קרוהן וקוליטיס, תזונה ותוספים: מה נמדד, ומה עם אימורן ופנטסה

בקצרה5 נקודות · דקת קריאה

• רק תמצית אגריקוס, פטרייה שאיננו מוכרים, נוסתה על חולי קוליטיס: הדיווח העצמי השתפר, אבל הקלפרוטקטין בצואה נשאר במקומו.
• בקרוהן אותה תמצית לא נבדלה מפלצבו (p=0.106), והעייפות פחתה במידה דומה גם אצל מי שקיבל פלצבו.
• לא מצאנו מחקר על שילוב פטריות עם אימורן, פנטסה או רמיקייד; קורדיספס נוסה רק כתחליף לאזתיופרין אצל מושתלי כליה, לא לצדו.
• כמעט מחצית מהמבוגרים עם מחלת מעי דלקתית סובלים מעייפות — 47% — ואנמיה היא מהגורמים שכדאי לבדוק לפני כל תוסף.
• כורכומין לצד מסלמין הביא להפוגה אצל 53.8% לעומת אפס בקבוצת הפלצבו, בניסוי של חודש בהובלת שיבא; אנחנו לא מוכרים כורכום.

יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה ›

מחלות המעי הדלקתיות (Inflammatory Bowel Disease, IBD) — קרוהן וקוליטיס כיבית — הן מחלות דלקתיות כרוניות בתיווך מערכת החיסון, ו"תזונה" ו"תוספי תזונה" הם מהחיפושים הראשונים שנלווים אליהן; ברשת מוצעות להן גם פטריות מרפא כמו ריישי (Ganoderma lucidum, הלינגג'י של הרפואה הסינית) ורעמת האריה (Hericium erinaceus). התשובה הכנה: אף אחת מהפטריות שלנו לא נבדקה בבני אדם עם קרוהן או קוליטיס, ולא לצד אימורן, פנטסה או טיפול ביולוגי. בניסויים היחידים של תמצית פטרייה — פטרייה אחרת — הסימפטומים זזו, והקלפרוטקטין לא.

סוגי הראיות שכן קיימים, מהקרוב לאדם ועד הרחוק: על המחלה — ניסוי רשום אחד בבני אדם עם תמצית אגריקוס שאיננו מגדלים (שתי קבוצות-מחלה, שלושה פרסומים), פיילוט אחד בלי פלצבו, ועשרות מחקרים בעכברים עם קוליטיס שהושרתה בחומר כימי; על התרופות — סקירות על אזתיופרין ועל מסלמין, סקירת Cochrane שבה קורדיספס ניתן במקום אזתיופרין ולא לצדו, ומחקר אחד ב-24 חולדות; על הסימפטום — מטא-אנליזות על עייפות, שינה ואנמיה במחלות המעי, וניסוי ריישי בעייפות באוכלוסייה אחרת; ועל מה שאיננו מוכרים — ניסויים אקראיים בתזונה ובכורכומין, שניים מהם ישראליים. העמוד הזה כתוב סביב מה שאתם שואלים, ואומר על כל פריט מה הוא ומה הוא לא. התמונה הרחבה על כל המחלות האוטואימוניות — בעמוד פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות.

האם יש תוסף או טיפול טבעי לקרוהן ולקוליטיס — ומה נבדק על פטריות מרפא?

על ריישי, רעמת האריה, קורדיספס וטרקי טייל — אפס ניסויים בבני אדם עם קרוהן או קוליטיס כיבית. חיפוש ב-PubMed של ניסוי אקראי עם אחת מהן במחלות האלה מחזיר 0. מה שקיים הוא עכברים עם קוליטיס שהושרתה בחומר כימי, וניסוי קטן אחד (שתי קבוצות-מחלה, שלושה פרסומים) בתמצית של פטרייה אחרת — אגריקוס — שבו הסימפטומים זזו והסמן המעבדתי לדלקת לא.

כדי להבין מה השאלה באמת, צריך לדעת איך מודדים מחלת מעי דלקתית. יש שני סוגי מדדים: מה שהמטופל מרגיש ומדווח — מספר יציאות, כאב, דם, עייפות — ומה שקורה ברירית עצמה, שנמדד בקולונוסקופיה, ב-CRP בדם ובקלפרוטקטין בצואה, חלבון שמשתחרר מתאי דלקת במעי. שני המדדים לא תמיד הולכים יחד, וזה בדיוק המקום שבו תוספים נופלים. תוסף שהיה "עוזר לקרוהן" היה צריך להראות שינוי בסוג השני — לא רק תחושה טובה יותר בניסוי קצר.

ואיך נראית הספרות על הפטריות שלנו? חיפוש "ריישי וקוליטיס" מחזיר 27 רשומות, "רעמת האריה וקוליטיס" — 13, "קורדיספס וקוליטיס" — 17, "טרקי טייל וקוליטיס" — 10. כמעט כולן בעכברים ובחולדות, והשאר בתאים. אף אחת מהן אינה ניסוי בחולה. לכן העמוד הזה לא בנוי סביב "איזו פטרייה לקרוהן", אלא סביב מה שאתם באמת שואלים: מה נמדד בניסוי הפטרייה היחיד, מה מותר לצד אימורן, פנטסה או רמיקייד, למה אתם עייפים כל כך, ומה כן נבדק בתזונה — שאיננו מוכרים.

מה נמדד, באיזו מערכת — ומה יצא?

הטבלה מסדרת את השאלות לפי מה שנמדד עליהן ובאיזה יצור. שורות הפטריות שלנו ריקות או במכרסמים. השורה היחידה עם חולי IBD ותמצית פטרייה היא של אגריקוס. שורות התרופות מכילות "לא נבדק" או "נבדק כתחליף". והשורות עם ניסויים אקראיים בחולים עצמם הן של תזונה וכורכומין, שאיננו מוכרים.

"פטריית מרפא לקוליטיס" — מה באמת נמדד בניסוי הפטרייה היחיד?

ניסוי נורבגי רשום אחד (NCT01496053), עם קבוצת קוליטיס וקבוצת קרוהן ושלושה פרסומים מ-2016, בתמצית AndoSan, שמבוססת על אגריקוס — פטרייה שאיננו מגדלים ואיננו מוכרים. בקוליטיס: ציון הסימפטומים ירד מ-5.88 ל-4.50 ב-21 יום, והעייפות מ-16.6 ל-15.1 — אבל הקלפרוטקטין בצואה וספירות הדם לא השתנו כלל. בקרוהן: אין הבדל מובהק מפלצבו. שניים מחמשת החוקרים מחזיקים פטנטים על התמצית.

מה טוענים בשוק. "פטריות מרפא מרגיעות את המעי", "אגריקוס לקוליטיס", "הוכח בניסוי קליני". הניסוי קיים — וזו בדיוק הסיבה לקרוא אותו עד הסוף.

מה בדיוק נמדד — בקוליטיס. 50 חולים עם קוליטיס כיבית סימפטומטית חולקו באקראי לתמצית או לפלצבו, בסמיות-יחיד: החולים לא ידעו מה קיבלו. אחרי 21 יום, ב-24 חולי התמצית ציון הסימפטומים ירד מ-5.88 ל-4.71 ביום 14 ול-4.50 ביום 21; העייפות הכוללת ירדה מ-16.6 ל-14.1 ביום 14 וחזרה ל-15.1 ביום 21. ב-26 חולי הפלצבו — לא היה שיפור, ובהשוואה בין הקבוצות (מודל מעורב) — יתרון מובהק ל-AndoSan בציוני הדיווח העצמי; הקלפרוטקטין — לא. גם ארבעה ממדים של איכות חיים השתפרו, והחולים לא דיווחו על נזק. אבל המשפט החשוב מסתתר בסוף התקציר: "לא היו שינויים בבדיקות הדם הכלליות ובקלפרוטקטין הצואתי". הניתוח נעשה per-protocol — רק על מי שהשלים — ולא על כל מי שהוקצה.

מה בדיוק נמדד — בקרוהן. אותו מבנה, 50 חולים, 25 בכל קבוצה. בקבוצת התמצית הסימפטומים ירדו מ-5.52 ל-4.48 ול-4.08 לעומת הבסיס — אבל ההשוואה שחשובה, מול פלצבו, לא הייתה מובהקת (p=0.106). העייפות הגופנית, הנפשית והכוללת השתפרה באופן דומה בשתי הקבוצות, ואיכות החיים השתפרה גם בפלצבו. קלפרוטקטין — ללא שינוי משמעותי. והפרסום השלישי, על ציטוקינים בדם בחולי שתי הקבוצות: בקרוהן רק IL-2 ירד מול פלצבו, בקוליטיס רק IL-5, והמחברים עצמם כתבו שההשפעה "מוגבלת" ותומכת באנטי-דלקתיות "רק באופן שולי".

והצד השני — שחייב להיכתב. ב-2011, לפני הניסויים האקראיים, אותה קבוצה נתנה את התמצית ל-11 חולי קרוהן ו-10 חולי קוליטיס למשך 12 יום, בלי קבוצת פלצבו — ושם הקלפרוטקטין דווקא ירד בחולי הקוליטיס. כלומר: בפיילוט בלי ביקורת הסמן זז; כשהוסיפו פלצבו — הוא לא. זה דפוס מוכר מאוד במחקר, ולכן הוא הסיבה שמוסיפים פלצבו.

למה זה לא עובר אוטומטית לפטריות שלנו. אגריקוס היא פטרייה אחרת, עם הרכב אחר. אבל גם לו הייתה זו ריישי — ניסוי של שלושה שבועות, בסמיות-יחיד, שבו רק הדיווח העצמי השתפר, אינו ראיה שהדלקת במעי ירדה. מה כן אפשר לדעת היום: שבמחלות המעי ההבדל בין "אני מרגיש טוב יותר" לבין "הרירית נרגעה" אמיתי ומדיד. מה לשאול את הרופא: לא "האם אגריקוס עוזרת" — אלא "מתי נבדוק קלפרוטקטין שוב, ומה הוא יגיד לנו".

האם מותר ליטול פטריות מרפא עם אימורן (אזתיופרין)?

לא נבדק. לא מצאנו מחקר שבדק פטרייה לצד אזתיופרין או 6-MP במחלות המעי — חיפוש ייעודי מחזיר 0. המחקרים שכן קיימים, במושתלי כליה, נתנו קורדיספס במקום אזתיופרין, לא לצדו. הניסוח שאפשר לעמוד מאחוריו: "לא נמדד באדם — שאלה לגסטרואנטרולוג ולרוקח", כי אזתיופרין היא תרופה שמנטרים בבדיקות דם וכבד.

מה טוענים בשוק. שתי טענות הפוכות, ושתיהן בלי מדידה: "פטריות מחזקות את החיסון, ואימורן מדכא אותו — אז הן מבטלות זו את זו", ו"זה טבעי, אין בעיה". הראשונה מניחה אינטראקציה שלא נמדדה; השנייה מתעלמת מהעובדה שאזתיופרין היא תרופה שרעילותה תלויה במטבוליזם שלה, ולכן מנטרים אותה בבדיקות דם.

מה ידוע על התרופה. סקירה מ-2021 מזכירה שתיופורינים — אזתיופרין ו-6-MP — בשימוש יותר מ-50 שנה, ושחששות הבטיחות העיקריים שלהם הם דיכוי מח העצם והפרעות לימפופרוליפרטיביות מסכנות חיים. הסיכון לרעילות תלוי בגנטיקה (האנזים TPMT, ובאסיה NUDT15) ובגיל, ולחלק מהמטופלים התרופה פוגעת בכבד. ואיך נראית אינטראקציה שכן מתועדת? אלופורינול — תרופה לגאוט — משנה את פירוק התיופורינים עד כדי כך שגסטרואנטרולוגים משלבים אותו בכוונה, עם אזתיופרין במינון מופחת, ומשתמשים בצירוף גם כשאזתיופרין פגעה בכבד. זה הרף: אינטראקציה שידועה מספיק כדי לבנות עליה פרוטוקול.

מה ידוע על הפטריות. סקירת Cochrane מ-2015 אספה 5 מחקרים ב-447 מושתלי כליה. ב-4 מהם, עם 265 משתתפים, קורדיספס ניתן כתחליף לאזתיופרין: אנמיה, ספירת תאים לבנים ותפקודי כבד היו טובים יותר, והישרדות השתל לא נבדלה — אבל Cochrane קבעה שבכל המחקרים סיכון ההטיה "לא ברור", שהמעקב קצר (עד שנה), ושיש "לפרש את התוצאות בזהירות"; הביטוי "ראיות מוגבלות באיכות נמוכה" נאמר שם על יעדים משניים במחקר החמישי, עם ציקלוספורין. על נטילה משותפת עם אזתיופרין — אין נתונים. ובאותו תחום, בניסוי ב-202 מושתלים על ציקלוספורין, מי שקיבלו קורדיספס בנוסף לטיפול קיבלו מינונים נמוכים יותר, ורמות התרופה בדמם היו נמוכות יותר. המחברים כתבו שקורדיספס "עשוי לאפשר" הפחתת מינון ציקלוספורין בלי עלייה בדחייה — את המינונים קבעו הרופאים, והמנגנון לא נמדד.

למה זה לא עובר אוטומטית. מושתל כליה אינו חולה קרוהן, ו"במקום" אינו "יחד". מה כן אפשר לדעת היום: שכל שינוי בתמונה — תוסף חדש, תרופה חדשה — הוא משתנה בבדיקות הדם שכבר עושים לכם בגלל האימורן. ומכיוון שגם ריישי מופיעה בדיווחי מקרה של פגיעה כבדית — גבר בן 47 שנטל אבקת ריישי עם אלכוהול והחלים תוך שבועיים — שווה לקרוא את עמוד פטריות מרפא והכבד. מה לשאול את הרופא: "אני שוקל תוסף — האם להקדים את בדיקת ספירת הדם ותפקודי הכבד הבאה?"

ועם פנטסה (מסלמין)?

גם כאן — לא נבדק באדם. בחיפוש שלנו ב-PubMed נמצא מחקר אחד ששם ריישי ליד מסלמין: 24 חולדות עם קוליטיס שהושרתה בחומצה אצטית, בארבע קבוצות, והקבוצה המשולבת הראתה את רמות הדלקת הנמוכות ביותר ברקמה. זה לא אומר שריישי "מגבירה" את פנטסה — רמות התרופה לא נמדדו, ומדובר בחולדות.

מה ידוע על התרופה. מסלמין (5-ASA) היא הבסיס לטיפול בקוליטיס קלה-בינונית, ובגוגל הישראלי היא מופיעה בעיקר בשם פנטסה — בכדורים, בפתילות (נרות) ובחוקנים. תופעת הלוואי שכדאי להכיר היא כלייתית: סקירה שיטתית מ-2007 מצאה שרעילות כלייתית מ-5-ASA היא "חריגה" — בממוצע 0.26% למטופל-שנה — עם 46 מטופלים בדיווחי מקרה, בעיקר דלקת כליה אינטרסטיציאלית שהסימנים שלה לא ספציפיים. היא מופיעה לרוב בשנה הראשונה, אך גם אחרי שנים, ואין לה קשר ברור למינון. כלומר, המסלול שבו מסלמין רגישה הוא הכליה — לא אנזימי הכבד שבהם עוסקים רוב דיוני האינטראקציות.

מה ידוע על הפטריות. המחקר בחולדות מ-2022 השווה ארבע קבוצות: קוליטיס בלי טיפול, מסלזין, ריישי, ושילוב. מסלזין לבד וריישי לבד הורידו ציטוקינים דלקתיים ו-CRP ברקמת המעי, והשילוב הוריד יותר ופגע פחות ברירית. חומצה אצטית במעי של חולדה היא נזק כימי חד של ימים; קוליטיס כיבית באדם היא מחלה של שנים. דרך המתן והמינון של הריישי לא מופיעים בתקציר. מה כן אפשר לדעת היום: שאין נתון אנושי אחד — לא על יעילות השילוב ולא על בטיחותו. מה לשאול את הרופא: "מתי בדקנו קריאטינין לאחרונה?" — שאלה שכדאי לשאול בכל מקרה, עם תוסף או בלעדיו.

ועם רמיקייד, יומירה או טיפול ביולוגי אחר?

אפס מחקרים שמצאנו. לא על חוסמי TNF — אינפליקסימאב (רמיקייד) ואדלימומאב (יומירה) — ולא על ביולוגיים אחרים או על מעכבי JAK. הביולוגיים הם חלבונים שמתפרקים בגוף בדרך שונה מתרופות כימיות, ולכן אינטראקציה בכבד פחות צפויה תיאורטית — אבל תיאוריה אינה מדידה, ו"לא נבדק" אינו "בטוח".

"רמיקייד או יומירה" ו"קרוהן טיפול ביולוגי" הם מהחיפושים שגוגל משלים — מי שמגיע לכאן נמצא לעיתים קרובות על טיפול כזה. חיפוש של פטריות מרפא מול אינפליקסימאב, אדלימומאב, ודוליזומאב או אוסטקינומאב מחזיר רשומה אחת בלבד, והיא דיווח עיני שאינו קשור. במעכבי JAK יש קישור מנגנוני אחד: הם עוברים פירוק דרך האנזים CYP3A4, וריישי עיכבה את CYP3A במיקרוזומים של כבד חולדה — אבל זה לא נמדד באדם, ולכן זה תיאורטי בלבד.

והשאלה האמיתית לגבי ביולוגיים אינה כימית אלא חיסונית: התרופה מכוונת להרגיע מסלול דלקתי מסוים, ותוסף שמעלה מדדים חיסוניים יושב בכיוון ההפוך על הנייר. האם זה משנה משהו בחולה אמיתי — לא נבדק. על זה בפרק הבא אחרי העייפות. מה לשאול את הרופא: "אני על ביולוגי — האם יש סיבה שלא להוסיף תוסף שמשפיע על מערכת החיסון, ואיך נדע אם משהו השתנה?"

למה קרוהן וקוליטיס מעייפים כל כך — ומה נמדד על העייפות?

כי העייפות היא מהתסמינים השכיחים ביותר במחלות המעי: במטא-אנליזה של 20 מחקרים, 47% מהמבוגרים עם IBD דיווחו על עייפות — 72% בזמן מחלה פעילה ו-47% גם בהפוגה. גורמי הסיכון השכיחים: הפרעת שינה, חרדה, דיכאון ואנמיה. על פטריות שלנו בעייפות של IBD — אפס מחקרים.

מה נמדד על התלונה עצמה. המטא-אנליזה מ-2022 סרקה 4,524 רשומות וכללה 20 מחקרים באיכות טובה. השכיחות המאוחדת — 47% — משתנה לפי ההגדרה: 28% לעייפות כרונית, 48% ל"עייפות גבוהה". ומה שחשוב לכם: גם בהפוגה, כמעט חצי מהמטופלים עייפים. כלומר, אם אתם עייפים כשהמחלה "שקטה" — אתם לא מדמיינים, וזה לא בהכרח סימן להתלקחות.

האנמיה — הסיבה שכדאי לשלול קודם. סקירת Cochrane מ-2021 כותבת שאנמיה מחוסר ברזל יכולה להופיע אצל עד 90% מחולי IBD, ושאסור להניח שהיא "חלק נורמלי מהמחלה". היא אספה 11 ניסויים ב-1,670 משתתפים; ברזל תוך-ורידי הניב יותר מגיבים מברזל פומי, עם פחות נסיגות בגלל תופעות לוואי — בוודאות נמוכה. זה לא עניין לתוסף מהמדף; זה עניין לבדיקת דם ולרופא.

מה נמדד על ריישי בעייפות. הניסוי הגדול והנקי ביותר, מ-2005: 132 חולי נוירסתניה, פוליסכריד ריישי 1,800 מ"ג שלוש פעמים ביום, 8 שבועות, כפול-סמיות. תחושת העייפות ירדה ב-28.3% — ובפלצבו ב-20.1%. ההפרש האמיתי הוא כשמונה נקודות אחוז, לא 28. בהערכה הקלינית, 51.6% בקבוצת הריישי דורגו "יותר ממשופרים מינימלית" מול 24.6% בפלצבו. נוירסתניה אינה מחלת מעי. ובניסוי AndoSan בקרוהן, העייפות השתפרה באותה מידה גם בפלצבו. ניסוי נוסף, ב-64 נשים עם פיברומיאלגיה, מצא שיפור בכושר — מול חרוב, לא מול פלצבו; פירטנו אותו בעמוד הפיברומיאלגיה.

מה כן אפשר לדעת היום. מטא-אנליזה מ-2020 של 11 מחקרים על התערבויות לא-תרופתיות לעייפות ב-IBD — טיפולים פסיכולוגיים, פעילות גופנית עם אומגה-3, אקופונקטורה, וגם AndoSan — מצאה אפקט מאוחד קטן. זה איחוד של דברים שונים מאוד, ואי אפשר לייחס אותו לפטרייה. הסדר הנכון: ברזל, שינה, פעילות המחלה ומצב רוח — לפני כל תוסף.

מה קרה כשריישי נבדקה באוכלוסייה עם עייפות כרונית?

במינון הגבוה חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו (p=0.012); במינון הנמוך — ללא שינוי (p=0.603). כך ב-2021, בניסוי מוצלב מבוקר-פלצבו, פסאודו-אקראי, ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ. זו לא מחלת מעי ולא "התלקחות אוטואימונית" — אבל זו אוכלוסייה עייפה שבה ריישי נמדדה מול פלצבו על סימפטומים.

תסמונת מלחמת המפרץ היא מצב רב-מערכתי של עייפות כרונית, כאב ומרכיב נוירו-דלקתי, אצל חיילים ששירתו במלחמת המפרץ. אין לה קשר ישיר לקרוהן או לקוליטיס. אנחנו מביאים אותה משום שהיא חופפת בדיוק לתלונה של הפרק הקודם — עייפות מתמשכת עם רקע דלקתי — ומשום שזו אחת הפעמים הבודדות שבהן ריישי נבדקה בבני אדם עם עייפות כרונית בניסוי מבוקר. המבנה: תקופת בסיס, פלצבו, מינון נמוך ומינון גבוה. מסקנת המחברים, מילה במילה: "reishi may exaggerate symptoms in some GWI sufferers" — ריישי עשויה להחמיר סימפטומים אצל חלק מהסובלים. ובאותה נשימה: "התוצאות במדגם קטן והן ראשוניות".

מה זה אומר לכם, ומה לא. זה לא אומר שריישי מחמירה קרוהן — זה לא נבדק. זה אומר שהמשפט "פטריות מרפא לא יכולות להזיק, במקרה הגרוע הן לא יעזרו" לא עומד בנתונים: באחד משני הניסויים המבוקרים שמדדו סימפטומים באוכלוסייה עייפה, הכיוון היה הפוך ותלוי-מינון. אם אתם מתחילים תוסף — כל תוסף — ומרגישים רע יותר, זה נתון שאתם מודדים על עצמכם. מפסיקים ומספרים לרופא.

פטריות מגרות את מערכת החיסון — ואתם על תרופה שמרגיעה אותה?

זו השאלה הכנה, והתשובה היא "לא ידוע". במבוגרים בריאים, בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה במשך 84 יום תאי CD3, CD4, CD8 ותאי NK מול פלצבו; בחולי סרטן, Cochrane מצאה עלייה של 3.91% ב-CD3. זה גירוי מדיד. מה הוא עושה לדלקת במעי של מי שנוטל אימורן או ביולוגי — אף אחד לא מדד. ואין גם דיווח מקרה על התלקחות אחרי אחת מהן.

השאלה לגיטימית, ואסור להפוך אותה לא לאזעקה ולא להרגעה. מצד אחד, ב-2023 נתנו חוקרים בטא-1,3;1,6-גלוקן מריישי למבוגרים בריאים בני 18–55 למשך 84 יום, כפול-סמיות, ומצאו עלייה מובהקת ב-CD3, CD4, CD8, ביחס CD4/CD8 ובתאי NK, והבדל מובהק ב-IgA שכיוונו לא צוין בתקציר — בלי שינוי בתפקודי כליה וכבד. סקירת Cochrane מ-2016 מצאה בחולי סרטן עלייה של 3.91% ב-CD3, 3.05% ב-CD4 ו-2.02% ב-CD8, עם איכות מחקרים "לא מספקת". הכיוון שנמדד הוא עלייה — לא "איזון" דו-כיווני. הרחבנו על זה בעמוד ריישי ומערכת החיסון. ובניסוי היחיד של ריישי (יחד עם פורמולת צמחים) במחלה אוטואימונית — 65 חולי דלקת מפרקים שגרונתית, 24 שבועות — לא נמדד שום שינוי בתאי החיסון, לשום כיוון.

מצד שני, בחיפוש שערכנו לא נמצא ולו דיווח מקרה אחד על התלקחות מחלה אוטואימונית אחרי ריישי, רעמת האריה, קורדיספס או טרקי טייל. התקדים הקרוב ביותר הוא שלושה מטופלים מ-2004 שמחלת עור אוטואימונית הופיעה או התלקחה אצלם בסמוך לנטילת אכינצאה וספירולינה — תוספים אחרים, לא פטריות. וב-2025 סקירת-היקף מאוניברסיטת פנסילבניה (בהשתתפות אחת ממחברות הדיווח מ-2004) סרקה 469 מחקרים ומנתה את ריישי בין 15 צמחים ותוספים עם הראיות החזקות ביותר לגירוי חיסוני — כאלה ש"עשויים לעורר או להחמיר מחלות עור אוטואימוניות" — על סמך מנגנון (הפעלת TLR, NF-κB וציטוקינים דלקתיים), לא על סמך מקרה מתועד של פטרייה. והיעדר דיווח אינו הוכחת בטיחות: דיווח על תופעות לוואי מתוספים דל בהרבה מזה של תרופות, וגסטרואנטרולוג שמטופל שלו התלקח בדרך כלל לא יחשוד בתוסף. "לא נבדק" אינו "בטוח" ואינו "מסוכן". זה חלל נתונים, ומי שכותב אחרת בכל אחד מהכיוונים — ממציא.

"ריישי ורעמת האריה מרגיעות דלקת במעי" — מה נמדד בעכברים ובמבחנה?

הרבה, וכולו לא באדם. חומצה גנודרית מריישי, פוליסכרידים מנבגי ריישי ופוליסכריד מרעמת האריה הקלו קוליטיס בעכברים שקיבלו DSS — חומר שמשרה נזק חד במעי. מולקולה אחרת מריישי הורידה ציטוקינים בביופסיות של ילדים עם קרוהן — בצלוחית. אף אחת מהן לא נבדקה בחולה, ואף אחת אינה תמצית שלמה של גוף פרי.

מה טוענים בשוק. "רעמת האריה מתקנת את רירית המעי", "ריישי מאזנת את המיקרוביום", "פטריות מרפא לקרוהן". אלה משפטים שנבנים מהמחקרים הבאים — בלי לספר מה הם.

מה בדיוק נמדד. ב-2018, פוליסכריד שבודד מרעמת האריה ניתן לעכברים עם קוליטיס מושרית-DSS: הסימפטומים הקליניים השתפרו, סמני עקה חמצונית וציטוקינים דלקתיים (IL-6, IL-1β, TNF-α) ירדו, והרכב חיידקי המעי חזר לקדמותו. ב-2024, חומצה גנודרית A — טריטרפן מבודד מריישי — הפחיתה קוליטיס DSS בעכברים, שמרה על שכבת הריר, והשפיעה דרך חיידקי המעי; השתלת צואה מהעכברים המטופלים העבירה את האפקט. ב-2025, פוליסכרידים מנבגי ריישי שבורי-דופן הורידו IL-17 והעלו FOXP3 באותו מודל. ב-2011, תמצית ממצע הגידול של תפטיר ריישי הקלה קוליטיס מושרית-TNBS — מודל דמוי-קרוהן. וב-2015, טריטרפן אחר מריישי, שבודד כמרכיב של פורמולת צמחים סינית, הוריד TNF-α, IFN-γ ו-IL-17A בביופסיות מעי מודלקות של ילדים עם קרוהן — בצלוחית. המחברים כתבו שהממצא "מצדיק מחקר קליני". מחקר קליני כזה לא פורסם.

למה זה לא עובר אוטומטית לאדם. DSS ו-TNBS משרים נזק כימי חד בתוך ימים; קרוהן וקוליטיס הן מחלות של שנים, עם גנטיקה ומיקרוביום משלהן. המולקולות שנבדקו מבודדות — חומצה גנודרית אחת, פוליסכריד אחד בגודל מוגדר — ולא תמצית; החומרים הגיעו מנבגים ומתפטיר, לא מגוף פרי; ומינון לק"ג בעכבר לא תורגם מעולם לכוס של אדם. מה כן אפשר לדעת היום: שיש מנגנונים מעניינים שמעולם לא נבדקו בחולה אחד. מה לשאול את הרופא: "האם יש ניסוי קליני פתוח שאני יכול להשתתף בו?" — זו הדרך שבה עכבר הופך לראיה.

ריישי לשינה עם קרוהן או קוליטיס — יש על זה מחקר?

לא. אין ולו ניסוי אקראי אחד בבני אדם על ריישי ושינה — לא במחלות מעי ולא בכלל; חיפוש ייעודי החזיר תוצאה אחת, והיא מחקר כושר בפיברומיאלגיה. וזה חשוב דווקא כאן: במטא-אנליזה של 36 מחקרים ו-24,209 אנשים עם IBD, 56% דיווחו על שינה גרועה.

מה טוענים בשוק. שש מתוך חמש-עשרה ההשלמות של גוגל ל"ריישי ל…" הן שינה. מה בדיוק נמדד. בניסוי העייפות מ-2005 נמדדו עייפות ותחושת רווחה — לא שינה. ברעמת האריה, ניסוי של 30 נשים מדד מדד איכות שינה במפורש, ולא דיווח עליו כתוצאה מובהקת. ומה נמדד על השינה שלכם. המטא-אנליזה מ-2022 מצאה ששינה גרועה שכיחה יותר עם הגיל ועם פעילות מחלה אובייקטיבית — כלומר, פעמים רבות הלילה הרע הוא סימן למעי, לא בעיה נפרדת. המחברים כותבים שעדיין לא ידוע אם שיפור השינה משפר את המחלה. את כל מה שנבדק ולא נבדק על ריישי ושינה ריכזנו בעמוד ריישי לשינה.

מה כן נמדד בתזונה ובתוספים לקרוהן וקוליטיס — ואיננו מוכרים?

שלושה ניסויים אקראיים ששווה להכיר, שניים מהם ישראליים. כורכומין 3 גרם ליום לצד מסלמין: הפוגה ב-53.8% מול 0 בפלצבו, בחודש. תזונת CDED עם פורמולה בילדים עם קרוהן: 75.6% בהפוגה בשבוע 12 מול 45.1%. ובמבוגרים — דיאטה מגבילה (SCD) לא הייתה עדיפה על תזונה ים-תיכונית. אנחנו לא מוכרים אף אחד מהם.

בעברית "קרוהן תזונה", "קרוהן מה אסור לאכול" ו"קוליטיס מה מותר לאכול" הם חיפושים מובילים — ולכן הפרק הזה קיים. כורכומין. ב-2015 פרסם צוות בהובלת המחלקה לגסטרואנטרולוגיה בשיבא, עם שותפים בהונג קונג ובקפריסין, ניסוי כפול-סמיות ב-50 חולי קוליטיס קלה-בינונית שלא הגיבו לשבועיים של מסלמין במינון מרבי. הם קיבלו כורכומין 3 גרם ליום (26 חולים) או פלצבו (24), בהמשך המסלמין, למשך חודש. הפוגה קלינית: 53.8% מול אפס. תגובה קלינית: 65.3% מול 12.5%. והחשוב — הפוגה אנדוסקופית, כלומר הרירית עצמה: 8 מתוך 22 שנבדקו (38%) מול אפס מתוך 16. תופעות לוואי נדירות ודומות. הסייגים: חודש אחד, 50 חולים, ורווחי סמך רחבים מאוד. וזה, אגב, הניסוי האנושי היחיד שמצאנו שבו תוסף ניתן במכוון לצד מסלמין ונמדד — דבר שלא נעשה מעולם עם פטרייה.

CDED — ניסוי בהובלת וולפסון. ב-2019 פרסמו חוקרים מוולפסון ומבתי חולים נוספים בישראל ובקנדה ניסוי אקראי ב-78 ילדים עם קרוהן קל-בינוני: תזונת CDED — מזון מלא עם הגבלות מוגדרות, לצד פורמולה שסיפקה 50% מהקלוריות ואחר כך 25% — מול פורמולה בלבד (EEN) ל-6 שבועות ואחריה תזונה חופשית עם 25% פורמולה. את ה-CDED סבלו 97.5% מהילדים מול 73.6%. בשבוע 6 ההפוגה לא נבדלה מובהקות (75% מול 59%), ובשבוע 12 — 75.6% מול 45.1%. וכאן, בניגוד ל-AndoSan, ההפוגה לוותה בירידה ב-CRP ובקלפרוטקטין. תזונה ים-תיכונית. ב-2021, בניסוי DINE-CD, 194 מבוגרים עם קרוהן קל-בינוני הוקצו לדיאטה מגבילה (SCD) או לתזונה ים-תיכונית, עם ארוחות מוכנות ל-6 שבועות. הפוגה בסימפטומים: 46.5% מול 43.5% — בלי הבדל. תגובת קלפרוטקטין, אצל מי שנבדקו: 34.8% מול 30.8% (8 מ-23 ו-4 מ-13). תגובת CRP הייתה נדירה בשתי הקבוצות: 5.4% ו-3.6%. אותו פער בין סימפטום לסמן, הפעם בלי שום תוסף. אנחנו מביאים את המספרים האלה כי הם מה שנמדד — לא כדי להמליץ; תזונה ותוספים במחלת מעי שייכים לגסטרואנטרולוג ולדיאטנית.

האם תמצית פטריות יכולה להציק למעי — או לבלבל בדיקת צואה?

תופעות לוואי עיכוליות דווחו, ברמה נמוכה. בניסוי רעמת האריה של 49 שבועות, ארבעה נבדקים פרשו בגלל אי-נוחות בטנית, בחילה ופריחה. בריישי דווחו בחילה ונדודי שינה. ובמקרה אחד, נבגי ריישי בצואה של חולה עם שלשול כרוני זוהו בטעות כביצי טפילים — השלשול חלף עם הפסקת התוסף.

למי שהמעי שלו הוא המחלה, זה פרק מעשי. רעמת האריה: בניסוי כפול-סמיות מ-2020, עם תפטיר מועשר-אריניצין A, ארבעה נבדקים נשרו בגלל אי-נוחות בטנית, בחילה ופריחה בעור, ומלבדם לא דווחו אירועים חריגים. ריישי: Cochrane מ-2016 מונה בחילה ונדודי שינה; Cochrane מ-2015 מצאה סיכון של פי 1.67 לתופעת לוואי כלשהי — לא מובהק ולא חמור. והמקרה שכדאי להכיר: ב-2006 תואר חולה לימפומה בן 49 עם שלשול מימי כרוני, שבבדיקת הצואה שלו נמצאו נבגי ריישי רבים — והם נחשדו כביצי תולעים או כטפיל. השלשול חלף והנבגים נעלמו כשהפסיק את התוסף. מי שעושה בדיקות צואה חוזרות — כדאי שהרופא והמעבדה ידעו על כל תוסף. ואם נראה לכם שהמעי מגיב לתוסף עוד לפני שהבנתם אם הוא עוזר — עמוד מעי רגיז ופטריות מרפא מפרט מה נמדד על פטריות ועל תסמיני מעי בלי דלקת, ועמוד תופעות הלוואי מרכז את השאר. דבר אחרון: תמצית נוזלית מכילה אלכוהול — בתמציות שלנו 32% — נתון שרלוונטי לכל רשימת תרופות ולכל מעי רגיש.

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

אחרי עמוד שלם שאומר "לא נמדד", מגיע לכם לדעת מה כן נמדד — ועל מה בדיוק. אנחנו מגדלים את הפטריות בעצמנו, בחווה בגליל: גוף פרי טרי, לא תפטיר שגודל על דגן — כמו חלק מהחומרים שנבדקו בעכברים בפרק הקודם — ולא אבקה מיובאת ששמה על השק לא ניתן לאימות. הפטרייה עוברת מהקטיף ישירות למיצוי, בלי שלב ייבוש באמצע; ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך. המיצוי משולש, ושלב האלכוהול בו נמשך 7 שבועות. יחסי המיצוי על בסיס פטרייה טרייה: ריישי 1:3, רעמת האריה 1:2 וקורדיספס 1:2.5. האלכוהול בתמצית המוגמרת: 32% — נתון שכדאי להביא לרופא יחד עם רשימת התרופות.

ואת המספרים לא אנחנו קובעים. שלחנו את התמציות המוגמרות לבדיקה ב-TÜV Austria, ומה שחזר הוא אחוז הבטא-גלוקן על בסיס החומר היבש — ולצדו אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, שלא אותר באף אחת מהן. אלפא-גלוקן שלא אותר הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק. כדי להבין למה זה חשוב, כדאי להכיר את הסולם התלת-מדרגתי של השוק: תפטיר שגודל על דגן, שבו הבטא-גלוקן בדרך כלל מתחת ל-7% ורוב המשקל הוא עמילן הדגן; גוף פרי מיובש מיובא, שאיכותו תלויה במי שייבש אותו ומתי; וגוף פרי טרי מהחווה, שהוא מה שאנחנו עושים. ובעמוד שמדבר על קלפרוטקטין, ראוי לומר גם: לא מדדנו מה עושה התמצית שלנו למעי של מישהו, ואיש לא מדד — ולכן לא נכתוב שהיא "עדינה למעי". למה בטא-גלוקן ולא "סך פוליסכרידים" — הסברנו בנפרד.

כל הבדיקות שלנו פתוחות, ומי שרוצה לקרוא את הדוח בעצמו ימצא אצלנו הסבר איך קוראים COA. הכשרות — רבנות מטה יהודה, הרב גד אטיאס. זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שהיא תעשה לקרוהן או לקוליטיס — לא נמדד, ולכן לא נכתב.

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא טוענים שריישי, רעמת האריה, קורדיספס או טרקי טייל מרגיעות דלקת במעי, מורידות קלפרוטקטין, מאריכות הפוגה או מחליפות אימורן, פנטסה או טיפול ביולוגי — בשום מינון ובשום צורה; אף אחת מהן לא נמדדה בבני אדם עם קרוהן או קוליטיס. לא טוענים שהניסוי ב-AndoSan מלמד משהו על הפטריות שלנו — זו פטרייה אחרת, והדלקת בו לא ירדה. לא טוענים שפטריות מפריעות לאזתיופרין או למסלמין — זה לא נמדד; ולא טוענים שהן לא מפריעות — גם זה לא נמדד. לא טוענים שהן מסוכנות במחלה אוטואימונית, ולא שהן בטוחות בה. לא טוענים שריישי מקלה עייפות או משפרת שינה בקרוהן — הניסוי בעייפות נעשה באוכלוסייה אחרת, ועל שינה אין ניסוי בכלל. לא טוענים שכורכומין או תזונה מסוימת מתאימים לכם — הם נבדקו באוכלוסיות מוגדרות, לזמן קצר, ואנחנו לא מוכרים אותם. ואיננו עוסקים כאן בביטוח לאומי, באחוזי נכות, בתוחלת חיים, בהריון או בניתוחים — אין לנו בזה מומחיות ואין לנו על זה מקורות. מה שכן: קרוהן וקוליטיס מאובחנות ומנוטרות אצל גסטרואנטרולוג; מי שנוטל אימורן, פנטסה, רמיקייד, יומירה או סטרואידים — מדבר עם הרופא או הרוקח לפני כל תוסף, כולל שלנו. אנחנו מוכרים תמציות פטריות, ואומרים לכם במפורש לא לקנות אותן בשביל המעי.

השורה התחתונה

אף אחת מארבע הפטריות שלנו לא נבדקה בבני אדם עם קרוהן או קוליטיס כיבית; מה שקיים עליהן הוא עכברים עם קוליטיס מושרית ומולקולות מבודדות בצלוחית. הניסוי האנושי היחיד שמצאנו של תמצית פטרייה נעשה על אגריקוס, שאיננו מוכרים — ובו הסימפטומים והעייפות זזו בקוליטיס, הקלפרוטקטין לא, ובקרוהן לא היה הבדל מפלצבו. על השילוב עם אימורן, פנטסה או ביולוגיים — אין נתון אנושי אחד; קורדיספס נבדק רק במקום אזתיופרין, וריישי ליד מסלמין — רק בחולדות. העייפות אמיתית ומדודה, ולפני כל תוסף כדאי לשלול אנמיה, שינה ופעילות מחלה; ובאוכלוסייה עייפה אחרת, במינון גבוה של ריישי, חומרת הסימפטומים הייתה גבוהה יותר מאשר בפלצבו. מה שכן נבדק בחולים — כורכומין לצד מסלמין ותזונת CDED — איננו מוכרים. ואם מישהו מוכר לכם פטרייה "למעי הדלקתי" — שלחו לו את העמוד הזה, ולכו לגסטרואנטרולוג.

שאלות נפוצות

יש טיפול טבעי לקרוהן או לקוליטיס?

שום תוסף לא נבדק כתחליף לטיפול התרופתי. מה שנבדק בניסויים אקראיים בחולים עצמם הוא בעיקר תזונה — CDED עם פורמולה בילדים עם קרוהן, ותזונה ים-תיכונית במבוגרים — וכורכומין לצד מסלמין בקוליטיס, לחודש אחד. אף אחת מארבע הפטריות שלנו לא נבדקה בבני אדם עם מחלות מעי דלקתיות — רק בעכברים ובמבחנה; תמצית אגריקוס כן נבדקה, והקלפרוטקטין בה לא זז.

אפשר לקחת ריישי עם אימורן?

לא נבדק — לא מצאנו מחקר שבדק פטרייה לצד אזתיופרין. במושתלי כליה, קורדיספס נבדק במקום אזתיופרין, לא לצדו. אזתיופרין היא תרופה שמנטרים בבדיקות ספירת דם ותפקודי כבד, ולריישי יש דיווחי מקרה של פגיעה כבדית. זו שאלה לגסטרואנטרולוג: האם להקדים את הבדיקות אם מתחילים תוסף חדש.

אפשר לקחת פטריות מרפא עם פנטסה?

לא נבדק בבני אדם. המחקר היחיד ששם ריישי ליד מסלמין נעשה ב-24 חולדות עם קוליטיס שהושרתה בחומצה אצטית, ולא מדד את רמת התרופה. מסלמין רגישה בעיקר דרך הכליה — סקירה מצאה רעילות כלייתית חריגה של 0.26% למטופל-שנה — ולכן השאלה לרופא היא גם מתי נבדק קריאטינין לאחרונה.

אגריקוס עוזרת לקוליטיס?

בניסוי אחד של 50 חולים ו-21 יום, תמצית AndoSan מבוססת-אגריקוס הורידה את ציון הסימפטומים מ-5.88 ל-4.50 ושיפרה עייפות — אבל הקלפרוטקטין בצואה לא השתנה, הניסוי היה בסמיות-יחיד, ושניים מהחוקרים מחזיקים פטנטים. בקרוהן לא היה הבדל מובהק מפלצבו. אגריקוס אינה פטרייה שאנחנו מגדלים או מוכרים.

למה אני עייף גם כשהמחלה בהפוגה?

זה שכיח ומדוד: במטא-אנליזה של 20 מחקרים, 47% מהמבוגרים עם IBD דיווחו על עייפות גם בהפוגה, ו-72% בזמן מחלה פעילה. גורמי הסיכון השכיחים הם הפרעת שינה, חרדה, דיכאון ואנמיה, ו-Cochrane מדגישה שאנמיה מחוסר ברזל אינה "נורמלית" במחלה. בדיקת דם ושיחה עם הרופא קודמות לכל תוסף.

פטריות מחזקות את החיסון — זה מסוכן עם טיפול ביולוגי?

לא ידוע. במבוגרים בריאים בטא-גלוקן מזוקק מריישי העלה תאי CD3, CD4, CD8 ו-NK — גירוי מדיד. מה זה עושה לחולה על רמיקייד, יומירה או אימורן — אף אחד לא מדד, ולא נמצא גם דיווח מקרה על התלקחות מפטריות. "לא נבדק" אינו "בטוח" ואינו "מסוכן"; זו שאלה לגסטרואנטרולוג לפני שמתחילים.

כורכום עוזר לקוליטיס?

בניסוי כפול-סמיות של 50 חולים בהובלת שיבא, כורכומין 3 גרם ליום לצד מסלמין הביא להפוגה קלינית ב-53.8% מול אפס בפלצבו, ולהפוגה אנדוסקופית ב-38% מול אפס — אחרי חודש אחד. זה ניסוי קטן וקצר עם רווחי סמך רחבים. אנחנו לא מוכרים כורכום, ואת ההחלטה מקבלים עם הגסטרואנטרולוג.

יש תזונה מומלצת לקרוהן?

בילדים עם קרוהן קל-בינוני, תזונת CDED עם פורמולה, בניסוי בהובלת מרכז רפואי וולפסון, הביאה ל-75.6% הפוגה בשבוע 12 מול 45.1% בקבוצה שקיבלה פורמולה בלבד 6 שבועות ואחר כך תזונה חופשית עם 25% פורמולה, עם ירידה ב-CRP ובקלפרוטקטין. במבוגרים, תזונה ים-תיכונית ודיאטה מגבילה הניבו הפוגה סימפטומטית דומה, 43.5% ו-46.5%. את התפריט בונים עם דיאטנית וגסטרואנטרולוג.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• AndoSan (אגריקוס) בקוליטיס כיבית — 50 חולים, סמיות-יחיד, 21 יום: סימפטומים 5.88 ← 4.71 ← 4.50; עייפות 16.6 ← 14.1 ← 15.1; קלפרוטקטין בצואה וספירות דם — ללא שינוי. שני מחברים בעלי פטנטים — Therkelsen SP, et al. PLoS One, 2016. צפייה ב-PubMed
• AndoSan בקרוהן — 50 חולים, 21 יום: שיפור מול הבסיס (5.52 ← 4.08), אך ללא הבדל מובהק מפלצבו (p=0.106); עייפות השתפרה דומה בשתי הקבוצות; קלפרוטקטין ללא שינוי משמעותי — Therkelsen SP, et al. PLoS One, 2016. צפייה ב-PubMed
• ציטוקינים בחולי שתי הקבוצות: בקרוהן רק IL-2 ירד מול פלצבו, בקוליטיס רק IL-5; ההשפעה "מוגבלת", אנטי-דלקתית "רק באופן שולי" — Therkelsen SP, et al. Scandinavian Journal of Immunology, 2016. צפייה ב-PubMed
• הפיילוט בלי פלצבו: 11 חולי קרוהן ו-10 חולי קוליטיס, 12 יום — ירידה בציטוקינים, והקלפרוטקטין ירד בקוליטיס — Førland DT, et al. Scandinavian Journal of Immunology, 2011. צפייה ב-PubMed
• 11 מחקרים על התערבויות לא-תרופתיות לעייפות ב-IBD (פסיכולוגיות, פעילות גופנית ואומגה-3, אקופונקטורה, AndoSan) — אפקט מאוחד קטן, SMD 0.33 — Davis SP, et al. Complementary Therapies in Clinical Practice, 2020. צפייה ב-PubMed
• עייפות ב-IBD — מטא-אנליזה של 20 מחקרים: 47% מאוחד; 72% במחלה פעילה, 47% בהפוגה; גורמי סיכון — שינה, חרדה, דיכאון, אנמיה — D'Silva A, et al. Clinical Gastroenterology and Hepatology, 2022. צפייה ב-PubMed
• שינה גרועה ב-IBD — 36 מחקרים, 24,209 אנשים: 56%; עולה עם הגיל ועם פעילות מחלה אובייקטיבית — Barnes A, et al. Sleep Advances, 2022. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, אנמיה מחוסר ברזל ב-IBD: עד 90%; 11 ניסויים, 1,670 משתתפים; ברזל תוך-ורידי — יותר מגיבים מפומי, ודאות נמוכה; "אין להניח שהיא ממצא נורמלי" — Gordon M, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2021. צפייה ב-PubMed
• סקירת Cochrane על קורדיספס במושתלי כליה: 5 מחקרים, 447 משתתפים; ב-4 (265 משתתפים) קורדיספס ניתן במקום אזתיופרין — לא לצדו; סיכון הטיה "לא ברור" בכולם, "לפרש בזהירות"; "ראיות מוגבלות באיכות נמוכה" — על יעדים משניים במחקר הציקלוספורין — Hong T, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015. צפייה ב-PubMed
• אזתיופרין במינון נמוך עם אלופורינול — "צמד שימושי": אינטראקציה מתועדת שמשתמשים בה בכוונה — Turbayne AK, Sparrow MP. Digestive Diseases and Sciences, 2022. צפייה ב-PubMed
• תיופורינים ב-IBD: דיכוי מח עצם והפרעות לימפופרוליפרטיביות; TPMT ו-NUDT15; אלופורינול עם מינון נמוך גם בהפטוטוקסיות — Gargallo-Puyuelo CJ, et al. Frontiers in Medicine, 2021. צפייה ב-PubMed
• 5-ASA וכליות — סקירה שיטתית: רעילות כלייתית חריגה, 0.26% למטופל-שנה; 46 מטופלים בדיווחי מקרה, בעיקר נפריטיס אינטרסטיציאלית; ללא קשר ברור למינון — Gisbert JP, et al. Inflammatory Bowel Diseases, 2007. צפייה ב-PubMed
• 24 חולדות, קוליטיס בחומצה אצטית: מסלזין, ריישי ושילוב — הרמות הנמוכות ביותר בשילוב. המחקר היחיד של ריישי ליד מסלמין; לא אדם — Özden H, et al. Annals of Surgical Treatment and Research, 2022. צפייה ב-PubMed
• טריטרפן GAC1 מריישי על תאי דם וביופסיות מעי של ילדים עם קרוהן — בצלוחית: TNF-α, IFN-γ, IL-17A ירדו — Liu C, et al. Inflammatory Bowel Diseases, 2015. צפייה ב-PubMed
• חומצה גנודרית A בקוליטיס DSS בעכברים: הגנה על שכבת הריר דרך חיידקי המעי ו-AhR; השתלת צואה העבירה את האפקט — Kou RW, et al. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 2024. צפייה ב-PubMed
• פוליסכריד רעמת האריה בקוליטיס DSS בעכברי C57BL/6: IL-6, IL-1β, TNF-α ירדו; דיסביוזה התהפכה — Ren Y, et al. The Journal of Nutritional Biochemistry, 2018. צפייה ב-PubMed
• פוליסכרידים מנבגי ריישי שבורי-דופן בקוליטיס DSS בעכברים: IL-17 ירד, FOXP3 עלה — Qiao H, et al. International Journal of Biological Macromolecules, 2025. צפייה ב-PubMed
• תמצית ממצע הגידול של תפטיר ריישי בקוליטיס TNBS בעכברים: GM-CSF עלה, IFN-γ ירד — Hanaoka R, et al. Scandinavian Journal of Immunology, 2011. צפייה ב-PubMed
• פוליסכריד ריישי עיכב CYP3A, CYP1A2 ו-CYP2E1 במיקרוזומים של כבד חולדה — לא באדם — Wang X, et al. Biological & Pharmaceutical Bulletin, 2007. צפייה ב-PubMed
• 29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, מוצלב מבוקר-פלצבו, פסאודו-אקראי: ריישי במינון נמוך — ללא שינוי (p=0.603); במינון גבוה — חומרת סימפטומים גבוהה יותר (p=0.012); "מדגם קטן, ראשוני" — Younger J, et al. International Journal of Environmental Research and Public Health, 2021. צפייה ב-PubMed
• 132 חולי נוירסתניה, פוליסכריד ריישי 1,800 מ"ג ×3 ביום, 8 שבועות: עייפות −28.3% מול −20.1% בפלצבו; "יותר ממשופר-מינימלית" 51.6% מול 24.6%. לא IBD — Tang W, et al. Journal of Medicinal Food, 2005. צפייה ב-PubMed
• בטא-גלוקן מריישי, מבוגרים בריאים בני 18–55, 84 יום, כפול-סמיות: עלייה ב-CD3, CD4, CD8, יחס CD4/CD8 ותאי NK; הבדל מובהק ב-IgA, כיוונו לא צוין; תפקודי כליה וכבד ללא שינוי — Chen SN, et al. Foods, 2023. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ריישי בחולי סרטן: CD3 +3.91%, CD4 +3.05%, CD8 +2.02%; איכות "לא מספקת"; תופעות לוואי מינוריות — בחילה ונדודי שינה — Jin X, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016. צפייה ב-PubMed
• הניסוי האקראי היחיד של פטרייה שלנו במחלה אוטואימונית: 65 חולי דלקת מפרקים שגרונתית, ריישי + San Miao San, 24 שבועות — ACR20 15% מול 9.1%, לא מובהק; אפס שינוי בתאי חיסון — Li EK, et al. Arthritis and Rheumatism, 2007. צפייה ב-PubMed
• 202 מושתלי כליה: קורדיספס 1.0 גרם ×3 ביום בנוסף למשטר המדכא — מינוני ציקלוספורין ורמות השפל בדם נמוכים יותר בחודשים 2–6; דחייה חריפה 11.83% מול 15.60%, לא מובהק; המחברים: קורדיספס "עשוי לאפשר" מינון נמוך יותר — מנגנון לא נמדד — Li Y, et al. Transplantation Proceedings, 2009. צפייה ב-PubMed
• 64 נשים עם פיברומיאלגיה, ריישי 6 גרם ליום 6 שבועות: שיפור בכושר — מול חרוב, לא מול פלצבו — Collado Mateo D, et al. Nutrición Hospitalaria, 2015. צפייה ב-PubMed
• 30 נשים, עוגיות רעמת האריה 4 שבועות: איכות השינה נמדדה ולא דווחה כתוצאה מובהקת — Nagano M, et al. Biomedical Research (Tokyo), 2010. צפייה ב-PubMed
• שלושה מטופלים שמחלת עור אוטואימונית הופיעה או התלקחה אצלם בסמוך לתוספים מגרי-חיסון — אכינצאה וספירולינה, לא פטריות — Lee AN, Werth VP. Archives of Dermatology, 2004. צפייה ב-PubMed
• סקירת-היקף, 469 מחקרים, 227 תוספים צמחיים מגרי-חיסון: ריישי בין 15 עם הראיות החזקות ביותר, "שעשויים לעורר או להחמיר מחלות עור אוטואימוניות" — על סמך מנגנון, לא דיווח מקרה — Weiner JD, et al. Lupus Science & Medicine, 2025. צפייה ב-PubMed
• כורכומין 3 גרם ליום לצד מסלמין, 50 חולי קוליטיס קלה-בינונית, חודש, כפול-סמיות (שיבא, הונג קונג, קפריסין): הפוגה 53.8% מול 0; תגובה 65.3% מול 12.5%; הפוגה אנדוסקופית 38% מול 0 — Lang A, et al. Clinical Gastroenterology and Hepatology, 2015. צפייה ב-PubMed
• CDED עם פורמולה חלקית מול פורמולה בלבד 6 שבועות ואחריה תזונה חופשית עם 25% פורמולה, 78 ילדים עם קרוהן: סבילות 97.5% מול 73.6%; הפוגה בשבוע 12 — 75.6% מול 45.1%, עם ירידה ב-CRP ובקלפרוטקטין (וולפסון ושותפים) — Levine A, et al. Gastroenterology, 2019. צפייה ב-PubMed
• DINE-CD, 194 מבוגרים עם קרוהן: SCD מול תזונה ים-תיכונית — הפוגה סימפטומטית 46.5% מול 43.5%, ללא הבדל; תגובת קלפרוטקטין 34.8% מול 30.8%; תגובת CRP נדירה (5.4% ו-3.6%) — Lewis JD, et al. Gastroenterology, 2021. צפייה ב-PubMed
• רעמת האריה, תפטיר מועשר-אריניצין A, 49 שבועות: ארבעה נבדקים פרשו בגלל אי-נוחות בטנית, בחילה ופריחה — Li IC, et al. Frontiers in Aging Neuroscience, 2020. צפייה ב-PubMed
• חולה בן 49 עם שלשול מימי כרוני: נבגי ריישי בצואה נחשדו כטפילים; השלשול חלף עם הפסקת התוסף — Wanachiwanawin D, et al. The Southeast Asian Journal of Tropical Medicine and Public Health, 2006. צפייה ב-PubMed
• Cochrane, ריישי 4 חודשים: יחס סיכון 1.67 לתופעת לוואי — לא מובהק, לא חמורות — Klupp NL, et al. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015. צפייה ב-PubMed
• דיווח מקרה: גבר בן 47, דלקת כבד חריפה אחרי אבקת ריישי עם אלכוהול, החלמה מלאה תוך שבועיים — Guedikian R, et al. Cureus, 2023. צפייה ב-PubMed

להמשך

• פטריות מרפא ומחלות אוטואימוניות — התמונה המלאה
• מעי רגיז ופטריות מרפא
• פטריות מרפא והכבד
• פיברומיאלגיה ותוספי תזונה
• ריישי לשינה — מה נמדד ומה לא
• ריישי ומערכת החיסון: ויסות או חיזוק?
• כיצד פטריות מווסתות את מערכת החיסון
• האם ריישי משפיעה על תגובה דלקתית?
• אינטראקציות עם תרופות
• האם יש תופעות לוואי לפטריות מרפא?
• למי לא מתאימה ריישי
• פטריות מרפא לפי מטרה — ההאב
• תוצאות המעבדה — בטא-גלוקן
• איך קוראים דוח בדיקה (COA)

המידע בעמוד זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לטיפול מקצועי. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה ולא תרופות, ואינן מיועדות לטיפול במחלת קרוהן, בקוליטיס כיבית או בכל מצב רפואי אחר. מחלות מעי דלקתיות מחייבות אבחון ומעקב אצל גסטרואנטרולוג, כולל בדיקות דם וסמני דלקת תקופתיים; דימום מהרקטום, כאב בטן חזק, חום או ירידה במשקל מחייבים פנייה לרופא. אין להפסיק, להחליף או לשנות מינון של אזתיופרין, מסלמין, טיפול ביולוגי, סטרואידים או כל תרופה אחרת ללא הנחיית הרופא. לפני תחילת שימוש בכל תוסף, ובמיוחד במקרה של נטילת תרופות קבועות, הריון, הנקה, ניתוח מתוכנן, מחלת כבד או כליה, או כל מצב רפואי קיים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח.