ריישי לרוגע ולמתח

בניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו (‏Tang ואחרים, ‏2005) קיבלו 132 משתתפים תמצית פוליסכרידים של ריישי או פלצבו במשך שמונה שבועות. תחושת העייפות ירדה ב-28.3% בקבוצת הריישי מול 20.1% בפלצבו; תחושת הרווחה עלתה ב-38.7% מול 29.7%; ו-51.6% מהמשתתפים דורגו כמשתפרים מעבר למינימלי, מול 24.6% בפלצבו.

ומה שצריך לומר על אותו ניסוי: האבחנה שנבדקה בו הייתה נוירסתניה ולא "מתח יומיומי"; המינון היה 1,800 מ"ג שלוש פעמים ביום של תמצית פוליסכרידים, סדר גודל אחר לגמרי מתמצית נוזלית; והוא נערך על אוכלוסייה סינית. אנחנו מביאים אותו כי הוא הניסוי המבוקר הגדול ביותר בנושא, לא כי הוא מוכיח משהו על הבקבוק שלנו.

‏Journal of Medicinal Food · הניסוי המלא ←

בניסוי הצלבה מבוקר (‏Chu ואחרים, ‏2011) נטלו 26 משתתפים 1.44 גרם ריישי ליום במשך 12 שבועות. הקורטיזול והקטכולאמינים בשתן לא השתנו במידה מובהקת, וגם לחץ הדם לא.

אנחנו מפרסמים את זה בכוונה. ריישי אינה תרופת הרגעה, ואין ניסוי שמראה שהיא מורידה הורמוני לחץ. מה שכן קיים הוא ניסוי מבוקר שבו תחושת העייפות והרווחה השתפרה יותר מפלצבו. זו טענה צנועה יותר — ואפשר לעמוד מאחוריה.

‏British Journal of Nutrition · הניסוי המלא ←

ההשוואה היחידה שאפשר לעשות בין שתי תמציות בלי לדעת מה יש בתוכן היא מחיר למיליליטר. אצלנו 50 מ"ל ב-250 ₪, כלומר 5.00 ₪ למ"ל.

"כמה מנות יש בבקבוק" נשמע כמו נתון, אבל הוא חלוקה של הבקבוק במספר שהיצרן בחר. מנה הופכת לנתון רק כשידוע מה יש בתוכה — ריכוז שנמדד על התמצית המוגמרת, במעבדה שאפשר לפנות אליה ולאמת מולה. אצלנו: 1.4 מ"ל ליום, ‏25.65% בטא-גלוקן שנמדד בתמצית המוגמרת במעבדת TÜV Austria, ותעודה חתומה לכל אצווה.

ושווה להבחין בין שני סוגי בדיקות: בדיקה למתכות כבדות היא בדיקת בטיחות — היא אומרת מה אין בבקבוק. היא אינה אומרת כמה חומר פעיל יש בו. שתי הבדיקות נחוצות, והשנייה היא זו שקובעת מה בדיוק קיבלתם.