מיצוי משולש: מה יוצא מהפטרייה בכל שלב, מול מים חמים בלבד ומיצוי כפול

מיצוי משולש הוא שלושה ממסים בזה אחר זה על אותה פטרייה: מים קרים, אלכוהול, ואז מים חמים בלחץ. כל שלב מוציא משפחת תרכובות אחרת, כי כל משפחה מתמוססת במשהו אחר. העמוד הזה מראה את המנגנון, שלב אחר שלב, ואומר בדיוק מה מזה כבר מדדנו על התמציות שלנו, ומה עוד לא.

• ארבע התמציות שעוברות את שלושת השלבים, 50 מ"ל:
• ריישי
• רעמת האריה
• קורדיספס
• טרקי טייל וריישי

מה יוצא מהפטרייה בכל שלב? המנגנון, בתנועה

הפטרייה הטרייה נכנסת לכלי הראשון, והשארית המוצקה שלה עוברת מכלי לכלי. בכל כלי הממס מושך אליו את מה שמתמוסס בו ומשאיר את השאר לשלב הבא. הנקודות הצבעוניות באנימציה הן משפחות התרכובות, לא מולקולות בודדות ולא כמויות: זהו תרשים מנגנון, לא גרף מדידה.

מי שרוצה את הגרסה הארוכה, עם ההיסטוריה והפרוטוקול המלא, ימצא אותה במאמר המיצוי המשולש. כאן נשארים במנגנון: למה דווקא שלושה ממסים, מה כל אחד מהם עושה, ואיפה עובר הגבול בין מה שהמדע אומר לבין מה שמדדנו בעצמנו.

למה אי אפשר פשוט להשרות פטרייה במים?

כי התרכובות שמעניינות אותנו נעולות מאחורי דופן תא שבנויה מכיטין ומגלוקנים, מטריצה סיבית שמים בטמפרטורת החדר כמעט לא חודרים. בלי חום או ממס מתאים, רוב הבטא-גלוקן נשאר בפטרייה, והטריטרפנים, שאינם מסיסים במים, נשארים בה בכל טמפרטורה.

דופן התא של פטרייה שונה מדופן תא צמחי. במקום תאית יש בה כיטין, אותו פוליסכריד קשיח שבונה גם את השלד החיצוני של חרקים, והוא קשור כימית לרשת של בטא-גלוקנים ליצירת קומפלקס כיטין-גלוקן. הסקירה של Gow, Latgé ו-Munro מתארת את הדופן כפיגום של פוליסכרידים סיביים נושאי עומס, שבתוכו משובצים חלבונים וסוכרים נוספים. הרשת הזאת נותנת לפטרייה את חוזקה, ובדיוק בגלל זה היא מקשה על מיצוי: חלק מהבטא-גלוקן הוא עצמו חומר מבני של הדופן, ושחרורו דורש לפרק את הקשרים שמחזיקים אותו במקום.

מהצד השני, התרכובות הקטנות של הפטרייה, טריטרפנים, סטרולים ופנולים, אינן מסיסות היטב במים בכלל. מים חמים יכולים לפרוץ דופן, אבל לא ימיסו מה שצריך אלכוהול. מכאן נולד הרעיון של ממסים בזה אחר זה: לא כי "יותר שלבים זה יותר טוב", אלא כי לכל משפחת תרכובות יש ממס שהיא מתמוססת בו, ואין ממס אחד שמתאים לכולן.

שלב 1: מה מוציאים המים הקרים, ולמה הם ראשונים?

מים בטמפרטורת החדר מוציאים מהפטרייה את מה שמתמוסס במים בלי עזרת חום: חלבונים, פוליפנולים וסוכרים קטנים. במחקר שפיצל שלוש פטריות מאכל לשברים בזה אחר זה, השבר המימי בטמפרטורת החדר היה הגדול ביותר במשקלו והורכב בעיקר מחלבונים, סוכרים ופוליפנולים; הבטא-גלוקן רובו נשאר לשלבים שאחריו.

למה זה קודם? כי כל מה שייצא כאן ייצא בלי שחום נגע בו. אחרי שהשלב הזה מסתיים, הפטרייה פוגשת אלכוהול ואז מים רותחים, ומה שנותר בה אז עובר תנאים אגרסיביים יותר. סדר השלבים הוא כלל של הגנה: קודם העדין, אחר כך החזק.

בין החלבונים שמעניינים את חוקרי הפטריות יש משפחה שנקראת חלבונים פטרייתיים מווסתי חיסון (Fungal Immunomodulatory Proteins, FIP). במחקר על פטריית האינוקי, מים קרים הוציאו את החלבון FIP-fve מפטרייה טרייה בלי שום ריאגנט כימי. וכאן מגיעה הגינות שחייבים לה: לא כל חלבון כזה רגיש לחום. אותה קבוצת חוקרים הראתה שהחלבון LZ-8 של הריישי שומר על פעילותו גם אחרי חימום ל-100 מעלות למשך 30 דקות ואפילו אחרי עיקור בלחץ. לכן אנחנו לא כותבים "החום היה הורס אותם". אנחנו כותבים מה שנכון: שלב המים הקרים לוכד אותם לפני שחום בכלל נוגע בהם, ומה שרגיש לחום בקבוצה הזאת, ויש כזה, יוצא כאן בשלמותו.

שלב 2: מה מוציא האלכוהול, ולמה שבעה שבועות?

אלכוהול ממיס את מה שמים לא ממיסים: טריטרפנים, סטרולים ופנולים. בריישי אלה חומצות גנודריות, המשפחה שרוב מחקרי הריישי מתעניינים בה; ברעמת האריה אלה ההריצנונים של גוף הפרי. אצלנו השלב הזה נמשך שבעה שבועות, כי זמן, ולא טמפרטורה, הוא מה שעושה כאן את העבודה.

הספרות על הריישי חד-משמעית לגבי הממס. במחקר אופטימיזציה שבדק חום, זמן וריכוז אתנול, התנאים שהניבו את מרב הטריטרפנים והפנולים היו ריכוזי אתנול גבוהים, סביב 62 עד 90 אחוז, בשתי שיטות שונות. ומחקר פיטוכימי שחיפש את התרכובות עצמן בודד 29 טריטרפנים שונים מתמצית אתנולית של גופי פרי של ריישי, 11 מהם תוארו שם לראשונה. אלה לא תרכובות שמים מוציאים.

ברעמת האריה חשוב להבחין בין שתי משפחות שמתבלבלות כל הזמן. ההריצנונים נמצאים בגוף הפרי, ובמחקר שבדק אותם הם בודדו מתמצית אתנול של גוף הפרי. האריאצינים, לעומת זאת, הם תרכובות של התפטיר, וסקירה שיטתית של 2025 עוסקת בהם במפורש כתרכובות תפטיר. התמציות שלנו הן מגופי פרי בלבד, ולכן כשמדברים על שלב האלכוהול אצלנו, מדברים על הריצנונים. מי שמבטיח לכם אריאצינים מתמצית גוף פרי כנראה לא בדק.

על השבעה שבועות: זו השרייה בכלי אטום וחשוך, עם ניעור, בלי חימום. סוניקציה (אולטרה-סאונד) היא שלב משלים אצלנו, לא תחליף; לדעתנו היא עדיין לא עקפה את מה שזמן ארוך באלכוהול עושה. זו עמדה של יצרן, לא ממצא מעבדה, ואנחנו מסמנים אותה ככזו.

שלב 3: מה מוציאים המים החמים בלחץ?

מים חמים הם הממס הקלאסי לבטא-גלוקן ולפוליסכרידים האחרים של דופן התא. החום והלחץ מפרקים את קשרי הכיטין-גלוקן ומשחררים את השרשראות הארוכות למים. זה השלב שאחראי למספר היחיד שכבר מדדנו על התמציות שלנו: בטא-גלוקן של 23.21 עד 28.16 אחוז.

הספרות המקצועית עובדת כמעט כולה כך: פוליסכרידים של פטריות מופקים במים חמים, ולעיתים משקיעים אותם אחר כך באתנול כדי לרכז. מחקר שבדק פטריית מאכל הראה הפקה במים ב-60, 80 ו-100 מעלות, והשוואה עם טיפול מקדים בלחץ גבוה, שהמליצה דווקא על שילוב של לחץ ומים חמים מתונים. מחקר אחר על ריישי הגיע לתנאים אופטימליים של 121 מעלות במשך שעתיים ואחריהן השקעה באתנול, וקיבל שבר עשיר בבטא-גלוקן. ושיטת הכימות שהמעבדה משתמשת בה אצלנו, ערכת Megazyme לבטא-גלוקן של פטריות ושמרים, היא אותה ערכה שמופיעה במחקרים האלה כשרוצים להבחין בין בטא-גלוקן אמיתי לבין "סך הפוליסכרידים", מספר שמנפח את עצמו בקלות על ידי עמילן או סיבים מוספים.

שימו לב למה שהשלב הזה מגיע אחרי האלכוהול ולא לפניו. אם היו מתחילים ברתיחה, החלבונים ששלב 1 לכד היו פוגשים חום לפני שיצאו, והטריטרפנים של שלב 2 היו נשארים בפטרייה מבושלת. הסדר הוא חלק מהשיטה.

מה ההבדל בין מים חמים בלבד, שני ממסים ומיצוי משולש?

מים חמים בלבד מוציאים בטא-גלוקן ומחמיצים את כל מה שמסיס באלכוהול. שני ממסים (מיצוי כפול: מים חמים ואלכוהול) מכסים את שתי המשפחות הגדולות. מיצוי משולש מוסיף שלב קר לפני הכול, ובכך גם סדר: החום מגיע אחרון. הטבלה אומרת בדיוק מה כל שיטה מכסה, בלי להגזים.

הטבלה הזאת היא טבלת כיסוי, לא טבלת כמויות. היא אומרת איזו משפחה יכולה בכלל להימצא בתמצית לפי הממס שבו השתמשו, ולא כמה ממנה יש. על כמויות עונה רק תעודת מעבדה, ועל זה בהמשך.

למה הסדר חשוב: קר, אלכוהול, ורק אז חם?

כי שלושת השלבים אינם מקבילים, הם סדרתיים על אותה פטרייה. מה שהשלב הראשון לא הוציא נשאר לשלב הבא, בתנאים קשים יותר. סידור השלבים מהעדין לאגרסיבי מבטיח שכל משפחה פוגשת את הממס שלה בתנאים הכי שמרניים שמספיקים לה.

יש לזה גם צד מעשי: אחרי השלב האלכוהולי, השארית המוצקה כבר "נוקתה" מהשומנים והטריטרפנים, ומים חמים פוגשים דופן תא חשופה יותר. במחקרי הפרדה סדרתיים, כמו זה שפיצל שלוש פטריות מאכל, רואים את התמונה הזאת בבירור: כל שבר מכיל משהו אחר, והבטא-גלוקן המבני מתרכז דווקא בשברים המאוחרים, אלה שדורשים חום או בסיס כדי לצאת. השיטה שלנו מכוונת לאותו עיקרון בלי בסיס כימי: מים, אלכוהול ולחץ בלבד.

מה כל תמצית שלנו נושאת, ומאיזה שלב זה מגיע?

כל ארבע התמציות עוברות את אותם שלושה שלבים, אבל כל פטרייה מביאה משפחה אחרת לשלב האלכוהול, ולכל תמצית יחס פטרייה-נוזל משלה. הטבלה מפרידה בין מה שנמדד למה שהספרות אומרת שאמור להיות שם.

הערה על הקורדיספס: התרכובות המזוהות איתו, קורדיצפין ואדנוזין, הן נוקלאוזידים שמתמוססים במים. כלומר אצל הקורדיספס גם שלבי המים עושים את עיקר העבודה, ושלב האלכוהול תורם בעיקר סטרולים. זה לא חיסרון, זו כימיה. על היחס ועל למה 1:2 טרי אינו 1:2 מיובש יש עמוד נפרד.

מה כבר נמדד על התמציות שלנו, ובאיזו מעבדה?

בטא-גלוקן 1,3/1,6 נמדד על התמצית המוגמרת, לא על הפטרייה, במעבדת TÜV Austria ביולי 2025, בשיטת Megazyme. ארבע תעודות, אחת לכל תמצית שנשלחה, פתוחות לקריאה. אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, לא אותר באף אחת מהן.

• 28.16קורדיספס · בטא-גלוקן, אחוז
• 25.65ריישי · בטא-גלוקן, אחוז
• 23.93רעמת האריה · בטא-גלוקן, אחוז
• 23.21טרקי טייל וריישי · בטא-גלוקן, אחוז
• בבדיקה הבאהחומצות גנודריות, הריצנונים, קורדיצפין

המספרים האלה הם ההוכחה ששלב 3 עובד: בטא-גלוקן ברמה הזאת על תמצית נוזלית מוגמרת אומר שדופן התא נפתחה והשרשראות עברו לנוזל. לשם השוואה, תמציות שמבוססות על תפטיר על דגן נוהגות להציג פחות מ-7 אחוז, בעוד גוף פרי איכותי נמצא בטווח של 25 עד 40. כל התעודות, עם מספרי הדוח שאפשר לאמת מול המעבדה, נמצאות בעמוד בדיקות המעבדה.

ויש לומר גם מה המספר הזה לא אומר. בטא-גלוקן הוא מדד של שלב 3. הוא לא מעיד על שלב 2, ולכן אי אפשר להסיק ממנו כמה חומצות גנודריות יש בריישי שלנו. מי שרוצה לדעת את זה צריך תעודה נפרדת, ועל זה בהמשך.

האם המקור נקי? מתכות כבדות, חומרי הדברה ו-PAH

כן, ונבדק. שום שיטת מיצוי לא מנקה פטרייה מזוהמת: מה שנכנס לכלי הראשון מגיע לבקבוק. לכן ארבע הפטריות שלנו נבדקו במעבדה חיצונית למתכות כבדות, ל-610 חומרי הדברה ולמזהמי שריפה (PAH), והתעודות פתוחות לצד תעודות הבטא-גלוקן.

• לא אותרועופרת · ארסן · כספית, בארבע הפטריות
• 0 מתוך 610חומרי הדברה שכומתו; תואם לתקן האירופי
• מתחת לסףPAH, ארבעת המזהמים וסך הכול, בכל פטרייה

המספרים במילים: מתכות כבדות נבדקו בשיטת ICP, ועופרת, ארסן וכספית לא אותרו באף אחת מארבע הפטריות; קדמיום ואלומיניום מופיעים בתעודות בערך ספציפי לכל פטרייה, ואנחנו לא מאחדים אותם למספר אחד. סריקת חומרי ההדברה כיסתה 610 חומרים פעילים בשיטת EN 15662, ואף אחד מהם לא כומת, בהתאם לתקנת השאריות האירופית. ארבעת ה-PAH הנמדדים, וסך הכול שלהם, נמצאו מתחת לסף הכימות של השיטה בכל אחת מהפטריות. פטרייה שגדלה בחווה שלנו בגליל, על מצע שאנחנו מכינים, מגיעה למיצוי כשהיא נקייה, וזו לא טענה אלא תעודה.

מה עוד לא נמדד, ומה ייבדק באצווה הבאה?

תרכובות שלב האלכוהול, מיקרוביולוגיה על התמצית, וזהות מין גנטית של הפטריות. ארבע התעודות הקיימות הן מהאצווה הראשונה והיחידה שלנו עד כה; האצווה הבאה נכנסת לייצור עכשיו, וכל אחת מהתמציות שלה תישלח לסל בדיקות מלא. ברגע שתעודה חוזרת, המספר שלה יופיע כאן במקום המילים "בבדיקה הבאה".

אנחנו כותבים את הרשימה הזאת כאן, ולא מחביאים אותה, מסיבה פשוטה: בדיקה שלא נעשתה היא מידע. "לכל התמציות שלנו יש בדיקת מעבדה" היה משפט נוח יותר, והוא לא נכון. מה שנכון הוא שכל הבדיקות שלנו פתוחות, ושבעמוד המעבדה רואים בדיוק איזו תמצית נבדקה.

האם מיצוי משולש "טוב יותר"? התשובה הישרה

מיצוי משולש אינו מדד איכות ואינו הוכחה לשום דבר בפני עצמו. הוא שיטת כיסוי: שלושה ממסים מכסים שלוש משפחות של תרכובות, בסדר שמגן על העדינות שבהן. מה שמוכיח שהשיטה עבדה הוא מספר על התמצית המוגמרת, וכרגע יש לנו מספר כזה לשלב אחד מתוך שלושה.

יש בשוק יצרנים שכותבים "מיצוי כפול" או "ספקטרום מלא" ולא מצרפים אף תעודה; יש כאלה שמצרפים "סך פוליסכרידים", מספר שאפשר לנפח בעמילן או באינולין; ויש מותגים בינלאומיים שמודדים הכול ומפרסמים הכול, וזה הרף שאנחנו מודדים את עצמנו מולו. העמוד הזה לא מתיימר להכריע מי "הכי טוב". הוא מראה מנגנון שהספרות תומכת בו, מספר אחד שמעבדה חיצונית אישרה, ורשימה גלויה של מה שעוד לא נמדד. מי שמשווה בין מותגים יכול לעשות את זה עכשיו על בסיס מה שכל אחד באמת פרסם; שלנו כאן, ואיך קוראים תעודה כזאת גם.

טרי, לא מיובש: מה זה משנה לשלושת השלבים?

כמעט כל תמציות הפטריות בעולם נעשות מפטרייה מיובשת, כי ייבוש הוא פתרון לוגיסטי לחומר שמגיע מרחוק. אצלנו הפטרייה גדלה בחווה בגליל ועוברת מהקטיף להקפאה ולמיצוי בלי שלב ייבוש. ככל הידוע לנו, אנחנו מהבודדים בעולם שעובדים כך.

לייבוש יש מחיר שקשה לכמת בלי מדידה, ולכן לא נטען כאן טענות כימיות על יתרון הטרי. מה שכן אפשר לומר: החלבונים והתרכובות שמעניינים את שלב 1 הם בדיוק הקבוצה שייבוש בחום נוגע בה ראשונה, ושלב המים הקרים שלנו פוגש אותם במצבם המקורי. ההקפאה אצלנו נועדה לשימור בלבד, לא לשיפור המיצוי; מי שמספר לכם שהקפאה "פורצת תאים" בפטריות לא קרא את מחקרי הכיטין. על טרי מול מיובש בהרחבה, ועל גוף פרי מול תפטיר, יש לנו עמודים נפרדים.

מה הקשר בין "יחס 1:3" ל"מיצוי משולש"? אין

אלה שתי עובדות נפרדות שמתבלבלות כל הזמן. יחס פטרייה-נוזל אומר כמה גרם פטרייה נכנסו לכל מיליליטר תמצית, והוא משתנה מתמצית לתמצית אצלנו: 1:2.5 בקורדיספס, 1:2 ברעמת האריה, 1:3 בריישי ובטרקי טייל וריישי. מיצוי משולש אומר באילו ממסים ובאיזה סדר. המספר 3 בשניהם הוא צירוף מקרים.

שתי העובדות יחד, ועוד אחת, מופיעות על כל בקבוק שלנו: היחס של אותה תמצית, מיצוי משולש בשיטת GTC 3X™ (Glucan-Terpenoid Complex, שלושה שלבים), וגידול מקומי בגליל. אף אחת מהן לא מחליפה את התעודה.

איזו תמצית מתאימה לי?

ארבע התמציות עוברות את אותו מיצוי משולש; ההבדל ביניהן הוא הפטרייה, ולכן משפחת התרכובות של שלב 2 והמטרה. ריישי לשינה ולרוגע, רעמת האריה לריכוז ולזיכרון, קורדיספס לאנרגיה ולנשימה, וטרקי טייל וריישי לתמיכה חיסונית. למי שלא בטוח יש שאלון קצר.

השורה התחתונה

מיצוי משולש הוא מנגנון, לא סיסמה: מים קרים לחלבונים ולפוליפנולים לפני שחום נוגע בהם, אלכוהול במשך שבעה שבועות לטריטרפנים ולהריצנונים, ומים חמים בלחץ לבטא-גלוקן שנעול בדופן הכיטין-גלוקן. הספרות תומכת בכל שלב, מעבדה חיצונית אישרה את השלישי על התמציות שלנו, 23.21 עד 28.16 אחוז, והמקור נבדק ונמצא נקי ממתכות כבדות, מחומרי הדברה ומ-PAH. את שלב האלכוהול עוד לא מדדנו, והאצווה הבאה תענה על זה. עד אז, הדבר הישר ביותר שאפשר לעשות עם מידע חסר הוא לכתוב אותו.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין מיצוי משולש למיצוי בשני ממסים?

מיצוי בשני ממסים משתמש במים חמים ובאלכוהול ומכסה את שתי המשפחות הגדולות: בטא-גלוקן וטריטרפנים. מיצוי משולש מוסיף לפניהם שלב של מים קרים, שלוכד חלבונים, פוליפנולים וסוכרים קטנים לפני שהפטרייה פוגשת חום, וקובע סדר: קר, אלכוהול, ורק אז חם. ההבדל הוא השלב הקר והסדר, לא "יותר מהכול".

האם מיצוי משולש מוכיח שהתמצית איכותית?

לא. מיצוי משולש הוא שיטת כיסוי, לא מדד. מה שמוכיח איכות הוא תעודת מעבדה על התמצית המוגמרת. אצלנו יש תעודה כזאת לבטא-גלוקן (TÜV Austria, 23.21 עד 28.16 אחוז) ואין עדיין לתרכובות שלב האלכוהול. את זה אנחנו כותבים בגלוי.

מה יוצא בשלב המים הקרים שלא היה יוצא במים חמים?

במים חמים רוב החלבונים והפוליפנולים יוצאים גם כן, אבל אחרי חימום. ההבדל בשלב הקר הוא שהם יוצאים לפני כל חום, כך שגם הרגישים שבהם נלכדים בשלמותם. לא כל חלבון פטרייתי רגיש לחום: חלבון החיסון LZ-8 של הריישי, למשל, שורד 100 מעלות. השלב הקר הוא ביטוח, לא טענה שהחום הורס הכול.

למה שלב האלכוהול נמשך שבעה שבועות?

כי טריטרפנים, סטרולים והריצנונים אינם מסיסים במים ויוצאים לאלכוהול לאט, בלי חימום. במחקרי אופטימיזציה על ריישי, ריכוזי אתנול גבוהים הניבו את מרב הטריטרפנים. אצלנו הזמן, לא הטמפרטורה, עושה את העבודה: השרייה בכלי אטום וחשוך, עם ניעור, שבעה שבועות. סוניקציה היא שלב משלים ולא תחליף.

יש בתמצית אריאצינים?

לא צפוי, וזה בכוונה. האריאצינים הם תרכובות של התפטיר של רעמת האריה, והתמציות שלנו הן מגופי פרי בלבד. התרכובות הייחודיות של גוף הפרי הן ההריצנונים, והן יוצאות בשלב האלכוהול. בדיקת הריצנונים על התמצית נמצאת ברשימת האצווה הבאה.

מה בדיוק נמדד, ועל מה?

בטא-גלוקן 1,3/1,6 נמדד על התמצית המוגמרת, במעבדת TÜV Austria, ביולי 2025, בערכת Megazyme. ארבע תעודות: קורדיספס 28.16, ריישי 25.65, רעמת האריה 23.93, טרקי טייל וריישי 23.21 אחוז. אלפא-גלוקן, כלומר עמילן, לא אותר. בנוסף נבדק המקור: עופרת, ארסן וכספית לא אותרו בארבע הפטריות, אף אחד מ-610 חומרי הדברה לא כומת, ו-PAH מתחת לסף הכימות. כל התעודות פתוחות בעמוד בדיקות המעבדה.

האם יש בתמצית ממסים?

רק מים ואתנול מזון. אין ממסים אורגניים אחרים בשום שלב. האתנול נשאר בתמצית הסופית בריכוז שמוצהר על התווית, והוא גם מה ששומר על התמצית לאורך זמן.

למה הפטרייה טרייה ולא מיובשת, ומה זה משנה?

כי אנחנו מגדלים אותה בעצמנו בגליל ולא צריכים לייבש כדי להוביל או לאחסן. הפטרייה עוברת מהקטיף להקפאה ולמיצוי, וההקפאה נועדה לשימור בלבד. לא נטען שזה משפר את המיצוי בלי מדידה; מה שבטוח הוא ששלב המים הקרים פוגש פטרייה שלא עברה תנור.

מקורות מדעיים (מאמרים מבוקרי-עמיתים)

• דופן התא הפטרייתי: פיגום של פוליסכרידים סיביים, כיטין וגלוקנים, שבתוכו משובצים חלבונים (סקירה) — Gow NAR, Latgé JP, Munro CA. Microbiology Spectrum, 2017;5(3) — צפייה ב-PubMed
• הפרדה סדרתית של שלוש פטריות מאכל: השבר המימי בטמפרטורת החדר הוא הגדול ביותר ומורכב מחלבונים, סוכרים ופוליפנולים; הבטא-גלוקן המבני מתרכז בשברים המאוחרים — Pérez-Bassart Z, Fabra MJ, Martínez-Abad A, et al. Food Chemistry, 2022;402:134207 — צפייה ב-PubMed
• מים קרים מוציאים את חלבון החיסון FIP-fve מפטרייה טרייה בלי ריאגנטים כימיים — Tung CH, Lin CC, Wang HJ, et al. Journal of Food and Drug Analysis, 2018;26(3):1005-1014 — צפייה ב-PubMed
• חלבוני החיסון FVE (אינוקי) ו-LZ-8 (ריישי) שומרים על פעילותם אחרי 100 מעלות למשך 30 דקות, עיקור בלחץ והקפאה — Tong MH, Chien PJ, Chang HH, et al. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 2008;56(9):3160-3166 — צפייה ב-PubMed
• אופטימיזציה של מיצוי טריטרפנים ופנולים מריישי: ריכוזי אתנול של 62.5 עד 89.5 אחוז הניבו את המרב, בחימום ובאולטרה-סאונד — Oludemi T, Barros L, Prieto MA, et al. Food & Function, 2018;9(1):209-226 — צפייה ב-PubMed
• 29 טריטרפנים בודדו מתמצית אתנולית של גופי פרי של ריישי, 11 מהם תוארו לראשונה — Li DW, Liu M, Leng YQ, et al. Phytochemistry, 2022;203:113339 — צפייה ב-PubMed
• הפקת פוליסכרידים מפטרייה במים חמים ב-60, 80 ו-100 מעלות, עם ובלי טיפול מקדים בלחץ גבוה; ההמלצה: לחץ ומים חמים מתונים — Tepsongkroh B, Thaihuttakij C, Supawong S, et al. Food Chemistry: X, 2023;19:100864 — צפייה ב-PubMed
• פוליסכרידים מריישי: תנאים אופטימליים של 121 מעלות למשך שעתיים ואחריהן השקעה באתנול, לשבר עשיר בבטא-גלוקן — Dos Santos JF, Sauruk da Silva K, Iacomini M, et al. Pharmaceuticals, 2026;19(6):946 — צפייה ב-PubMed
• פוליסכרידים מפטריית מאכל במים חמים ואחריהם בסיס; כימות בטא-גלוקן 1,3/1,6 בערכת Megazyme — Petraglia T, Latronico T, Fanigliulo A, et al. Molecules, 2023;28(5):2176 — צפייה ב-PubMed
• הריצנון C בודד מתמצית אתנול של גוף הפרי של רעמת האריה; הנגזרת ללא חומצת השומן פעילה יותר — Tamrakar S, Wang D, Hiraki E, et al. Molecules, 2023;28(11):4549 — צפייה ב-PubMed
• האריאצינים הם תרכובות של תפטיר רעמת האריה: סקירה שיטתית של מודלים פרה-קליניים — Spangenberg ET, Moneypenny A, Bozzo GG, Perreault ML. Frontiers in Pharmacology, 2025;16:1582081 — צפייה ב-PubMed
• הרכיבים הפעילים של הקורדיספס: קורדיצפין, אדנוזין, סטרולים ופוליסכרידים (סקירה) — Chen L, Liu X, Zheng K, et al. Molecules, 2024;29(21):5107 — צפייה ב-PubMed

העמוד מתאר את שיטת המיצוי ואת מה שנמדד עליה. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו תחליף להתייעצות עם רופא, במיוחד למי שנוטל תרופות, בהיריון או מניקה. מספרי המעבדה מתייחסים לתמציות שנבדקו, כפי שמפורט בעמוד בדיקות המעבדה.

להמשך

• מיצוי משולש: המאמר המלא, היסטוריה ופרוטוקול
• תוצאות המעבדה המלאות ותעודות הבדיקה
• איך קוראים תעודת בדיקה (COA)
• בטא-גלוקן מול "סך פוליסכרידים"
• יחס מיצוי: מה 1:3 אומר ומה לא
• פטרייה טרייה או מיובשת
• גוף פרי מול תפטיר
• הוב המחקרים: ריישי
• פטריות מרפא: המדריך המלא
• כל התמציות