ריישי ואלרגיות עונתיות: מאיפה הגיע סיפור "האנטיהיסטמין הטבעי" — ומה המחקר באמת מראה

ריישי (Ganoderma lucidum; לינג ג'י ברפואה הסינית, ריישי ביפנית) היא פטריית מרפא אימונומודולטורית שנמכרת ברשת, בכל אביב, כ"אנטיהיסטמין טבעי". אין אף ניסוי אנושי מבוקר על ריישי לבדה בקדחת השחת, וסיפור ההיסטמין נולד ב-1985 במבחנה, על תאי חולדה.

יותר מזה: המחקר היחיד בבעלי חיים שבדק את המנגנון ישירות סיכם שתאי הפיטום וקולטני ההיסטמין אינם האתר העיקרי שבו ריישי פועלת — ובמקביל, נבגי הריישי וגוף הפרי שלה הם אלרגן נשימתי מתועד. בעמוד הזה פרשנו את כל השרשרת, מהמבחנה ועד סקרי הרגישות, בלי לגעת בטקסט המקורי — ובלי להבטיח לאף אחד אביב בלי טישו.

האם ריישי עוזרת לאלרגיות עונתיות?

לא בצורה שנמדדה בבני אדם. נכון לאוגוסט 2026 אין ב-PubMed אף ניסוי מבוקר על ריישי לבדה בקדחת השחת, בנזלת אלרגית או באטופיק דרמטיטיס. סיפור "האנטיהיסטמין הטבעי" נשען על עבודת מבחנה משנות השמונים; המחקר בבעלי חיים לא תומך במנגנון היסטמיני; ומנגד, ריישי היא אלרגן נשימתי מתועד. היא תוסף תזונה — לא טיפול באלרגיה.

הפתיחה המקורית של העמוד, כולל ההבהרה שבראשו, נשארת כפי שהייתה — היא עדיין נכונה. מה שהוספנו הוא המקורות שהיו חסרים לה:

מאיפה הגיע סיפור "האנטיהיסטמין הטבעי"?

ממעבדה ביפן, 1985. קבוצתו של קוהדה בודדה מריישי טריטרפנים ש"עיכבו שחרור היסטמין" — מתאי פיטום (mast cells) של חולדות, במבחנה. ב-1988 מצאה קבוצה אחרת שבמדיום הגידול של הפטרייה המולקולות הפעילות הן חומצה אולאית — חומצת השומן של שמן זית — וגופרית יסודית (S8). אף אחד מהממצאים האלה לא נבדק מעולם בבני אדם.

כדאי לדעת כמה השרשרת דקה. למאמר של קוהדה אין אפילו תקציר ב-PubMed — רק כותרת; ולכן איננו כותבים אילו חומצות גנודריות בדיוק נבדקו, כי לא ראינו את המאמר המלא. שני מאמרי 1988 עבדו על נוזל התרבית, לא על גוף הפרי, ואחת המולקולות שמצאו — חומצה אולאית — נמצאת בכל בקבוק שמן זית. עבודה מ-2008 שבדקה 12 תרכובות מבודדות מריישי מצאה את ההשפעות העיקריות דווקא על נויטרופילים ועל תאי מיקרוגליה, לא על היסטמין. כשאתר מוכר לכם "ריישי היא אנטיהיסטמין טבעי", זה כל מה שעומד מאחורי המשפט.

מה קורה בגוף באלרגיה עונתית?

מערכת החיסון מזהה חלבון מאבקן כאיום, מייצרת נגדו נוגדני IgE, ואלה "חומשים" תאי פיטום ברירית האף והעיניים. במפגש הבא עם האבקן התאים משחררים היסטמין ומתווכים נוספים — ומכאן הנזלת, הגרד והדמעות. ההסבר המקורי שלנו, עם שומר הסף במועדון, עדיין מדויק:

השאלה הנכונה, אם כן, אינה "האם ריישי מרגיעה" אלא: באיזו חוליה בשרשרת הזו — IgE, תא הפיטום, ההיסטמין, או הוויסות הכללי — נגע מחקר כלשהו בגוף חי? זה מה שנבדוק בסעיפים הבאים.

מה נחקר על ריישי בהקשר של איזון חיסוני — ומה מותר לומר?

שלושה כיוונים: ויסות (לא "חיזוק") של תגובה חיסונית, טריטרפנים ממשפחת החומצות הגנודריות, ובטא-גלוקנים שנקשרים לקולטן Dectin-1. כולם נחקרים בתאים ובבעלי חיים; אף אחד מהם לא נמדד באדם כתוצאה אלרגית. ההסבר המקורי שלנו נכתב במשפט המותר, ונשאר:

מה נבדק בבעלי חיים — ומה זה לא אומר?

שני מחקרים רלוונטיים. בשרקנים שרוגשו לאבקן ארז יפני (2012), ריישי דרך הפה במשך 8 שבועות הפחיתה חסימת אף מוקדמת ומאוחרת באופן תלוי-מינון — אבל ה-IgE הספציפי לא השתנה. בעכברים עם גרד אלרגי (2010), תמצית מתנולית הפחיתה גירוד, אך לא את דליפת הנוזלים מכלי הדם — והחוקרים סיכמו במפורש ש"תאי פיטום וקולטני H1 אינם האתר העיקרי" של הפעולה.

כלומר: גם האות החיובי היחיד בבעלי חיים אינו אות "אנטיהיסטמיני". הוא ממצא של ויסות בקצה אחר של השרשרת — שאיננו יודעים למקם — ובמינונים לפי משקל גוף שאין להם תרגום לטיפות. ומחקר העכברים הוא סתירה ישירה לסיפור המבחנה: בגוף חי, מה שריישי עשתה לגרד לא עבר דרך ההיסטמין. שרקן אינו אדם, ואף אחד משני המחקרים לא בדק תמצית של גוף פרי טרי. את ההבחנה בין ממצא פרה-קליני להבטחה קלינית אנחנו מסבירים בהוב המחקרים.

האם יש ניסוי אנושי אחד על ריישי לבדה באלרגיה?

לא. חיפוש "Ganoderma lucidum allergic rhinitis" ב-PubMed מחזיר מחקר אחד — השרקנים. הניסויים האנושיים הקרובים ביותר: מחקר בטיחות של פורמולת ASHMI — שלושה צמחים, ריישי אחד מהם — ב-20 חולי אסתמה למשך שבוע (2009); ניסוי בטיחות ב-16 מבוגרים בריאים, 2 גרם פעמיים ביום ל-10 ימים (2007); וניסוי של 84 יום על בטא-גלוקן מריישי במבוגרים בריאים (2023). אף אחד מהם לא מדד תוצאה אלרגית.

שימו לב למה כל אחד מהשלושה אינו אומר. ASHMI: פורמולה של שלושה צמחים, שלב I, נמדדה רק סבילות (שמונה נבדקים דיווחו על תסמיני עיכול קלים, ארבעה בכל קבוצה), ואסתמה אינה נזלת אלרגית. ויקס 2007: לא נמצאו תופעות לוואי מול פלצבו, ותאי CD56 עלו בלי מובהקות — ואפס על אלרגיה. צ'ן 2023: תאי T, IgA ופעילות NK עלו, סמני כבד וכליה לא השתנו — וזה בטא-גלוקן מטוהר, לא תמצית, ושוב בלי אלרגיה. מי שמצטט אותם כ"מחקרים על ריישי באלרגיה" עושה משהו שאנחנו לא מוכנים לעשות.

מה בכל זאת קיים בבני אדם — ריישי מול בטא-גלוקן ממקורות אחרים?

הטבלה מפרידה בין שני דברים שהשוק מערבב: ניסויים על ריישי (שלא מדדו אלרגיה) וניסויים על אלרגיה (שלא השתמשו בריישי). השורות התחתונות הן בטא-גלוקן משמרים, גלוקן "סופר-דק" ממקור שלא צוין, ובטא-1,3/1,6-גלוקן — לא הפטרייה שלנו.

בטא-גלוקן ואלרגיה: הראיות קיימות — אבל הן לא על ריישי?

נכון. יש ניסויים אנושיים קטנים שבהם בטא-גלוקן דרך הפה — משמרים (48 נבדקים, 4 שבועות), "סופר-דק" (60 נבדקים) או בטא-1,3/1,6 (24 נבדקים, 12 שבועות) — הפחית תסמינים עונתיים בדיווח עצמי או הזיז סמני Th2. אף אחד מהם לא נעשה בריישי, וההשפעה תלויה בפורמולציה: אצל יאמאדה, אותה כמות גלוקן בצורה לא-מפוזרת לא עשתה דבר.

למה אנחנו מסרבים "להשאיל" את המספרים האלה? כי הם שייכים למולקולה ממקור אחר, בהכנה אחרת, במינון שנקבע בניסוי — וכי הניסוי של יאמאדה הוכיח שגם אותו גלוקן בצורה אחרת יכול להיות חסר השפעה. תמצית הריישי שלנו נמדדה ב-25.65% בטא-גלוקן על בסיס החומר היבש של התמצית; זה אומר מה יש בבקבוק, לא מה הוא עושה לאף שלכם באפריל. את ההבדל בין "בטא-גלוקן נמדד" ל"פוליסכרידים" הסברנו בעמוד הבטא-גלוקן.

הממצא ההפוך: האם ריישי עצמה יכולה להיות אלרגן?

כן, וזה מתועד היטב. בדלהי נבדקו 172 חולי אלרגיה נשימתית: 28.48% הגיבו במבחן עור לתמצית נבגי ריישי ו-17.44% לתמצית גוף הפרי; אצל יותר מ-80% מהמגיבים נמצא גם IgE ספציפי מוגבר. הנבגים והתפטיר הם מקורות אלרגן עשירים יותר מהכובע, וחלבוני האלרגן של הנבגים ושל גוף הפרי אופיינו במעבדה. זה אינו ממצא נגד מוצר — זה ממצא על הפטרייה.

שתי הסתייגויות כנות, לשני הכיוונים. ראשית, כל הסקרים האלה בדקו רגישות לנבגים באוויר אצל אנשים שכבר אלרגיים — לא תגובה לבליעת תמצית; ולא מצאנו ב-PubMed אף דיווח מקרה על אנפילקסיס מריישי שנבלעה. "לא אינדקס" אינו "לא קרה מעולם", אבל זה מה שיש. שנית, איש לא בדק האם חלבוני האלרגן שורדים מיצוי במים ובאלכוהול — ולכן איננו טוענים שהתמצית שלנו "נקייה מאלרגנים". התמצית שלנו עשויה מגוף הפרי, שהוא מקור האלרגן החלש יותר לפי הורנר 1993, ואינה מכילה נבגים במכוון — וזה כל מה שמותר לנו לומר.

מה מצאו סקרי הרגישות בעולם — ומה הם לא מראים?

ארבעה סקרים, ארבע יבשות, אותה תמונה: חלק לא קטן מחולי האלרגיה הנשימתית מגיב במבחן עור לנבגי Ganoderma. הטווח — 8.2% עד 44% — תלוי באקלים, במין הפטרייה שנבדק ובאוכלוסייה (חולי אסתמה מגיבים יותר). אף סקר לא בדק אנשים בריאים ואף סקר לא בדק בליעה.

הסקר ההודי הוא היחיד שבדק Ganoderma lucidum עצמה ואת גוף הפרי בנפרד מהנבגים — ולכן הוא הרלוונטי ביותר לתמצית. עבור מי שמחפש רק אבקנים ברשימת האלרגנים שלו, זו הזדמנות לזכור שפטריות הן חלק קבוע מספירת הנבגים באוויר, ושריישי אינה יוצאת מן הכלל.

מה זה אומר למי שיש לו אלרגיה לעובש או לפטריות?

שלא מתחילים ריישי בלי לדבר עם רופא. אלרגיה ידועה לעובש, לפטריות או לנבגי Ganoderma במבחן עור היא סיבה מספקת להימנע או לשאול קודם. ומי שמתחיל, מכל סיבה, ומרגיש אחרי מנה ראשונה גרד, פריחה, צפצופים או נפיחות — מפסיק ופונה לרופא. זה לא משפט משפטי; זה מה שנובע מסקרי הרגישות.

איזון חיסוני, לא "חיזוק": מה Dectin-1 אומר על הכיוון?

בטא-גלוקנים נקשרים לקולטן Dectin-1 על תאי חיסון מולדים, והתגובה יכולה להיות פרו-דלקתית או מווסתת — "בהתאם לליגנד הספציפי", כלשון סקירה מ-2022. זו הסיבה שהמילה הנכונה היא "ויסות" ולא "הרגעה": בניסוי של 2023 במבוגרים בריאים, בטא-גלוקן מריישי דווקא העלה תאי T ופעילות NK. מערכת שמגיבה יותר אינה בהכרח מה שאדם עם אלרגיה מחפש.

זה גם עונה על שאלה שמגיעה אלינו הרבה: "אם ריישי מחזקת את מערכת החיסון, לא תחמיר את האלרגיה?" התשובה הכנה: המחקר לא מדד את זה. מה שכן ידוע — שבשרקנים הוויסות הלך לכיוון פחות חסימת אף, ושבבני אדם בריאים הסמנים עלו — אינו מצטרף לתמונה אחת. את השאלה הרחבה, "ויסות או חיזוק", פרטנו בריישי ומערכת החיסון, ואת צד הדלקת בריישי ותגובה דלקתית.

מה בכל זאת כן ניתן למדוד בבקבוק?

שלושה דברים: מאיזה חלק של הפטרייה נעשתה התמצית (גוף פרי או תפטיר על דגן), כמה בטא-גלוקן יש בה על בסיס יבש, ומה אין בה (עמילן, מתכות כבדות). אלה מדידות של תוכן, לא של השפעה על אלרגיה — וההנחיות המקוריות שלנו לבחירת תמצית נשארות בתוקף:

הרחבה לגבי המיצוי: שלב האלכוהול לבדו נמשך שבעה שבועות, והפטרייה עוברת מהקטיף למיצוי בלי שלב ייבוש. את ההבדל שזה עושה הסברנו ב"טרי מול מיובש" וב"גוף פרי מול תפטיר".

מי אנחנו — ולמה אנחנו כותבים נגד הסיפור שמוכר?

משפחה אחת בהררית שבגליל, שמגדלת ריישי מאז 2015 ומוכרת את התמצית שלה. דווקא בגלל זה: אם נכתוב "אנטיהיסטמין טבעי" ותקנו, תגלו באפריל שזה לא נכון — ולא תחזרו. הסיפור המקורי של החווה נשאר כאן כפי שנכתב:

איך משלבים ריישי בשגרה — ומה תיקנו בטקסט הישן?

ריישי מתאימה לשגרה יומית, כ-1.4 מ"ל ליום, במים, בקפה או ישירות מהטפטפת — אחרי שהכללים מהסעיף על אלרגיה לעובש התקיימו. ההנחיות המקוריות נשארות; משפט אחד מהשאלות הישנות דרש תיקון, והוא מופיע מיד אחריהן.

תיקון לטקסט הישן: ספיגה תת-לשונית אינה רלוונטית למולקולות גדולות כמו בטא-גלוקן — מה שחשוב הוא שהמיצוי כבר שחרר את התרכובות מדופן הכיטין, ומשם הן נספגות דרך מערכת העיכול כמו כל מזון. את ההשוואה בין הפורמטים עשינו ב"אבקה, קפסולה או תמצית נוזלית", ואת שאלת התזמון ב"מתי לוקחים".

מה העמוד הזה לא אומר — ומה אנחנו לא טוענים

אנחנו לא אומרים שריישי מקלה על אלרגיה עונתית — אין ניסוי אנושי שמדד את זה. אנחנו לא אומרים שהיא "חוסמת היסטמין" — ממצא המבחנה מ-1985 נסתר בעכברים ב-2010. אנחנו לא מצמידים לריישי אחוז הפחתת תסמינים — המספרים ברשת שייכים לבטא-גלוקן משמרים. ואנחנו לא אומרים שהתמצית שלנו "נקייה מאלרגנים" — זה לא נבדק.

מה שכן נמדד — נמדד על התמצית, במעבדה, ואומר מה יש בבקבוק ורק את זה:

נבדק ב-TÜV Austria על התמצית המוגמרת; התעודות פתוחות. איך קוראים שורה בדוח — ב"איך קוראים דוח בדיקה (COA)"; ומה אומר יחס המיצוי 1:3 של הריישי (כ-16.7 גרם פטרייה טרייה בכל 50 מ"ל) — שם. "לא אותר" בעמודת העמילן הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק.

השורה התחתונה

ומה שהתווסף מאז: מאמר אחד מ-1985 בלי תקציר, שני מאמרי 1988 על שמן זית וגופרית, שרקן שהאף שלו נפתח בלי ש-IgE זז, עכבר שהוכיח שזה לא ההיסטמין, אפס ניסויים בבני אדם — ו-172 חולי אלרגיה בדלהי שרבע מהם מגיבים לנבגים של הפטרייה הזו. ריישי היא תוסף לשגרה, לא תשובה לאביב; ומי שאלרגי לפטריות מתחיל אצל הרופא, לא אצלנו.

שאלות נפוצות

האם ריישי מטפלת באלרגיות עונתיות?

לא. ריישי היא תוסף תזונה, ואינה מיועדת לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע אלרגיה. המחקר בוחן את תרכובותיה בהקשר של איזון וויסות תגובה חיסונית — זהו תחום מחקר, לא התוויה טיפולית. עבור אלרגיה משמעותית הכתובת היא הרופא.

האם ריישי היא "אנטיהיסטמין טבעי"?

לא במובן שנמדד. הביטוי נולד ממחקר מבחנה מ-1985 שבו טריטרפנים מריישי עיכבו שחרור היסטמין מתאי חולדה; מחקרי ההמשך מ-1988 מצאו שהמולקולות הפעילות במדיום הגידול היו חומצה אולאית וגופרית. בעכברים (2010) החוקרים סיכמו שתאי פיטום וקולטני H1 אינם האתר העיקרי של פעולת ריישי. בבני אדם — לא נבדק.

מה בדיוק נחקר על ריישי בהקשר החיסוני?

המחקר מתמקד בעיקר בבטא-גלוקנים ובטריטרפנים (חומצות גנודריות) ובפעילותם במודלים תאיים ובבעלי חיים (מחקר פרה-קליני) — בהקשר של ויסות דלקת ואיזון תגובה חיסונית. ממצאים אלה אינם עדות ליעילות באדם ואינם הבטחה קלינית.

יש לי אלרגיה לעובש — מותר לי לקחת ריישי?

לא בלי רופא. ריישי היא פטרייה, ונבגיה וגוף הפרי שלה הם אלרגן נשימתי מתועד — 28.48% ו-17.44% תגובה במבחן עור בקרב 172 חולי אלרגיה בדלהי. איש לא בדק אם חלבוני האלרגן שורדים את המיצוי, ולכן איננו אומרים שהתמצית "בטוחה לאלרגיים". מי שמתחיל ומגיב אחרי מנה ראשונה — מפסיק ופונה לרופא.

האם אפשר לקחת ריישי יחד עם תרופות?

אם אתם נוטלים תרופות מרשם קבועות (במיוחד מדללי דם או תרופות ללחץ דם), חובה להיוועץ ברופא או במטפל מוסמך לפני שילוב כל תוסף חדש. איננו מספקים הנחיות מינון למצבים רפואיים. אנשי מקצוע מוזמנים למרחב המידע המקצועי למטפלים.

ראיתי "הפחתה של 28% בתסמינים" — זה לא ריישי?

לא. המספר הזה שייך לניסוי מ-2013 על בטא-גלוקן משמרים (250 מ"ג ליום, 4 שבועות, 48 סובלי אלרגיה לאמברוזיה, דיווח עצמי) — ולא לריישי. ניסוי אחר הראה שאותו גלוקן בצורה לא-מפוזרת לא השפיע כלל, כלומר ההשפעה תלויה בפורמולציה. אין אחוז הפחתת תסמינים שנמדד על ריישי, ואנחנו לא נמציא אחד.

האם ריישי מתאימה לילדים?

אין להתחיל שימוש בתוספים אצל ילדים ותינוקות ללא התייעצות מוקדמת עם רופא ילדים או איש מקצוע מוסמך. איננו מספקים הנחיות מינון לילדים.

כמה זמן לוקח לריישי "לעבוד" על אלרגיה?

אין תשובה, כי אין מדידה: אף ניסוי אנושי לא בדק ריישי לבדה מול תסמיני אלרגיה, ולכן אין ציר זמן. בשרקנים ההשפעה על חסימת האף נמדדה אחרי 8 שבועות של נטילה יומית, ובניסויי הבטא-גלוקן ממקורות אחרים — 4–12 שבועות. מה שכן ידוע על ציר הזמן של ריישי בשגרה כתבנו ב"כמה זמן עד שמרגישים".

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• מקור הסיפור — טריטרפנים מריישי עיכבו שחרור היסטמין מתאי פיטום של חולדה במבחנה (ב-PubMed כותרת בלבד, ללא תקציר) — Kohda H, Tokumoto W, Sakamoto K, Fujii M, et al. Chemical and Pharmaceutical Bulletin, 1985;33(4):1367-1374. צפייה ב-PubMed
• מדיום הגידול של ריישי — המרכיב שעיכב שחרור היסטמין מתאי פיטום של חולדה היה חומצה אולאית (5–50 מיקרומולר) — Tasaka K, Akagi M, Miyoshi K, Mio M, et al. Agents and Actions, 1988;23(3-4):153-156. צפייה ב-PubMed
• מדיום הגידול של ריישי — המרכיב השני שעיכב שחרור היסטמין היה גופרית יסודית (S8), במבחנה — Tasaka K, Mio M, Izushi K, Akagi M, et al. Agents and Actions, 1988;23(3-4):157-160. צפייה ב-PubMed
• 12 טריטרנואידים וסטרואידים מבודדים מריישי — ההשפעות העיקריות על נויטרופילים ומיקרוגליה, לא על היסטמין (במבחנה) — Ko HH, Hung CF, Wang JP, Lin CN. Phytochemistry, 2008;69(1):234-239. צפייה ב-PubMed
• שרקנים מרוגשים לאבקן ארז — ריישי דרך הפה 8 שבועות הפחיתה חסימת אף מוקדמת ומאוחרת באופן תלוי-מינון; IgE ספציפי ללא שינוי — Mizutani N, Nabe T, Shimazu M, Yoshino S, et al. Phytotherapy Research, 2012;26(3):325-332. צפייה ב-PubMed
• עכברים עם גרד אלרגי — תמצית ריישי הפחיתה גירוד אך לא דליפת נוזלים; "תאי פיטום וקולטני H1 אינם האתר העיקרי" של הפעולה — Andoh T, Zhang Q, Yamamoto T, Tayama M, et al. Journal of Pharmacological Sciences, 2010;114(3):292-297. צפייה ב-PubMed
• חלבון LZ-8 מתפטיר ריישי — בידוד ואפיון; במתן חוזר מנע אנפילקסיס מערכתי בעכברים (המאמר היחיד שמחזיר חיפוש "ריישי ואנפילקסיס") — Kino K, Yamashita A, Yamaoka K, Watanabe J, et al. Journal of Biological Chemistry, 1989;264(1):472-478. צפייה ב-PubMed
• פורמולת ASHMI (שלושה צמחים, ריישי ביניהם) — ניסוי בטיחות שלב I ב-20 חולי אסתמה, שבוע אחד; ללא תופעות לוואי חמורות — Kelly-Pieper K, Patil SP, Busse P, Yang N, et al. Journal of Alternative and Complementary Medicine, 2009;15(7):735-743. צפייה ב-PubMed
• ריישי ב-16 מבוגרים בריאים — 2 גרם פעמיים ביום, 10 ימים, כפול-סמיות: ללא תופעות לוואי מול פלצבו; CD56 עלה ללא מובהקות — Wicks SM, Tong R, Wang CZ, O'Connor M, et al. American Journal of Chinese Medicine, 2007;35(3):407-414. צפייה ב-PubMed
• בטא-1,3/1,6-גלוקן מריישי במבוגרים בריאים — 84 יום, כפול-סמיות: תאי T, IgA ופעילות NK עלו; כבד וכליה ללא שינוי; אלרגיה לא נמדדה — Chen SN, Nan FH, Liu MW, Yang MF, et al. Foods, 2023;12(3):659. צפייה ב-PubMed
• סקירה שיטתית של 34 ניסויים מבוקרים על בטא-גלוקן פטרייתי — דווח שיפור בתסמיני אלרגיה; הממצאים התאיים והמולקולריים "לא עקביים" — Vlassopoulou M, Yannakoulia M, Pletsa V, Zervakis GI, et al. Food & Function, 2021;12(8):3366-3380. צפייה ב-PubMed
• סקירה — Dectin-1, קולטן הבטא-גלוקן: תגובה פרו-דלקתית או מווסתת "בהתאם לליגנד הספציפי" — Mata-Martínez P, Bergón-Gutiérrez M, Del Fresno C. Frontiers in Immunology, 2022;13:812148. צפייה ב-PubMed
• בטא-גלוקן משמרים (לא ריישי) — 48 סובלי אלרגיה לאמברוזיה, 250 מ"ג ליום, 4 שבועות: פחות תסמינים בדיווח עצמי; IgE ללא שינוי — Talbott SM, Talbott JA, Talbott TL, Dingler E. Food Science & Nutrition, 2013;1(1):90-101. צפייה ב-PubMed
• בטא-1,3-גלוקן "סופר-דק" (מקור לא צוין) — 30 מול 30 בעונת אבקני ארז: פחות תסמינים; גלוקן לא-מפוזר באותה כמות ללא השפעה — Yamada J, Hamuro J, Hatanaka H, Hamabata K, et al. Journal of Allergy and Clinical Immunology, 2007;119(5):1119-1126. צפייה ב-PubMed
• בטא-1,3/1,6-גלוקן (לא ריישי) — 24 חולי נזלת אלרגית לזית, 12 שבועות: IL-4 ו-IL-5 ירדו, IL-12 עלה בשטיפת אף — Kirmaz C, Bayrak P, Yilmaz O, Yuksel H. European Cytokine Network, 2005;16(2):128-134. צפייה ב-PubMed
• ריישי כאלרגן — 172 חולי אלרגיה נשימתית בדלהי: 28.48% הגיבו לתמצית נבגים, 17.44% לגוף הפרי; מעל 80% מהמגיבים עם IgE ספציפי מוגבר — Singh AB, Gupta SK, Pereira BM, Prakash D. Clinical and Experimental Allergy, 1995;25(5):440-447. צפייה ב-PubMed
• אונטריו — 294 נבדקים, שלוש שנות דגימת נבגים: 8.2% הגיבו לאנטיגן Ganoderma (G. applanatum) — Tarlo SM, Bell B, Srinivasan J, Dolovich J, et al. Journal of Allergy and Clinical Immunology, 1979;64(1):43-49. צפייה ב-PubMed
• אוקלנד — 115 חולי אסתמה: 16% חיוביים במבחן עור ל-Ganoderma; גוף פרי אחד משחרר כ-11 מיליארד נבגים בשבוע — Cutten AE, Hasnain SM, Segedin BP, Bai TR, et al. New Zealand Medical Journal, 1988;101(847 Pt 1):361-363. צפייה ב-PubMed
• שלושה מיני Ganoderma — תערובת אלרגנים מורכבת; "נבגים ותפטיר הם מקורות אלרגן טובים יותר מהכובעים" — Horner WE, Helbling A, Lehrer SB. Allergy, 1993;48(2):110-116. צפייה ב-PubMed
• חלבוני האלרגן של ריישי — אפיון חלקי של תמציות נבגים וגוף פרי בסרום של 41 ו-26 חולים; רכיבים משותפים וייחודיים — Gupta SK, Pereira BM, Singh AB. Journal of Investigational Allergology and Clinical Immunology, 2000;10(2):83-89. צפייה ב-PubMed
• פוארטו ריקו — 33 נבדקים אלרגיים: 30% הגיבו ל-G. applanatum, ובקרב חולי האסתמה 44% — Rivera-Mariani FE, Nazario-Jiménez S, López-Malpica F, Bolaños-Rosero B. Medical Mycology, 2011;49(8):887-891. צפייה ב-PubMed

להמשך

• קורדיספס, ריאות ונשימה: מה המחקר באמת בדק — ומה עדיין לא
• פטריות מרפא לפי מטרה — האב
• טרקי טייל וריישי לתמיכה חיסונית
• ריישי לרוגע ולמתח
• טריטרה פארם — עמוד הבית
• ריישי ומערכת החיסון: ויסות או חיזוק?
• האם ריישי משפיעה על תגובה דלקתית?
• ריישי ללחץ וחרדה — מה המחקר מראה
• ריישי — המדריך המלא
• ריישי — המחקר המדעי
• תופעות לוואי של פטריות מרפא
• אינטראקציות בין פטריות מרפא לתרופות
• בטא-גלוקן מול "פוליסכרידים" — המספר שבאמת חשוב
• מינון פטריות מרפא — המדריך המלא
• איזו פטרייה מתאימה לי?
• הוב המחקרים
• פטריות מרפא — המדריך המלא

מטפלים ורופאים מוזמנים למרחב המידע המקצועי למטפלים; את המושגים — אדפטוגן, טריטרפנים, Dectin-1 — אפשר לוודא במונחון, ואת שיטת העבודה בעמוד השקיפות.

הבהרה: תוכן זה הוא סקירה חינוכית, מבוסס על מחקרים ראשוניים ושימושים מסורתיים, ואינו מהווה המלצה רפואית או התוויה טיפולית. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה בלבד — מוצר זה אינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע כל מחלה. אין להתחיל שימוש, במיוחד בזמן נטילת תרופות, היריון, הנקה או מצב רפואי קיים, ללא התייעצות עם רופא או מטפל מוסמך.