ההבדל המרכזי אינו נוחות אלא זמינות ביולוגית. הבטא-גלוקן בפטרייה כלוא בדופן תא עשויה כיטין — חומר שהגוף האנושי אינו מפרק. אבקה טחונה משאירה חלק ניכר ממנו נעול. תמצית היא תהליך שמוציא את החומר מהדופן לפני שהוא מגיע אליכם. קפסולה יכולה להכיל אבקה או תמצית מיובשת — ולכן "קפסולה" כשלעצמה לא אומרת כלום.
מה ההבדל בין אבקה, קפסולה ותמצית נוזלית?
| פרמטר | אבקה טחונה | קפסולה | תמצית נוזלית |
|---|---|---|---|
| שחרור מדופן הכיטין | חלקי בלבד | תלוי במה שבפנים | התהליך נעשה מראש |
| דיוק מינון | כפית — משתנה | קבוע | טיפות — ניתן לכיול |
| מה קורה לטריטרפנים | נשארים נעולים | תלוי בתהליך | משתחררים באלכוהול |
| נוחות בנסיעה | בינונית | הכי נוח | בקבוקון |
| טעם | מורגש | אין | מר, ניתן לדלל |
למה כיטין הוא כל הסיפור
דופן התא של פטרייה עשויה כיטין — אותו חומר שממנו בנוי שריון של חרקים. לגוף האדם אין אנזים שמפרק אותו. כל עוד הבטא-גלוקן נמצא בתוך הדופן, הוא עובר דרך מערכת העיכול בלי להיות זמין. זו הסיבה שהמסורת תמיד בישלה פטריות ולא אכלה אותן חיות, וזו הסיבה שקיימת בכלל תעשייה של תמציות.
מיצוי במים שובר חלק מהדופן ומשחרר פוליסכרידים. מיצוי באלכוהול מוציא רכיבים אחרים, בהם טריטרפנים, שאינם מסיסים במים. מיצוי משולש מוסיף שלב שלישי — ולכן התוצאה נמדדת אחרת.
אז מה עדיף בשבילי?
אבקה — הגיונית אם אתם מוסיפים לתבשיל או לשייק ורוצים גם את הסיבים. פחות הגיונית אם אתם מחפשים כמות מוגדרת של חומר פעיל.
קפסולה — הכי נוחה ובלי טעם. אבל שאלו מה בתוכה: אבקה טחונה או תמצית מיובשת? זה ההבדל שקובע, לא הקפסולה.
תמצית נוזלית — הכי מהירה בספיגה ומאפשרת לכייל מינון בטיפות. החיסרון הכן שלה: טעם מר, וצריך למדוד.
ובכל שלושת הפורמטים השאלה זהה: כמה בטא-גלוקן יש שם באמת, ומי מוכן להראות את המסמך. התעודות שלנו, במלואן.