פטריות מרפא ובריאות הלב: מה בוחן המחקר

תארו לעצמכם מנוע שפועל 24/7, בלי הפסקות קפה, בלי חופשות בחגים ובלי ימי מחלה.

הוא פועם בערך 100,000 פעמים ביום.

דוחף דם, חמצן וחיים לכל תא ותא בגוף שלכם.

כן, אנחנו מדברים על הלב שלכם.

הגיבור השקט הזה, שלרוב אנחנו נזכרים בקיומו רק כשמשהו קצת חורק, או כשאנחנו מתאהבים (אבל זה כבר למאמר אחר).

בעולם המודרני, הלב שלנו עובד שעות נוספות.

סטרס, תזונה מתועשת, ישיבה ממושכת מול מסכים וזיהום אוויר – כולם גורמים שמכבידים על המערכת הקרדיו-וסקולרית.

במאמר הזה נסקור מה בוחן המחקר המדעי (בעיקר מחקר ראשוני, פרה-קליני ומעבדתי) בכל הנוגע לפטריות מרפא ובריאות הלב, לצד המסורות העתיקות שליוו את השימוש בהן.

חשוב לומר זאת כבר עכשיו, בפירוש: המאמר הזה הוא סקירה חינוכית בלבד. הוא אינו טוען שפטריות מרפא מטפלות, מרפאות, מונעות או מפחיתות כולסטרול, לחץ דם או מחלת לב כלשהי. אלה תוספי תזונה, לא תרופות.

רוצים תמונה רחבה ומסודרת? כדאי להתחיל במדריך המלא לפטריות מרפא, ולהיעזר במונחון המושגים לכל מונח טכני שנזכיר בהמשך.

אז תכינו לעצמכם כוס תה (או תמצית), ותמשיכו לקרוא – בזהירות ובעיניים פקוחות.

פטריות מרפא ולחץ דם: מה נחקר במעבדה?

לחץ דם גבוה זכה לכינוי "הרוצח השקט" משום שלרוב אינו מלווה בתסמינים בולטים. זו הסיבה שחשוב לעקוב אחריו מול הרופא המטפל, ולא להסתמך על תוספי תזונה.

בהקשר הזה, מחקר ראשוני מנסה להבין את המנגנונים הביולוגיים של תרכובות מסוימות בפטריות מרפא.

פטריות מסוימות מכילות תרכובות ביו-אקטיביות שנבחנות במחקר בהקשר של גמישות כלי הדם ותהליכי דלקת.

תחשבו על זה כמו על צינור השקיה בגינה – מדובר בהמחשה בלבד, לא בטענה רפואית: כשהצינור לחוץ ומקופל, הזרימה נפגעת.

החוקרים בוחנים כיצד רכיבים שונים בפטריות משפיעים על מערכת העצבים ועל סמני דלקת. חשוב להדגיש: מדובר במחקר מוקדם, ורובו טרם אושש במחקרים קליניים גדולים בבני אדם.

זו אינה מסקנה טיפולית – זו כיוון מחקרי שנמצא בתחילת דרכו.

ריישי: אדפטוגן שנחקר בהקשר של סטרס ובריאות הלב

הריישי היא מהפטריות הנחקרות ביותר בתחום זה. בתרבות המזרח היא כונתה "פטריית האלמוות".

הריישי מסווגת כאדפטוגן – מונח מסורתי לצמח או פטרייה שנקשרים ביכולת לתמוך בהתמודדות הגוף עם סטרס. הסטרס אכן נחשב לאחד מגורמי הסיכון הרלוונטיים לבריאות הלב.

מחקרים ראשוניים בחנו את הריישי בהקשר של לחץ דם ופרופיל השומנים בדם. התוצאות מעניינות אך אינן חד-משמעיות, ואינן מבססות שימוש טיפולי.

הריישי מכילה טריטרפנים (Triterpenes), התרכובות שנותנות לה את הטעם המריר. תרכובות אלו נחקרות במחקר מוקדם, בין היתר בהקשר של מטבוליזם השומנים ותפקוד הכבד – אך שוב, מדובר בכיוון מחקרי ולא בהוכחה קלינית.

בטא-גלוקנים, פטריות מרפא וכולסטרול: מה בוחן המחקר

רבים מכירים את החלוקה לכולסטרול "רע" (LDL) וכולסטרול "טוב" (HDL). כאשר LDL שוקע בדפנות העורקים, הוא נקשר בתהליכי טרשת עורקים.

פטריות מרפא מכילות סוג של סיבים תזונתיים הנקראים בטא-גלוקנים. בטא-גלוקנים מסיסים נחקרים באופן כללי (כולל ממקורות כמו שיבולת שועל) בהקשר של מטבוליזם השומנים במערכת העיכול.

מנגנון הפעולה הנבחן במחקר: הבטא-גלוקנים עשויים להיקשר לחומצות מרה במערכת העיכול. זהו מנגנון שמעניין חוקרים, אך אינו מהווה בסיס לטענה שהמוצר מפחית כולסטרול.

הבהרה חשובה על "סטטינים טבעיים": לעיתים נטען שפטריות מסוימות מכילות "סטטינים טבעיים" כמו לובסטטין. חשוב להבהיר – לובסטטין הוא חומר תרופתי מבודד ומפוקח (סטטין רשום כתרופה), ואינו זהה לתמצית הפטרייה הנמכרת כתוסף תזונה. תמצית פטריות מרפא אינה תרופת סטטינים, אינה תחליף לתרופה, ואיננו מציגים אותה ככזו או משווים אותה לטיפול תרופתי כלשהו. כל החלטה על טיפול בכולסטרול היא בידי הרופא בלבד.

המסקנה: יש כאן כיוון מחקרי מעניין סביב סיבים תזונתיים – לא הבטחה טיפולית.

קורדיספס: אנרגיה תאית (ATP), סיבולת והלב כשריר

אם הריישי היא היוגה, הקורדיספס נחקרת יותר בהקשר של אנרגיה, נשימה וסיבולת.

הקשר ללב מעניין: הלב הוא שריר, וכמו כל שריר הוא צורך חמצן ואנרגיה.

הקורדיספס נחקרת בהקשר של ייצור ATP (מטבע האנרגיה של התא) וניצול חמצן (VO2 Max). מחקרים בתחום הסיבולת הגופנית בחנו נקודות אלו, בעיקר במסגרת מחקר על ביצועים גופניים ולא כטיפול לבבי.

חלק מהמחקר בנושא נערך בסין, שם הפטרייה נחשבת בעלת מסורת שימוש ארוכה. אנחנו נמנעים במכוון מלטעון שהקורדיספס מטפלת בהפרעות קצב או במצב לבבי כלשהו – אין לכך בסיס מספק, וכל תסמין לבבי מחייב בירור רפואי.

למה מקור הפטרייה ואיכות המיצוי חשובים? סיפור מהגליל

הבנו שפטריות מרפא מעניינות את המחקר. אבל האם כל פטרייה שווה? התשובה היא לא.

פטריות סופחות מהסביבה שלהן. אם הן גדלות על מצע מזוהם, הן עלולות להכיל מתכות כבדות ורעלים. אם הן גדלות בסביבה נקייה ומבוקרת, איכותן שונה לחלוטין.

הסיפור של טריטרה פארם מתחיל בדיוק מההבנה הזו. הוא לא התחיל במשרד ממוזג בתל אביב, אלא בבריחה משם.

אני ואבישג ארזנו את אבשלום (הבן שלי) ואת החיים שלנו ועלינו לגליל, למרגלות התבור. שם, בחיפוש אחר אלטרנטיבה, גיליתי את היצר הקדום של הליקוט.

אבל הבנתי שכדי לייצר תמצית איכותית, אי אפשר להסתמך רק על מה שמוצאים ביער באקראי. צריך דיוק, סטריליות ומדע.

שברתי קיר מתחת לבית שלנו בהררית, ובניתי מעבדה. אנחנו מגדלים את הפטריות שלנו על מצעים ייעודיים, נקיים מכימיקלים, בפיקוח הדוק. אנחנו לא "מפעל" – אנחנו אטלייה (בית מלאכה) לפטריות.

כל תמצית נבדקת במעבדה חיצונית בלתי-תלויה. את מדיניות השקיפות המלאה שלנו אפשר לקרוא בעמוד השקיפות, ואת תוצאות המעבדה בפועל – כולל אחוזי בטא-גלוקן ובדיקת מתכות כבדות – בעמוד בדיקות המעבדה.

כשאתם לוקחים תמצית שלנו, אתם מקבלים את תמצית האדמה הגלילית, בסטנדרט מחמיר של בדיקות.

סוד המיצוי המשולש (Triple Extract): למה לא מספיק לאכול את הפטרייה?

שאלה נפוצה: "למה אני לא יכול פשוט לזרוק פטרייה לסלט?"

לתאי הפטרייה יש דופן קשיחה העשויה מכיטין (אותו חומר שבשריון של סרטנים). מערכת העיכול האנושית אינה מפרקת כיטין ביעילות, ולכן חלק ניכר מהרכיבים הפעילים נשארים נעולים בתוך התאים.

כדי לשחרר אותם צריך מיצוי. בטריטרה אנחנו משתמשים בשיטת המיצוי המשולש (Triple Extract):

• מים – למיצוי הרכיבים מסיסי המים (כמו הבטא-גלוקנים).
• אלכוהול – למיצוי הרכיבים שאינם מסיסים במים (כמו הטריטרפנים).
• שילוב הכל בתהליך ארוך ומדויק שנמשך שבועות.

התוצאה היא תמצית בעלת זמינות ביולוגית טובה יותר לגוף.

פטריות מרפא והמערכת הקרדיו-וסקולרית: 5 היבטים שהמחקר בוחן

נרכז לרשימה ברורה את הכיוונים שהמחקר הראשוני בוחן. שימו לב – אלה נושאי מחקר, לא הבטחות תוצאה:

1. תהליכי דלקת: דלקת כרונית נקשרת במחקר למחלות לב. פטריות מכילות נוגדי חמצון (כמו ארגותיונין) הנחקרים בהקשר של עקה חמצונית.
2. מטבוליזם הסוכר: פטריות כמו רעמת האריה ומאיטקה נחקרות בהקשר של ויסות רמות סוכר – בעיקר במחקר מוקדם.
3. חמצון LDL: נבחן במחקר האם רכיבים מסוימים משפיעים על חמצון כולסטרול LDL.
4. זרימת דם: נחקר הקשר בין תרכובות מסוימות לבין גמישות כלי הדם.
5. סטרס ועומס נפשי: פטריות אדפטוגניות נחקרות בהקשר של תגובת הגוף לסטרס.

רוצים ללמוד עוד על שילוב פטריות בתזונה? קראו את המאמר שלנו על יתרונות בריאותיים של צריכת פטריות, או העמיקו במדריך המלא לפטריות מרפא.

שאלות ותשובות: פטריות מרפא ובריאות הלב

שאלה: האם אפשר לקחת תמצית פטריות יחד עם תרופות ללב?
תשובה: פטריות הן מזון פעיל, וייתכנו להן אינטראקציות עם תרופות (במיוחד מדללי דם וסטטינים). הכלל פשוט: תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל לפני התחלת כל תוסף חדש. אנחנו חקלאים ומומחים לפטריות, לא רופאים, ואיננו מספקים מינון למצב רפואי.

שאלה: תוך כמה זמן ארגיש שינוי?
תשובה: תוספי תזונה אינם תרופה ואינם פועלים כמשכך כאבים. אנחנו לא יכולים ולא נתחייב לתוצאה בריאותית או ל"שינוי במדדים". חוויית השימוש אישית ומשתנה מאדם לאדם.

שאלה: האם התמציות ממסטלות?
תשובה: לא. אנחנו מגדלים פטריות מרפא פונקציונליות חוקיות לחלוטין. אין בהן שום חומר פסיכואקטיבי.

שאלה: איך הכי טוב לצרוך את התמצית?
תשובה: מטפטפים מתחת ללשון לספיגה, או מוסיפים לקפה, לשייק או למים. הטעם של הריישי מעט מריר (מאפיין של התרכובות הטבעיות בה).

שאלה: מה ההבדל בין אבקה לתמצית נוזלית?
תשובה: אבקות הן לרוב פטריות מיובשות וטחונות (לעיתים עם המצע שעליו גדלו). תמצית נוזלית עוברת תהליך מיצוי שמטרתו ריכוז גבוה של רכיבים פעילים וזמינות ביולוגית. אפשר לקרוא עוד על ההבדלים במונחון המושגים.

סיכום: להקשיב ללב, ולהישען על ידע

הלב שלנו הוא יותר מסתם משאבה מכנית – הוא מרכז פיזי ורגשי.

העניין בפטריות מרפא בהקשר של בריאות הלב הוא כיוון מחקרי מרתק, אך הוא עדיין בתחילת דרכו, ורובו ראשוני. תוסף תזונה אינו תחליף לאורח חיים בריא, למעקב רפואי או לתרופות שנרשמו לכם.

הידע – לא המוצר – הוא מה שמחבר את חוכמת היער הגלילי לבריאות היומיומית שלכם. אנחנו בטריטרה פארם רואים את תפקידנו בחיבור בין המידע האמין, השקיפות והמחקר לבין ההחלטות שאתם מקבלים יחד עם איש המקצוע שלכם.

מתוך אחריות, לא מתוך פחד – ותמיד בליווי רפואי מתאים.

הבהרה: תוכן זה הוא סקירה חינוכית, מבוסס על מחקרים ראשוניים ושימושים מסורתיים, ואינו מהווה המלצה רפואית או התוויה טיפולית. תמציות פטריות מרפא הן תוספי תזונה בלבד — מוצר זה אינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע כל מחלה. אין להתחיל שימוש, במיוחד בזמן נטילת תרופות, היריון, הנקה או מצב רפואי קיים, ללא התייעצות עם רופא או מטפל מוסמך.