איך יודעים שמה שבבקבוק הוא באמת הפטרייה שעל התווית? DNA, בטא-גלוקן ומה כל בדיקה מוכיחה

בקצרה5 נקודות · דקת קריאה

• אין בדיקה אחת שמוכיחה הכול: DNA מוכיח איזה מין בבקבוק, בטא-גלוקן מוכיח כמה, ורק דוח מעבדה שאפשר לאמת הופך את שניהם לעובדה.
• בשלושה סקרי שוק רק 5 מתוך 19 מוצרי ריישי בארצות הברית, ורק 6 מתוך 19 תוספים באיטליה, תאמו את התווית.
• אלפא-גלוקן שלא אותר הוא הסימן הכימי שאין דגן בבקבוק; תפטיר שגדל על אורז עשיר בעמילן ודל בבטא-גלוקן.
• התמציות שלנו נבדקו ב-TÜV Austria על התמצית המוגמרת: בטא-גלוקן 23.21% עד 28.16% על בסיס יבש, אלפא-גלוקן לא אותר.
• ברקוד DNA ומרקרים ספציפיים כמו טריטרפנים או קורדיצפין עדיין אינם נמדדים אצלנו, ולכן לא נכתב עליהם מספר.

יש שאלה על המאמר? שאלו את הבוט של טריטרה ›

ריישי (Ganoderma lucidum, לינג ג'י), רעמת האריה (Hericium erinaceus, יאמאבושיטאקה), קורדיספס וטרקי טייל (Trametes versicolor, יון ג'י) נמכרות בישראל כתוספי תזונה, והתקנות אינן דורשות מהיצרן להוכיח שהמין שעל התווית הוא המין שבבקבוק. התשובה הכנה: אין בדיקה אחת שמוכיחה הכול. בדיקת DNA מוכיחה זהות ולא כמות, בדיקת בטא-גלוקן מוכיחה כמות ולא זהות, ורק דוח מעבדה שאפשר לאמת מול המעבדה הופך את שתיהן מהבטחה לעובדה.

מה שיש בידינו הוא שלושה סוגי ראיות, ואת שלושתם פרשנו כאן: סקרי שוק שבהם מעבדות אוניברסיטאיות קנו תוספי פטריות מהמדף ובדקו אותם מול התווית; מאמרי שיטה שמגדירים מה ברקוד DNA מסוגל לזהות ומה שיטת מדידת הבטא-גלוקן באמת מודדת; ועבודות טקסונומיה שמסבירות למה השם המסחרי על התווית והשם המדעי העדכני אינם תמיד זהים. גם אנחנו מוכרים תמציות, ולכן כתבנו גם מה אנחנו עצמנו לא בודקים.

מה בכלל יכול להיות לא נכון בבקבוק של תמצית פטריות?

ארבעה דברים, וכל אחד מהם דורש בדיקה אחרת: המין אינו המין שעל התווית; החומר הוא תפטיר שגדל על דגן ולא גוף פרי; כמות החומר הפעיל נמוכה מהמובטח או לא נמדדה כלל; או שיש בבקבוק משהו שלא אמור להיות בו, ממתכות כבדות ועד תרופה סטרואידית.

הכשל הראשון, זהות, הוא השקט ביותר: אבקה חומה של פטרייה אחת נראית בדיוק כמו אבקה חומה של פטרייה אחרת, והצרכן לא יכול להבחין. הכשל השני, תפטיר על דגן, הוא הנפוץ ביותר בעולם האבקות: הפטרייה אכן שם, אבל רובה של האבקה הוא האורז או השיבולת שהתפטיר גדל עליהם. הכשל השלישי, כמות, הוא זה שהתווית מסתירה הכי טוב: "תמצית ריישי" היא תיאור, לא מספר. והכשל הרביעי, זיהום, הוא הנדיר ביותר אבל המסוכן ביותר, ואת הדוגמה הקשה שלו תמצאו בסקר התאילנדי למטה.

כמה מוצרים בשוק באמת תואמים את התווית?

מעט. בשלושת סקרי השוק שמצאנו ב-PubMed, רק 5 מתוך 19 מוצרי ריישי בארצות הברית תאמו את התווית בבדיקה כימית, רק 6 מתוך 19 תוספי פטריות באיטליה תאמו אותה בבדיקת DNA, ו-54.3% מתוך 65 מוצרי קורדיספס שנמכרו ברשת בתאילנד הוגדרו מזויפים.

הסקר האמריקאי (Wu ואחרים, 2017, Scientific Reports) לא בדק DNA בכלל. הוא בדק את מה שהתווית הבטיחה: 19 מוצרי ריישי שנרכשו בארצות הברית נמדדו בשיטות כרומטוגרפיה ומיפוי סוכרים לפוליסכרידים ולטריטרפנים, והחוקרים השוו בין מה שנמדד לבין מה שכתוב. ב-14 מוצרים הפער היה גדול מדי כדי לקרוא לו "תואם". זה מחקר על כמות, לא על זהות.

הסקר האיטלקי (Risoli ואחרים, 2023, Nutrients) עשה את ההפך. הוא ריצף DNA מ-19 תוספי פטריות שנמכרים באיטליה כמונותרפיה, והצליב מול מאגר GenBank. רק ב-6 מוצרים הרצף תאם את המין שעל התווית. החוקרים הוסיפו גם מדידות של ארגוסטרול, אפלטוקסינים, מתכות כבדות וסך גלוקנים, ומצאו שגם שם התוצאות לא תמיד עלו בקנה אחד עם ההצהרות. זה מחקר שהתחיל מזהות והמשיך לכמות, ולכן הוא הקרוב ביותר ל"בדיקה מלאה".

הסקר התאילנדי (Wirasathien ואחרים, 2026, BMC Complementary Medicine and Therapies) נולד מאירוע: התפרצות של פגיעה כלייתית חריפה שנקשרה למוצרי קורדיספס. החוקרים קנו 65 מוצרים ברשת, בדקו אותם במיקרוסקופ, בכרומטוגרפיה בשכבה דקה לקורדיצפין ואדנוזין, ובערכות גילוי לסטרואידים. 54.3% הוגדרו מזויפים, כלומר המין או הצורה שעל התווית לא נמצאו בפועל; 11% לא היו רשומים כלל; ו-6.2% הכילו קורטיקוסטרואידים, תרופה שאינה אמורה להיות בשום תוסף תזונה. ו-73.8% מהמוצרים פרסמו טענות ריפוי ברשתות החברתיות.

שלושת הסקרים נעשו בשלוש מדינות ובשלוש שיטות, ומסקנתם זהה: התווית לבדה אינה ראיה.

מהי בדיקת DNA לפטריות, ומה היא מוכיחה?

בדיקת DNA לפטריות משווה קטע קצר ומוסכם בגנום, האזור ITS, לרצפים ידועים במאגר, ועונה על שאלה אחת: לאיזה מין שייך החומר. היא מזהה מין גם באבקה טחונה, ובניסוי על 7 תוספי ריישי היא זיהתה את המין בכולם. על כמות החומר הפעיל היא אינה אומרת דבר.

ה-ITS (Internal Transcribed Spacer) נבחר ב-2012 כברקוד ה-DNA האוניברסלי של ממלכת הפטריות, אחרי שקונסורציום רב-לאומי השווה שישה אזורי גנום ומצא שלו יש את הסיכוי הגבוה ביותר לזהות נכון את המגוון הרחב ביותר של פטריות (Schoch ואחרים, 2012, PNAS). ב-2016 הראו Raja ועמיתיו (Food Chemistry) ש-ITS ניתן לריצוף גם מחומר מעובד: מאבקות תפטיר, מפטריות סופרמרקט ומכמוסות של תוספים מסחריים, ב-33 דגימות. ב-2020 הראו Gunnels ועמיתיו (PLoS One) שבשבעה תוספי ריישי מספקים שונים, שישה באבקה ואחד מיובש, ריצוף ITS עם פריימרים ייחודיים לסוג Ganoderma זיהה את המין בכל השבעה.

המילה החשובה בכותרת של Raja היא "partial", חלקי. הכותבים עצמם מגדירים את ברקוד ה-DNA "פתרון חלקי לאישור מוצר": הוא מאמת זהות טקסונומית, ולא מאמת שהמוצר מכיל את הכמות שהוא מבטיח, או שהחומר הגיע מגוף הפרי ולא מהתפטיר.

מה בדיקת DNA לא מוכיחה?

שלושה דברים: כמה חומר פעיל יש במוצר, מאיזה חלק של הפטרייה הוא הגיע, ומה קרה לו במיצוי. רצף DNA תואם יכול להגיע גם מאבקה שרובה דגן, גם ממוצר שהבטא-גלוקן שלו לא נמדד מעולם, ובמיצוי נוזלי ה-DNA עצמו מתפרק ולעיתים אינו ניתן לריצוף כלל.

לכן בדיקת DNA היא בדיקת כניסה, לא בדיקת יציאה. היא עונה על "האם זו הפטרייה הנכונה" ברגע שחומר הגלם נכנס, ובזה היא מצוינת. היא אינה עונה על "כמה מהפטרייה הזו יש במנה". מותג שמציג "בדיקה גנטית" כהוכחה שהמוצר "עובד" או "מרוכז" משתמש בבדיקה הנכונה לשאלה הלא נכונה.

ויש מגבלה טכנית שכדאי להכיר: הסקר האיטלקי ריצף אבקות וכמוסות; הניסוי של Gunnels ריצף אבקות; Raja דיווחו שהצליחו "ברוב המקרים". תמצית הידרו-אלכוהולית שעברה בישול בלחץ ושבועות באלכוהול היא דגימה קשה בהרבה. על תמצית נוזלית, הבדיקה שבאמת מודדת את מה שבבקבוק היא בדיקה כימית, לא גנטית.

למה "Ganoderma lucidum" על התווית הוא כמעט תמיד שם מסחרי ולא שם מדעי?

כי הטקסונומיה השתנתה. מחקרים מולקולריים הראו שהריישי המתורבתת באסיה, זו שנחקרת ונמכרת בעולם, היא מין נפרד, Ganoderma lingzhi, ואילו Ganoderma lucidum במובן הצר גדלה באירופה ובחלקים מסין. מתוך 20 מוצרי ריישי מיוצרים שנבדקו ב-DNA, 93% הכילו את המין המתורבת ואף אחד לא הכיל את lucidum הצרה.

המחקר של Loyd ועמיתיו (2018, Frontiers in Microbiology) בדק 20 מוצרים מיוצרים (כמוסות, טבליות, תה) ו-17 ערכות גידול ביתיות שכולם נשאו את השם "Ganoderma lucidum". ריצוף ITS ו-tef1α מצא את המין המתורבת מאסיה ב-93% מהמוצרים, ואת lucidum במובן הצר באף אחד מהם, ורק בערכת גידול אחת. באותה שנה פרסמה אותה קבוצה (PLoS One) עבודה על יותר מ-500 דגימות מארצות הברית, שזיהתה 12 מינים שונים שכולם נקראו במשך מאה שנה "lucidum". וב-2023 הראו Du ועמיתיו (Journal of Fungi), אחרי ריצוף של דגימת הטיפוס המקורית, שהשם הנכון לריישי המתורבתת בסין הוא Ganoderma sichuanense, ו-lingzhi הוא שם נרדף מאוחר.

מה זה אומר לכם כצרכנים? ש"Ganoderma lucidum" על רוב התוויות בעולם, כולל על שלנו, הוא השם המסחרי המקובל לריישי המתורבתת, ולא תוצאה של בדיקה טקסונומית. זה לא זיוף; זו מוסכמה שהמדע עקף. אבל זו בדיוק הסיבה שהשם על התווית אינו ראיה לשום דבר, והבדיקה היא.

גוף פרי או תפטיר על דגן: איך מזהים בלי מעבדה?

לא בוודאות, אבל יש סימן אחד שקשה להסתיר: עמילן. תפטיר שגדל על אורז או שיבולת שועל נטחן יחד עם המצע, ולכן אבקה כזו מכילה הרבה אלפא-גלוקן, שהוא עמילן, ומעט בטא-גלוקן. גוף פרי כמעט ואינו מכיל עמילן. דוח בדיקה שמציג אלפא-גלוקן "לא אותר" הוא הראיה הכימית שאין דגן בבקבוק.

הבדל הזה אינו תיאורטי. שיטת המדידה המקובלת לבטא-גלוקן בפטריות (McCleary ו-Draga, 2016, Journal of AOAC International) מודדת תחילה את סך הגלוקן, אחר כך את האלפא-גלוקן באמצעות האנזים גלוקואמילאז שמפרק עמילן וגליקוגן, ומחשבת את הבטא-גלוקן כהפרש. כלומר כל דוח בטא-גלוקן תקין מכיל גם את מספר העמילן, גם אם היצרן בוחר לא להציג אותו. אם בדוח שמולכם מופיע רק "בטא-גלוקן" בלי "אלפא-גלוקן", שאלו למה.

סקר של 39 מיני פטריות, מתורבתות ובר (Sari ואחרים, 2016, Food Chemistry), מצא שתכולת הבטא-גלוקן הגבוהה ביותר נמצאת דווקא בפטריות המדף הקשות, המשפחה שטרקי טייל וריישי שייכות אליה, ושברוב המינים הרגל עשירה בגלוקנים יותר מהכובע. זו הסיבה שהשאלה "מאיזה חלק של הפטרייה" אינה פדנטיות: היא משנה את המספר.

מה בדיקת בטא-גלוקן מוכיחה, ואיך היא נעשית?

היא מוכיחה כמות: איזה אחוז מהחומר היבש בדגימה הוא בטא-גלוקן 1,3/1,6, הרכיב שמערכת החיסון המולדת מזהה דרך הקולטן Dectin-1. הבדיקה כימית-אנזימטית, נעשית על הדגימה שנשלחה, ותוצאתה תלויה במה שנשלח: גוף פרי, תפטיר, אבקה או תמצית מוגמרת.

המספר שהבדיקה מחזירה תלוי בשני דברים שכדאי לשאול עליהם. הראשון הוא הבסיס: אחוז "על בסיס יבש" ואחוז "מהמוצר הנוזלי" הם שני מספרים שונים לחלוטין לאותה תמצית, ומותג שמציג אחוז בלי לומר על מה הוא חושב, מציג מספר שאי אפשר להשוות. השני הוא הדגימה: בדיקה על גוף הפרי הגולמי אומרת מה היה בחומר הגלם; בדיקה על התמצית המוגמרת אומרת מה נשאר אחרי המיצוי, וזה מה שאתם שותים.

למה דווקא בטא-גלוקן ולא "פוליסכרידים"? כי הבטא-גלוקן, ובפרט שרשראות 1,3 עם ענפי 1,6 במבנה סליל משולש, הוא הצורה שבה המחקר האימונולוגי מתמקד (Zhang ואחרים, 2025, International Journal of Biological Macromolecules), ומחקרים ביופיזיקליים הראו שהקולטן Dectin-1 מגיב למבנה הזה ולא לכל גלוקן (Anaya ואחרים, 2023, Biophysical Journal). ענפי ה-1,6 נמדדים בנפרד בשיטות ייעודיות (Yamanaka ואחרים, 2020, International Journal of Medicinal Mushrooms), ולכן דוח שמציין "1,3/1,6" אומר שהמעבדה ידעה מה היא מחפשת.

למה "סך פוליסכרידים" אינו אותו דבר כמו בטא-גלוקן?

כי "פוליסכרידים" כוללים גם עמילן, גליקוגן וסוכרים אחרים שאין להם קשר לפעילות הנחקרת. אבקת תפטיר על אורז יכולה להציג "40% פוליסכרידים" ולהכיל 5% בטא-גלוקן. מספר פוליסכרידים בלי מספר בטא-גלוקן לצדו הוא מספר שנועד להיראות גדול, לא להיות מדויק.

זו הסיבה שבעמוד הזה, ובכל האתר, אנחנו מצטטים בטא-גלוקן בלבד. ואם אתם רואים דוח שבו "סך הפוליסכרידים" נמוך מהבטא-גלוקן, עצרו: מבחינה כימית זה בלתי אפשרי, כי הבטא-גלוקן הוא תת-קבוצה של הפוליסכרידים. דוח כזה אומר שמשהו במדידה, בהגדרה או בהעתקה השתבש, ושאלה למעבדה היא הצעד הבא.

מהם מרקרים ספציפיים לפטרייה, ומה הם מוסיפים על הבטא-גלוקן?

מרקרים הם תרכובות שקיימות רק בפטרייה אחת, ולכן מדידתן מוכיחה בעת ובעונה אחת זהות וכמות: חומצות גנודריות וטריטרפנים בריישי, הריצנונים וארינצינים ברעמת האריה, קורדיצפין ואדנוזין בקורדיספס, PSK ו-PSP בטרקי טייל. הם הבדיקה המלאה ביותר, והיקרה ביותר, ואנחנו עדיין לא מפרסמים אותם.

בריישי תוארו יותר מ-495 טריטרפנואידים מ-25 מינים (Galappaththi ואחרים, 2022, Biomolecules), והסקר האמריקאי של Wu השתמש בדיוק בהם, לצד הפוליסכרידים, כדי לקבוע אילו מוצרים תואמים את התווית. ברעמת האריה ההבחנה חשובה במיוחד: הריצנונים מאפיינים את גוף הפרי ואילו ארינצינים מאפיינים את התפטיר (Friedman, 2015, Journal of Agricultural and Food Chemistry), ולכן פרופיל המרקרים מגלה גם מאיזה חלק של הפטרייה הגיע החומר. בקורדיספס, קורדיצפין ואדנוזין הם המדדים המקובלים, ובסקר התאילנדי הם נמדדו בכרומטוגרפיה בשכבה דקה כדי לזהות זיופים. בטרקי טייל, הפוליסכרופפטידים PSK ו-PSP הם התרכובות הנחקרות ביותר (Bains ואחרים, 2021, Materials).

הגינות מחייבת לומר: מרקרים הם השלב הבא בשקיפות, לא השלב שבו אנחנו נמצאים. התמציות שלנו נבדקו לבטא-גלוקן, לאלפא-גלוקן, למתכות כבדות, לחומרי הדברה ולפחמימנים ארומטיים. טריטרפנים, הריצנונים וקורדיצפין בתמצית המוגמרת לא נמדדו אצלנו עד היום, וכל עוד לא נמדדו, לא נכתוב עליהם מספר.

מה בודקים מלבד זהות וכמות: מתכות כבדות, חומרי הדברה ו-PAH?

פטריות סופחות מהמצע שלהן, ולכן מינים רבים צוברים קדמיום וכספית ברמות גבוהות כשהם גדלים על קרקע מזוהמת. שלוש בדיקות הטוהר המקובלות הן מתכות כבדות (עופרת, קדמיום, ארסן, כספית), שאריות חומרי הדברה, ופחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAH) שנוצרים בייבוש בעשן. אף אחת מהן אינה מחליפה את בדיקת הכמות.

הסקירה של Kalač (2012, Journal of the Science of Food and Agriculture) על ההרכב הכימי של כ-200 מיני פטריות מאכל מסכמת: "מינים אחדים יכולים לצבור רמות גבוהות מאוד של יסודות קורט מזיקים, במיוחד קדמיום וכספית, כשהם גדלים על מצעים מזוהמים מאוד". זו הסיבה שמקום הגידול הוא שאלה של טוהר ולא של גאווה מקומית: פטרייה שגדלה על מצע מבוקר בתוך חממה נמדדת מול פטרייה שנקטפה מיער שאיש אינו יודע מה הורעף עליו.

וזו גם הסיבה שהסקר האיטלקי הוסיף לבדיקת ה-DNA שלו גם מתכות כבדות, אפלטוקסינים וניקוטין: זהות ללא טוהר היא חצי תמונה. בפרק "מה כן נמדד בבקבוק שלנו" תמצאו את ארבע הבדיקות שלנו, כולל המספרים שאינם אפס.

איך מאמתים שדוח מעבדה הוא אמיתי ולא גרפיקה?

דוח אמיתי עומד על ארבעה עוגנים שכולם ניתנים לבדיקה עצמאית: שם מעבדה עם פרטי התקשרות, מספר דוח שהמעבדה יכולה לאתר, זיהוי הדגימה שנבדקה (מה נשלח, לא איך קוראים למוצר בחנות), והשיטה עם הבסיס שעליו דווח המספר. חסר אחד מהם, זו גרפיקה.

יש גם הבדל בין שני סוגי מסמכים שנראים דומים. "תעודת אנליזה" (COA) במובנה המחמיר מונפקת לא פעם על ידי היצרן עצמו ומסכמת בדיקות שהוא ערך או הזמין. "דוח בדיקה" (Test Report) נכתב על ידי המעבדה החיצונית ונושא את מספר הדוח שלה. על המסמכים שלנו כתוב "TEST REPORT", ואת הדרך לקרוא אותם שורה אחרי שורה פירטנו במדריך לקריאת דוח בדיקה.

ושימו לב לניסוח: תמצית "נבדקה ב-TÜV Austria", לא "אושרה" על ידה. דוח בדיקה מודד ערכים בדגימה; הוא אינו תו תקן, אינו אישור למוצר, ואינו הבטחה שכל בקבוק זהה לדגימה. מי שכותב "מאושר על ידי מעבדה" אומר משהו שמעבדה אינה עושה.

מה הרגולציה בישראל דורשת מיצרן תוסף פטריות, ומה היא לא דורשת?

תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997, דורשות רישיון ייצור, תנאי ייצור נאותים, סימון בעברית ומשפט אזהרה קבוע, ואוסרות לייחס לתוסף בפרסומת סגולות ריפוי או מניעה של מחלה. הן אינן דורשות למדוד או לפרסם את תכולת החומר הפעיל, ואינן דורשות אימות גנטי של המין.

כלומר החוק בישראל, כמו במרבית המדינות, מסדיר את האיך (ייצור, סימון, פרסום) ולא את הכמה. יצרן יכול למכור "תמצית ריישי" בלי שנמדד בה דבר, בלי לחרוג מהתקנות. כבר בשנת 2000 תיארה סקירה בכתב העת הרפואה (Lavy ואחרים) את הפער הזה: ביקוש גדול, פרסום מסיבי של סגולות, ומוצרים שאיכותם, יעילותם ובטיחותם לא נבדקו לפי קריטריונים רפואיים מקובלים. מאז התווספו תקנות ייבוא (2025) שמחייבות יבואן נאות ותיק מוצר דיגיטלי, אבל חובת מדידה של חומר פעיל עדיין אינה קיימת. את המפה המלאה פירטנו בעמוד הרגולציה.

המשמעות הצרכנית פשוטה: אם היצרן אינו חייב למדוד, המדידה היא בחירה. ומי שבחר למדוד, יראה לכם את הדוח.

מה כל בדיקה מוכיחה, ומה לא? טבלה אחת

אין בדיקה שמכסה את ארבעת הכשלים לבדן. בדיקת DNA סוגרת את שאלת הזהות; בדיקת בטא-גלוקן עם אלפא-גלוקן סוגרת את שאלות הכמות והדגן; מרקרים ספציפיים סוגרים זהות וכמות יחד; ובדיקות הטוהר סוגרות את שאלת הזיהום. הטבלה מסכמת מה כל אחת עונה, ומה היא משאירה פתוח.

מה שואלים מוכר לפני שקונים תמצית פטריות?

שבע שאלות, בסדר הזה: איזה מין ובאיזה שם מדעי; גוף פרי או תפטיר; כמה בטא-גלוקן, על איזה בסיס ובאיזו שיטה; כמה אלפא-גלוקן; מה זיהוי הדגימה שנבדקה; איזו מעבדה ומה מספר הדוח; ומה נבדק בטוהר. מוכר שעונה על שבע השאלות במסמך, ולא בפסקת שיווק, הוא מוכר שמדד.

ואל תתביישו לשאול גם את השאלה השמינית: "מה לא בדקתם?" התשובה לשאלה הזו מגלה יותר על המותג מכל דוח. מותג שמדד יודע בדיוק מה הוא לא מדד, ואומר זאת. מותג שלא מדד עונה "הכול".

מה כן נמדד בבקבוק שלנו

התמציות שלנו מתחילות בגופי פרי טריים מהחווה שלנו במורן שבגליל. אנחנו מבודדים את הזן על אגר, מגדלים את גופי הפרי בחממה על מצע מבוקר, ומעבירים אותם מהקטיף למיצוי בלי שלב ייבוש, מה שככל הידוע לנו מעט מאוד מגדלים בעולם עושים. המיצוי משולש: מים קרים, אלכוהול במשך שבעה שבועות, ומים חמים בלחץ, ביחס פטרייה-לנוזל של 1:2 ברעמת האריה, 1:2.5 בקורדיספס ו-1:3 בריישי ובטרקי טייל וריישי. התמצית המוגמרת מכילה 32% אלכוהול, וכשרה בהשגחת רבנות מטה יהודה, הרב גד אטיאס.

ואז נשלחת דגימה מהתמצית המוגמרת, לא מחומר הגלם, למעבדת TÜV Austria לבדיקת בטא-גלוקן 1,3/1,6 ואלפא-גלוקן. זו הבדיקה היחידה שלפיה אפשר לומר מה בבקבוק, ולא מה היה בפטרייה לפני שהתחלנו. התוצאות, על בסיס החומר היבש:

אלפא-גלוקן שלא אותר הוא ההוכחה הכימית שאין דגן בבקבוק. לצד זה נבדקו ארבע הפטריות במעבדת VELTIA למתכות כבדות: עופרת, ארסן וכספית לא אותרו באף אחת מהן; קדמיום אותר ברמות של 0.03 עד 0.10 מיליגרם לקילוגרם היכן שאותר, ואלומיניום 7 מיליגרם לקילוגרם ברעמת האריה בלבד. בסריקה של 610 חומרי הדברה אף חומר פעיל לא כומת, ופחמימנים ארומטיים (PAH) היו מתחת לסף הכימות בכולן. כל הדוחות החתומים, עם מספר הדוח ושם הדגימה, פתוחים בעמוד בדיקות המעבדה, ואת ההבדל בין פטרייה טרייה למיובשת ואת משמעות יחס המיצוי הסברנו בעמודים נפרדים.

זה מה שאנחנו יודעים למדוד ולהוכיח על מה שבבקבוק. מה שלא נמדד, זהות גנטית בברקוד DNA ומרקרים ספציפיים בתמצית המוגמרת, לא נכתב כאילו נמדד.

מה העמוד הזה לא אומר, ומה אנחנו לא טוענים

העמוד אינו אומר שתוספי פטריות בישראל מזויפים: שלושת הסקרים נעשו בארצות הברית, באיטליה ובתאילנד, ואין לנו סקר ישראלי מקביל. הוא אינו אומר שבדיקת DNA מיותרת, אלא שהיא עונה על שאלה אחת. הוא אינו אומר שהתמציות שלנו "מאומתות גנטית", כי לא ביצענו בדיקת DNA, ואינו מציג מספר טריטרפנים, הריצנונים או קורדיצפין, כי לא מדדנו אותם. הוא אינו מבטיח שכל בקבוק זהה לדגימה שנבדקה: דוח בדיקה מתאר דגימה. ושום דבר כאן אינו טענה על מה שתמצית תעשה לבריאותכם; תוסף תזונה אינו תרופה, והאחריות לבריאות היא של הרופא שלכם.

השורה התחתונה

התווית אינה ראיה, ואף בדיקה אחת אינה הוכחה שלמה. ברקוד DNA מוכיח מין; בטא-גלוקן ואלפא-גלוקן מוכיחים כמות והיעדר דגן; מרקרים ספציפיים מוכיחים את שניהם יחד; ובדיקות הטוהר מוכיחות שאין בבקבוק מה שלא אמור להיות בו. מה שהופך כל אחת מהן מהבטחה לעובדה הוא דוח עם שם מעבדה, מספר דוח וזיהוי דגימה. אנחנו מפרסמים ארבע בדיקות כאלה על התמצית המוגמרת, ואומרים במפורש אילו שתיים עדיין לא ביצענו.

שאלות נפוצות

האם בדיקת DNA מוכיחה שתוסף פטריות הוא "אמיתי"?

היא מוכיחה שהחומר שייך למין שעל התווית, וזה חשוב: בסקר באיטליה רק 6 מתוך 19 תוספים עברו את המבחן הזה. אבל היא אינה אומרת כמה חומר פעיל יש, אם מדובר בגוף פרי או בתפטיר על דגן, ומה שרד את המיצוי. "אמיתי" דורש גם בדיקה כימית.

למה טריטרה לא מבצעת בדיקת DNA?

כי אנחנו מבודדים את הזן בעצמנו על אגר ומגדלים את גופי הפרי בחווה, כך ששאלת הזהות נסגרת אצלנו בשלב הגידול ולא במעבדה חיצונית; ומפני שבתמצית נוזלית שעברה בישול ושבועות באלכוהול ה-DNA מתפרק. הבדיקה שמודדת את מה שבבקבוק היא כימית, וזו הבדיקה שאנחנו מפרסמים.

מה ההבדל בין בטא-גלוקן ל"סך פוליסכרידים" על תווית?

סך פוליסכרידים כולל גם עמילן וסוכרים אחרים שאינם הרכיב הנחקר, ולכן המספר תמיד גדול יותר. בטא-גלוקן 1,3/1,6 הוא הרכיב שמערכת החיסון המולדת מזהה. מוצר שמציג רק פוליסכרידים, בלי בטא-גלוקן ובלי אלפא-גלוקן, מציג מספר שאי אפשר להשוות לשום דבר.

איך יודעים אם תוסף הוא תפטיר על דגן ולא גוף פרי?

דרך העמילן. תפטיר נטחן יחד עם האורז או השיבולת שגדל עליהם, ולכן אבקה כזו עשירה באלפא-גלוקן ודלה בבטא-גלוקן. גוף פרי כמעט ואינו מכיל עמילן. דוח שמציג אלפא-גלוקן "לא אותר" הוא הראיה הכימית; בארבע התמציות שלנו זו התוצאה.

האם "Ganoderma lucidum" על התווית אומר שהמוצר אינו אמיתי?

לא. זהו השם המסחרי המקובל בעולם לריישי המתורבתת, שהמחקר הטקסונומי מכנה היום Ganoderma lingzhi או Ganoderma sichuanense. 93% מ-20 מוצרי הריישי שנבדקו ב-DNA הכילו את המין המתורבת. השם על התווית אינו ראיה לכאן או לכאן; הדוח הוא.

מה ההבדל בין COA ל-Test Report, ומה חזק יותר?

תעודת אנליזה (COA) במובנה המחמיר מונפקת לא פעם על ידי היצרן ומסכמת בדיקות שהוא ערך או הזמין. דוח בדיקה (Test Report) נכתב על ידי המעבדה החיצונית ונושא מספר דוח שאפשר לאמת מולה. הדוחות שלנו הם מהסוג השני, ולכן כתוב עליהם TEST REPORT.

מה אתם לא בודקים, ולמה אתם אומרים את זה?

איננו מבצעים ברקוד DNA ואיננו מודדים טריטרפנים, הריצנונים או קורדיצפין בתמצית המוגמרת. אנחנו אומרים זאת כי מרקרים ספציפיים הם השלב הבא בשקיפות, וכי מותג שמדד יודע בדיוק מה הוא לא מדד. ארבע הבדיקות שכן ביצענו פתוחות במלואן.

האם החוק בישראל מחייב לפרסם בדיקות מעבדה על תוסף פטריות?

לא. תקנות תוספי התזונה מ-1997 מסדירות רישיון ייצור, סימון ואיסור על טענות ריפוי בפרסומת, אבל אינן דורשות למדוד או לפרסם תכולת חומר פעיל, ואינן דורשות אימות גנטי. מדידה היא בחירה של היצרן, ולכן דוח פתוח הוא הסימן שהיצרן בחר למדוד.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• 19 מוצרי ריישי שנרכשו בארצות הברית נמדדו לפוליסכרידים ולטריטרפנים; רק 5 (26.3%) תאמו את התווית — Wu DT, et al. Scientific Reports, 2017. צפייה ב-PubMed
• 19 תוספי פטריות מהשוק האיטלקי רוצפו ב-DNA; רק 6 תאמו את המין שעל התווית, ונבדקו גם ארגוסטרול, אפלטוקסינים, מתכות כבדות וסך גלוקנים — Risoli S, et al. Nutrients, 2023. צפייה ב-PubMed
• 65 מוצרי קורדיספס שנמכרו ברשת בתאילנד: 54.3% מזויפים, 11% לא רשומים, 6.2% עם קורטיקוסטרואידים, 73.8% עם טענות ריפוי ברשתות החברתיות — Wirasathien L, et al. BMC Complementary Medicine and Therapies, 2026. צפייה ב-PubMed
• 20 מוצרי ריישי מיוצרים ו-17 ערכות גידול שנמכרו כ-Ganoderma lucidum: 93% מהמוצרים הכילו את המין המתורבת מאסיה, ואף אחד את lucidum במובן הצר — Loyd AL, et al. Frontiers in Microbiology, 2018. צפייה ב-PubMed
• יותר מ-500 דגימות Ganoderma מארצות הברית: 12 מינים שונים שכולם נקראו "lucidum", ו-lucidum הצרה נמצאה רק באזורים מצומצמים — Loyd AL, et al. PLoS One, 2018. צפייה ב-PubMed
• ריצוף דגימת הטיפוס המקורית קבע שהשם הנכון לריישי המתורבתת בסין הוא Ganoderma sichuanense, ו-G. lingzhi שם נרדף מאוחר — Du Z, et al. Journal of Fungi, 2023. צפייה ב-PubMed
• ברקוד ITS זיהה את המין בכל 7 תוספי הריישי שנבדקו, 6 באבקה ואחד מיובש, מספקים שונים — Gunnels T, et al. PLoS One, 2020. צפייה ב-PubMed
• ברקודי ITS הופקו מ-33 דגימות פטריות למזון ולתוספים, כולל אבקות תפטיר וכמוסות מסחריות; המחברים מגדירים זאת "פתרון חלקי" לאישור מוצר — Raja HA, et al. Food Chemistry, 2016. צפייה ב-PubMed
• קונסורציום רב-לאומי השווה שישה אזורי גנום וקבע את ITS כברקוד ה-DNA האוניברסלי לפטריות — Schoch CL, et al. Proceedings of the National Academy of Sciences, 2012. צפייה ב-PubMed
• שיטת המדידה לבטא-גלוקן בפטריות ובמוצרי תפטיר: סך גלוקן בהידרוליזה חומצית, אלפא-גלוקן באנזימים, והבטא-גלוקן כהפרש — McCleary BV, Draga A. Journal of AOAC International, 2016. צפייה ב-PubMed
• סריקת בטא-גלוקן ב-39 מיני פטריות מתורבתות ובר: פטריות המדף גבוהות במיוחד, והרגל עשירה יותר מהכובע ברוב המינים — Sari M, et al. Food Chemistry, 2016. צפייה ב-PubMed
• שיטה ייעודית לכימות ענפי בטא-1,6-גלוקן בפטריות, לצד בטא-1,3 דרך Dectin-1 — Yamanaka D, et al. International Journal of Medicinal Mushrooms, 2020. צפייה ב-PubMed
• סקירת הכימיה של רעמת האריה: הריצנונים בגוף הפרי, ארינצינים בתפטיר, וכ-70 תרכובות פעילות מאופיינות — Friedman M. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 2015. צפייה ב-PubMed
• סקירת הטרמטס (טרקי טייל): הפוליסכרופפטידים PSK ו-PSP כתרכובות הנחקרות העיקריות — Bains A, et al. Materials, 2021. צפייה ב-PubMed
• 495 טריטרפנואידים מ-25 מיני Ganoderma שתוארו בין 1984 ל-2022, כולל שיטות הזיהוי שלהם — Galappaththi MCA, et al. Biomolecules, 2022. צפייה ב-PubMed
• סקירת הפוליסכרידים של קורדיספס, 2004 עד 2024: קורדיצפין, אדנוזין ופוליסכרידים כרכיבים הפעילים המזוהים — Chen L, et al. Molecules, 2024. צפייה ב-PubMed
• הקולטן Dectin-1 מגיב למבנה הבטא-גלוקן ולא לכל גלוקן: גלוקנים מובנים מפעילים אותו, גלוקנים קצרים ולא-מובנים פחות — Anaya EU, et al. Biophysical Journal, 2023. צפייה ב-PubMed
• סקירת 4,545 מאמרים על פוליסכרידים של פטריות: בטא-1,3 עם ענפי 1,6 במבנה סליל משולש הם הצורה האימונומודולטורית החזקה — Zhang X, et al. International Journal of Biological Macromolecules, 2025. צפייה ב-PubMed
• סקירת ההרכב הכימי של כ-200 מיני פטריות מאכל: מינים אחדים צוברים רמות גבוהות מאוד של קדמיום וכספית על מצעים מזוהמים — Kalač P. Journal of the Science of Food and Agriculture, 2013. צפייה ב-PubMed
• סקירה ישראלית על רגולציית תכשירים טבעיים: ביקוש גדול, פרסום מסיבי, ומוצרים שאיכותם ובטיחותם לא נבדקו לפי קריטריונים רפואיים — Lavy T, et al. הרפואה, 2000. צפייה ב-PubMed

להמשך

• תוצאות המעבדה: כל הדוחות החתומים
• איך קוראים דוח בדיקה (COA) שורה אחרי שורה
• בטא-גלוקן מול פוליסכרידים
• גוף פרי לעומת תפטיר
• פטרייה טרייה או מיובשת
• יחס מיצוי: מה המספר אומר ומה לא
• פטריות מרפא ורגולציה בישראל
• כיצד לבחור תוסף פטריות איכותי
• שקיפות: מה אנחנו מפרסמים ולמה
• מדע הריישי
• מדע הקורדיספס
• מדע רעמת האריה
• וב המחקרים
• פטריות מרפא לפי מטרה

העמוד הזה הוא עמוד מידע ואינו ייעוץ רפואי. הוא מתאר מה סקרי שוק ומאמרי שיטה מדדו ומה לא, ואינו טענה על השפעתה של תמצית כלשהי על בריאותכם. תוסף תזונה אינו תרופה ואינו מחליף טיפול; לפני תחילת נטילה של כל תוסף, כולל שלנו, ובמיוחד לצד תרופות, בהיריון, בהנקה או במצב רפואי מאובחן, יש להתייעץ עם רופא. דוחות הבדיקה מתארים את הדגימה שנבדקה.