. מה נמדד על עייפות ב-MS. ניסוי צולב כפול-סמיות מ-2021, ב-141 חולים: כל משתתף קיבל, בתורו, אמנטדין, מודפיניל, מתילפנידט ופלצבו, עד 6 שבועות כל אחד. ציון העייפות (MFIS) עמד על 51.3 בבסיס; תחת פלצבו — 40.6; תחת אמנטדין — 41.3; מודפיניל — 39.0; מתילפנידט — 38.6. ההבדל בין הטיפולים לא היה מובהק (p=0.20), ותופעות לוואי דווחו ב-39%–40% תחת התרופות מול 31% תחת פלצבו. זה הרף: גם תרופות אמיתיות לא הצליחו לעבור את הפלצבו בעייפות של MS.

מה נמדד על ריישי. הניסוי הגדול, מ-2005: 132 חולי נוירסתניה, 1,800 מ"ג שלוש פעמים ביום, 8 שבועות. תחושת העייפות ירדה ב-28.3% — ובפלצבו ב-20.1%. ההפרש נטו הוא כ-8 נקודות אחוז, במצב שאינו אוטואימוני ואינו נוירולוגי. מי שמצטט "28% פחות עייפות" בלי המספר השני — מספר לכם חצי. בחולי MS — לא נמדד.

ושינה. "ריישי לשינה" היא ההשלמה הנפוצה ביותר של גוגל ל"ריישי ל…" — 6 מתוך 15. ולא מצאנו ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם שבדק ריישי ושינה; החיפוש הייעודי מחזיר רשומה אחת, והיא בכלל מחקר כושר בפיברומיאלגיה. פירטנו בעמוד ריישי לשינה. מה לשאול את הרופא. עייפות ב-MS יכולה לנבוע מהמחלה, משינה מופרעת, מדיכאון, מאנמיה או מתרופה — כל אחד נבדק אחרת. זה המקום להתחיל.

האם ריישי יכולה דווקא להחמיר תסמינים?

נמדד, ככל שמצאנו, פעם אחת — באוכלוסייה אחרת: ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ — מצב של עייפות כרונית, כאב ומרכיב נוירו-דלקתי — במינון הגבוה של ריישי חומרת התסמינים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו (p=0.012); במינון הנמוך — ללא שינוי. זו לא טרשת נפוצה ולא התקף אוטואימוני. זה הניסוי היחיד שמצאנו שבו חומרת תסמינים הייתה גבוהה יותר עם ריישי מאשר עם פלצבו.

מה בדיוק נמדד. ניסוי צולב מ-2021: כל משתתף עבר 30 יום בסיס, 30 יום פלצבו, 30 יום מינון נמוך ו-30 יום מינון גבוה, לשלושה צמחים — ריישי, סרפד ואפימדיום. במינון הנמוך ריישי לא נבדלה מפלצבו (p=0.603); במינון הגבוה חומרת התסמינים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו. הניסוי היה פסאודו-אקראי. המחברים כתבו ש"ריישי עלולה להגביר תסמינים אצל חלק מהסובלים", ולצד זה — "מדגם קטן, תוצאות ראשוניות". סרפד במינון גבוה, לשם השוואה, הוריד תסמינים (p=0.048).

למה זה רלוונטי ולמה לא. תסמונת מלחמת המפרץ אינה MS ואינה מחלה דה-מיאלינטיבית. מה שמשותף הוא החוויה — עייפות מתמשכת, כאב, ומרכיב נוירו-דלקתי — כלומר אוכלוסייה אנושית עם חפיפה בתסמינים לחולה MS, שבה ריישי נמדדה מול פלצבו לאורך זמן. מה שהיא מלמדת: "טבעי" אינו כיוון אחד, והמינון משנה. אותו ממצא עומד במרכז עמוד הזאבת, מחלה אוטואימונית אחרת שבה עייפות היא התלונה הראשית. מה כן אפשר לדעת: מי שמתחיל תוסף ומרגיש החמרה — עייפות, חולשה, תסמינים חדשים — מפסיק, רושם, ומספר לנוירולוג. הנתון הזה שלכם שווה יותר מכל ממוצע.

ויטמין D, אומגה 3, ביוטין — מה כן נמדד ב"טיפול טבעי" ל-MS, ואיננו מוכרים?

שלושתם נבדקו בניסויים אקראיים בחולי MS — וכולם שליליים על המחלה. ויטמין D: 12 ניסויים ו-933 חולים, בלי השפעה על התקפים, נכות או נגעים ב-MRI. אומגה 3: 92 חולים, בלי הבדל ב-MRI ובהתקפים. ביוטין במינון גבוה: 642 חולים, 12% מול 9% — לא מובהק. אנחנו לא מוכרים אף אחד מהם.

"טרשת נפוצה ויטמין d" היא ההשלמה היחידה של גוגל שמחברת את המחלה לתוסף, ולכן כדאי לדעת מה נבדק בפועל. ויטמין D. סקירת Cochrane מ-2018: 12 ניסויים אקראיים, 933 חולים. ויטמין D3 לא השפיע על שיעור ההתקפים בשנה, על ציון הנכות EDSS ועל נגעים פעילים ב-MRI, באיכות ראיה "נמוכה מאוד". על עייפות — ניסוי אחד ב-158 חולים מצא פחות עייפות אחרי 26 שבועות, ואחר ב-71 חולים לא מצא השפעה אחרי 96 שבועות; המסקנה: "לא ברור". במינונים שנבדקו הוא נראה בטוח. אומגה 3. ניסוי OFAMS הנורווגי, 92 חולים: 1,350 מ"ג EPA ו-850 מ"ג DHA ליום מול פלצבו; אחרי 6 חודשים כולם קיבלו גם אינטרפרון בטא ל-18 חודשים. נגעים ב-MRI, התקפים, התקדמות נכות (70% ללא התקדמות בשתי הקבוצות), עייפות ואיכות חיים — ללא הבדל. ביוטין. ניסוי SPI2, 642 חולים עם MS פרוגרסיבית, 100 מ"ג שלוש פעמים ביום: שיפור ב-12% מול 9% בפלצבו — לא מובהק. ובונוס מדאיג: המינון הגבוה שיבש בדיקות מעבדה שמבוססות על נוגדנים מסומני-ביוטין. תוסף, במילים אחרות, יכול להזיק גם בלי לגעת במחלה — דרך בדיקת הדם שהרופא שלכם קורא.

למה הפרק הזה כאן: כי כך נראית ראיה על "טיפול טבעי" ב-MS כשמודדים אותה — ניסויים אקראיים, מאות חולים, ותשובה שלילית. לפטריות אין אפילו את זה. ובחירת תוסף כזה, אם בכלל, שייכת לנוירולוג.

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

אחרי עמוד שאומר "לא נמדד" כמעט בכל שורה, מגיע לכם לדעת מה כן נמדד — ועל מה בדיוק. אנחנו מגדלים את הפטריות בעצמנו, בחווה בגליל: גוף פרי טרי, לא תפטיר שגודל על דגן ולא אבקה מיובאת שאי אפשר לדעת מה עבר עליה. הפטרייה עוברת מהקטיף ישירות למיצוי, בלי שלב ייבוש באמצע; ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך. המיצוי משולש, ושלב האלכוהול בו נמשך 7 שבועות. יחס המיצוי של הריישי הוא 1:3, ושל רעמת האריה 1:2, על בסיס פטרייה טרייה. האלכוהול בתמצית המוגמרת: 32% — הנתון שכתבנו עליו בפרק הכבד, ושכדאי להביא לנוירולוג יחד עם רשימת התרופות.

ואת המספרים לא אנחנו קובעים. שלחנו את התמציות המוגמרות לבדיקה ב-TÜV Austria, ומה שחזר הוא אחוז הבטא-גלוקן על בסיס החומר היבש — ולצדו אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, שלא אותר באף אחת מהן. אלפא-גלוקן שלא אותר הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק. כדי להבין למה זה חשוב, כדאי להכיר את הסולם התלת-מדרגתי של השוק: תפטיר שגודל על דגן, שבו הבטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7% ורוב המשקל הוא עמילן; גוף פרי מיובש מיובא, שאיכותו תלויה במי שייבש אותו ומתי; וגוף פרי טרי מהחווה, שהוא מה שאנחנו עושים. ובעמוד שעסק כל כך הרבה בבטא-גלוקן ובתאי חיסון, ראוי לומר גם: המספר הזה מתאר את מה שבבקבוק, לא את מה שהוא עושה בגוף. למה בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — הסברנו בנפרד.

כל הבדיקות שלנו פתוחות, ומי שרוצה לקרוא את הדוח בעצמו ימצא אצלנו הסבר איך קוראים COA. הכשרות — רבנות מטה יהודה, הרב גד אטיאס. זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שהיא תעשה לטרשת נפוצה — לא נמדד, ולכן לא נכתב.

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא טוענים שריישי, רעמת האריה, קורדיספס או זנב תרנגול משפרות טרשת נפוצה, מגינות על המיאלין, מחדשות אותו, מפחיתות התקפים, מקלות על ערפל מוחי או על עייפות, או "מאזנות את מערכת החיסון" — כל הראיות על המחלה עצמה הן עכברים ותאים, ונתוני הקוגניציה והעייפות הם מאוכלוסיות אחרות. לא טוענים גם את ההפך — שהפטריות מחמירות MS: לא נמצא דיווח כזה, והניסוי בתסמונת מלחמת המפרץ הוא אוכלוסייה אחרת. לא טוענים שהשילוב עם קופקסון, בטאפרון, גילניה, אובג'יו, טקפידרה, מייבנקלאד, טיסברי או אוקרבוס בטוח — הוא לא נמדד; ולא שהוא מסוכן — גם זה לא נמדד. לא טוענים שוויטמין D, אומגה 3 או ביוטין עוזרים — הניסויים בהם היו שליליים, ואנחנו לא מוכרים אותם. ואיננו עוסקים כאן בביטוח לאומי, באחוזי נכות או בזכויות — אין לנו בזה מומחיות ואין לנו על זה מקורות. מה שכן: טרשת נפוצה מטופלת אצל נוירולוג, והתרופות שלה נבדקו כדי להפחית התקפים ונזק מצטבר. אין להפסיק, לדחות או לשנות אותן על דעת עצמכם, ומי שמוסיף תוסף כלשהו — כולל שלנו — מספר לרופא לפני, לא אחרי. אנחנו מוכרים תמציות פטריות, ואומרים לכם במפורש לא לקנות אותן בשביל טרשת נפוצה.

השורה התחתונה

על ארבע הפטריות שלנו וטרשת נפוצה לא מצאנו ולו מחקר אחד בבני אדם — רק עכברים שקיבלו ריישי לפני שחלו, עכברים שקיבלו רעלן, ותאים בצלוחית. עם קופקסון, בטאפרון, גילניה, אובג'יו, טקפידרה, מייבנקלאד, טיסברי ואוקרבוס — לא מצאנו שילוב אחד שנמדד; מה שכן ידוע הוא שבמבוגרים בריאים בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה סמנים חיסוניים, שכמה מתרופות MS נושאות אות כבדי, ושגילניה מתפרקת באנזים שאין עליו נתון פטרייתי כלל. על הערפל והעייפות יש נתונים — באוכלוסיות אחרות, עם פלצבו שעשה כמעט אותו דבר. ויש ניסוי אחד, בתסמונת אחרת, שבו ריישי במינון גבוה הייתה גרועה מפלצבו. אם מישהו מוכר לכם פטרייה "לטרשת נפוצה" או "לחידוש המיאלין" — שלחו לו את העמוד הזה, ודברו עם הנוירולוג.

שאלות נפוצות

האם ריישי עוזרת לטרשת נפוצה?

בבני אדם זה לא נבדק מעולם. בעכברים עם מודל EAE, ריישי שניתנה לפני המחלה הפחיתה חומרה, דלקת ודה-מיאלינציה; בעכברים שקיבלו רעלן שפוגע במיאלין, אבקת ריישי במזון דיכאה דה-מיאלינציה ושיפרה תנועה. אלה עכברים, ומתן מונע — לא טיפול במחלה קיימת, ולא לצד תרופת MS.

רעמת האריה מחדשת מיאלין?

זה נמדד בתאי מוח קטן של חולדה בצלוחית ובגורי חולדה בני יומם שקיבלו תמצית תפטיר 7 ימים. בעכברים בוגרים שקיבלו רעלן שהורס מיאלין, רעמת האריה דיכאה דה-מיאלינציה אבל לא שיפרה את התנועה. בבני אדם עם טרשת נפוצה — אף מחקר. "מחדשת מיאלין" היא קפיצה של שלוש מדרגות.

אפשר לקחת פטריות מרפא עם קופקסון או בטאפרון?

השילוב לא נבדק — 0 מחקרים שמצאנו. אלה חלבונים ופפטידים בזריקה, שהציר של אנזימי הכבד כמעט לא רלוונטי להם, ולכן השאלה היא בעיקר חיסונית: בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה סמנים חיסוניים במבוגרים בריאים — זו המדידה, לא "כל פטרייה". באינטרפרון בטא יש גם שאלה כבדית. שאלה לנוירולוג, עם שם התוסף ביד.

ומה עם גילניה?

לא נמדד. גילניה מתפרקת בעיקר באנזים CYP4F2, ומעכבי CYP3A השפיעו עליה חלש או בכלל לא. ריישי עיכבה בכבד חולדה את שלושת האנזימים שנבדקו — CYP3A, CYP1A2 ו-CYP2E1; CYP4F2 לא נבדק, כך שאין ציר מוכר — וגם אין מדידה. אבל לגילניה יש אות כבדי בדיווחים ל-FDA, ולכן כל תוסף חדש צריך להיות ידוע לרופא.

פטריות "מחזקות חיסון" — זה מסוכן בטרשת נפוצה?

לא ידוע. במבוגרים בריאים, בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה CD3, CD4, CD8 ותאי NK מול פלצבו, ותרופות MS פועלות בדיוק על תאי החיסון. לא נמצא דיווח על התקף MS אחרי פטריות — אבל תוספים אינם חייבים בדיווח. "לא נמדד" אינו "בטוח" ואינו "מסוכן".

רעמת האריה יכולה לעזור לערפל מוחי ב-MS?

בחולי MS — לא נמדד. ב-30 מבוגרים בני 50–80 עם ליקוי קוגניטיבי קל, 3 גרם ליום שיפרו ציון קוגניטיבי בשבועות 8–16, והשיפור נעלם 4 שבועות אחרי ההפסקה. בצעירים בריאים — מבחן מהירות אחד. ערפל ב-MS נובע ממנגנונים אחרים, ושווה בירור אצל הנוירולוג לפני כל תוסף.

ריישי תעזור לעייפות או לשינה עם טרשת נפוצה?

בחולי MS — לא נמדד. בנוירסתניה, העייפות ירדה ב-28.3% עם ריישי מול 20.1% עם פלצבו. ב-MS, אפילו שלוש תרופות לעייפות לא עלו על פלצבו. על ריישי ושינה לא מצאנו ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם. ובתסמונת מלחמת המפרץ, במינון הגבוה של ריישי חומרת התסמינים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו.

ויטמין D עוזר לטרשת נפוצה?

לפי סקירת Cochrane של 12 ניסויים ו-933 חולים — לא על המחלה: אין השפעה על התקפים, על ציון הנכות ועל נגעים ב-MRI, באיכות ראיה נמוכה מאוד. על עייפות — שני ניסויים סותרים. אומגה 3 וביוטין במינון גבוה היו שליליים גם הם. איננו מוכרים אף אחד מהם, והבחירה שייכת לנוירולוג.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• ריישי במודל EAE בעכברים, מתן מונע מוקדם: פחות חומרה, חדירה דלקתית, דה-מיאלינציה והפעלת מיקרוגליה; במבחנה — IL-1β, TNF-α, IL-6, COX2 ו-iNOS ירדו דרך NF-κB/STAT3 — Zhang L, et al. Chinese Medicine, 2026. צפייה ב-PubMed
• מודל cuprizone, 5% אבקת גוף פרי במזון, 5 שבועות: ריישי ורעמת האריה דיכאו דה-מיאלינציה; תפקוד מוטורי השתפר עם ריישי — לא עם רעמת האריה — Yamashina K, et al. International Journal of Medicinal Mushrooms, 2022. צפייה ב-PubMed
• קורדיצפין (מולקולה מבודדת) במודל EAE: פחות IFN-γ, IL-6, TNF-α ו-IL-17, הקלה בתסמינים; תאים דנדריטיים של עכבר ואדם במבחנה — Song YC, et al. Biochemical Pharmacology, 2022. צפייה ב-PubMed
• תכשיר קורדיספס במודל EAE, פיילוט ב-15 עכברות (5 לקבוצה), 30 יום: ציון חומרה 2.26 ו-2.69 מול 3.29 בביקורת; פחות Th1 ודה-מיאלינציה — Zhong SS, et al. Chinese Medical Journal, 2017. צפייה ב-PubMed
• תמצית רעמת האריה בתאי מוח קטן של חולדה בתרבית: מיאלינציה מוקדמת ומהירה יותר, ללא רעילות — במבחנה — Kolotushkina EV, et al. Fiziolohichnyi Zhurnal, 2003. צפייה ב-PubMed
• תמצית תפטיר רעמת האריה ואריניצינים: הבשלת אוליגודנדרוציטים ועליית MBP בתאים, בפרוסות מוח ובגורי חולדה (7 ימים). מחברים מ-Grape King Biotech — Huang HT, et al. Scientific Reports, 2021. צפייה ב-PubMed
• Hericium coralloides (לא רעמת האריה) וטרקי טייל במבחנה, תאי דם של מבוגרים מבוגרים: אינטרפרון תאי מסוג I ו-II ירד בנוכחות וירוס — Williams LM, et al. Nutrients, 2023. צפייה ב-PubMed
• בטא-גלוקן מזוקק מריישי (לא הפטרייה השלמה) במבוגרים בריאים בני 18–55, 84 יום, כפול-סמיות: עלייה ב-CD3, CD4, CD8, יחס CD4/CD8 ו-NK; הבדל ב-IgA, כיוונו לא צוין — Chen SN, et al. Foods, 2023. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ריישי בחולי סרטן: CD3 +3.91%, CD4 +3.05%, CD8 +2.02%; איכות "בדרך כלל לא מספקת" — Jin X, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016. צפייה ב-PubMed
• שלושה מטופלים — פמפיגוס ודרמטומיוזיטיס — שהתלקחו בסמיכות לאכינצאה וספירולינה (לא פטריות) — Lee AN, Werth VP. Archives of Dermatology, 2004. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, תכשירי קורדיספס במושתלי כליה: 5 ניסויים, 447 משתתפים — 4 במקום אזתיופרין, 1 לצד ציקלוספורין במינון נמוך; סיכון הטיה לא ברור; הראיות ליעדים המשניים "מוגבלות, באיכות נמוכה" — Hong T, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015. צפייה ב-PubMed
• הניסוי האקראי היחיד באחת מארבע הפטריות שלנו במחלה אוטואימונית: 65 חולי דלקת מפרקים שגרונתית, ריישי + San Miao San, 24 שבועות: ACR20 15% מול 9.1%, לא מובהק; תאי חיסון וציטוקינים ללא שינוי — Li EK, et al. Arthritis and Rheumatism, 2007. צפייה ב-PubMed
• פינגולימוד (גילניה): זמינות פומית מעל 90%, מחצית חיים 6–9 ימים, פינוי בעיקר ב-CYP4F2; קטוקונזול העלה ריכוז באופן מתון; מעכבי CYP3A — השפעה חלשה או אפסית. Novartis — David OJ, et al. Clinical Pharmacokinetics, 2012. צפייה ב-PubMed
• מיקרוזומים של כבד אנושי: רק CYP4F2 (ו-CYP4F3B) מפרקים פינגולימוד; נוגדנים נגד CYP3A4, CYP2D6 ו-CYP2E1 — ללא עיכוב משמעותי. Novartis — Jin Y, et al. Drug Metabolism and Disposition, 2011. צפייה ב-PubMed
• מערכת הדיווח של ה-FDA: פגיעה כבדית כוללת — טריפלונומיד ROR 2.31, פינגולימוד ROR 2.53; פמפרידין — גם חמורה; פוטנציאל הפטוטוקסי צפוי לאינטרפרון בטא; תרופה הפטוטוקסית נוספת ב-26%–90% מהדיווחים — Antonazzo IC, et al. Multiple Sclerosis, 2019. צפייה ב-PubMed
• תיאור מקרה: אישה בת 23, תוסף מלילוט (10 מ"ג קומרין ליום) + אינטרפרון בטא-1b: AST 235, ALT 681 אחרי 14 יום; נורמליזציה בהפסקה; AST 61 בלבד על בטא-1a בלי התוסף — Tamura S, et al. Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics, 2012. צפייה ב-PubMed
• פוליסכריד ריישי עיכב תלוי-מינון CYP2E1, CYP1A2 ו-CYP3A במיקרוזומים של כבד חולדה — Wang X, et al. Biological & Pharmaceutical Bulletin, 2007. צפייה ב-PubMed
• גבר בן 47, הפטיטיס חריפה אחרי אבקת ריישי עם אלכוהול; החלמה תוך שבועיים — Guedikian R, et al. Cureus, 2023. צפייה ב-PubMed
• שני מטופלים (מקרה חדש + מקרה מ-2004): פגיעה כבדית 1–2 חודשים אחרי מעבר מריישי מבושלת לאבקה; שניהם נטלו גם תרופות אחרות; אחד — הפטיטיס פולמיננטית קטלנית — Wanmuang H, et al. Journal of the Medical Association of Thailand, 2007. צפייה ב-PubMed
• 30 בני 50–80 עם ליקוי קוגניטיבי קל, 3 גרם רעמת האריה ליום, 16 שבועות: ציון קוגניטיבי עלה בשבועות 8, 12, 16 וירד 4 שבועות אחרי ההפסקה; מעבדה — ללא השפעה שלילית — Mori K, et al. Phytotherapy Research, 2009. צפייה ב-PubMed
• רעמת האריה (גוף פרי), 12 שבועות: מתוך MMSE, Benton ו-S-PA — רק MMSE השתפר — Saitsu Y, et al. Biomedical Research (Tokyo), 2019. צפייה ב-PubMed
• פיילוט, 41 צעירים בריאים: 1.8 גרם — Stroop מהיר יותר ב-60 דקות; אחרי 28 יום לחץ סובייקטיבי p=0.051, לא מובהק — Docherty S, et al. Nutrients, 2023. צפייה ב-PubMed
• חולי אלצהיימר קל, 49 שבועות, 3 × 350 מ"ג תפטיר רעמת האריה ליום: 4 נשירות על אי-נוחות בטנית, בחילה ופריחה — Li IC, et al. Frontiers in Aging Neuroscience, 2020. צפייה ב-PubMed
• 132 חולי נוירסתניה, 1,800 מ"ג ×3 ליום, 8 שבועות: עייפות −28.3% מול −20.1% בפלצבו — Tang W, et al. Journal of Medicinal Food, 2005. צפייה ב-PubMed
• עייפות ב-MS, 141 חולים, צולב כפול-סמיות: MFIS 51.3 בבסיס → פלצבו 40.6, אמנטדין 41.3, מודפיניל 39.0, מתילפנידט 38.6 (p=0.20); תופעות לוואי 39%–40% מול 31% — Nourbakhsh B, et al. The Lancet Neurology, 2021. צפייה ב-PubMed
• 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, צולב פסאודו-אקראי: ריישי במינון נמוך — כפלצבו (p=0.603); במינון גבוה — חומרת תסמינים גבוהה יותר מאשר בפלצבו (p=0.012). "מדגם קטן, ראשוני" — Younger J, et al. International Journal of Environmental Research and Public Health, 2021. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ויטמין D ב-MS: 12 ניסויים, 933 משתתפים; אין השפעה על התקפים, EDSS ונגעי MRI; עייפות — "לא ברור"; איכות נמוכה מאוד — Jagannath VA, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2018. צפייה ב-PubMed
• OFAMS: 92 חולים, 1,350 מ"ג EPA + 850 מ"ג DHA ליום, ואחר כך גם אינטרפרון בטא-1a: ללא הבדל ב-MRI, בהתקפים, בנכות ובעייפות — Torkildsen O, et al. Archives of Neurology, 2012. צפייה ב-PubMed
• SPI2: ביוטין 100 מ"ג ×3 ליום, 642 חולי MS פרוגרסיבית: שיפור 12% מול 9%, לא מובהק; שיבוש בדיקות מעבדה מבוססות-ביוטין — Cree BAC, et al. The Lancet Neurology, 2020. צפייה ב-PubMed

להמשך

• פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות — התמונה המלאה
• זאבת (לופוס) ותוספי תזונה
• ריישי ומערכת החיסון: ויסות או חיזוק?
• כיצד פטריות מווסתות את מערכת החיסון
• רעמת האריה וערפל מוחי
• למי לא מתאימה רעמת האריה
• למי לא מתאימה ריישי
• פטריות מרפא והכבד
• אינטראקציות עם תרופות
• האם יש תופעות לוואי לפטריות מרפא?
• פיברומיאלגיה ותוספי תזונה
• ריישי לשינה — מה נמדד ומה לא
• מדע הריישי
• תוצאות המעבדה — בטא-גלוקן

המידע בעמוד זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול מקצועי. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה ולא תרופות, ואינן מיועדות לטיפול בטרשת נפוצה או בכל מצב רפואי אחר. טרשת נפוצה מחייבת אבחון ומעקב של נוירולוג. אין להפסיק, לדחות, להחליף או לשנות מינון של תרופה לטרשת נפוצה, סטרואידים או כל תרופה אחרת ללא הנחיית הרופא. לפני תחילת שימוש בכל תוסף, ובמיוחד במקרה של נטילת תרופות קבועות, הריון, הנקה, ניתוח מתוכנן, מחלת כבד או כליה, או כל מצב רפואי קיים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח.