מונחון פטריות מרפא, מיצוי ומושגים קשורים

מונחון זה מובא אליכם מתוך הבנה שקיים צורך אמיתי בידע ובהבנת מונחים ומושגים מעולם רפואת הפטריות ותוספי התזונה.
הצורך נולד אצלנו כשהתחלנו לעסוק בגידול וייצור התמציות והבנו שאנו חייבים להעביר את הידע ולהנגיש אותו לכמה שיותר א.נשים.
אנו מאמינים שהמונחון שכתבנו יעזור להבהיר מושגים ומונחים מרכזיים הקשורים לפטריות מרפא, תהליכי מיצוי והתחומים המשיקים להם.
שימו לב שהמונחים מאורגנים לפי קטגוריות לנוחות הניווט וההבנה. מונחים המסומנים בכוכבית (*) מוגדרים גם הם במונחון זה.

פטריות מרפא נפוצות

אגריקוס בלזאי (Agaricus blazei Murill – ABM): פטריית מרפא שמקורה בברזיל ("פטריית השמש"). נחקרה רבות בשל תכולה גבוהה של בטא-גלוקנים* והשפעותיה הפוטנציאליות על מערכת החיסון (אימונומודולציה*).

אנוקי (Enoki / Flammulina velutipes): פטריית מאכל פופולרית (גבעולים ארוכים ודקים), מכילה גם תרכובות ביו-אקטיביות* כמו חלבונים* מסוג FIPs* ופוליסכרידים*, ונחקרת בהקשר לפעילות חיסונית.

טרקי טייל (Turkey Tail / Trametes versicolor): פטרייה צבעונית דמוית מניפה. מפורסמת בעיקר בזכות הפוליסכרידים* הקשורים לחלבון (PSK ו-PSP) המצויים בה ותרומתם הפוטנציאלית לתמיכה במערכת החיסון, לעיתים כטיפול משלים.

מאיטקה (Maitake / Grifola frondosa): "תרנגולת היער". גדלה בצרורות. נחקרת בעיקר בשל תכולת בטא-גלוקנים* גבוהה (כמו D-fraction) והשפעתה הפוטנציאלית על חיסון, סוכר וכולסטרול.

פסילוסיבין (פטריות המכילות) (Psilocybin Mushrooms): קבוצת פטריות המכילות תרכובות פסיכואקטיביות (פסילוסיבין/פסילוצין) הגורמות לשינויי תפיסה ומצב רוח. אינן "פטריות מרפא" קלאסיות. נחקרות במסגרות קליניות מבוקרות בלבד לפוטנציאל טיפולי בדיכאון, PTSD ועוד. השימוש וההחזקה בהן אינם חוקיים בישראל וברוב העולם.

צ'אגה (Chaga / Inonotus obliquus): גוש שחור דמוי פחם הגדל על עצי ליבנה. עשירה בנוגדי חמצון* (כמו מלנין* וחומצה בטולינית), פוליסכרידים* וטריטרפנואידים*. נחקרת בהקשר לחיסון, דלקת ופוטנציאל אנטי-סרטני.

קורדיספס (Cordyceps spp.): סוג פטריות הידוע בשימוש מסורתי לחיזוק אנרגיה, סיבולת ותפקוד ריאתי. נחשבת לאדפטוגנית*. מכילה קורדיספין* ופוליסכרידים*.

רעמת האריה (Lion's Mane / Hericium erinaceus): פטרייה דמוית רעמה לבנה. נחקרת בעיקר בהקשר לתמיכה בתפקוד קוגניטיבי*, בריאות מערכת העצבים (עידוד NGF*) ובריאות מערכת העיכול. מכילה תרכובות ייחודיות כמו הריסנונים* (בעיקר בגוף הפרי*) וארינצינים* (בעיקר בתפטיר*), הנקשרות ליכולתה לעודד NGF*, בנוסף לבטא-גלוקנים*.

ריישי (Reishi / Ganoderma lucidum): פטריית מרפא מפורסמת, הידועה גם כ'לינג-זי' (Lingzhi) ברפואה הסינית* ('פטריית האלמוות'). פטרייה עצית ומרה. נחשבת לאדפטוגנית* חזקה. עשירה במיוחד בטריטרפנואידים* (כמו חומצות גנודריות) ובטא-גלוקנים*, תרכובות הנחקרות רבות בהקשר לפעילותה המיטיבה, התורמים יחד לפעילותה האימונומודולטורית* והאדפטוגנית* המורכבת. נחקרת בהקשר לסטרס, שינה, כבד ולב.

שיטאקי (Shiitake / Lentinula edodes): פטריית מאכל פופולרית ורפואית מאסיה. מכילה בטא-גלוקנים* (כמו לנטינן), אריטדנין (לקולסטרול) וסטרולים*. בעלת טעם אומאמי* עשיר.

כימיה ותרכובות פעילות

אומאמי (Umami): הטעם החמישי הבסיסי ("טעם טוב" או "בשרי"), הנובע מגלוטמט וחומצות אמינו נוספות. מצוי בפטריות כמו שיטאקי*.

אלקלואידים (Alkaloids): קבוצת תרכובות אורגניות טבעיות המכילות חנקן, רבות מהן בעלות פעילות פיזיולוגית.

אנזימים (Enzymes): חלבונים* המזרזים תגובות כימיות בגוף. חלקם עשויים להישמר במיצוי* מים קרים.

ארינצינים (Erinacines): קבוצה של תרכובות ביו-אקטיביות* ייחודיות המצויות בעיקר בתפטיר (מיצליום*) של פטריית רעמת האריה* (Hericium erinaceus). בדומה להריסנונים*, הן נחקרות רבות בשל יכולתן הפוטנציאלית לעודד ייצור של גורם גדילה עצבי* (NGF), ואף נחשבות לעיתים לפוטנטיות* יותר מהריסנונים בהקשר זה. הפקתן דורשת גידול ומיצוי* ספציפיים של המיצליום*.

בטא-גלוקנים (Beta-Glucans): סוג של פוליסכרידים* (רב-סוכרים) המצויים בדפנות תאים של פטריות… ידועים כקבוצה מרכזית של תרכובות בעלות השפעה מיטיבה על מערכת החיסון (אימונומודולציה*). הסוג הנחקר ביותר בפטריות הוא בטא-(1,3)(1,6)-גלוקן… אף על פי שבטא-גלוקנים הם רכיב חיסוני חשוב המשותף לפטריות רבות, המבנה המדויק שלהם עשוי להשתנות בין מינים שונים, מה שעשוי להשפיע על עוצמת וסוג הפעילות החיסונית. עוצמת ההשפעה הכוללת של פטרייה נובעת לרוב משילוב (סינרגיה) של בטא-גלוקנים עם תרכובות פעילות נוספות הייחודיות לה (כמו טריטרפנואידים או חלבונים* ספציפיים).**

גורם גדילה עצבי (NGF / Nerve Growth Factor): חלבון* הממלא תפקיד חיוני בהתפתחות, הישרדות, תחזוקה ותיקון של תאי עצב (נוירונים*). תרכובות המצויות בפטריית רעמת האריה* (הריסנונים* וארינצינים*) נחקרות בשל יכולתן הפוטנציאלית לעודד את ייצור ה-NGF בגוף. גלוקנים (Glucans): פוליסכרידים* המורכבים מיחידות חוזרות של גלוקוז. מצויים בדופן תא הפטרייה.

הריסנונים (Hericenones): קבוצה של תרכובות ביו-אקטיביות* ייחודיות המצויות בעיקר בגוף הפרי* של פטריית רעמת האריה* (Hericium erinaceus). הן נחשבות למולקולות קטנות יחסית (בהשוואה לארינצינים*) ונקשרות במחקרים ליכולת לעודד ייצור של גורם גדילה עצבי* (NGF) ולתמוך בתפקוד קוגניטיבי*. מסיסות יחסית באלכוהול ובמים חמים.

ויטמינים (Vitamins): תרכובות אורגניות חיוניות לתפקוד הגוף.

חלבונים (Proteins): מולקולות חיוניות למבנה ותפקוד התאים. כוללים חלבונים ייחודיים לפטריות כמו FIPs*.

טריטרפנים / טריטרפנואידים (Triterpenes / Triterpenoids): קבוצה גדולה של תרכובות אורגניות (מבוססות על שלד של 30 פחמנים) המצויות בפטריות מרפא רבות כמו ריישי* וצ'אגה*. הן לרוב ליפופיליות* (מסיסות שומן/אלכוהול) ונחקרות בהקשר לפעילויות רבות, ביניהן פעילות אדפטוגנית*, אנטי-דלקתית, תמיכה בכבד (הפטופרוטקטיביות*), ויסות חיסוני ואף פוטנציאל אנטי-סרטני (במעבדה). דורשות מיצוי* באלכוהול (טינקטורה*).

כיטין (Chitin): פוליסכריד* מבני קשיח בדופן תא הפטרייה (דומה לשלד חרקים). מקשה על מיצוי* ועיכול ישיר של רכיבים פעילים ולכן מגביל את הזמינות הביולוגית* שלהם ללא תהליך מיצוי* מתאים (כמו שימוש במים חמים).

לא-פולאריות (Non-polar): תכונה של מולקולות ללא קוטביות חשמלית משמעותית, הנוטות להתמוסס בממסים* שומניים/אלכוהוליים (ליפופיליים*) ולא במים.

ליפופיליות (Lipophilic): "אוהב שומן". תכונה של חומרים המסיסים היטב בשומנים או ממסים* לא-פולאריים*. טריטרפנים* הם דוגמה. מלנין (Melanin): פיגמנט כהה המצוי בצ'אגה*. ידוע כנוגד חמצון* חזק.

מטבוליטים משניים (Secondary Metabolites):תרכובות המיוצרות על ידי אורגניזמים שאינן חיוניות ישירות לקיומם, אך לרוב מקנות את הפעילות הביולוגית/רפואית (התרכובות הביו-אקטיביות*).

סטרולים (Sterols): קבוצת ליפידים (שומנים) בעלי מבנה טבעתי. בפטריות, ארגוסטרול הוא הנפוץ (קודמן לוויטמין D2). נחשבים לנוגדי חמצון* ומסיסים באלכוהול.

פוליסכרידים (Polysaccharides): פחמימות מורכבות (רב-סוכרים) הבנויות משרשראות סוכר ארוכות. כוללים בטא-גלוקנים* וכיטין*.

פולאריות (Polar): תכונה של מולקולות בעלות קוטביות חשמלית (כמו מים), הנוטות להתמוסס בממסים* פולאריים.

פנולים (Phenols) / פוליפנולים: קבוצת תרכובות אורגניות (המכילות טבעת בנזן עם קבוצת OH) הידועות כנוגדות חמצון* חזקות.

פיטוכימיקלים (Phytochemicals): תרכובות כימיות ממקור צמחי בעלות השפעות ביולוגיות. המונח המקביל לפטריות הוא "מיקוכימיקלים".

פלבנואידים (Flavonoids): תת-קבוצה חשובה של פוליפנולים* צמחיים.

קורדיספין (Cordycepin): תרכובת נוקלאוזידית ייחודית המצויה בעיקר בקורדיספס*. נחקרת בהקשר לפעילות אנטי-ויראלית, אנטי-דלקתית ואנטי-סרטנית פוטנציאלית.

קשרי גליקוזיד (Glycosidic bonds): קשרים כימיים המחברים יחידות סוכר ליצירת פוליסכרידים* כמו כיטין* ובטא-גלוקנים*. פירוקם (הידרוליזה*) חיוני לשחרור הרכיבים.

תרכובות ביו-אקטיביות (Bioactive Compounds): תרכובות ממקור טבעי (לרוב מטבוליטים משניים*) בעלות השפעה על תהליכים ביולוגיים בגוף ותרומה פוטנציאלית לבריאות.

תהליכי מיצוי וייצור

אבקת מיצוי (Extraction Powder): אבקה מרוכזת המתקבלת מייבוש (לרוב בייבוש בהקפאה* או בהתזה) של תמצית* נוזלית. מכילה את הרכיבים המסיסים שהופקו מהפטרייה.

אפיון כימי (Chemical Characterization): ניתוח המבנה והרכב התרכובות בתמצית* לצורכי מחקר ובקרת איכות.

בדיקה פיטוכימית (Phytochemical Testing): סדרה של בדיקות אנליטיות המבוצעות על חומר גלם צמחי או פטרייתי (טרי, יבש או תמצית*) במטרה לזהות, לאפיין* ולעיתים לכמת* את התרכובות הכימיות הטבעיות (פיטוכימיקלים* או מיקוכימיקלים) המצויות בו. בדיקות אלו חיוניות למחקר, לפיתוח מוצרים, לבקרת איכות, לאימות זהות חומר הגלם ולווידוא נוכחות וריכוז של רכיבים פעילים מרכזיים, כחלק מתהליכי סטנדרטיזציה*. תוצאות בדיקות אלו מופיעות לעיתים קרובות בתעודת האנליזה* (COA) של המוצר.

דקוקציה (Decoction): שיטת מיצוי* במים חמים באמצעות בישול ממושך. שלב חשוב במיצוי כפול*/משולש* להפקת בטא-גלוקנים*.

הדירות (Reproducibility): היכולת לייצר מוצר (תמצית*) בעל הרכב ואיכות עקביים בין אצוות ייצור שונות.

הידרוליזה (Hydrolysis): פירוק כימי של מולקולה באמצעות מים, למשל פירוק קשרים גליקוזידיים* בפוליסכרידים* ובכיטין* במיצוי* מים חמים.

זמן אופטימלי לליקוט (Optimal Harvest Time): המועד או שלב ההתפתחות הספציפי במחזור חיי הפטרייה (ובפרט של גוף הפרי*) שבו ריכוז ופרופיל התרכובות הביו-אקטיביות* הרצויות נחשבים למקסימליים או למתאימים ביותר למטרת המיצוי*. ההרכב הכימי של הפטרייה משתנה דינמית עם הגדילה וההבשלה, ולכן קטיף ב"חלון הזמן" הנכון הוא קריטי להבטחת חומר גלם בעל פוטנטיות* ואיכות מיטביות.

חומר רטוב / חומר גלם טרי (Wet Material / Fresh Raw Material): חומר הגלם (כגון גופי פרי* של פטריות) המשמש לתהליך המיצוי* במצבו הטבעי, מיד או בסמוך למועד הקטיף, וללא שעבר תהליך ייבוש כלשהו. גישה זו שואפת לשמר באופן מיטבי תרכובות ביו-אקטיביות* עדינות. דורשת עיבוד מיידי והתאמה של יחסי המיצוי*.

טינקטורה (Tincture): תמצית* נוזלית המופקת בהשריה ממושכת באלכוהול למיצוי* תרכובות ליפופיליות* כמו טריטרפנים*. שלב במיצוי כפול*/משולש*.

יחס מיצוי (Extraction Ratio): היחס בין כמות חומר הגלם ההתחלתי (פטריות) לכמות התמצית* הסופית. יחס גבוה מצביע על ריכוז גבוה יותר.

ייבוש בהקפאה (Lyophilization / Freeze-drying): שיטת ייבוש עדינה המשמרת תרכובות רגישות לחום, המשמשת לעיתים לייצור אבקות מיצוי* איכותיות.

ייבוש בשמש (Sun Drying): שיטת ייבוש מסורתית המנצלת את חום השמש. איטית, חשופה למזהמים ופוגעת בתרכובות רגישות. פחות מתאימה לחומרי גלם רפואיים איכותיים.

ייבוש בתנור (Oven Drying): שיטת ייבוש נפוצה המשתמשת באוויר חם. מהירה יותר מייבוש בשמש*, אך החום עדיין עלול לפגוע בתרכובות ביו-אקטיביות* רגישות.

כימות (Quantification): מדידת הריכוז המדויק של רכיבים פעילים (כמו בטא-גלוקנים*, טריטרפנים*) בתמצית*.

ממס (Solvent): הנוזל (כמו מים, אלכוהול) המשמש להמסת והפקת התרכובות הרצויות בתהליך המיצוי*.

מיצוי (Extraction): תהליך הפרדת והפקת תרכובות רצויות מחומר גלם באמצעות ממס*, במטרה לרכזן ולהגביר את זמינותן הביולוגית*.

מיצוי כפול (Dual Extract): שיטת מיצוי* המשלבת שני שלבים: מיצוי באלכוהול (טינקטורה*) ולאחריו מיצוי במים חמים (דקוקציה*).

מיצוי משולש (Triple Extract): שיטת מיצוי* תלת-שלבית: מים קרים, אלכוהול (טינקטורה*), ומים חמים (דקוקציה*). נחשבת לשיטה ההוליסטית והמקיפה ביותר, המאפשרת ללכוד את קשת התרכובות הרחבה ביותר מהפטרייה ולכן נחשבת כמספקת תמצית "ספקטרום מלא"* אמיתי.

מיצליום* שגודל על מצע* דגנים MOG (Mycelium on Grain) : מוצרים אלו מכילים גם את המצע

מצע (Substrate): החומר שעליו גדלה הפטרייה (המיצליום*).

נבגים (Spores): יחידות הרבייה המיקרוסקופיות של הפטרייה.

סינון (Filtration): הפרדת מוצקים מנוזל לאחר המיצוי* באמצעות מסנן.

סטנדרטיזציה (Standardization): תהליך הבטחת אחידות ועקביות באיכות ובהרכב המוצר בין אצוות ייצור.

פטריות מיובשות טחונות (Ground Dried Mushrooms): אבקה המיוצרת מטחינת הפטרייה השלמה (לרוב גוף הפרי) לאחר ייבוש.* מכילה את כל רכיבי הפטרייה, כולל כיטין* ורכיבים בלתי מסיסים, בניגוד לתמצית המכילה רק את הרכיבים המסיסים והמרוכזים.* הזמינות הביולוגית* של התרכובות מוגבלת ללא מיצוי* מתאים.

תמצית (Extract): תוצר המיצוי* המכיל את הרכיבים הפעילים המסיסים, בצורת נוזל או אבקה*.

טכנולוגיות מיצוי מתקדמות (UAE, MAE, SFE): שיטות מיצוי* מודרניות (אולטרסאונד, מיקרוגל, נוזל סופר-קריטי).

השפעות ותכונות רפואיות/ביולוגיות

השפעות ותכונות רפואיות/ביולוגיות

אדפטוגן (Adaptogen): תרכובת טבעית המסייעת לגוף להתמודד עם סטרס פיזי ונפשי ולשמור על איזון (הומאוסטזיס).

אימונומודולציה (Immunomodulation): ויסות פעילות מערכת החיסון* – חיזוקה בעת צורך או הרגעתה במצבי פעילות יתר, במטרה להשיג איזון. חשוב לציין כי ההשפעה על מערכת החיסון אינה אחידה בין הפטריות השונות. הן פועלות באמצעות מנגנונים ותרכובות ביו-אקטיביות* שונות; בעוד שבטא-גלוקנים* הם קבוצה מרכזית, גם טריטרפנואידים*, חלבונים* (כמו FIPs*) ותרכובות נוספות תורמים לפעילות האימונומודולטורית הייחודית של כל פטרייה.

הפטופרוטקטיביות (Hepatoprotective): יכולת הגנה על תאי הכבד מנזקים.

זמינות ביולוגית (Bioavailability): המידה והקצב שבהם חומר פעיל נספג ומגיע לאתר הפעולה בגוף.

לימפוציטים (Lymphocytes): סוג מרכזי של תאי דם לבנים, המהווים חלק חיוני במערכת החיסונית*, במיוחד בתגובה החיסונית הנרכשת. כוללים תאי T, תאי B ותאי הרג טבעיים (NK*).

מיקרוביום (Microbiome): מכלול המיקרואורגניזמים (חיידקים, פטריות ועוד) המאכלסים סביבה מסוימת, ובפרט את המעי האנושי. משפיע רבות על הבריאות. רכיבי פטריות יכולים להשפיע עליו (למשל כפרה-ביוטיקה*).

מערכת חיסונית (Immune System): הרשת המורכבת של תאים (כמו לימפוציטים*, מקרופאגים*, תאים דנדריטיים*), רקמות ואיברים הפועלת להגנת הגוף מפני פולשים זרים ותאים לא תקינים.

מקרופאגים (Macrophages): סוג של תאי דם לבנים גדולים (חלק ממערכת החיסון*) הבולעים ומעכלים פתוגנים ופסולת תאית. מהווים יעד חשוב לפעילות של בטא-גלוקנים*.

נוגדי חמצון (Antioxidants): חומרים המנטרלים רדיקלים חופשיים ומגנים על התאים מנזקי חמצון.

נוירונים (Neurons / תאי עצב): תאי היסוד של מערכת העצבים, האחראים על העברת אותות עצביים.

סינרגית פטריות (Mushroom Synergy): העיקרון לפיו ההשפעה המשולבת של רכיבים שונים (בפטרייה אחת או משילוב פטריות) גדולה מסכום השפעותיהם הבודדות ("השלם גדול מסך חלקיו"). תופעה זו מדגישה את היתרון הפוטנציאלי של שימוש בתמציות ספקטרום מלא או בפורמולות המשלבות מספר פטריות, לעומת שימוש ברכיבים מבודדים.*

ציטוטוקסיות (Cytotoxic): השפעה רעילה לתאים (לעיתים סלקטיבית לתאים סרטניים במחקר).

קוגניציה (Cognition): התהליכים המנטליים הגבוהים (חשיבה, למידה, זיכרון וכו'). קשורים לבריאות המוח.

פוטנטיות (Potency): עוצמה או מידת ההשפעה של חומר במינון נתון.

פרה-ביוטיקה (Prebiotic): רכיבים המזינים חיידקים מועילים במעי ותורמים לבריאות מערכת העיכול והמיקרוביום*.
חלבונים* ייחודיים לפטריות בעלי יכולת ויסות של מערכת החיסון*

תאי הרג טבעיים (NK / Natural Killer cells): סוג של לימפוציטים* במערכת החיסון* המולדת, ההורגים תאים סרטניים או נגועים בווירוס.

תאים דנדריטיים (Dendritic Cells): תאים מיוחדים במערכת החיסון* המציגים אנטיגנים ומפעילים את התגובה החיסונית הנרכשת.ד, מיקרוגל, נוזל סופר-קריטי).

רפואה מסורתית ותחומים קשורים

אאיור ודה (Ayurveda): מערכת רפואה מסורתית הודית עתיקה.

ביו-האקינג (Biohacking): שימוש בשיטות שונות (תזונה, תוספים, טכנולוגיה) לשיפור עצמי של בריאות ותפקוד.

הרבליזם (Herbalism) / רפואת צמחים: שימוש בצמחים למטרות רפואיות.

רפואה סינית מסורתית (TCM / Traditional Chinese Medicine): מערכת רפואה סינית עתיקה ומקיפה.

רפואת הפטריות (Mycomedicine): תחום העוסק בשימוש רפואי ובריאותי בפטריות, המשלב ידע מסורתי ומחקר מדעי.

מונחים כלליים (ביולוגיה של הפטרייה)

גופי פרי (Fruiting Bodies): מבנה הרבייה הנראה של הפטרייה (ה"פטרייה" שאנו רואים).

מיצליום (Mycelium) / תפטיר: רשת הקורים התת-קרקעית או בתוך המצע*, המהווה את הגוף הווגטטיבי של הפטרייה.

ספקטרום מלא (Full Spectrum): מונח (לרוב שיווקי) המתאר תמצית המכוונת להכיל את כלל מגוון התרכובות הטבעיות המצויות בפטרייה המקורית, המשקף את מורכבותה הטבעית.* המטרה היא לשקף את המורכבות הכימית של הפטרייה ולנצל את הפוטנציאל הסינרגטי בין רכיביה.* מיצוי משולש* נחשב לרוב כשיטה הטובה ביותר להשגת מטרה זו.

מונחים רגולטוריים ותקניים

(Good Manufacturing Practices / תנאי ייצור נאותים): תקני איכות מחייבים לייצור עקבי ובטוח של תרופות, מזון ותוספים : GMP

תעודת אנליזה (COA / Certificate of Analysis): מסמך מעבדה המפרט את תוצאות הבדיקות שבוצעו למוצר (זהות, ניקיון, ריכוז חומרים פעילים).